פולחן אישיות
פולחן אישיות הוא מערכת של אמנות, סימבוליזם וטקסים שסובבים הערצה כמו-דתית לאדם כלשהו. במאה ה-20 המושג מתאר לרוב מערכת שלטונית שמגוייסת לבניית תדמית ציבורית מפוארת לשליט, מתוך שיגעון גדלות או מתוך תאוות כבוד או כוח, ולייחס לו תכונות והישגים עילאיים כדי להביא להערצתו על ידי המון העם ולבסס את שלטונו. בדרך כלל מדובר במשטרים רודניים. המונח נטבע על ידי ניקיטה חרושצ'וב בעת שתיאר את שלטונו של סטלין[1][2], אך התופעה התקיימה שנים רבות קודם לכן במישורים שונים, למשל בזמן העתיק היו שליטים שהוגדרו כאלים במצרים העתיקה[3], וגם ברומי, שנקראו עליהם חודשים, יולי, אוגוסט. שליטים כאלה נבחרו לשלטון לכל ימי חייהם, ערים נקראו על שמם בחייהם, לדוגמה העיר סטאלין, סטאלינגרד ועוד.
פולחן האישיות מתבטא בהאדרת שמו של המנהיג באמצעי התקשורת, פרסום נאומיו או ספרים שמתפרסמים בשמו שלעיתים לא נכתבו על ידו, תליית תמונותיו ובהצבת פסלים שלו ברחובות ובבניינים ציבוריים, כתיבת שירים על שמו, וכינויו בתארים מפליגים כגון "המנהיג הדגול". בנוסף, פעמים רבות מוענקים לו דרגה צבאית גבוהה, עיטורים ומדליות.
חלק מפולחן אישיות עשוי להיות הצגת השליט כ"אבי האומה". כתוצאה מכך הוא עשוי להפוך למושא הערצה לילדי האומה, ולפיכך תלמידים מתבקשים לכתוב לו מכתבי הערצה, לעלות לרגל למשכנו ביום הולדתו, ולשיר לו שירי תהילה.
האדם המרומם עשוי להיות נתפס כ"שליח אלוהים", ולכן כל דבר מותר לו גם אם מעשיו אינם מובנים לנתיניו.
לעיתים גולש פולחן האישיות גם למדינות שאינן נתונות תחת השפעתו של השליט, והוא זוכה להערצת אלה המוקסמים מדרכו הפוליטית. דוגמה לכך היא פולחן האישיות של סטלין ברחבי העולם[4], שהתקיים גם בקרב תומכי הקומוניזם ברחבי העולם.[5][6]
תופעת ה"גורואים" והכתות מדגימה פולחן אישיות על רקע רוחני. מכיוון שלמנהיגים אלו אין כוח פוליטי, הם נעשים מושא להערצה מכוח אישיותם והחוכמה היתרה המיוחסת להם.
דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מנהיגים פוליטיים שונים לאורך ההיסטוריה נקשרו באופן כזה או אחר לסממנים של פולחן אישיות:
- יוסיף סטלין, שליט ברית המועצות
- אדולף היטלר, פיהרר וקנצלר גרמניה הנאצית
בניטו מוסוליני, דוצ'ה וראש ממשלת ממלכת איטליה (שליט איטליה הפשיסטית) - מאו דזה-דונג, שליט הרפובליקה העממית של סין
- קים איל-סונג, שליט קוריאה הצפונית וכמוהו גם בנו, קים ז'ונג איל, ונכדו, קים ג'ונג און (ובני ובנות משפחת קים נוספים)
- ניקולאה צ'אושסקו, שליט הרפובליקה הסוציאליסטית רומניה
- רוחאללה ח'ומייני, המנהיג העליון של איראן ובהמשך גם קאסם סולימאני[7]
- סדאם חוסיין, נשיא עיראק
- חאפז אל-אסד נשיא סוריה, ובניו באסל ונשיא בשאר אל-אסד
- מועמר קדאפי, שליט לוב
- יוסיפ ברוז טיטו, נשיא וראש ממשלת יוגוסלביה
- טודור ז'יבקוב, ראש עיריית סופיה וראש ממשלת בולגריה
- ספרמורט ניאזוב, נשיא טורקמניסטן
- אידי אמין, נשיא אוגנדה
- פול פוט, עריץ קמבודיה
-
צפון קוריאנים משתחווים לפני הפסלים של קים איל-סונג (משמאל) וקים ג'ונג-איל באנדרטה הגדולה בגבעת מאנסו
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עידן בריר, עת חפירה: לא רק קים - על טירוף ומנהיגות, באתר וואלה!, 24 בדצמבר 2011
- שאול רוזנפלד, פולחן אישיות רביעי, באתר ynet, 4 בדצמבר 2005
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מה זה פולחן אישיות
- ^ אנציקלופדיה בריטניקה: Cult of personality
- ^ ניתן לזהות הדהוד מגמה זו - האלהת פרעה - בספר יחזקאל, פרק כ"ט, פסוקים ג'–ז': ”...פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, הַתַּנִּים הַגָּדוֹל הָרֹבֵץ בְּתוֹךְ יְאֹרָיו, אֲשֶׁר אָמַר: לִי יְאֹרִי, וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי... יַעַן אָמַר: יְאֹר לִי וַאֲנִי עָשִׂיתִי”
- ^ הסובייטים חוזרים: פולחן סטאלין במזרח אוקראינה, באתר ynet, 19 באוקטובר 2015
- ^ תום שגב, שיעור היסטוריה, כשבישראל ביכו את מותו של סטאלין, באתר הארץ, 9 במרץ 2013
- ^ דן מרגלית, פולחן אישיות בעיני זקן, באתר News1 מחלקה ראשונה, 5 באוגוסט 2019
- ^ צבי יחזקאלי, הגיע לדרגת הקדושה הגבוהה ביותר: פולחן האישיות סביב סולימאני, באתר חדשות 13, 5 בינואר 2020