שיחה:אנא בכוח

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תגובה אחרונה: לפני חודשיים מאת 2A02:6680:110B:B21E:9947:6D6E:7895:C48F בנושא ניקוד שונה

מה שיש עכשיו בערך הוא לא הז"י? דוד 08:51, 21 בפברואר 2007 (IST)תגובה

נכון, על פי הערך ציטוט:

"מתוך שירה מותר לצטט לא יותר מ-40 שורות, ולא יותר משליש שיר."

אפנה למשתמש שהכניס את הציטוטים לערך. בברכה, גברת תרדשיחה 10:28, 21 בפברואר 2007 (IST)תגובה

הרשאות[עריכת קוד מקור]

תודה לגברת תרד שהסבה תשומת לבי לעניין. לשירים הללו יש הרשאות: שלום רצבי בשיחה טלפונית אתי, גב' גבי גלבוע, אלמנתו של המשורר אמיר גלבוע, בכתב, המשורר אלישע פורת גם הוא מרשה. שירה של חביבה פדיה בהליך של הרשאה. עם הפיוט עצמו אין בעיה. לא נראה לי שיש כאן בעיה.Alosha38 10:43, 21 בפברואר 2007 (IST)תגובה

באיזה רישיון הם מרשים לך להשתמש בטקסט? האם הם מבינים שכל אחד יכול להעתיק את הטקסט, לשנות ולהפיץ אותו הלאה, על פי רישיון גנו? בעיה אחרת די מציקה היא הניקוד: אני לא מסוגל לקרוא את השירים האלה בכלל, בגלל שהניקוד לא מוצג נכון בדפדפן. דרך שאולי תפתור את שתי הבעיות היא לסרוק את הבתים האלה מהספר ולהעלות הנה תמונה שלהם, בשימוש הוגן. ‏odedee שיחה 03:32, 22 בפברואר 2007 (IST)תגובה
סריקה מספר מסבכת את הבעיה, כי נכנס גם עניין זכויות היוצרים של המו"ל. אני מעדיף את המצב הנוכחי, בתקווה שבעיית הניקוד תיפתר במשך הזמן (היא נפתרת בהדרגה, משום שמחשבים חדשים כבר נמכרים עם SP2, שבה הבעיה לא קיימת).דוד שי (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
יש לי SP2 מיום שהמחשב נרכש... ‏odedee שיחה 07:25, 22 בפברואר 2007 (IST)תגובה

בדפדפן העממי - מס' 7 - שלי, גרסה עברית, הניקוד נראה נהדר, נכתב נהדר ומוצג מצויין. שמא הדפדפן שלך במקום להיות תומך עברית - הוא עוין עברית? ובאשר לניקוד טכסטים קטנים כגון אלה, ישנן כמה גרסות של סרגלי ניקוד טובים בעברית.Alosha38 06:37, 22 בפברואר 2007 (IST)תגובה

אני לא חושב שפיירפוקס עוין עברית. ניקוד הוא בעייתי, גם אם ב-IE 7 הוא מוצג כראוי. ‏odedee שיחה 07:25, 22 בפברואר 2007 (IST)תגובה
באינטרנט אקספלורר 6 תחת Windows XP SP2 ניקוד מוצג כראוי. אם אינו מוצג כראוי בפיירפוקס במערכת הפעלה זו, הרי זו בעיה של פיירפוקס (ובוודאי תתוקן ברבות הימים). דוד שי 08:04, 22 בפברואר 2007 (IST)תגובה
כל משתמש שביעי גולש בפיירפוקס. אינני חושב שיש להתעלם מהציבור הזה (ששיעורו נמצא במגמת עלייה מתמדת). כשיגיעו הימים ננקד כאוות נפשנו, עד אז יש למזער בניקוד. ‏odedee שיחה 08:39, 22 בפברואר 2007 (IST)תגובה

אם זה נכון, זוהי התעלמות יהירה של מפתחי הפ"פ מצרכי הצרכן העברי. תן להם שם באבי אביהם. הניקוד בעברית הוא מובנה, ואם לא הוסבר להם, זה מחדל.Alosha38 10:25, 22 בפברואר 2007 (IST)תגובה

עד כמה שהבנתי מדיוני העבר, זה לא באג של פיירפוקס. זה מימוש מסוים בוויקיפדיה שדווקא ניתן לתקן בקלות, אך המפתחים אינם עושים זאת מסיבות כלשהן. ‏odedee שיחה 19:08, 22 בפברואר 2007 (IST)תגובה

