קו אורך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קו אורך או אורך גאוגרפיאנגלית: Longitude) מציין עד כמה נקודה על פני כדור הארץ נמצאת ממזרח או ממערב לקו גריניץ'. ניתן לאפיין את מיקומה של נקודה כלשהי על פני כדור הארץ בעזרת שתי זוויות, כלומר שתי קואורדינטות, שקודקודיהן במרכז כדור הארץ. לשם כך מקובל להשתמש באורך גאוגרפי וברוחב גאוגרפי (Latitude), ויחד הן מגדירות במדויק את מיקומה של הנקודה.

האורך הגאוגרפי של נקודה מסוימת מוגדר כזווית בין שני קווים דמיוניים שיוצאים ממרכז כדור הארץ ומגיעים לקו המשווה; האחד מסתיים בנקודת החיתוך של המרידיאן העובר דרך הנקודה עם קו המשווה, והשני מסתיים בנקודת החיתוך של קו גריניץ' עם קו המשווה. נוהגים לסמן את האורך הגאוגרפי באות היוונית λ.

קווי אורך[עריכת קוד מקור | עריכה]

איור של כדור הארץ. הקווים האנכיים הם קווי אורך
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מרידיאן

קו אורך או מרידיאן הוא הקו שמחבר את כל הנקודות שיש להן אותו אורך גאוגרפי. קו אורך מהווה חצי מעגל דמיוני על פני כדור הארץ, המחבר בין הקוטב הצפוני לקוטב הדרומי. כל קו אורך חייב לחצות את קו המשווה. מכיוון שקו המשווה הוא מעגל, ניתן לחלק אותו ל-360 מעלות. קווי האורך נחלקים ל-24, כמספר השעות ביממה, כך שבין קו אורך אחד לשני ניתן למדוד 15° (360°/24). המרידיאן הראשי, הקרוי גם "קו האורך 0°", נקבע בעבר באופן שרירותי ועובר בגריניץ', לונדון, והזמן האוניברסלי, הנמדד ביחס אליו מכונה GMT. כל 15° מערבה מקו האפס יקדים הזמן המקומי בשעה. העיר ניו יורק למשל, מרוחקת ב-60° מקו האפס בלונדון, ולכן ממוקמת ארבעה קווי אורך ממנו. לכן כאשר השעה בלונדון היא 12:00 בצהרים (בשעון חורף), תקדים השעה בניו יורק בארבע שעות ותהיה 08:00 בבוקר. כלומר, ניו יורק ממוקמת, מבחינת קווי האורך, ב- GMT-4.

לחלופין, מזרחה מקו האפס תתאחר שעה בכל קו המייצג 15°. ירושלים, לדוגמה, מרוחקת 30° מעלות מלונדון, שהם שני קווי אורך. לכן, כאשר השעה בלונדון (בשעון חורף) היא 12:00 בצהרים, תהיה השעה בירושלים 14:00, וניתן לומר שהזמן בירושלים הוא GMT+2.

מאחר שכדור הארץ הוא עגול והשטח בקצותיו קטן מהשטח במרכזו, ישתנה המרחק על פני השטח בין שני קווי אורך, בהתאם לקו הרוחב באזור המדידה. באזור קו המשווה יהיה סכום 15° של המרחק בין שני קווי רוחב - 111 ק"מ. ככל שמתרחקים מקו המשווה לכיוון אחד הקטבים, מתקצר המרחק בין מעלות אורך סמוכות. בקטבים עצמם המרחק בין קו אורך אחד למשנהו הוא אפס, שכן כל קווי האורך מתלכדים בהם.

קו האורך 0°[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קו גריניץ'
מפת אזורי זמן. הקווים האדומים לאורך הדף הם קו התאריך הבינלאומי (מימין) וקו האורך 0° (במרכז הדף).

בניגוד לרוחב הגאוגרפי שעבורו קיים קו רוחב טבעי ממנו אפשר להתחיל לספור, הוא קו המשווה (בשל היותו קו הרוחב הארוך ביותר), לא קיים קו אורך טבעי, כיוון שכל קווי האורך שווים באורכם. לכן הוצעו במהלך השנים קווי אורך שעברו במקומות שונים בעולם כקו האורך 0°. המקומות שהוצעו היו: האי אל יירו בקבוצת האיים הקנריים שבמשך שנים רבות, נחשב כמקום המערבי ביותר בעולם הידוע, רומא, קופנהגן, ירושלים, סנקט פטרבורג, פיזה, פריז ופילדלפיה. אך המקום שהיה בשימוש הרב ביותר היה מצפה הכוכבים המלכותי של גריניץ' המצוי מזרחית ללונדון. ואכן בשנת 1884 התכנס "כנס קו האורך העולמי" ואימץ את קו האורך העובר דרך גריניץ' כקו האורך 0°. כאשר קו האורך המצוי מצידו השני של כדור הארץ (המשלים למעגל גדול את קו האורך של גריניץ') הוא קו האורך 180°, הנקרא גם קו התאריך. שאר קווי האורך משתרעים בין 0° ל-180° מערבה לגריניץ' (חצי הכדור המערבי), ובין 0° ל-180° מזרחה לגריניץ' (חצי הכדור המזרחי).

