שיחה:מסביב לעולם בשמונים יום

האמנם מד"ב?

"הספר נחשב בעת כתיבתו לספר מדע בדיוני שכן האמונה הייתה כי מסע שכזה הוא בלתי אפשרי, אולם התפתחויות התחבורה בסופה של התקופה הויקטוריאנית איפשרו, לדעתו של ז'ול ורן, לבצע את הדבר."

לעומת זאת, בערך האנגלי כתוב:

"The book may have been inspired by the exploits of George Francis Train, who accomplished the feat in 1870"

קראתי קצת על הבחור (למשל כאן), ומצאתי שהוא אכן, פחות או יותר, הקיף את העולם בשמונים יום בשנת 1870, מה שמעלה את השאלה עד כמה הספר (הנפלא) הזה הוא גם מד"בי. גדי אלכסנדרוביץ' 21:08, 6 ינואר 2006 (UTC)

בוודאי שזה לא מדע בדיוני. הדמויות השתמשו באמצעים שהיו בשימוש נרחב בעת כתיבת הספר. גילגמש • שיחה 21:10, 6 ינואר 2006 (UTC)

לא מדע ולא בדיוני, כי אם ספר הרפתקאות גרידא. מארק ברלין 21:11, 6 ינואר 2006 (UTC)

תיקון קל. מדע, אבל לא בדיוני. אביהו 21:16, 6 ינואר 2006 (UTC)

את הטקסט בערך האנגלי לא ראיתי עד לאחרונה - השאלה אם ז'ול ורן ידע עליו - אחרת זה מדע בדיוני.

מה שהוא בלתי אפשרי היום ונכתב עליו ספר "מדעי" הרי הוא "מדע בדיוני". ספר בשנות ה-50 של המאה ה-20 שכתב על טיסה לירח היה מדע בדיוני. ספר משנות ה-70 שכתב על נחיתה על מאדים ועל תחנת חלל היה מדע בדיוני. היום הדברים האלה אפשריים. שעשו את הסדרה סטר טרק ונתנו לכל הדמויות פלפונים זה היה מדע בדיוני. היום יש לכל נהג מונית את ה"מירס" (חבל שאין רק את ה- Beam me up) השאלה אינה האם ז'ול ורן חשב שזה אפשרי - שכן הוא גם כתב על מסע לבטן האדמה, ו-20,000 מיל מתחת לים - והיום יש מכרות בהם מגיעים לעומקים בהם הוא מתאר וצוללות שמגיעות לעומקים אלה - השאלה היא האם הוא ידע שזה כבר בוצע - אחרת זה מדע בדיוני. דרור 21:17, 6 ינואר 2006 (UTC)

זה לא מדע בדיוני כי כל האמצעים היו קיימים וללא ספק היו ידועים למחבר. גילגמש • שיחה 21:19, 6 ינואר 2006 (UTC)

זו שאלה מעניינת, האם מד"ב נמדד על פי מה שיש בו, או על פי רמת ההשכלה של הכותב. לטעמי מד"ב צריך להימדד על פי מה שיש בו, ביחס לשנה שבה נכתב. אגב, מסע בין כוכבים הוא מד"ב בעיקר בגלל, אה, שיש בו מסע בין כוכבים, לא בגלל שיש ווקי טוקי. גדי אלכסנדרוביץ' 21:25, 6 ינואר 2006 (UTC)

ביום עיון שהוקדש לז'ול ורן לפני כחצי שנה במכללת שדה בוקר, אמר אחד המרצים כי הוא לקח את הרעיון מעלון של חברת הנסיעות תומס קוק, שבו הוצע להקיף את העולם ב-90 יום.Avibliz 21:20, 6 ינואר 2006 (UTC)

"מדע בדיוני" מורכב משניים - "מדע" - שימוש באלמנטים טכנולוגיים בין אם קיימים ובין אם לאו.

"בדיוני" - עשיית דברים שלא בוצעו מעולם עד כה - אחרת זה רומן. דרור 21:32, 6 ינואר 2006 (UTC)

נכון, ולכן הספר הזה לא מד"ב. גילגמש • שיחה 21:33, 6 ינואר 2006 (UTC)

דווקא כן - בתקופה זו זה טרם נעשה (80 יום הכוונה). דרור 21:39, 6 ינואר 2006 (UTC)

אבל העניין הוא שהערך האנגלי טוען אחרת. אני לא בטוח שזה היה בדיוק 80 יום כי במקור שמצאתי כתוב על זמן שהוא בילה בכלא במהלך המסע (?) אבל זה כבר נראה לי כמו התקטננות. גדי אלכסנדרוביץ' 21:41, 6 ינואר 2006 (UTC)

המסע ארך 81 יום בדיוק. העניין הוא שהוא נסע ממזרח למערב (או הפוך) וכתוצאה מכך הרוויח יום שלם. לגבי מד"ב - על מנת לחסוך את הזמן בוויכוח סרק אני מציע להזמין בורר. גילגמש • שיחה 21:43, 6 ינואר 2006 (UTC)

המסע ארך 80 יום... פוג פשוט התבלבל בספירת הימים בגלל שנסע ממערב למזרח. ורן עצמו מתייחס לכך בספר ואומר שהבלבול היה מתגלה אם השעון של פספרטו היה מראה גם את התאריך בלונדון בכל פרק זמן נתון. פוג פשוט ספר את הימים על פי השמש שראה בזמן המסע, ולא על פי הזמן האבסולוטי שחלף מרגע שיצא. גדי אלכסנדרוביץ' 22:00, 6 ינואר 2006 (UTC)

המסע ארך 79 יום - ועוד יום שלם בילה פוג בכלא - סה"כ 80. הוא חשב שעברו 81 כי התבלבל. דרור 22:02, 6 ינואר 2006 (UTC)

זו כבר באמת קטנוניות, הרי המסע נחשב לכזה שהסתיים רק כשפוג הגיע למועדון (מה גם שפוג לא היה כל היום בכלא אלא רק פרק זמן שהספיק לגרום לו ל"איחור", ואת רוב הזמן דווקא עשה בביתו כשהוא בטוח שהפסיד). אגב, פספרטו טוען בסוף הספר שאפשר היה לעשות את המסע ב-78 יום בלבד (ועם כל הפספוסים והמזל הרע שיש לפוג במהלך המסע, הגיוני שאפילו בפחות). גדי אלכסנדרוביץ' 22:09, 6 ינואר 2006 (UTC)

הספר לא היה מד"ב, בהקדמה של התרגום (שלא נמצא לידי) מצוינת בפירוש עובדה זו. הספר היה ספר מדע פופלרי במסווה של ספר הרפתקאות, כלומר נועד ללמד את הקוראים שסוף סוף הגיעו למצב בו ניתן לחצות את העולם ב-80 יום (הישג מרשים לכל הדעות). טרול רפאים 22:35, 6 ינואר 2006 (UTC)

"מסווה" של ספר הרפתקאות? זה ספר הרפתקאות, נקודה. זה שיש לו גם ערך מוסף מדעי לא הופך את היותו ספר הרפתקאות ל"מסווה". גדי אלכסנדרוביץ' 06:51, 7 ינואר 2006 (UTC)

במבט נוסף, אני תוהה מה פירוש "נחשב בעת כתיבתו למדע בדיוני". הרי בעת כתיבתו של הספר לא היה ממש ז'אנר כזה, "מדע בדיוני". מי בדיוק היו אלו שהחשיבו אותו למדע בדיוני? יש ביקורת שאומרת "וואלה, עושה רושם שז'ול ורן המציא לנו ז'אנר חדש"? בהתחשב בתמיהה הנוספת הזו, ובדיון שכבר התקיים כאן, אני משנה את השורה הזו. כמובן שזה לא סוף פסוק ואפשר להתנגד. גדי אלכסנדרוביץ' 05:58, 24 מרץ 2006 (UTC)

לא יודע איך קראו אז לז'אנר אבל הוא היה קיים - שאר ספרי ג'ול וורן - מסע אל מרכז כדור הארץ ומסע לירח הם לא מדע בידיוני? דרור 08:28, 24 מרץ 2006 (UTC)

מה הקשר בין הספרים שציינת לספר הנוכחי? הם לחוד וזה לחוד. גילגמש • שיחה 08:29, 24 מרץ 2006 (UTC)

כפי שכבר ציינתי - עד אז הדבר לא נעשה, והתיאור מתבסס על אמצעים מדעיים של פיתוח התקופה (רכבות ואוניות קיטור וטלגרף וכו') אז זה מדע בדיוני - אני רואה את שלושת ספרי המסע כמאוד דומים - שלושתם מדברים על מסע על ה"קצה" של העולם הידוע אז - לירח, לבטן האדמה, והקפת כדור הארץ שנראתה אז מאד קשה לביצוע. דרור 08:35, 24 מרץ 2006 (UTC)