אנציקלופדיה[עריכת קוד מקור]

האם השירים הללו שייכים לערך אנציקלופדי על "אנא בכוח"? לטעמי יש להעבירם לדף בויקיספר או ויקטקסט שייקרא "שירים בעקבות אנא בכוח", וכאן לכתוב בקצרה "כמה משוררים עבריים פרסמו שירים המתייחסים ל'אנא בכוח'", לפרט את השמות ולתת קישור. נתנאל 09:00, 22 בפברואר 2007 (IST)תגובה

מסכים עם נתנאל. אסי אלקיים 22:37, 22 בפברואר 2007 (IST)תגובה
בצורה שבה הם מובאים כעת אכן לא די. אם יתוספו ניתוח ופרשנות, ובפרט כאלה העוסקים בדיאלוג של כל שיר עם "אנא בכח" המקורי, יהיה להם מקום כאן. דוד שי 23:03, 22 בפברואר 2007 (IST)תגובה

שלום לעמיתים, אני ממש שמח להערות ולביקורת. בעיקר משום שהדבר מעיד על החשיבות והעניין בפיוט - או התפילה - "אנא בכוח". ואני מקווה שבעקבות המהומה הקלה כאן, ייכנסו רבים גם לערך כאן, וגם לאתר "פיוט" המעולה!, ולדפים של "אנא בכוח". אין ספק, שהחסד הנפלא שעשה המלחין עובדיה חממה, בשירו, מזכיר את מה שעשה עוזי חיטמן ל"אדון עולם". ומה שעשה יאיר רוזנבלום ל"ונתנה תוקף". ומה שעשה בשירתו חנן יובל ל "שיר המעלות". הפיצוץ מתרחש כנראה, כאשר מלחין מודרני נפגש עם טכסט מסורתי משובח.Alosha38 07:38, 3 במרץ 2007 (IST)תגובה

קישור אל מאמר המנתח את השירים בעקבות "אנא בכח"[עריכת קוד מקור]

ולהלן קישור אל מאמר המנתח את השירים בעקבות "אנא בכח" http://www.piyut.org.il/articles/490.html

ועוד מאמר אחד *כאןAlosha38 06:44, 3 במרץ 2007 (IST)תגובה

קישורים חיצוניים: הפיוט בביצוע עובדיה חממה?[עריכת קוד מקור]

בקישור נאמר שמדובר בשיר של אהוד בנאי עם ליאור חממה. מיהו ליאור חממה? אלדדשיחה 09:50, 2 ביוני 2007 (IDT)תגובה

יש התעניינות בערך[עריכת קוד מקור]

תלמידים סטודנטים ואפילו מורים הגיעו אל הערך הזה כאן. שמעתי תגובות טובות, ואפילו אנחות רווחה, שהערך חסך להם התרוצצות בספריות, בנסיון לאתר את חמשת או ששת השירים המובאים כאן בעקבות הפיוט. חבל שלא מצאנו נוסח מורחב של הרצאתו של חיים באר ברשת. אפשר היה לצטט ממנה כאן. Alosha38 18:15, 14 באוגוסט 2007 (IDT)תגובה

משוב מ-24 באפריל 2012[עריכת קוד מקור]

כתוב בצורה יוצאת דופן, טובה מאוד. אהבתי את המידע לגבי פיוט זה.. ומאוד נהנתי מהעריכה.!!!ונראה לי שכל מה שכתוב אמין מאוד וקל לקריאה !!! המשך הצלחה ... תדה רבה לעורך והכותב.! 46.120.39.23 18:41, 24 באפריל 2012 (IDT)תגובה


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 17:23, 3 במאי 2013 (IDT)תגובה


קישור שבור 2[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 17:31, 3 במאי 2013 (IDT)תגובה

רחמם במקום רחמי[עריכת קוד מקור]

האם לא נכון יותר לומר "ברכם טהרם ר ח מ ם" [במקום הנוסח המצוי ברכם טהרם, רחמי צדקתך וכו'] 164.138.126.136 19:53, 20 במאי 2014 (IDT)תגובה

מחקרים על הפיוט? שימוש הפיוט אצל השבתאים...[עריכת קוד מקור]

בסידור התפילות השבתאי של הדונמה ממשפחות המומרים בסלוניקי היה מקום מרכזי לפיוט זה, יחד עם אדון עולם ו'יגדל', כשהם מועתקים מסידורים עתיקים יותר. ראו המחקר כאן. יתכן שזה קשור לשבת (שבע) והשם שבתי, וכן לשורה האחרונה בו יש ש"צ.

