שיחה:אפקט סטרייסנד

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

העובדה שלא היה קישור לערך הזה בויקיפדיות אחרות (ועדיין אין), גרמה לכך שחשבתי שהערך לא קיים, ויצרתי אותו בשם תוצא סטרייסנד. יש צורך לאחד את הערכים. אני מעדיף את המילה תוצא שהיא מילה תקנית בשפה העברית. המתנהלאיטושיחהאופניים, זה האוטו שלי בחיים 19:59, 9 באפריל 2013 (IDT)[תגובה]

בהחלט. ג'יס - שיחה 22:25, 9 באפריל 2013 (IDT)[תגובה]

מפעיל מערכת[עריכת קוד מקור]

למשתמש:Crazy Ivan: מה רע בלציין, שהמשתמש שזומן לחקירה הוא מפעיל מערכת ? המתנהלאיטושיחהאופניים, זה האוטו שלי בחיים 14:05, 10 באפריל 2013 (IDT)[תגובה]

הבעיה העיקרית הייתה הקישור אל ויקיפדיה:מפעיל מערכת שהוא אינו ערך אלא דף פנימי של ויקיפדיה ולא מקשרים מערכים אל מרחבים שאינם מרחבי תוכן. חוץ מזה הדף הנ"ל בכלל מתאר את ההרשאות והנהלים שמקובלים לגבי מפעילי מערכת בוויקיפדיה העברית ולא בוויקיפדיה הצרפתית שעליה מדובר בערך. הבעיה הפחות מהותית היא שזה לא כל כך רלוונטי, מה שחשוב הוא שלאותו עורך הייתה האפשרות הטכנית למחוק ערכים. עדיף להנסח בצורה יותר מובנת במקום לסבך את הקורא במונחים שהוא לא מבין ("מפעיל מערכת") כאשר זה לא מהותי להבנה של הנושא. Crazy Ivanשיחה 18:20, 10 באפריל 2013 (IDT)[תגובה]

התוספת לגבי איתמר בן גביר לא מתאימה לערך[עריכת קוד מקור]

בניגוד לשאר הדוגמאות שבהם יש ממצאים אמפרים לגבי החשיפה, הפסקה הזו מכילה הסבר כללי ולא מבוסס.

בנוסף, מדי יום אנחנו עדים לאלפי דוגמאות איזוטריות כאלו ואחרות שאין להם מקום באינציקלופדיה.

חבל לצבוע את ויקיפדיה בצבעים פוליטים. ortal.nizri - שיחה 18:33, 4 באוגוסט 2023 (IDT)[תגובה]

קמפיין "אתה הראש אתה אשם" — מלחמת עריכה[עריכת קוד מקור]

לאורך 4 עריכות הוסיף המשתמש @Sofiblum את הפסקה “קמפיין "אתה הראש אתה אשם"” לערך. (ההוספה)
המשתמש @איש עיטי הסיר את הפסקה שלוש פעמים (פעם 1, פעם 2, פעם 3) בטיעון כי אינו משחית את הערך, אלא ש-“מקרים ידועים אין משמעו "מקרים שהיו בחדשות בישראל ב־24 השעות האחרונות"”. אכן יש כאן מקום לפרשנות, אך לטעמי, וכנראה שלדעת מוסיף הפסקה, בהחלט מדובר במקרה בולט (כותרת הפסקה) שכן מדובר בראש ממשלה ישראל ונמצאים אנו בויקיפדיה העברית.

עד כמה המקרה בולט? ראו את החיפוש בגוגל אחר הביטויים "אתה הראש אתה אשם" ו-"לוחמי כיפור 73" עד ה-16 בפברואר 2024 שכמעט חסר תוצאות, לעומת אותו חיפוש ללא הגבלת תאריך. הבולטות מופיעה בסיקור הנרחב, בין היתר של ערוץ 14, וואלה!, N12, הארץ, זמן ישראל ו-המחדש. ב-טיים אאוט אפילו ציינו שמדובר ב-"אפקט סטרייסנד".
אי אפשר להתכחש לכך שמדובר במקרה בולט. העובדה כי גם בעיתונות הוא סוקר בין היתר כמקרה של אפקט סטרייסנד מאיינת טיעונים מכח ויקיפדיה:מחקר מקורי. הפסקה צריכה לשוב ולהופיע בערך. CLalgo - שיחה 21:08, 18 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]