אני לא חושב שזה רלוונטי, מכיוון שהציטוט דיבר על מה שהספר נחשב אליו בעת כתיבתו. ייתכן מאוד שגם על "מסע לירח" לא נכון לכתוב "הספר נחשב בעת כתיבתו למדע בדיוני". על הסיבות שבגללן גם כיום אין סיבה לחשוב על "מסביב לעולם ב-80 יום" כספר מדע בדיוני כבר דיברנו. אגב, אם ספר הוא "מדע בדיוני" בגלל שמה שקורה בו הוא "קשה מאוד לביצוע", אז גם "כמעיין המתגבר" הוא מדע בדיוני בגלל שהשטויות שרוארק עושה בספר קשות מאוד לביצוע. גדי אלכסנדרוביץ' 08:40, 24 מרץ 2006 (UTC)

בהמשך לדיון, אני מסיר גם את הקטגוריה של המד"ב מהערך. גדי אלכסנדרוביץ' 20:01, 5 אפריל 2006 (UTC)

שבחים

יש לשבח את החבר ונטורה על עבודתו המרשימה בערכי ז'ול ורן. בן הטבע 08:56, 1 באוגוסט 2007 (IDT)

החבר, טבריש ברוסית מודה, הלוואי שיהיה לי סבלנות להמשיך. ‏Daniel Ventura‏ 10:39, 1 באוגוסט 2007 (IDT)

דני, לא בכל יום ולא כל אחד מחלץ מבן הטבע שבחים... ראה זאת כמחמאה מיוחדת. חגי אדלר 06:10, 3 באוגוסט 2007 (IDT)

קטע מבולבל

סעיף "2.4 חלק אחרון: השיבה הביתה" מבולבל. הם כבר מגיעים לאנגליה, גיבורנו נעצר ושוב חוזרת העלילה לתחילת המסע. נא לתקן. חגי אדלר 06:23, 3 באוגוסט 2007 (IDT)

תוקן. הקטע בהתחלה היה הגירסה הקודמת של הערך. בטעות היא לא נמחקה. תודה. שבת שלום. ‏Daniel Ventura‏ 08:16, 3 באוגוסט 2007 (IDT)

כמה היה שער הדולר?

רק האונייה עלתה לו $60,000. איך זה שכל המסע הסתכם ב-19,000 לי"ש? חגי אדלר 06:27, 3 באוגוסט 2007 (IDT)

מה לעשות שער הדולר היה אז שונה לגמרי ברמתו לעומת "מלכת המטבעות" הליש"ט. רראה הטקסט הצרפתי - באנגלי התרגום נןתן תוצאה דומה:

Brûler mon navire ! s'écria le capitaine Speedy, qui ne pouvait même plus prononcer les syllabes. Un navire qui vaut cinquante mille dollars (250 000 F).

- En voici soixante mille (300 000 F) ! répondit Phileas Fogg, en offrant au capitaine une liasse de bank-notes.

שבת שלום. ‏Daniel Ventura‏ 08:06, 3 באוגוסט 2007 (IDT)

ספוילרים ללא התראה

בפתיחה(הטקסט שלפני תוכן הענינים) יש קצת ספוילרים.--Matanwis 16:37, 6 באוגוסט 2007 (IDT)

מה זה ? ‏Daniel Ventura‏ 18:29, 6 באוגוסט 2007 (IDT)

ראה ספוילר. חגי אדלר 19:39, 6 באוגוסט 2007 (IDT)

תודה. חשבתי שזה מקובל רק בסרט. ‏Daniel Ventura‏ 20:48, 6 באוגוסט 2007 (IDT)

שמו של המשרת

בפתיח ובתקציר העלילה מובאים שני מדרשי שמות שונים לשם המשרת - עושה כל דבר ועובר ממקום למקום. דב ט. 21:23, 21 באוגוסט 2007 (IDT)

המילולי הוא :העובר ממקום למקום, המעשי: עושה כל דבר . ההגדרה השנייה היא המקובלת. הבעיה היא שכאשר שאלתי דובר צרפתית הוא אמר לי כי מילולית נכונה ההגדרה הראשונה. מה שתחליט יהיה בסדר !אראה רגע מה אומר התרגום האנגלי ? ‏Daniel Ventura‏ 22:32, 21 באוגוסט 2007 (IDT)

תראה איך הוא מסביר לפוג את מהות שמו:

Jean Passepartout, a surname which has clung to me because I have a natural aptness for going out of one business into another. I believe I’m honest, monsieur, but, to be outspoken, I’ve had several trades. I’ve been an itinerant singer, a circus-rider, when I used to vault like Leotard, and dance on a rope like Blondin. Then I got to be a professor of gymnastics, so as to make better use of my talents; and then I was a sergeant fireman at Paris, and assisted at many a big fire

. אתקן בהתאם לכך את טקסט. ראה. ‏Daniel Ventura‏ 22:41, 21 באוגוסט 2007 (IDT)

תוקן תראה אם זה סביר. במקום הראשון הבאתי הערה מורחבת ובמקום השני זה הושמט. כל טוב ותודה רבה. המשך הלאה ויישר כח. ‏Daniel Ventura‏ 22:45, 21 באוגוסט 2007 (IDT)

הפרק "על טעות בספר"

הפרק לא מספיק מובן. האם ניתן לשפר את הניסוח וגם להביא עוד סימוכין לטענה. א&ג מלמד כץ • שיחה 23:02, 13 באוקטובר 2007 (IST)

מה לא ברור? ברגע שעוברים את קו התאריך הבינלאומי ממזרח למערב מרוויחים יום(צריכים להזיז את התאריך יום אחד אחורנית). כלומר הוא הגיע לארצות הברית יום קודם ולכן לא היה אמור להחמיץ את האונייה. זה ברור מאוד מהטקסט. איתן • שיחה 23:12, 13 באוקטובר 2007 (IST)

האם תוכל לבדוק את זה בטקסט של הספר. קצת מוזר שז'ול ורן שגה כך, ועוד יותר מוזר שעד החוקר הישראלי אף אחד לא שם לב לזה. א&ג מלמד כץ • שיחה 23:14, 13 באוקטובר 2007 (IST)

את זה אני משאיר לכותב הערך. אני רק שוליה. איתן • שיחה 23:16, 13 באוקטובר 2007 (IST)

אינני "חוקר ישראלי" אין לי תואר באף מקצוע גם לא למדתי בכלל לימודים אקדמאיים (אולי זו הסיבה שסגנוני לא כל כך מלוטש ולכן פחות מובן), אבל החישוב פשוט כפי שכתב "איתן", וכל אחד יכול לבדוק אותו ולוודא שכך הם פני הדברים. גם אני כאשר עליתי על כך, התפלאתי שאיש לא חשב על כך עד היום, אבל זו מציאות ברורה ומוצקה. אני גם לא יודע אנגלית אחרת הייתי גם מפרסם זאת בויקי האנגלית, אדרבה אולי שמישהו יביא שם את הדברים ויראה מה התגובות על כך, אם יש למישהו תשובה או שלחילופין מישהו כבר "עלה" על זה. יותר מעניין יהיה לפרסם זאת בויקי הצרפתית... אורח נטה ללון 16:45, 14 באוקטובר 2007 (IST)

ועוד משהו מלמד-כץ: סבורני שהטעות של ורן נבעה מכך שהוא לא שם לב שהאירוע קורה בבת אחת כאשר חוצים את קו התאריך, אלא הציג אותו כאירוע מצטבר הקורה כאשר מקיפים את הכדור כולו. לכן התיקון האחרון שלכם בגוף הערך, נכון יותר עובדתית אך פחות נכון מבחינת הסופר. אורח נטה ללון 17:39, 14 באוקטובר 2007 (IST)

קראנו את הספר מזמן. אם יש למישהו את הספר ביד, מעניין לשמוע איך ז'ול ורן מתמודד עם הנושא. אגב, יש דיון על כך בen:Talk:Around the World in Eighty Days#Lost day. בדיון שם אכן כתוב שקו התאריך הבינלאומי נקבע רק לאחר כתיבת הספר. א&ג מלמד כץ • שיחה 18:29, 14 באוקטובר 2007 (IST)

כפי שהסברתי בגוף הערך זה לא משנה לגוף הענין מתי נקבע קו התאריך, כי בכל מקרה הוא היה צריך להקבע בין אמריקה לאסיה, אני מניח שכוונתך רק להסביר בכך כיצד קרה שז'ול ורן לא שם לב לעניין. אני שמח לשמוע שמישהו כבר חשב על העניין. אורח נטה ללון 18:47, 14 באוקטובר 2007 (IST)

הבטתי בקישור שהבאת, בגלל קשיי השפה בקושי הצלחתי לקרא את הקטע הראשון, אם הבנתי נכון הוא טוען שהוא הראשון שגילה את הטעות, אולם אני כבר הערתי על כך באתר הידען ב- 21.11.2002, בעוד שהוא כתב על כך רק ב-2006. הנה קישור לכתבה באתר הידען הישן מהתאריך הנ"ל תחת שם העט חנוך ברנר: http://www.hayadan.org.il/vernsbug.html. למעשה זה פורסם עוד מעט קודם בפורום מדע וואלה, ומשם הועתק להידען ברשותי.