מצפה הכוכבים המלכותי של גריניץ' הוא כיום מוזיאון ציבורי. פס נחושת הנמתח לאורך חצר המוזיאון מסמן את מיקומו המדויק של קו האורך 0°. תיירים רבים נוהגים להצטלם בפישוק משני עברי הקו, רגל אחת בחצי הכדור המזרחי של כדור הארץ והרגל השנייה בחצי הכדור המערבי.

חלוקת משנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את החלוקה הראשונית של קווי האורך ל-360° מעלות (180° ממזרח לגריניץ' ו-180° ממערב לה) נוהגים לחלק לחלוקה משנית. את הקשת שבין שני קווי אורך סמוכים נוהגים לחלק ל-60 חלקים המכונים דקות אורך והמסומנים ב-'. את דקת האורך נוהגים לחלק ל-60 חלקים נוספים הקרויים שניות אורך והמסומנים ב-" או לחלופין ל-10 חלקים, המציינים עשיריות דקה, ומסומנים בהתאם לשיטת הייצוג העשרונית. לפיכך "9 '43 35° הוא קו האורך 35, 43 דקות ו-9 שניות ו-5.'27 23° E הוא קו האורך 23, 27 דקות וחצי מזרח.

מציאת קו האורך[עריכת קוד מקור | עריכה]

את קו האורך ניתן למצוא באמצעות הפרש הזמנים בין הזמן המקומי במקום בו נמצאים לבין שעון גריניץ'. כיוון שיש 24 שעות ביממה ו-360 מעלות במעגל, יוצא שהשמש מכסה 15 מעלות אורך כל שעה (360° לחלק ל-24 שעות = 15° לשעה). כך שאם אזור הזמן שבו אנו נמצאים הוא שלוש שעות לפני שעון גריניץ' אזי אנו נמצאים בסביבת קו האורך 45° מעלות מזרח (3 שעות × 15° מעלות לשעה). כדי לבצע חישוב מדויק אנחנו חייבים שעון מדויק המכוון לשעון גריניץ' מצד אחד ואת האפשרות לחשב את הזמן המקומי בעזרת תצפיות על השמש או הכוכבים.

על פי ההגדרה השמש חוצה את קו האורך של מקום מסוים בדיוק באמצע הזמן בין הזריחה לשקיעה. זהו המקור למלה "מרידיאן", המציינת גם את קו האורך עצמו בשפות רבות. מרידיאן הוא מונח שמקורו במילה הלטינית meridies. זו מורכבת משתי מילים: medius - אמצע, ו-dies - יום; "מרידייס" פירושו אפוא 'אמצע היום' או 'צהריים'. מהמלה מרידיאן נגזרו גם המילה לזמן שלפני הצהריים שבלטינית קרוי Ante Meridiem או בקיצור .a.m, והמילה לזמן אחרי הצהריים קרוי Post Meridiem או בקיצור .p.m.

חישוב קו האורך המדויק משמש הן לקרטוגרפיה והן לניווט. סוגיית מציאת קו האורך הייתה אחת הסוגיות החשובות ביותר של המאות ה-17 וה-18, בשל חשיבותה הרבה לניווט ימי. הפתרון היעיל הראשון לצורך שרטוט מפות נעשה על ידי ג'ובאני דומניקו קאסיני החל ב-1681 בעזרת השיטה שהמציא גליליאו והמבוסס על הירחים של צדק. הבעיה הייתה שיישום השיטה ללא אסטרונום מקצועי, ובמיוחד עבור מדידת קו האורך בלב ים, היה קשה ביותר. היא נפתרה בסופו של דבר על ידי בונה השעונים ג'ון הריסון, שבנה שעון מדויק מאוד (כרונומטר) שהבטיח בכל עת הצגה מדויקת של שעון גריניץ' וניתן בעזרתו ובעזרת חישוב הזמן המקומי למצוא את קו האורך.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דווה סובל, קו האורך – "סיפורו האמיתי של הגאון הבודד שפתר את הבעיה המדעית הגדולה ביותר של זמנו". הוצאת כתר

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]