ברור שהפיוט קדום לכך, אך האם יש מחקרים בנושא, ומהו המקור הקדום ביותר בו נמצא פיוט זה? -- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • י"ז באלול ה'תשע"ד • 03:35, 12 בספטמבר 2014 (IDT)תגובה


טוב הנה קצת מחקר מקורי שלי. אם מישהו מכם רוצה לכתוב את זה באופן אנציקלופדי, מוטב:

הנה הוא מוזכר כפיוט מוכר, בספר משנת חסידים של רבנו עמנואל חי ריקי משנת ת"ק (1740).
הנה דבריו לגבי קריאת שמע:
...ומפני שאסור להזכירו (את השם המפורש) בפה, יאמרנו בסדר 'אנא בכח', בקול ערב.
ויתן ריוח בין כל שתי תיבות ממנו. כיצד? יאמר: 'אנא בכח' ויפיסיק מעט. וכן עד כלותו.
ואז יאמר בשכמל"ו (ראשי התיבות: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד - שלגביו אספר בהמשך) בחשאי (כלומר: בלחש)
והנה בספר פרי עץ חיים ספר בן כמאה וחמישים שנה קודם, אבל כאן במהדורת תק"ב (שנתיים אחרי המהדורה של משנת חסידים) ספרו, נדמה לי המקורי של רבי חיים ויטל, (אף פעם לא הצלחתי להבין מה באמת ידוע ומה משוער, מתוך ספריו וכתביו, ומה נאסף מאוחר ומה מקורי. לגבי "שבחי רבי חיים ויטל" אני בטוח ללא ספק שזהו זיוף, ומתפלא על הכותבים שעטים על הרב ויטאל ועל רבי ישראל נג'ארה בעקבות הספר הנ"ל...). לענייננו, בפרי עץ חיים, בשער קריאת שמע שעל המיטה, פרק ב' הוא מסביר שיש לכווין בעזרתו את שם השם, מכיוון שאסור לכוין את השם המפורש. הנה מתוך דבריו:
...גם יכוין אל הוי"ה ב' שנקודה בראשי תיבות של בראשית ברא אלהי' את, ויכוין: שמעלה את נפשו בשם זה.
בב' (כלומר בשני) אותיות ראשונים מן השם א"ב - יכסה פניו.
ובב' אותיות ג י - יכסה רגליו.
ובב' אותיות ת ץ - יעופף (כלומר יקפוץ)
ואחר כך, יחזור לאומר פעם שנית, ויכוין להעלות לו את הרוח, כסדר הנאמר לעיל.
...ויזהר שלא יזכיר שם מ"ב אלא בסדר אנא בכח דרך תפילה, ולא באותיות ממש...
...ובליל ב' (כלומר לקראת יום שלישי) יעשה כסדר הנאמר לעיל, רק שבמקום יזכיר הב' (כלומר: את שני) קר"ע שט"ן
לגבי אמירת "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" אחרי הפסוק הראשון והעיקרי בקריאת שמע, נכתב רבות.
מקור המילים בפסוק בתהלים (מזמור: 'לשלמה') המסיים את הספר השני של תהלים:
וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם!
וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כֹּל הָאָרֶץ!
אָמֵן, וְאָמֵֽן.
על המנהג העתיק לאמרו מסופר כבר בתלמוד הבבלי באגדה על יעקב אבינו שדאג שמא בין בניו יש שלא ימשיכו בדרכו, כמו שהיה בינו ובין אחיו התאום עשיו, או בין אביו יצחק ובין האח למחצה של אביו, ישמעאל. באגדה הם מדברים אל יעקב אביהם, ששמו הוחלף לישראל, ואומרים לו כך:
'שמע ישראל השם אלקינו - השם: אחד! - כשם שאין בלבך אלא אחד, כך אין בליבנו אלא אחד.
באותה שעה פתח יעקב אבינו ואמר: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד! (בבלי, פרק מקום שנהגו)
הגמרא מנסה להבין כיצד ניתן להוסיף מלים שלא כתובים בתורה, וכך הוא הדיון התלמודי (עם תרגום לעברית)
אמרִי (אומרים) רבנן ׁׁ(אדונינו): היכי (איך) נעביד (נעשה)?
נאמרוהו? - לא אֲמַרוֹ משה! (משה לא אמר אותו! כלומר: זה לא כתוב בתורה).
לא נאמרוהו? - אֲמַרוֹ יעקב! (כלומר: בכל זאת, יעקב כן אמר את המלים הללו)
התקינו (החליטו) שיהו (שיהיו) אומרים אותו בחשאי. (בלחש)