לפי הטקסט של הספר לא נראה שיש טעות (ראה שם את הפסקה האחרונה). בוא נניח שפוג לא שאל אף אחד מהתושבים המקומיים שהוא פגש במסעו לגבי התאריך המדויק, ורק התעניין לדעת מה השעה (אם הוא שאל על התאריך - יש למצוא את הקטע הרלוונטי בטקסט). הוא עשה ספירה של ימים בעצמו בהתאם לשעה המקומית בכל מקום שאליו הגיע, והוא לא החסיר את היום העודף בעת חציית האוקיינוס השקט ממערב למזרח. בפרק 31 רשום רק שלפי הספירה שלו הוא הגיע לניו יורק ב-11 לחודש והוא ראה שהאונייה כבר יצאה לדרכה. הנקודה היא שבכל שהותו באמריקה התאריך לפי חישוביו לא התאים לתאריך המקומי, אבל אף אחד לא אמר לו זאת. כרגע כתוב בערך: "אניית הקיטור שהייתה אמורה לצאת ב-11 לחודש בערב מניו יורק לליברפול", ועל כך בנויה הטענה לגבי הטעות. אם הדבר נכון, יש להביא סימוכין מהטקסט. א&ג מלמד כץ • שיחה 19:18, 14 באוקטובר 2007 (IST)

אני הסתמכתי על התרגום העברי, שם מסתיים הפרק - לפי זכרוני - בכך שהאניה כבר יצאה. עיינתי בקישור שהבאת לטקסט האנגלי ושם מסתיים הפרק במילים:

The China, for Liverpool, had started three-quarters of an hour before!

עד כמה שאני מצליח להבין באנגלית הרצוצה שלי, הכוונה שהאניה כבר יצאה שלשת רבעי שעה מקודם, תקנני נא באם אני טועה. 88.152.138.123 20:47, 14 באוקטובר 2007 (IST)

ולא רק זה מכל העניין משתמע - לפי זכרוני - שהם מיהרו להגיע אולי בכל זאת יספיקו אולם כשהגיעו התברר להם שהאניה יצאה.

אתה צודק בקשר לתרגום, אבל אין שום אזכור לתאריך בניו יורק באותו זמן. התאריך היה 10 בחודש, אך הקוראים לא מנחשים זאת בשלב זה. ז'ול ורן מזכיר רק את התאריך לפי הספירה של פוג ופאספארטו על מנת לא לתת רמזים לקורא בקשר לסוף המפתיע. א&ג מלמד כץ • שיחה 20:55, 14 באוקטובר 2007 (IST)

כן, אבל השאלה היא, הספינה הרי הייתה אמורה לצאת ב-11 לחודש כפי שפליאס פוג ברר מקודם, מדוע אם כן היא יצאה ב-10 לחודש?

לאחר קריאה נוספת של הפרק הרלוונטי נראה שאתה צודק, משום שבתחילת הפרק כתוב שה-China (שם ספינה) אמורה לעזוב ב-11 לחודש ובסוף הפרק כתוב שהיא עוזבת מעט לפני שהם מגיעים. כרגע, כדאי לאחד את הפרק על הטעות יחד עם פרק הטריוויה (המגמה כיום היא לא להשאיר פרקים שעוסקים רק בטריוויה) ולנסח אותו בצורה יותר בהירה. תודה לך על המידע המעניין. א&ג מלמד כץ • שיחה 01:11, 15 באוקטובר 2007 (IST)

שיפורים

התחלתי בעריכה. לדעתי פיסקת הפתיחה כללה פירוט עלילתי מיותר. תפקידה של פיסקת הפתיחה הוא לתת מידע כללי. אין צורך בפירוט עלילתי בפיסקת הפתיחה, שלאחריו "תקציר העלילה" ולאחריו "העלילה" איחדתי חלקים מ"תקציר העלילה" לתוך פיסקת הפתיחה והפכתי אותה לאינפורמטיבית יותר. קילגור טראוט*הצטרפו למיזם המדינות* 20:12, 15 באוקטובר 2007 (IST)

העברתי את הערך עריכה לשונית, וגם הוספתי מספר פיסקאות שתרגמתי מהויקי האנגלית בשאלת מקורות ההשראה לספר והרקע לכתיבתו. נראה לי שהערך בשל עתה להצבעה. קילגור טראוט*הצטרפו למיזם המדינות* 22:14, 15 באוקטובר 2007 (IST)

מתי יצא הספר לאור?

• לפי הכתוב בערך פעמיים ב-1872 ליתר דיוק "ואכן התאריך בו מסתיימת היצירה, 22 בדצמבר 1872 הוא אותו התאריך בו יצא הספר לאור".
• לפי התבנית המופיעה בתחילת הערך ב-1874.
• לפי ויקיפדיה באנגלית 30 בינואר 1873.

פרט קטן, אבל ראוי שתהיה בו אחידות. אביהו • שיחה 06:42, 17 באוקטובר 2007 (IST)

בהחלט פרט חשוב. למרות העבודה הרבה שכבר הושקעה בערך (דניאל, איתן, אלמוג) יש צורך בעבודה נוספת שבה יבדקו לעומק כל הפרטים. א&ג מלמד כץ • שיחה 19:51, 17 באוקטובר 2007 (IST)

על פי הערך האנגלי התפרסם הספר בחלקים (הערך לא מפרט באיזו צורה, אולי באמצעות עתון?) כשהחלק הראשון אכן התפרסם ב-22 בדצמבר 1872. לא ברור לי מה משמעות התאריך 30 בינואר 1873 המוצג בתבנית שבערך האנגלי כיום הדפסת הספר. האם בתאריך זה פורסם החלק האחרון בסדרה או שאז יצא ספר שלם שהכיל את כל החלקים? האסמכתה לתאריך זה מפנה לאתר גרמני שבו מוזכר התאריך בלבד כיום יציאת הספר לאור בלי הסבר נוסף. נראה לכן שהתאריך 1874 המופיע בתבנית בתחילת הערך בעברית הוא טעות ולכן אני מתקן בינתיים ל-1872 על מנת שתהיה בינתיים אחידות בערך. אביהו • שיחה 12:17, 19 באוקטובר 2007 (IST)

שעונו של פספרטו

יש נקודה נוספת מעניינת בספר: שעונו של פספרטו. כזכור לקוראי הספר, לפספרטו יש שעון ירושה מהסבא, השעון מדייק מאד, וכאשר מתנגשים שני הדייקנים - השעון ופיליאס פוג, ויש סתירה של כמה שניות, איש לא מוותר ופשוט רושמים את ההפרש, אותו יוסיף פספרטו לכל הפקודות שיקבל.

אולם משהו מוזר מאד, כיצד יתכן שיש הפרש של כמה שניות בלבד? הרי פספרטו בא מצרפת שם השעה מוקדמת לשעון האנגלי בשעה שלמה?

טוב, אבל זו לא טעות נוספת של ז'ול, לענין זה מצאתי תשובה פשוטה, השעון בצרפת ובעוד מדינות אירופאיות חפף בזמנו של ז'ול לשעון האנגלי, באיזהו שהוא זמן הוחלט להזיזו קדימה.

לא מצאתי מקור מפורש לגבי צרפת, אבל מצאתי איזכור בספר כלשהו לגבי פולין, בה הוזז השעון קדימה בשעה אחת, בין שתי מלחמות העולם. פולין היא מזרחית לצרפת, ואם השעון שלה חפף פעם לשעון האנגלי, מסתבר מאד שגם בצרפת המערבית ממנה היה כך המצב.

אשמח לשמוע שלמישהו יש פרטים מדויקים יותר.