הערך עוסק באפקט והובאו בו מקרים ידועים של האפקט. המקרה הזה אומנם אירע, אבל בולטות אינה עניין שהיה בכותרות בכלי התקשורת ביום האתמול אלא דוגמה עמה מסבירים את הנושא. איש עיטי - הבה נשיחה 21:13, 18 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]
לגבי המשפט הראשון, אכן הובאו בערך מקרים ידועים של האפקט – וידידנו Sofiblum הביא מקרה ידוע נוסף. לגבי המשפט השני, הגדרה המילה "בולטות" בה השתמשת לא מתיישבת עם ההבנה שלי את השפה העברית. המקרה הזה בולט. הוא סוקר באופן נרחב, בכלי תקשורת רבים בעלי קווים מערכתיים שונים. הוא זכה לכותרות ודיבור ער. מדובר במקרה בולט. לדעתי, נטל ההוכחה עובר אליך. אתה צריך לסביר מדוע המקרה הזה, שהוא בולט וניתן לאימות לפי כל כלל של ויקיפדיה, צריך שלא להופיע בערך. CLalgo - שיחה 21:25, 18 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]
הסברתי. אתה סבור אחרת, שכנע אותי שאני טועה. איש עיטי - הבה נשיחה 21:26, 18 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]
ראשית הדוגמה שהתייחסה לאיתמר בן גביר ושאותה מחקת התרחשה ביולי 2023, כך שעברו מאז הרבה יותר מ-24 שעות.
שנית, בדיקת הערך באנגלית של אפקט סטרייסנד מלמדת כי המקרה של ביונסה והסופרבול ארע ב-3/2/2013 והעריכה בנושא נוספה לערך ב-8/2/2013, בסך הכל 5 ימים לאחר מכן. אם כך מקרים בולטים יכולים בהחלט להיות גם מקרים אקטואליים והוספה של דוגמה אקטואלית לערך אינה חריגה. לדוגמה שנמחקה אודות קמפיין "אתה הראש אתה אשם" יש אפקט סטרייסנד ברור כבר תוך פרק זמן קצר ולכן יש להחזירה. Sofiblum - שיחה 21:32, 18 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]