עד כאן, בינתיים -- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • י"ז באלול ה'תשע"ד • 04:52, 12 בספטמבר 2014 (IDT)תגובה


והנה בספר הכוונות להרב - כוונות האריז"ל משנת ש"פ (1620) שפרסם משה טרינקי בונציה, והמספר על מנהגי האר"י, מפי תלמיד האר"י, הוא מספר שהאר"י היה אומר את אנא בכח, מיד אחרי 'פיטום הקטורת' כלומר בתחילת לימוד משניות ה'קרבנות', שלפני תחילת פרקי התהלים, אשר היום נחשבים לתחילת 'התפילה'. וכך הוא אמרם:

...'עליה השלם...' - ולא השלים (כלומר: לא אמר את סוף הפיוט המסכם את עבודת הקורבנות, לגבי קרבן התמיד של הערב: 'עליה - השלם כל הקרבנות כולם')
ואחר כך: אנא בכח. ומפסיק. גדולת ימינך. ומפסיק. - והיה תמיד אומר ב' תיבות ביחוד.
ונראה לעניות דעתי במה ששמעתי, וביארתי במקום אחר, שהוא סוד: 'בשתים יכסה פניו, ובשתים יכסה רגליו, ובשתים יעופף.' (פסוק מחזון המרכבה של יחזקאל)
והיה אומר בניגון ובנעימות: בשכמל"ו.
ואחר כך היה אומר רבון העולמים... - וגומר: 'שיהיה שיח שפתותינו חשוב ומקובל ומרוצה לפניך'.
גם, בהגיעו לשום פסוק או לשום פרק, היה אומר כפי הטעם, בניגון המקרא ממש.

-- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • י"ז באלול ה'תשע"ד • 05:15, 12 בספטמבר 2014 (IDT)תגובה

באתר גרימואר, אתר הקבלה (הצ'כי, משום מה) הפיוט מופיע אצל רמח"ל (רבי משה חיים לוצאטו) במלואו. כמובן שזה אחרי האר"י. מה שמעניין שמציין את רחמי צדקתך (ואיני יודע אם זהו מתוך מקור, או שכך שכתבו את הספר). הספרים הנוספים בהם מופיע (כאזכור לפיוט ידוע, ואותם כבר הזכרתי): פרי עץ חיים, שער הכוונות, שער הפסוקים, שער הגלגולים (כל אלו של האר"י) וכן בספרים 'נהר שלום' לרבי שלום שרעבי, וב'חסד לאברהם' (של רבי אברהם אזולאי) הפיוט אינו מוזכר בזוהר או בספרי קבלה קדומים יותר... -- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • י"ז באלול ה'תשע"ד • 05:28, 12 בספטמבר 2014 (IDT)תגובה

צורת קמיע?[עריכת קוד מקור]

מאפיינים שהובאו בפיסקה 'צורת קמיע וארגון צלילי' בתור מאפיינים של קמיע, כמו אליטרציה ואקרוסטיכון תיבות הם מאפיינים הנפוצים בפיוטים רבים, כך שמוזר שהפיסקה רואה בהם אפיון של קמיע. בן עדריאל biegel Dovidroth מרדכי וינטרויב Yack67 צורייה בן הראשיהוצפלח טועןבעלי הידע בתפילה ופיוט, מה דעתכם? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

ניקוד שונה[עריכת קוד מקור]

הניקוד כאן (וגם באתרים אחרים) הוא שונה מזה שמופיע בסידורי התפילה של יהודי מרוקו, ובזה של המרכז לקבלה. ההבדל העיקרי הוא בהחלפת הסגול בשווא (כמו במילה עדתך).2A02:6680:110B:B21E:9947:6D6E:7895:C48F20:30, 24 בפברואר 2024 (IST)תגובה