אני לא זוכר את הפרט הזה, אבל אפילו אם היה הפרש של שעה גם אז, לא סביר להניח שברגע המעבר לאנגליה עשה פאספרטו את מה שמצופה מכל אחד מאיתנו במצב כזה והזיז את השעון שעה אחת אחורה? אביהו • שיחה 11:39, 19 באוקטובר 2007 (IST)

כנראה שלא הבנת אותי, פאספרטו לא נוגע בשעון של הסבא הצרפתי שלו בשום אופן, ולכן לפי המצב היום היה צריך להיות הבדל בין שעונו לבין השעון של פוג שעה שלמה. אולם בספר מסופר שיש הפרש זניח, הנובע מן הסתם מכך ששעוני קפיצים אינם בעלי דיוק אבסולוטי וצריך לכוונם מעט אחת לכמה חדשים או שנים בכמה שניות. מכך שישנו רק ההבדל הזניח הזה, אני מניח שאז עדיין לא היה ההבדל בן השעה שישנו היום בין שני צידי התעלה. אורח נטה ללון 12:03, 31 באוקטובר 2007 (IST)

רפרנס לא ברור

מה פירוש הרפרנס האחרון, "פורסם על ידי כותב הטורים לראשונה בפורום מדע של וואלה תחת שם העט חנוך ברנר, משם הועתק לאתר הידען" ??? ‏odedee • שיחה 04:41, 31 באוקטובר 2007 (IST)

הכוונה שלי שאני הוספתי את הקטע הזה כאן, אולם זה לא מתפרסם כאן לראשונה כי אני עצמי פירסמתי זאת כבר קודם תחת ניק אחר, בוואלה משם נעתק גם באתר הידען, מה לא ברור? אורח נטה ללון 11:58, 31 באוקטובר 2007 (IST)

הקורא לא יודע, ולא צריך לדעת, מי הוסיף את הקטע הזה לערך, וההיסטוריה של הפרסומים השונים לא רלוונטית כאן. נא לקשר למקום המתאים ביותר שבו זה פורסם (מן הסתם הפרסום באכסניא המכובדת ביותר). אם, כפי שאני מבין, מדובר בחומר שפורסם תחת שם עט בפורום של וואלה - אין זה סימוכין מספק, ובכלל לא ברור אם הוא דרוש. ‏odedee • שיחה 19:54, 2 בנובמבר 2007 (IST)

אם זה נראה לך מיותר, בידך למחוק. אורח נטה ללון 21:07, 3 בנובמבר 2007 (IST)

4 דקות לקו אורך

הנושא להלן אינו קשור לנושא לעיל. ‏Daniel Ventura‏

ועוד: בפסקת "היבטים מדעיים" כתוב "הנוסע מזרחה, היממה שלו מתקצרת ב-4 דקות על כל קו אורך שהוא עובר (פרק אחת עשרה)". זה נראה כמו מין בלבול בין יממה סדרית לקו אורך. ‏odedee • שיחה 04:59, 31 באוקטובר 2007 (IST)

לפיסקהף "ועוד: בפסקת "היבטים מדעיים" כתוב "הנוסע מזרחה, היממה שלו מתקצרת ב-4 דקות על כל קו אורך שהוא עובר (פרק אחת עשרה)". זה נראה כמו מין בלבול בין יממה סדרית לקו אורך. ‏odedee • שיחה 04:59, 31 באוקטובר 2007 (IST) האם ההצעה שלך היא :"הנוסע מזרחה, תחילת היממה שלו בשעון שבידו, מתקצרת ב-4 דקות על כל קו אורך שהוא עובר (פרק אחת עשרה)". אם זו הכוונה, אשנה ? שבוע טוב. ‏Daniel Ventura‏ 18:36, 3 בנובמבר 2007 (IST)

לא, המשפט הזה פשוט לגמרי לא מובן. ‏odedee • שיחה 21:41, 3 בנובמבר 2007 (IST)

אנסה הצעה אחרת ואבקש את עזרתכם: " הנוסע מסביב לכדור הארץ, ממזרח למערב, השעון שבידו יראה הפרש של 4 דקות, בין השעון המקובל בקו האורך שהוא נמצא בו לבין קו האורך הבא, אליו הוא יגיע. כל

מעבר של 15 קווי אורך - השעון שלו יקדים את השעון שהיה נהוג במה שמכונה אזור הזמן הקודם בשעה (60 דקות). בתון הסיבוב של כדור הארץ כולו השעון יחזור לאזור הזמן בנקודת היציאה. וזה מה שקרה ספוספרטו שלא הזיז את השעון כלל במהלך הנסיעה. כאשר חזר ללונדון הוא גילה כי השעון שלו הוא השעון הנכון.(פרק אחת עשרה)". אם אפשר עוד לשפר, בבקשה ! שבוע טוב.‏Daniel Ventura‏ 21:54, 3 בנובמבר 2007 (IST)

זה מה שלא ברור. מהם קווי האורך האלה, שמעבר 15 מהם מעביר לאזור הזמן הבא? אני לא מכיר הגדרה כזו של קו אורך. ‏odedee • שיחה 22:07, 3 בנובמבר 2007 (IST)

הנה ההגדרה לקו אורך האורך הגאוגרפי של נקודה מסוימת מוגדר כזווית בין שני קווים דמיוניים שיוצאים ממרכז כדור הארץ ומגיעים לקו המשווה; האחד מסתיים בנקודת החיתוך של המרידיאן העובר דרך הנקודה עם קו המשווה, והשני מסתיים בנקודת החיתוך של קו גריניץ' עם קו המשווה. נוהגים לסמן את האורך הגאוגרפי באות היוונית λ. האם עכשיו הקטע לעיל ברור‏Daniel Ventura‏ 22:16, 3 בנובמבר 2007 (IST)

הועבר לערך. ‏Daniel Ventura‏ 23:06, 3 בנובמבר 2007 (IST)

לא, כלל לא ברור. אילו היה כתוב "קו אורך מגדיר זווית של 4 מעלות בין שני קווים דמיוניים..." הייתי מבין. אבל לא כתוב, כי זה לא נכון. ‏odedee • שיחה 00:51, 4 בנובמבר 2007 (IST)

לסיכום, אולי תמצא דרך להביא לידי סיום את הנושא. ‏Daniel Ventura‏ 01:25, 4 בנובמבר 2007 (IST)

ההצעה שלי היא להסיר את המשפט, מאחר שהוא לא ברור ואף אחד אחר לא הציע לו הסבר מובן. ‏odedee • שיחה 00:17, 6 בנובמבר 2007 (IST)

ביקורת עמיתים

ערך מעולה, עשיתי לו קצת הגהה. ההערות שלי לגבי מה שאשמח לראות בערך הם לא בהכרח דברים קריטיים, סתם יהיה נחמד לראות אותם. כתבתי המון, אבל קפץ לי הפקק של החשמל והכל נמחק, ולכן אני אכתוב את ההערות בשלבים ואשמור כל פעם.

• דבר זה הביא לכך שכמה קוראים אכן האמינו כי המדובר בתיאור של מסע אמיתי- אשמח למקור.

לא אני כתבתי זאת. מצידי שימחק. פשוט נושא זה לא מוכר לי. אני לא הייתי כולל זאת בערך

• האם ויליאם פרי פוג וכל שאר התיירים האדמדמים מפסקת הרעיון ראויים לערך?

לא הבנתי: אתה מבקש כי "ויליאם פרי פוג וכל שאר התיירים" יהיו ערכים חדשים. לא כל כך נראה לי. אלה דמויות ספרותיות חד-פעמיות אנא תבהיר למה הכוונה - אני לא הבנתי את השאלה

• הציטוטים מהספר- מאיזה תרגום הם?

רק מהצרפתי זה המקור ברור

• מי אייר את הספר?

ראה במקור שיש בכל תמונה - באתר הנפלא ראה הקישור [1]

• אכן, דרוש מקור לגבי הפיזיונומיה.

אין לי. וזה גם לא רציני. הורדתי את זה. די להזכיר את המדענים

• קטע זה בספר אינו מופיע בתרגום האנגלי. בגרסה האנגלית כתוב: "Owing to the defective construction of the Rangoon, however, unusual precautions became necessary in unfavourable weather". במקור הצרפתי מופיע ההסבר במלואו. האם הקטע מופיע בתרגום העברי? כמו כן, אשמח לראות תרגום חופשי מאנגלית לקטע שנכתב שם, כדי שאבין על מה מדובר.

ראה בפרק הבא פירוט מלא באנגלית ובצרפתית

את הספר העברי החזרתי לספריה תרגום חופשי של הקטע יופיע מייד

• הפסקה על טעותו של וורן דורשת פישוט.