על פי האקדמיה ללשון העברית מַבְלִיט הוא מי ש-"מַגְבִּיהַ מֵעַל פני השטח, גורם שיהיה בולט" [1].
אין קשר ליכולת הסברת נושא כלשהו. המהות היא מידת החשיפה, הניגלות, של הדבר. במקרה המדובר החשיפה הייתה גבוהה. הבולטות הייתה גבוהה. המקרה הוא בולט. אם יש לך הגדרה אחרת, בוא נראה אותה. עם מקור אמין, כמובן. אם אתה מסרב לקבל את ההגדרה המילונית של המילה, נעצור כאן. CLalgo - שיחה 21:38, 18 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]
הייתי מצמצם את מספר הדוגמאות בערך ולא מרחיב אותם. בכל מקרה, אני מתנגד להוספת הקמפיין לדוגמאות, גם כי עדיין אין לנו פרספקטיבה היסטורית להבין האם זו דוגמה בולטת לאפקט סטרייסנד ובעיקר כי אני בכלל לא בטוח שזה עומד בהגדרה של אפקט סטרייסנד. המקרים הקלאסיים של אפקט סטרייסנד זה כאשר יש משהו שמעטים נחשפו אליו או היו צפויים להיחשף אליו, ובעקבות הניסיון להסתיר את זה, החשיפה מזנקת באלפי או בעשרות אלפי אחוזים. כאן מדובר בקמפיין ארצי שכלל פרסומות בטלוויזיה ושלטי חוצות בכל רחבי הארץ. עוד לפני ניסיון ההסתרה, קשה היה למצוא מישהו בארץ שלא נחשף לקמפיין, ולכן קשה לטעון שעצם ניסיון ההסתרה, העצים את החשיפה בצורה קיצונית כמו שקורה באפקט סטרייסנד. יורי - שיחה 22:22, 18 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]
המקרה עומד בהגדרה של אפקט סטרייסנד שכן היה כאן ניסיון ברור לגרום להסרת הקמפיין באמצעות משלוח מכתבי התראה לפני נקיטת הליכים בדרישה להסיר אותו וקריאה לחקור את הגורם שעומד מאחוריו, קריאה שבעקבותיה זינקו התרומות לקמפיין באלפי אחוזים Sofiblum - שיחה 23:00, 18 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]
התרומות אולי כן, אבל אין שום הוכחה שהיה זינוק חריג בחשיפת הציבור לקמפיין כפי שקורה באפקט סטרייסנד. ושוב, זה קשה להעלות באופן חריג את החשיפה כשנקודת ההתחלה היא קמפיין ארצי שכולל פרסומות בכלי התקשורת ושלטי חוצות בכל הארץ. יורי - שיחה 23:05, 18 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]
עצם העלייה בהיקף התרומות מלמד על חשיפה גדולה יותר לציבור. בשלב בא הגידול בתרומות יאפשר חשיפה גדולה יותר גם באמצעות שילוט וקמפיין רשת.
אני מזכירה שנמחקה גם הדוגמה שנגעה לאיתמר בן גביר - אירוע שהתרחש לפני 7 חודשים. מה הטיעון למחיקתו? Sofiblum - שיחה 16:27, 19 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]
נראה שגם את מבינה שדרוש פה מאמץ רציני כדי להראות ש-"הקמפיין" עומד בהגדרה של אפקט סטרייסנד (התרומות יעלו ואז תוצר הלוואי של זה שהחשיפה תעלה, בכמה תעלה דרך אגב יודעת להגיד?). לא ברור למה את כל כך מתעקשת להוסיף את הדוגמאות הללו לערך כשלא חסר דוגמאות אחרות הרבה יותר מובהקות של האפקט.
לגבי איתמר בן גביר פחות מכיר את המקרה. להבנתי הייתה חשיפה תקשורתית משמעותית לכך שהמפגינים הציגו שלטים עם שמות של שוטרים גם לפני התגובה של בן גביר. אני טועה? גם איזה בדיוק ניסיון הסתרה היה פה? אם כבר ההיפך, בן גביר הפיץ בפועל בציבור הרחב את עניין המפגינים עם השמות של השוטרים. איך זה בדיוק אפקט סטרייסנד ("תופעה תקשורתית המתרחשת כאשר נעשה ניסיון לצנזר או להסתיר מהציבור פריט מידע הנחשב לרגיש, באמצעות מניעת הפרסום שלו באמצעי התקשורת").
תסתכלי על הדוגמאות האחרות בערך. בכל המקרים מדובר במשהו זניח יחסית שזכה לחשיפה מצומצמת מאוד, שבעקבות ניסיון שנעשה להסתירו, אותו משהו זכה לעלייה בחשיפה של פי עשרות אלפי, מאות אלפים ולפעמים פי מיליונים מהחשיפה המקורית. אף אחד מהאירועים שאת מבקשת להכניס (בן גביר והקמפיין נגד ביבי) לא קרוב להיות דומה לאירועים הללו, ויש לי חשש שההתעקשות להכניס את זה לערך נובעת פחות מהרצון לספק "דוגמאות ישראליות", ויותר מרצון לקדם את האג'נדה של "המחנה הליברלי". יורי - שיחה 17:36, 19 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]
בעד החזרת הפיסקה. דוגמה קלאסית לאפקט הפוך מהכוונה המקורית. לגבי הטיעון של איש עיטי שלא צריך להגיב מייד אז סופי הביאה דוגמה של המקרה של ביונסה שם היה עדכון תוך 5 ימים ואני בדקתי את [2] של רלף לורן שם פורסם האירוע ב-29/9/2009 והועלה לערך באנגלית ב 9/10/2009 כך שהטיעון של איש עיטי לא מדוייק. Danny Gershoni - שיחה 17:41, 19 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]
תכניסו אותו לערך באנגלית ונראה מה יקרה, בסדר? אני אקבל את דעת האנגלים אם הם יחליטו שיש מקום להזכיר את זה בערך האנגלי המקביל. איש עיטי - הבה נשיחה 18:02, 19 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]
הקישור של האירוע הזה לאפקט סטרייסנד נעשה בתקשורת כאן ואינו המצאה של מי מהעורכים. דווקא המחיקה של האירוע הזה וגם של האירוע שקשור לאיתמר בן גביר (שקיים בערך מה-30 ליולי ולכן הוא בגרסה יציבה) עלולים להעלות חשד להטיה פוליטית. אבל אני באמת מבקשת שנישאר כאן בטיעונים ענייניים ולא פוליטיים. Sofiblum - שיחה 21:28, 19 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]
שמתי לב לנושא של הדיון רק עתה. אלו שלקחו חלק במלחמת העריכה (מי שפתח בה ומי שהשתתף בה) נחסמו סמלית.
דונו עניינית פה. הפרות נוספות של ויקיפדיה:מלחמת עריכה יובילו לחסימות מתארכות משמעותית. ~ מקף ෴‏ 00:07, 20 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]