אנסה

• שחזור המסע במציאות- אם כבר הוזכר פרט זה, ההתייחסות פה שטחית מאוד. אין אפשרות לקבל פירוט בצורת פרק משנה על כל אחד מהמסעים? ברור שזה לא מידע קריטי, אבל זה מעניין מאוד ולדעתי אפשר לנסח את זה בצורה אנציקלופדית.

הנושא לא שלי ואין לי עניין בו

• "לא נותרו כיום עותקים של סרט זה"- גם כן דרוש מקור.

כנ"ל

• "תרגומים עבריים לספר"- אם יש בהישג ידך כמה מהם, יהיה מעניין לראות טבלה שתשווה קטע ספציפי מתוך הספר בשלושה ארבעה תרגומים שונים.

נחמד - אבל אין לי את הזמן לכך

• כדאי שתהיה פסקה על רפרנסים בתרבות הפופולארית, אולי אוסיף בקרוב.

לא בתחומי

• אשמח לפירוט על המחזמר העברי.

יש לי העתק בבית. בהחלט שווה ערך - ביצוע נפלא - אעשה זאת - אם כי לא בקרוב

• אולי כדאי ליצור ערך בויקיציטוט?

אולי - זה לא התחום שיש לי בו יתרון

אשמח אם תתייחס להערותי. נוי 20:20, 2 בנובמבר 2007 (IST)

אשיב על ההערות, ברשותך בפרק שלך, באותיות אחרות שלא מקובלות אך יהיה נח יותר להתיחס אליהם. ‏Daniel Ventura‏ 18:39, 3 בנובמבר 2007 (IST)

על צרפתים ועל האנגלים

הנה הקטע במקור הצרפתי:

"En effet, les navires de la Compagnie péninsulaire, qui font le

service des mers de Chine, ont un sérieux défaut de construction. Le

rapport de leur tirant d'eau en charge avec leur creux a été mal

calculé, et, par suite, ils n'offrent qu'une faible résistance à la

mer. Leur volume, clos, impénétrable à l'eau, est insuffisant. Ils

sont « noyés », pour employer l'expression maritime, et, en

conséquence de cette disposition, il ne faut que quelques paquets de

mer, jetés à bord, pour modifier leur allure. Ces navires sont donc

très inférieurs -- sinon par le moteur et l'appareil évaporatoire, du

moins par la construction, -- aux types des Messageries françaises,

tels que l'_Impératrice_ et le _Cambodge_. Tandis que, suivant les

calculs des ingénieurs, ceux-ci peuvent embarquer un poids d'eau égal

à leur propre poids avant de sombrer, les bateaux de la Compagnie

péninsulaire, le _Golgonda_, le _Corea_, et enfin le _Rangoon_, ne

pourraient pas embarquer le sixième de leur poids sans couler par le

fond.

והנה תרגום רהוט באנגלית:

" Indeed, the ships of the peninsular Company, which do it

service of the China Seas, have a serious constructional defect.

report/ratio with their draft in load with their hollow was badly

calculated, and, consequently, they offer only one low resistance to

sea. Their volume, closed, impenetrable to water, is insufficient. They

“are drowned”, to employ the maritime expression, and, in

consequence of this provision, one needs only a few packages of

sea, jetés on board, to modify their pace. These ships are thus

much lower -- if not by the engine and the evaporating apparatus, of

less by construction, -- with the vהדגשה שלי types of the French Transport,

such as l'_Impératrice_ and the _Cambodge_. While, according to

calculations of the engineers, those can embark an equal water weight

with their own weight before sinking, boats of the Company

peninsular, the _Golgonda_, the _Corea_, and finally the _Rangoon_,

could not embark the sixth of their weight without running by

melts.

על פי ניסוח המשפט : "הבקיאים בחוכמת הפרצוף (פיזיונומיה - Physiognomist)" - ברור לי שציטטתי זאת, זה לא מסוג המשפטים השגורים אצלי. אך לא זכור לי המקור. אם אזכר, אוסיף אותו. ‏Daniel Ventura‏ 20:01, 3 בנובמבר 2007 (IST)

הערות מרשימת ההמתנה של המומלצים

זה מסוג הערכים שביקורת עמיתים יכולה להועיל להם. כדאי לפנות למשתמש:אלמוג למשל. א&ג מלמד כץ • שיחה 03:34, 4 באוקטובר 2007 (IST)

ערך מעניין מאוד. הפירוט של העלילה קצת יותר מדי לטעמי, אבל אולי זה מתבקש בספר בו מתואר מסע לפרטי פרטיו. למדתי הרבה על האספקטים המדעיים, ואני חושב שדניאל עשה עבודה יפה בכתיבה ואיתן עבודה מעולה בהגהות. בימים הקרובים אעבור על הערך בצורה יותר יסודית (אשתדל להגיע לכך עוד השבוע) ולאחר מכן לדעתי ניתן יהיה להעלות את הערך להצבעה. קילגור טראוט*הצטרפו למיזם המדינות* 21:16, 5 באוקטובר 2007 (IST)

נדרש סיבוב נוסף של עריכה לשונית. אלמוג, האם תוכל לעשות זאת כשתגיע לעסוק בערך. א&ג מלמד כץ • שיחה 23:04, 13 באוקטובר 2007 (IST)

היו כמה בעיות מבניות בערך, כמו כתיבת "תקציר עלילה" ולאחריו פירוט של העלילה. ביצעתי את השיפורים שמצאתי לנכון, וקצת שיפרתי את הלשון. אני חושב שהמצב טוב בהרבה, פרט לתיאור העלילה הפרטני, בו לא נגעתי, הנסמך ברובו על ציטוטים המובאים מהספר. קילגור טראוט*הצטרפו למיזם המדינות* 20:41, 15 באוקטובר 2007 (IST)

תודה רבה. א&ג מלמד כץ • שיחה 21:18, 15 באוקטובר 2007 (IST)

העברתי את הערך עריכה לשונית, וגם הוספתי מספר פיסקאות שתרגמתי מהויקי האנגלית בשאלת מקורות ההשראה לספר והרקע לכתיבתו. נראה לי שהערך בשל עתה להצבעה. קילגור טראוט*הצטרפו למיזם המדינות* 22:14, 15 באוקטובר 2007 (IST)

תודה לגל על ההשקעה והשיפור בערך (הארוך...) איתן • שיחה 00:31, 16 באוקטובר 2007 (IST)

כל הערך עדיין חייב עריכה. ‏odedee • שיחה 21:47, 31 באוקטובר 2007 (IST)

הערך עבר עריכה כפולה, אם יש לך נקודה ספציפית אנא הצבע עליה, אם לאו יש להעבירו להצבעה. איתן • שיחה 20:12, 2 בנובמבר 2007 (IST)

אז שמת לב לעריכות שביצעתי בו? נוי 20:22, 2 בנובמבר 2007 (IST)

כפי שכתבתי, כל הערך חייב עריכה, הוא מכיל אינסוף פרטים מיותרים ומרוב עצים לא רואים את היער. דוגמה אקראית: "בבוקר מגלה פוג כי אוניית הקיטור ליוקוהאמה הפליגה כבר בערב. פוג משלים עם עובדת העדרו של פאספארטו, ועולה, ביחד עם אאודה ופיקס על ספינת מפרש המפליגה רק קרוב לחוף, דמוית יאכטה מהירה. הספינה נקלעת לסערה קשה, מערבולות וים סוער, הרווחים באותו אזור, ובכל זאת, הספינה, בעלת משקל של 20 טון, מצליחה להגיע לחופי שנחאי בסין. רב החובל של הספינה צופה באוניית קיטור גדולה המפליגה לכיוון יפן. הוא יורה פגז תאורה בתותח הספינה על מנת למשוך את תשומת לב אוניית הקיטור. פוג ופמלייתו מצליחים לעלות על אוניית הקיטור וממשיכים בדרכם ליוקוהאמה שביפן, אליה הגיעו במועד, בטרם תצא ההפלגה הבאה בתוכנית ליעדה, מיפן לארצות הברית". ‏odedee • שיחה 20:28, 2 בנובמבר 2007 (IST)

לנוי, שמתי לב עכשיו, וזו כבר העריכה השלישית.

לעודדי, העלילה המפורטת מבטאת את העלילה הסבוכה בספר המקורי, ואני לא רואה בכך חיסרון. אם יש פרטים מיותרים, אנא הצבע עליהם או תקנם. איתן • שיחה 20:39, 2 בנובמבר 2007 (IST)

לא, העלילה המפורטת היא מפורטת מדי, ולשווא. הנה, רק בדוגמה שהבאתי:

• האם צריך לכתוב שמדובר ברב החובל "של הספינה"? הרי אין אחרים.
• האם צריך לחזור ולפרט עד זרא, שמדובר באוניית קיטור, אח"כ ספינת מפרש, דמוית יאכטה?
• האם אחרי שנכתב שהספינה נקלעה לסערה קשה, יש צורך לכתוב "מערבולות וים סוער"?
• האם צריך להסביר שהפגז נורה מתותח הספינה? האם לא ברור שפגז יורים מתותח? האם לא ברור שהתותח נמצא על הספינה?

וכן הלאה וכן הלאה. את החיסרון המובהק כבר ציינתי: מעייף לקרוא את הערך, וכשעברתי עליו כדי לתקן איבדתי בשלב מסוים את הסבלנות לקרוא אותו בגלל פירוט היתר, והסתפקתי בתיקונים קלים רק בפסקאות ספורות. הצורך בתיקונים כבדים שריר וקיים, לכל אורך הערך. הכתיבה היא מסורבלת ובעייתית, ואין צורך להצביע על המוני הדוגמאות. קל לראותן. ‏odedee • שיחה 20:48, 2 בנובמבר 2007 (IST)

עובדה שאני לא התעייפתי. נוי 11:48, 3 בנובמבר 2007 (IST)

אני לא מסכים עם עודדי בנושא. לדעתי הערך כתוב הייטב, ומתאים מאד למומלצים, הערותיו של עודדי נשמעות לי מאולצות. נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 13:02, 3 בנובמבר 2007 (IST)

אני מסכים עם עודדי, והדוגמאות שהביא הן רק חלק מכך ומרמזות על חלקי משפטים מיותרים. תיאור העלילה טרחני מדי, מעייף ומייגע. ירון • שיחה 16:27, 3 בנובמבר 2007 (IST)

הערך עדיין זקוק לעריכה וזו הסיבה שאנו משהים אותו ברשימת ההמתנה. זה מסוג הערכים שדורשים כמה מעברים מעמיקים ועד אתה היו רק שניים כאלו. אנו ממתינים למעבר נוסף שישפר את צורתו עוד יותר. א&ג מלמד כץ • שיחה 17:51, 3 בנובמבר 2007 (IST)

שלושה. נוי 18:19, 3 בנובמבר 2007 (IST)

שוב, עברתי על העלילה, תיקנתי מה שעודדי ציין. ושוב, אם יש מי שיש לו בעיה עם קטע מסוים שיציין זאת או שיתקן.

לכתוב מייגע על עלילה של ספר בהיקף כזה זו הגזמה. היה מייגע לערוך אותו לשונית, זה כן, ואני אומר זאת מידיעה אישית. מה שאני הצעתי בהתחלה שיהיה בנוסף תקציר עלילה, אך זה היה מאריך את הערך. אף אחד לא מחויב לקרוא את כל סיפור העלילה. אם אין הערות ענייניות או נקודתיות - ניתן להעביר להצבעה. איתן • שיחה 21:37, 3 בנובמבר 2007 (IST)

אם הוא יעבור להצבעה ללא שיפור מסיבי, איאלץ להצביע נגד, ואינני חושב שאהיה היחיד. ‏odedee • שיחה 21:52, 3 בנובמבר 2007 (IST)

טוב רבותי, מאחר שאני לא רואה בעיה כללית בערך, תואילו להצביע על נקודות או קטעים ספציפיים כדי שנתקנם (כפי שעודדי עשה בקטע שתוקן). אחרת זה לא יתקדם איתן • שיחה 23:27, 4 בנובמבר 2007 (IST)

יש לי כמה רעיונות לשיפור הערך, בלי נדר - בסוף השבוע. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 01:03, 8 בנובמבר 2007 (IST)

עברתי על כמחצית (או שליש, איבדתי ספירה) מהערך ואכן - יש לא מעט לצמצם. עם זאת, מדובר במלאכה קשה מאוד למי שלא ביצע מחקר (או לפחות קרא הספר בשנים האחרונות), ולכן אני מעריך שהאדם המתאים לזה הוא דווקא כותב הערך. ישנם פירוטים רבים הקרובים יותר לפירוט העלילה מאשר לתיאורה ואינם מחוייבי המציאות. אמשיך מחר, שוב - בלי נדר. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 04:05, 10 בנובמבר 2007 (IST)

תודה זהר, עשית עבודה יפה. גם אנו משתתפים במאמץ ונראה לנו שיחד אתך נצליח תוך כמה ימים להביאו למצב משופר. א&ג מלמד כץ • שיחה 14:32, 10 בנובמבר 2007 (IST)

סיימתי את עבודתי על הערך, אני דבק בהערתי ממקודם - יש עוד מה לעבוד עליו. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 18:52, 10 בנובמבר 2007 (IST)

לא ממש קראתי עדיין, אבל ראיתי במשפט האחרון בפרק העלילה - eureux "שמח". האם בלי H גם במקור? ‏Ori~‏ • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 18:46, 13 בנובמבר 2007 (IST)

להערה : " ולכן אני מעריך שהאדם המתאים לזה הוא דווקא כותב הערך. ישנם פירוטים רבים הקרובים יותר לפירוט העלילה מאשר לתיאורה ואינם מחוייבי המציאות. אמשיך מחר, שוב - בלי נדר. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 04:05, 10 בנובמבר 2007 (IST)

אעשה מאמץ ואנסה למצוא "חלקי משפטים מיותרים." העושים אץ " תיאור העלילה טרחני מדי, מעייף ומייגע." תודה לכולם. ‏Daniel Ventura‏ 22:34, 13 בנובמבר 2007 (IST)

צמצמתי את גודל הערך ב-15%

צמצמתי את גודל הערך ב-15% מ-52 קילוביט ל-46 קילובייט. מי שמוכן לעשות סדר בטקסט הכלול בטבלה בסוף הערך מוזמן. תודה לכל המעירים והמעודדים. מי שסבור שיש מקום לעוד שיפורים, אנא יציין בבקשה את הפרק הטעון שיפור. ‏Daniel Ventura‏ 01:15, 14 בנובמבר 2007 (IST)

תגובה

אני חושב שהורדת דווקא את הפרטים היותר חשובים. הפסקה על הרעיון לספר, שקיצצת משמעותית, הייתה טובה יותר במצבה הקודם. אם כבר, יש לקצץ את העלילה (מה שביצעת). בנוסף, לא ברור לי מה עשית עם הטבלה שהוספתי ומה המטרה שלך בזה, וגם ביטלת שינויים שלי בסדר הפסקאות בלי לנמק. אודה לך אם תגיב לדברי. נוי 17:36, 14 בנובמבר 2007 (IST)

אני מוכן לבצע כל שינוי בחזרה. אני מעריך מאד את ההשקעה שלך בערך ואקבל כל מה שתמצא לנכון אחרי שתקרא את ההערות שלי.

1. " הפסקה על הרעיון לספר, שקיצצת משמעותית, הייתה טובה יותר במצבה הקודם." אבדוק ואשיב לך.
2. "לא ברור לי מה עשית עם הטבלה שהוספתי ומה המטרה שלך בזה" - אם הכוונה לטבלה בסוף ? היא הופיע על חצי דף, כאשר החצי השמאלי של רשימת הספרים היה ללא פרופורציה לטבלה. מה עוד שכל הערות לספר נעלמו. בשינויים תראה את הערך כיצד הוא נראה לפני ביטול הטבלה. אגב לא ביטלתי אותה רק שיניתי פורמט מחצי דף לדף.
3. "וגם ביטלת שינויים שלי בסדר הפסקאות בלי לנמק." איזה פיסקאות.