כשאני קוראת את הכתוב - אין ספק שכל דבר שראש הממשלה מעלה במסיבת עיתונאים מקבל תנופה אדירה ומשמעות יתר. מפתיע אותי שאדם כמוהו שמבין את כל רזי ההשפעה הציבורית לא ראה את זה מגיע... אין ספק שכשהזכיר את הקמפיין "את הראש אתה האשם" נתן לו תנופה אדירה. לגבי בין גביר - בוודאי שכל מה שהוא מעלה מקבל תהודה אדירה. אם אני מבינה מהו אפקט סטרסיינד שני המקרים מתאימים. אוצול - שיחה 18:15, 19 בפברואר 2024 (IST)[תגובה] ────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

אתם רוצים שאני אתייג את ⟨ תוכן הוסתר | מקף | שיחת משתמש:Yuri#אזהרה, התחומים לתגובתך... יורי - שיחה 19:42, 19 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]

זו הערה לא במקום.
לגופו של עניין - כמו בערך על "פולחן אישיות" גם כאן עדיף להתמקד בתופעה ולהסביר אותה היטב, בליווי דוגמא מוסכמת או שתיים ולא לעשות מאמץ להרחיב את מספר הדוגמאות. NilsHolgersson2 - שיחה 21:32, 19 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]
נגד החזרת הפסקה. ידך-הגדושה - שיחה 23:03, 19 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]
בר, אייל, ספסף, קפקא, יודוקוליס, צורייה בן הראש, מר נוסטלגיה, דזרט, DGtal, Yyy774, איתמראשפר, SocialTechWorker, Nizzan Cohen, אקסינו, יחיאל הלוי, מגבל, Yts24, NilsHolgersson2, נתן טוביאס, טוען, Bakbik1234, הימן האזרחי, עזרה לזולת בעלי הידע בפוליטיקה ישראלית. ידך-הגדושה - שיחה 23:04, 19 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]
נגד החזרת הפסקה ובעד לדלל עוד דוגמאות לא משמעותיות מהערך עצמו. הערך הפך להיות רשימת מכולת. בערך צריכים להופיע מקרים שבהם אפקט סטרייסנד גרם לתוצאה משמעותית יותר משיימינג זמני ברשת. לדעתי, כדאי להוריד את מקרה ראלף לורן וביונסה שבהם האפקט לא משמעותי כל כך. החבלןשיחהמועדון החלל הוויקיפדי 01:33, 20 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]
ההתעסקות פה היא פארסה שדומה מדי לניסיון להכניס את נתניהו כדוגמה בולטת עבור הערך "פולחן אישיות".
אני מצהיר כאן באופן חד משמעי וברור, שהעורך הבא שינסה לקחת תופעה סוציאלית/פסיכולוגית מוכרת כמו "סינדרום שטוקהולם"/"אפקט דאנינג-קרוגר" וכיוב', ולהדביק אותה כך שתתאים לטעמו הפוליטי ייחסם ללא הגבלת זמן - בזבוז הזמן של הקהילה בסוגיות הללו והטיית ויקיפדיה באופן אנטי אנציקלופדי, לא יתקבלו כאן בנעימים. גארפילד - שיחה - עזרו לנו במיזם האסם 09:38, 20 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]
אני מציעה לא לכרוך ביחד שני נושאים נפרדים: מידת ההתאמה של הדוגמה לסינדרום (נראה שהיא מתאימה, לפחות לפי דעתם של חלק מהמשתתפים בדיון) והעובדה שהיא מתייחסת לאירוע אקטואלי/פוליטי (על זה אין ויכוח). אם קיים כלל או שיש רצון לקבוע כלל שאין להשתמש בדוגמאות אקטואליות/פוליטיות לתופעות סוציולוגיות/פסיכולוגיות כדאי לעדכן/לדון על כך בלוח המודעות/מזנון, כדי שכל הקהילה תדע להימנע מכך (אני למשל לא השתתפתי בדיון בערך "פולחן אישיות" ולא נחשפתי לנושא). Sofiblum - שיחה 10:21, 20 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]
הכלל הוא שבבואך ללחוץ על לחצן "עריכה" תבואי בכוונה להוסיף מידע אנציקלופדי ולא לקדם את האג'נדה הפוליטית שלך. ייתכן שהצלחת לשכנע את עצמך שזה מה שאת עושה. במקרה כזה אני ממליץ לך לעבוד על עצמך. לשקר לעצמך זה הכי גרוע. יורי - שיחה 10:34, 20 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]
יורי התגובה שלך היא לגופו של אדם. אני מציעה שתמחוק אותה. גארפילד מסכימה שהגיע הזמן להגדיר כללים של מותר ואסור בסוגיות פוליטיות (למשל לחכות חודש עד שמעלים לערך משהו אקטואלי) וגם לחסום מידית מי שמעליב, מחנך או מגיב לגופו של אדם. זה יוריד בחצי את כמות העימותים. אמא של 🎗 השתתפו במיזם הוספת תמונות לערכי נשים ישראליות 12:20, 20 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]
מה העניין ליצור מחלוקות ובלאגן בכוח, לא חסרות דוגמאות שלא מפריעות לאף אחד. איילשיחה 13:26, 20 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]
נגד הפסקה המגוחכת. ברור שאין קשר לאפקט סטרייסנד, חוץ מהקשר המיסטי של כל תופעה או אירוע על פני היקום לביבי..
ואם כבר, יש לי דוגמא נהדרת ומושלמת ל"אפקט סטרייסנד" כאן במחוזותינו - הניסיון הכושל והנלעג של הנהלת בתי המשפט לצנזר את הקריקטורה המעולה של אור רייכרט שבה הציג את אסתי חיות - מובילת ההפיכה הדיקטטורית השנייה של בג"ץ ושולייתו של הרודן אהרן ברק, כשהיא דורכת על גופת חייל באמצע המלחמה, זאת לאור הפסיקה השערורייתית והבלתי-חוקית שהנפיקו היא וחבריה לפסילה תקדימית של חוק יסוד השפיטה - תיקון עילת הסבירות, שפורסמה בשיא מלחמת חרבות ברזל, כאשר רוב אדיר של הלוחמים בשטח האויב ומקיזים את דמם למען המולדת נמנים על המחנה התומך ברפורמה המשפטית, תוך ניצול ציני ומחפיר של העיסוק הציבורי במלחמה. כידוע הפעולה הובילה לתוצאה הפוכה לחלוטין - הקריקטורה זכתה למיליוני צפיות בכלי התקשורת השונים וברשתות החברתיות ולדיון ער בנושא. נתן טוביאס - שיחה 13:38, 20 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]
@נתן טוביאס למה להפוך את הדיון לאמוציונלי כל כך, תסלח לי אבל אתה יורה בתוך הנגמ"ש. איילשיחה 13:43, 20 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]
@נתן טוביאס אני ממש מנסה בכח לא להיכנס לדיונים פוליטיים אבל אתה מגזים לחלוטין. הרודן אהרון ברק? אסתר חיות? למה זה טוב המילים הללו? למה להשתלח באנשים שבנו את המדינה הזאת? אני לא חושבת שהדברים ראויים בכלל להישאר כאן. תודה @אייל על מילים חכמות, הגישה הזאת לא מוסיפה לדיון. היה וכבר נאלצתי לקרוא את כל הדיון אני בעד הוספת הפסקה המאד לא מגוחכת הזאת. Hila Livneשיחה 17:56, 22 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]
הנה הפסקה החדשה שאני מציע:
הקריקטורה נגד אסתר חיות
בינואר 2024 פורסמה קריקטורה פרי עטו של המאייר אור רייכרט באתר האינטרנט של עלון השבת שביעי. בקריקטורה - שאוירה בעקבות פסילה תקדימית של בג"ץ את תיקון מס' 3 לחוק-יסוד: השפיטה (תיקון – עילת הסבירות) בשיאה של מלחמת חרבות ברזל, נראית אסתר חיות דורכת על גופת חייל צה"ל ברצועת עזה כשהיא מניפה דגל בצבעי תנועת חמאס. הנהלת בתי המשפט פנתה למו"ל בדרישה להסיר את הקריקטורה המהווה לטענתה הסתה לאלימות. הקריקטורה הוסרה ולא הופיעה בגרסה המודפסת של העלון[1]. בעקבות ההנחיה למחיקת הקריקטורה, התפתחה מחאת רשת שהובילה לשיתוף הקריקטורה פעמים רבות ובסופו של דבר היא זכתה למיליוני צפיות ברשתות החברתיות ובכלי התקשורת השונים ולדיון ציבורי ער בנושא.