ממתין לתגובתך. בברכה, דני. ‏Daniel Ventura‏ 18:25, 14 בנובמבר 2007 (IST)

לגבי הטבלה, זה עניין טכני, אני אבדוק מה אפשר לעשות. לגבי סדר הפסקאות- הפכתי את הפסקה על טעותו של ורן לפסקת משנה של האלמנטים המדעיים והוספתי כותרת משנה לתחילת עלילת הספר. נוי 18:29, 14 בנובמבר 2007 (IST)

הרעיון למסע מסביב לעולם

להלן פירוט השינויים שעשיתי בפרק - בפעם הראשונה - השאר - נדמה לי משמעותיים. איזה אתה מבקש להשיב

+ תוספות שלי

- השמטות שלי

- ==המקורות לרעיון המסע מסביב לעולם בשמונים יום==

+ == הרעיון למסע מסביב לעולם ==

- לרעיון המסע מסביב לעולם בזמן קצוב היו מקורות רבים שקדמו לוורן ואפילו כותרת הספר אינה מקורית. + הקפת כדור הארץ בזמן קצוב תוארה בספרים אחדים, אשר חוברו קודם לספרו של ז'ול ורן ואלו הם: - התייר היווני פאוסניאס, שחי בסביבות שנת 100 לספירת הנוצרים, כתב יצירה שתורגמה לצרפתית בשנת 1797 בשם "מסביב לעולם". ידידו של ורן, ז'אק אראגו כתב ספר פופולרי, גם הוא תחת השם "מסביב לעולם", בשנת 1853. בשנת 1871 הופיע ספר בשם "מסביב לעולם באוניית קיטור, ודרך מסילת הרכבת הפאסיפית" שפירסמה חברת "יוניון פאסיפיק". בין 1869 ל-1871 אמריקאי בשם ויליאם פרי פוג נסע מסביב לעולם ותיאר את מסעו בסדרת מכתבים לעיתון "קליבלנד לידר" בכותרת "מסביב לעולם: מכתבים מיפן, סין, הודו ומצרים". בנוסף לכך, בתחילת 1870 פרסמה "חברת הרכבות אירי" הצהרה בדבר מסלולים, מועדים ומרחקים, המתארת מסע מסביב לעולם בשבעים ושבעה ימים ועשרים ואחת שעות.

+ # בשנת 1797 פורסם תרגום לצרפתית של ספר בשם "מסביב לעולם" שחיבר התייר היווני "פאוסניאס", שחי בסביבות שנת 100 . + # בשנת 1853 ידידו של ורן, ז'אק אראגו, כתב ספר פופולרי, גם הוא, תחת השם "מסביב לעולם". + # בשנת 1871 חברת "יוניון פאסיפיק" פירסמה ספר בשם "מסביב לעולם באוניית קיטור, ודרך מסילת הרכבת הפאסיפית" . + # בין השנים 1869 ל-[[1871], ויליאם פרי פוג, האמריקאי, נסע מסביב לעולם ותיאר את מסעו בסדרת מכתבים לעיתון "קליבלנד לידר" בכותרת "מסביב לעולם: מכתבים מיפן, סין, הודו ומצרים". + # בתחילת 1870 פרסמה "חברת הרכבות אירי" הצהרה בדבר מסלולים, מועדים ומרחקים, המתארת מסע מסביב לעולם בשבעים ושבעה ימים ועשרים ואחת שעות.

- ב-1872 אירגן תומאס קוק את הטיול המאורגן הראשון מסביב לעולם, שיצא ב-20 בספטמבר של אותה שנה ושב כשבעה חודשים לאחר מכן. הטיול תואר בסדרת מכתבים שפורסמו בשנת 1873. יש שהצביעו על דמיון בין המסלול של ורן ובין מכתביו של קוק, אך ברור כי אלו פורסמו לאחר יציאת הספר לאור. ישנן עדויות על כך שוורן הודה כי המודעות שפרסמו את הטיול היוו השראה מסוימת לכתיבת ספרו. בראיונות מ-1894 ו-1904 טען ורן עצמו כי המקור היה "מודעה לתיירים" שקרא בבית קפה פריזאי. בספר עצמו מוזכרת ההשראה לטיול בידיעה בעיתון. כל אלו מצביעים על הטיול של תומאס קוק כמקור השראה סביר.

+ סוכנות הנסיעות הידועה תומאס קוק אירגנה בשנת 1872 את הטיול המאורגן הראשון מסביב לעולם. קיימת השערה כי הסיור היה מקור השראה לז'ול ורן. מה עוד שבספר עצמו מוזכרת ידיעה בעיתון בנושא זמן הנסיעה הדרוש להקפת העולם.

- מעבר לכך, עיתון בשם "Le Tour du monde" שיצא ב-3 באוקטובר 1869 כלל מאמר קצר בשם "מסביב לעולם ב-80 יום", שהתייחס ל-140 המילים של מסילת רכבת שטרם הושלמו בין אלהבד ובומביי, נקודה מרכזית בעלילת הספר, אך גם מאמר זה לא היה מקורי לחלוטין, והוא מציין בביבליוגרפיה שלו עיתון מאוגוסט 1869 בשם "Nouvelles Annales des Voyages, de la Géographie, de l'Histoire et de l'Archéologie", הכולל אף הוא מאמר תחת הכותרת "מסביב לעולם בשמונים יום". חוקרים מניחים כי ורן היה מודע לפחות לאחד משני הפרסומים.

+ הטיול של סוכנות תומאס קוק ארך כשבעה חודשים והיה דמיון בין המסלול שתואר בספרו של ורן לבין תאור המסלול כפי שמשתקף במכתבים של משתתפי הסיור של החברה.

מקור אפשרי נוסף לכתיבת הספר הוא התייר האמריקני ג'ורג' פרנסיס טריין, שערך מספר מסעות מסביב לעולם כולל מסע ב-80 יום בשנת 1870. טריין טען לאחר מכן "אני הוא פיליאס פוג". מקור אפשרי נוסף לכתיבת הספר הוא התייר האמריקני ג'ורג' פרנסיס טריין, שערך מספר מסעות מסביב לעולם כולל מסע ב-80 יום בשנת 1870. טריין טען לאחר מכן "אני הוא פיליאס פוג".

- ורן עצמו סיפר כי מקור הרעיון ל"עוקץ" של הספר, שביסודו מונחת העובדה כי הנוסע למזרח "מרוויח" יום, הוא בכתבה בעיתון "Siècle", שסיפרה על האפשרות לנסיעה מסביב לעולם בשמונים יום. ורן סיפר כי בעת קריאת הכתבה עלה בו הרעיון כי הנוסע יוכל אף להרוויח יום אם ייסע מזרחה, או להפסיד יום אם ייסע מערבה, אך הוא לא כתב את הספר אלא זמן רב לאחר מכן. בהרצאה שנשא באפריל 1873, שהתייחסה לשאלת חילופי התאריך (קו התאריך הבינלאומי טרם נקבע אז), ציטט ורן מאמר מהעיתון Nature, העוסק בשאלת חילופי התאריך, ואת סיפורו של אדגר אלן פו "שלושה ימי ראשון בשבוע" מ-1841, שהיה מבוסס אף הוא על הבדלי התאריכים במסע מסביב לעולם ואף בסופו הייתה חתונה.

+ אשר ל"עוקץ" של הספר, שביסודו מונחת העובדה כי הנוסע ממזרח למערב "מרוויח" יום, ז'ול ורן סיפר כי מקור הרעיון היה בכתבה בעיתון "Siècle" על האפשרות להקיף את העולם בשמונים יום. בעת קריאת הכתבה עלה בו הרעיון כי הנוסע יוכל אף להרוויח יום אם יקיף את העולם ממזרח למערב וזאת בעקבות מאמר שקרא ב- Nature.

‏Daniel Ventura‏ 18:39, 14 בנובמבר 2007 (IST)

לנושא: "לגבי סדר הפסקאות- הפכתי את הפסקה על טעותו של ורן לפסקת משנה של האלמנטים המדעיים והוספתי כותרת משנה לתחילת עלילת הספר" אני מבין שכתבה "הפכתי" כאשר הכוונה "הפכתה".

1. מצאתי כי הנושא של הזזת השעה חוזר בערך שלוש פעמים. בעלילה - קצצתי למינימום וכתבתי פיסקה ראו למטה. את הפרק הנפרד שלבתי בפר קודם כדי שיראה אינטגרלי.