נתן טוביאס - שיחה 13:46, 20 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]

@אייל, בבקשה תסביר לי מה לא נכון בדוגמא שהבאתי. אגב, כתבת: "אתה יורה בתוך הנגמ"ש". נס שלא ציירת את זה כקריקטורה..😂 נתן טוביאס - שיחה 13:51, 20 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]
Sofiblum, כמי שנראה שמבקשת להרחיב את מספר הדוגמאות המופיעות בערך בדוגמאות אקטואליות, אשמח לשמוע את עמדתך לגבי הוספת הדוגמה הנ"ל לערך. יורי - שיחה 13:57, 20 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]
זו דוגמה לאפקט סטרייסנד, אך התיאור שהציע נתן טוביאס הוא מאוד מוטה. בקריקטורה, אסתר חיות לא רק דורכת על גופה של חייל אלא היא דוקרת אותו למוות. הקריקטורה מזכירה קריקטורה אנטישמית של יהודיה שדוקרת חייל גרמני. [3] כאן ניתן לראות את הגרסה המקורית לפני שהוסרו כתמי הדם. מרווין האנדרואיד הפראנואיד - שיחה 14:02, 20 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]
@מרווין האנדרואיד הפראנואיד, הנוסח שלך מאוד מוטה - לא שלי. ""דוקרת אותו למוות"?! א. לא ידוע לי שנהוג ואפשרי לדקור למוות באמצעות דגל.. ב. הפרשנות שלך לקריקטורה (כולל לזו עם כתמי הדם) מעוותת ונעדרת כל הוכחה. הרי ברור שהמבט הפשוט על התמונה הוא שחיות תולה את דגל שלטון בג"ץ על גופת חייל שמת במהלך לחימה בנאצים מעזה. מה שבאמת לא רחוק מהמציאות - חיות פרסמה פסק דין תקדימי ולא חוקי, באופן מניפולטיבי ומושחת, לאחר תום כהונתה ותוך ניצול שליטתה במספר השופטים האקטיביסטים, ובעיקר - תוך כדי מלחמה, כדי לנצל את העובדה שדעת הציבור (- בעיקר הציבור הימני שנרתם ללחימה הקרבית יותר מכל ציבור אחר) לא פנויה לעסוק בסוגיה המשפטית אלא בסוגיות ביטחוניות קיומיות. כלומר, היא ניצלה את מות החיילים הקדושים והעיסוק הציבורי בלחימה - כדי לפרסם פסק-דין פוליטי לחלוטין שמטרתו לתקוע את המסמר האחרון בארון הקבורה של מדינת ישראל היהודית ולקבוע באופן סופי ששלטון האימים הפרוגרסיבי והדיקטטורי של בג"ץ והמיעוט שהוא מייצג יהיה מוחלט ובלעדי. ג. מדהים באיזו מהירות הגעת להשוואת קריקטורה ציונית והולמת לקריקטורה נאצית אנטישמית. נראה לי שאפילו חוק גודווין מופתע מהמהירות.. נתן טוביאסשיחה 12:39, 22 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]
בגרסה המקורית של האיור (במקור שצרפתי) אפשר לראות היטב למה התכוון המאייר. המאייר צייר כתם דם מתחת למוט של הדגל. לא רואים פציעה אחרת על הגוף של החייל ממקור אחר מלבד הפציעה מהמוט של הדגל (כך למשל לא רואים דימום מפציעת ראש שלא קשורה לדגל). המאייר הוא לא הראשון שהגה את מוטיב הדקירה של חיילים בגב. קדמו לו קריקטורות אנטישמיות. גם הם מפורטים במקור שצרפתי.
מועד פרסום פסק הדין היה בהתאם לחוק. לו הממשלה רצתה למנוע את פרסום פסק הדין, היא יכלה לבטל בכנסת את הנזק העצום שחוללה בביטול עילת הסבירות. בג״צ מילא את תפקידו בהגנה על הדמוקרטיה, כפי שהחוק הסמיך אותו לעשות, בין בשעת שלום ובין בשעת מלחמה.
לעצם העניין, אני מקבל את הביקורת כי בכל זאת מדובר באיור שנתון לפרשנות. ״הניפה דגל״ זה וודאי מוטה (כי כאשר מניפים דגל, המוט הוא באוויר), אך ״נעצה דגל בגבו של חייל״ זה ניסוח סביר יותר, כי לאחר הסרת כתמי הדם, לא ניתן לקבוע בצורה נחרצת מהאיור האם החייל נהרג מהדקירה של חיות בגבו או קודם לכן. מרווין האנדרואיד הפראנואידשיחה 13:06, 22 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]
הגיע הזמן להפנים שהדיון הענייני מיצה את עצמו ושהעריכות האלו לא יוכנסו. ~ מקף ෴‏ 14:15, 20 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]
אחרי דיון כה ארוך, נראה לי שלפחות כדאי שנצא עם קווים מנחים להכללת דוגמאות בערך. אני לא פוסל דוגמאות אקטואליות. מציע שיהיה סף לפרסום שהושג באמצעות ניסיון ההסתרה ודוגמאות ממוסמכות מעל הסף הזה יכנסו לערך. (בין אם זו דוגמה על אסתר חיות או על ביבי נתניהו). מרווין האנדרואיד הפראנואיד - שיחה 14:27, 20 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]
אחרי דיוני הסרק שהיו באלי כהן, שיטות הפעולה כאן שוב חוזרות על עצמן. הרי יש מקורות איכותיים שעוסקים מפורשות בדוגמה הזו ובטיים אאוט הוסבר בפירוט כיצד הקמפיין קשור לאפקט אז מה פשר "שכנע אותי"? "אני אקבל את דעת האנגלים"? אם מישהו חושב שהפסקה מתאימה לערך אחר שיתכבד ויפתח את הדיון עליו במקום המתאים. הסרת הפסקה שוב ושוב ללא דיון מתאים או נקיטת פעולות כנגד המשתמש שהוסיף את הפסקה מבחינתי שקולה למלחמת עריכה וכרגיל נגררנו לדיון התשה. פולחן האישיות בעד נתניהו חוצה כאן גבולות. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 21:22, 22 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]
  1. המקור לא איכותי. טיים אאוט בכתבה המדוברת פרסם אותה ללא שם של כותב אלא תחת הכותרת "המערכת", כלומר אין זהות לכותב כדי להבין מהי ההכשרה המקצועית שלו כדי לנתח את המקרה הנוכחי (למשל אם התמחה בלימודיו בסוציולוגיה, או בתקשורת המונים, פסיכולוגיה וכיוב').
  2. לא הוצגו פרמטרים ברורים בכתבה שמוכיחים שהאפקט אכן קרה. כלומר, נתונים על כמות התרומות בתקופה X לפני ההתייחסות של נתניהו; ונתונים על תקופה מקבילה באורך X אחרי ההתייחסות של נתניהו. - שמלמדים שאכן לאחר ההתייחסות של נתניהו, הקמפיין זכה לחשיפה גבוהה יותר והתחילו לתרום כמויות גדולות יותר של כסף למארגניו.
  3. אין התייחסות לגורמים מתערבים נוספים, שעלולים להסביר את העלייה בתרומות שלא קשורים להתייחסותו. למשל בדיקת הסברה שהעלייה קשורה לחשיפה הולכת וגדלה של הקמפיין באמצעי תקשורת ורשתות חברתיות, המשבר עם המשא ומתן לשחרור החטופים וכיוב'
כלומר, רחוק מאד ממקור איכותי או אמין או מוסמך לקבוע קביעה זו.
לגבי כללים ונוהלים - חברים, הכלי החזק ביותר הוא להשתמש בספקנות בריאה, ולבחון את העובדות. האם הכתוב מתאים למה שאני מאמין בו? אם לא, אז אני כבר בגישה ספקנית בריאה; אם כן - עלי לעצור ולהכריח עצמי לשקול מהם הקריטריונים המדידים שאני יכול לשער, שיאששו את מה שכתוב פה? לפעמים אין קריטריון כזה ואז אני אחפש מקור נוסף שטוען אותו דבר (עדיף מקור בעל אידיאולוגיה שונה מהמקור הראשון), ולפעמים הקריטריונים הם ברורים מאד כמו במקרה הזה. גארפילד - שיחה - עזרו לנו במיזם האסם 09:15, 23 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]
תודה @גארפילד על ההסבר המפורט, הנותן כללים טובים גם לעריכה בערכים נוספים. ידך-הגדושהשיחה 10:40, 23 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]
שלושת העקרונות נכונים, רק שימו לב שגם שלושת הדוגמאות האחרות שקיימות בערך לא עונות עליהם (לפחות על פי המקורות הקיימים, שחלקם שבורים). Sofiblumשיחה 14:09, 23 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]
בבקשה, די עם מסכי העשן. כמו ב-"תחקיר" ההומריסטי של רן בר זיק, כל המידע גלוי. לגבי סעיף 2, העמותה הוקמה בינואר 2023 ונרשמה ב-9.3.2023 (גיידסטאר) ובמשך כמעט שנה, עד ל-15.2.2024, הוציאה כמליון ש"ח (כתבה מ-"הארץ"). מאז, כפי שנכתב בין היתר בטיים אאוט, התרומות לעמותה גדלו – וממספר מקורום. קמפיין הגיוס ב-BeActive לבדו גייס מעל מליון ש"ח, וכמובן קיים גם מנגנון גיוס התרומות הישיר לעמותה. מדובר על גידול של לפחות 100% בתרומות לעמותה בפרק זמן של שבועיים, כשהעמותה קיימת כשנה.
בנוסף, בסעיף 3 אתה למעשה מוכיח שאפקט סטרייסנד מתקיים במקרה הזה. אם אכן היו "גורמים מתערבים נוספים, שעלולים להסביר את העלייה בתרומות... למשל בדיקת הסברה שהעלייה קשורה לחשיפה הולכת וגדלה של הקמפיין באמצעי תקשורת ורשתות חברתיות" בדיוק לאחר ההתייחסות – הרי שזו דוגמה מובהקת לאפקט. אי אפשר לנתק את הגידול בחשיפה מהתייחסותו של ראש הממשלה לקמפיין. זאת בדיוק הנקודה. CLalgoשיחה 13:33, 24 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]
אני מתנצל שתגובתי באה בלי שקראתי את כל הדיון הארוך הזה, כך שייתכן שאינה מחדשת דבר. יש בערך חמש דוגמאות לאפקט סטרייסנד, בהן שלוש עוסקות בישראל. די בדוגמאות אלה כדי להמחיש את המשמעות של אפקט סטרייסנד, ואין צורך בדוגמה נוספת, שנויה במחלוקת.
ועוד הערה: בערך היו פגמים בולטים, כפי שמלמדת עריכתי זו, אך הם לא עניינו את משתתפי דיון ארוך זה, שהיו ממוקדים במטרה אחת: השגת ניצחון בוויכוח. זה הזמן להזכיר שאיכותה של ויקיפדיה חשובה יותר מאשר ניצחון בוויכוח שאינו עוסק באיכות הערך. דוד שישיחה 07:18, 25 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]
לטעון למסכי עשן [1], זו הנחת כוונות רעות ועליך להוכיח שיש כוונה רעה כדי לטעון זאת. במידה ואין בידיך הוכחות לכוונות רעות, אני דורש ממך להסיר את ההאשמה הזו.
לגבי שאר דבריך - סעיף 2, אין פה הוכחה לדוח הוצאות והכנסות, ולא ברור מאיפה הכסף הגיע, כמה היה בידי העמותה ערב ההקמה, כמה הם גייסו ובאילו ערוצים כספים אלו הגיעו. זה לא חשוב בגלל שאנחנו חושבים שהם משתמשים בעמותה כמקלט מס או כחלק מקונספיקרציה להפלת נתניהו או כל שטות אחרת. זה חשוב כדי שנוכל להעריך את הנתונים ללא תלות בקביעות המוקדמות שלנו לגבי המציאות.
לגבי סעיף 3 - אני לא מוכיח כלום. אני אומר, בוא נניח שאכן יש עלייה בתרומות אחרי שנתניהו התייחס לקמפיין; כמו בכל בחינה של תופעה חברתית, צריך לנטרל גורמים מתערבים אחרים כדי להוכיח שהפקטור שהיה הכי משמעותי היה הדברים של נתניהו. גארפילד - שיחה - עזרו לנו במיזם האסם 10:21, 25 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]