לסיכום, כל מה שתשנה חזרה מקובל עלי. כמובן, אחרי שתשקול היטב את ההערות שלי. שיהיה בהצלחה לערך. אגב, האם אתה לא חולם על מסע כזה ? מגיל 12.. אני חולם ולא הצלחתי עד היום - אני בן 71 . מה שנותר לי להתרפק על הספר (שקראתי עשרות פעמים) ועל שני הסרטים שברשותי. ‏Daniel Ventura‏ 18:51, 14 בנובמבר 2007 (IST)

בעיקרון אני חושב שיש להחזיר את הפרק למצבו המקורי, מאוד אהבתי אותו כך, מלבד עריכה לשונית קלה שנדרשת. זה שהספר של אלן פו נגמר בחתונה זה לא משנה כלום, אבל השאר די חשוב. נוי 18:56, 14 בנובמבר 2007 (IST)

כרצונך. על טעם וריח אין מה להתווכח . . אם תרצה שנה חזרה. לי אין כח לכך. ‏Daniel Ventura‏ 21:38, 14 בנובמבר 2007 (IST)

מספר הערות

1. לא בדיוק הבנתי את התכלית והפואנטה בפרק "היבטים מדעיים", על ששת הנקודות שבו. עדיף לדעתי היה להתייחס לעניין בפיסקת מלל רציף המשלב מספר דוגמאות בתוכו, במקום רשימת מכולת של דוגמאות לא מקושרות.
2. בפרק "תרגומים עבריים" חוזר פעמיים תרגום בן יהודה 1909 - זה מכוון (גרסאות תרגום שונות) או טעות סופר?
3. עוד בעניין תרגומים עבריים - מדוע הטבלה בראש הערך נותנת עדיפות ובלעדיות לתרגום אחד (מני רבים, כפי שמסתבר בהמשך)?
4. התמונה "עטיפת הספר בעברית" באותה טבלה - ראוי לציין באיזו מהגרסאות מדובר, ובכלל הייתי מעדיף שתמונה זו תוזז לפרק "תרגומים עבריים", ובטבלה בראש הערך תהיה עטיפת הספר המקורי (קיים בוויקישיתוף)
5. הקטע "פרק הפתיחה בתרגומים שונים" קצת תמוה במקומו כפרק בערך. עם זאת, זו זווית מעניינת של הצגת הנושא שלא הייתי מכחיד מן הערך (בייחוד הגרסה הארכאית שהיא ממש משעשעת), והייתי מציג ציטוטים אלה בתוך תיבה צדדית (כמו בפריקלס, אספסיה ועוד). מגיסטר • שיחה 00:57, 15 בנובמבר 2007 (IST)

נושא (1) ו (4) יבוצע. אני כתבתי אותם. אבקש כי הנושאים האחרים יטופלו בידי אחרים. ‏Daniel Ventura‏ 01:17, 15 בנובמבר 2007 (IST)

הדגמתי את נקודה 5, עם פרק הפתיחה ה"ארכאי" בתיבה צדדית. השאלה אם יש צורך גם בהצגת הגרסה משנות ה-80 - איני בטוח בכך. מגיסטר • שיחה

כמוסיף הטבלה, לדעתי חשוב להשוות את הגרסה הארכאית לגרסה מודרנית יותר. אם יהיה ניתן להשיג גם גרסה חדשה יותר זה יהיה מצוין. נוי 10:25, 15 בנובמבר 2007 (IST)

טופלה גם נקודה 2 - הסרתי את כפילות בן יהודה, ועוד כפילות נוספת שהייתה ברשימה. מגיסטר • שיחה 01:37, 15 בנובמבר 2007 (IST)

בצעתי (1) ו (4). לילה טוב. ‏Daniel Ventura‏ 01:48, 15 בנובמבר 2007 (IST)

---

הוספתי תבנית עריכה ואבקש להמתין עד השעה 13:00 היום, לפני שמוסיפים או גורעים מן הערך, הואיל ואתחיל לעמול על הגרסה האחרונה לעת זו, ולכן כל עדכון שלכם ייעלם כלא היה. בן הטבע 08:22, 16 בנובמבר 2007 (IST)

טעות בהפניה ל"פרסים"

בערך קיימת התיחסות ל"פרסים", כאילו היו איראנים, אולם בספר לא מדובר עליהם כלל, אלא על פארסים, שהם קבוצה הודית. אני לא יודעת עליהם כלום, כמעט, לכן אני לא יכולה לכתוב ערך מתאים, אבל אני מקוה שמישהו יוכל. בכל מקרה - כדאי לתקן, לפחות להפנות לערך חסר, או משהו כזה (לא מבינה בזה. אני חדשה פה מבחינת כתיבה).

תודה. איפה ההתייחסות המדוברת? ‏Harel‏ • שיחה 19:57, 15 בדצמבר 2010 (IST)

ארצות

למה אין את הארצות פשוט ולעניין בלי פירוטים הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
95.86.72.25 19:50, 30 באפריל 2013 (IDT)

לא הבנתי את הערתך. דרור - שיחה 10:29, 1 במאי 2013 (IDT)

הצעת הסרה מהמומלצים

ערך זה מועמד להמלצה או להסרת המלצה. מומלץ להיעזר בקריטריונים כדי לבחון את הערך. הנכם מוזמנים להעיר ולהגיב בדיון זה ולבקר מועמדים נוספים.

דיון

הבעיה העיקרית של הערך הזה שבגללה אני מבקש לשלול את המלצתו היא העדר הערות שוליים לפרקי ניתוח היצירה. לא ברור על אילו מקורות מסתמך הטקסט ובלי זה אני חושב שהערך לא יכול להיכלל ברשימת הערכים המומלצים שלנו. גילגמש • שיחה 21:07, 9 בינואר 2017 (IST)

הספר

הספר מספר על פיליאס פוג שהוא בן אדם שמקפיד ועושה כל דבר לפי זמנים ורגעים מדויקים. המשרת של מר פוג מגיש לו תה בחום של 2 מעלות יותר ופוג מפטר אותו. פיליאס מקבל לעבודה את ז'אן פספרטו, משרתו החדש . ב11:30 בדיוק פוג יוצא לריפורם קלאב, מועדון חברים. במועדון פוג וחבריו משחקים וויסט ותוך כדי המשחק מתחיל ויכוח סוער על אם אפשר לעשות טיול מסביב לעולם בשמונים יום. פיליאס פוג מתערב עם חבריו שהוא יחזור לריפרום קלאב בעוד בדיוק 80 יום. הוא חוזר לביתו, מעדכן את פספרטו והם יוצאים לדרך! מלונדון לסואץ לוקח לפוג 7 ימים ומסואץ לבומביי פוג נוסע באוניית קיטור ומגיע כעבור 13 יום. עכשיו פיליאס נוסע לכלוכתה ברכבת וזה לוקח לו רק 3 ימים. בכלוכתה שבהודו מצתרפת עוד שותפה למסע: אאודה, אישה שכמעט הרגו אותה. אחרי שפוג ופספרטו משחררים אותה הם נוסעים ישר להונג קונג. וכך המסע ממשיך ליוקוהמה שביפן ואז לסן פרנסיסקו וניו יורק שבארהב. אחרי הביקור באמריקה פוג, אאודה ומשרתו חוזרים ללונדון. שש שעות נותרו לפוג כדי לזכות בהתערבות. הוא שוכר רכבת מיוחדת ללונדון, אך מגיע אל העיר בשעה 20:50, היינו, איחור של 5 דקות לפי חישוביו. פוג משלים בשוויון נפש עם התבוסה וחוזר לביתו ביחד עם אאודה ומשרתו. לעת ערב מתנצל פוג בפני מרת אאודה שהגיעה עמו עד ללונדון וכעת, אין לו כסף לפרנס אותה. מרת אאודה מפתיעה בגילויי האהבה שלה כלפיי פוג ומציעה לו לקחת אותה לאישה. פוג ניאות לה, ושולח את פספרטו לחפש כומר כדי שישיאם למחרת, קרי, יום שני על פי ידיעתו. משחוזר המשרת הוא מבשר לאדונו בששון רב כי יום המחר הוא יום ראשון ולא יום שני כפי שחשב. פוג יוצא מיד ל"ריפורם קלאב" ובשעה 20:44:50, 10 שניות לפני המועד בו הבטיח לשוב, הוא נכנס לאולם המועדון ומכריז: "הנני, רבותי מסתבר כי במסעם מזרחה סביב כדור הארץ פוג לא חשב כי עליו להחסיר יממה אחת. על פי המינוח המודרני, ניתן לומר שהחבורה עברה דרך קו התאריך הבינלאומי ממערב למזרח, ולכן הרוויחה יממה שלמה.  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
2001:4CD0:AC49:4F67:1129:20:4E65:9456 13:14, 11 במאי 2022 (IDT)

מועדון הרפורמה

זהו ערך בשפה העברית. לכן לדעתי נכון לכנות את המועדון ״מועדון הרפורמה״ ולא ״הרפורם קלב״. כמו כן נעשה שימוש בשם זה במחזמר העברי (אם למישהו יש תחת ידו את התרגומים העבריים, אשמח אם יבדוק התייחסותם לנקודה זו) 2A0D:6FC0:E66:9C00:C178:896:FD50:F090 10:07, 26 באוגוסט 2022 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר במסביב לעולם בשמונים יום שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://jv.gilead.org.il/ נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20050415073801/http://jv.gilead.org.il/works.html לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 08:13, 11 באוקטובר 2022 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר במסביב לעולם בשמונים יום שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• https://www.lametayel.co.il/blogs/4174554 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20220817121951/https://www.lametayel.co.il/blogs/4174554 לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 17:39, 18 בנובמבר 2022 (IST)