דיווח שאורכב ב-03 באפריל 2024[עריכת קוד מקור]

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מצב טיפול: לא טעות

בהערת שוליים 2 כתוב שהתבחעה הייתה על סך 10 מיליון דולר, בעוד בערך עצמו כתוב 50 מיליון דולר ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

הנה כתב התביעה המקורי (קובץ PDF). הוספתי אותו לערך (עכשיו זוהי הערת שוליים 2, וההערה שהמדווח הזכיר היא הערה 3). יש סיכום בשלושת העמודים האחרונים. להבנתי, התביעה מכילה חמישה סעיפים, שבכל אחד מהם נתבעו 10 מיליון דולר, ובסה"כ 50 מיליון. לפי זה, יש טעות במקור החיצוני (הערה 3).
אם אכן הבנתי נכון, אפשר להוסיף הערה מילולית בתוך הערת שוליים 3 שמתייחסת לנקודה הזו. לא הייתי מסיר את הערה 3 כי היא מובאת שם מסיבה אחרת (מקור לכך שסטרייסנד הפסידה בתביעה).
מתייג את Lostam, ‏YR on wiki, ‏MoriCher, עלי, משה כוכבי, יחיאל הלוי, נח אמיתי, באלדור, איש עיטי, פעמי-עליוןבעלי הידע במשפטים, בתקווה שמישהו יוכל לחוות דעה לגבי זה (האם מדובר בחמישה סעיפים על סך 10 מיליון דולר כל אחד, או שאלה אותם 10 מיליון שמוזכרים שוב ושוב). תודה! ‏E L Yekutiel‏ - שיחה 22:36, 17 במרץ 2024 (IST)[תגובה]

https://he.m.wikipedia.org/wiki/סלים_ג%27ובראן ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

קטגוריה לערכים על שופטי בית המשפט העליון לשעבר שעודם בחיים ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
  1. ^ מסך עשן מתוך אתר האקדמיה ללשון העברית