מומבאי
המונח "בומביי" מפנה לכאן. לערך העוסק בחתול הבית, ראו: "בומביי (חתול)".
|
||||||||||||||||||||||
מומבאי (מרטהי: मुंबई, לשעבר בומביי), היא העיר הגדולה ביותר בהודו והשנייה בגודלה בעולם. נכון לשנת 2008 מונה אוכלוסיית העיר עצמה כ-13 מיליון תושבים, ואוכלוסיית המטרופולין כולו מונה כ-20 מיליון, בצפיפות של כ-22 אלף נפש לקילומטר רבוע. מומבאי מהווה את בירתה הכלכלית של הודו, בהיותה מוקד של תעשייה, פעילות פיננסית ומסחר, ומקום משכנן של הנהלות של חברות ענק רבות. נוסף על כך, מומבאי היא מרכז של תעשיית הבידור ובפרט הקולנוע בהודו. העיר משמשת כבירת מדינת מאהאראשטרה.
מומבאי ממוקמת על מספר איים מיושבים סמוך לחוף המערבי של הודו, ומחוברת ליבשה באמצעות גשרים.
תוכן עניינים |
[עריכה] מומבאי ובומביי
השם מומבאי בשפת המקום מרטהי, מקורו בשמה של האלה ההינדית מומבה (Mumbā).
השם בומביי (Bombay) נגזר מ"בום באיה" (פורטוגזית: מפרץ טוב) שניתן על ידי הפורטוגזים על יסוד דמיון אל השם "מומבה", שמה של אלה מקומית. בומביי היה התאמה לאנגלית לשם הפורטוגזי שנתנו הבריטים לאחר קבלת העיר מן הפורטוגזים. מאחר שהשם בומביי הגיע מהעבר הקולוניאלי, שונה שם העיר בשנת 1996 לשם מומבאי, המבטא את המסורת המקומית מהתקופה שקדמה לכיבוש הקולוניאלי.
[עריכה] היסטוריה
עד המאה ה-16 היו האיים עליהם שוכנת העיר מאוכלסים על ידי דייגים ועברו מיד ליד. במקום שלטו לפי סדר כרונולוגי - שליטים מקומיים, שליטים מוסלמים והפורטוגזים.
כאשר נישאה הנסיכה קתרינה מפורטוגל למלך הבריטי צ'ארלס השני היא העניקה לו את המקום כחלק מהנדוניה. צ'ארלס השני מסר את המקום לחברת הודו המזרחית הבריטית שניצלה את המעגן הטבעי ובנתה בו, בשנות ה-20 של המאה ה-18, נמל מסחרי. הנמל הביא לפיתוח מסחרי ולהתפתחות אורבנית והפך לשער הכניסה להודו ולמרכז היבוא והיצוא של חברת הודו המזרחית.
ההתפתחות המסחרית הביאה לצורך בשטחי מסחר, מגורים ואחסון, ולצורך בתחבורה נוחה ולכן מולאו התעלות הטבעיות שהפרידו בין שבעת האיים עליהם שוכנת היום העיר והאיים הנפרדים הפכו לשטח אורבני רצוף.
בשנת 1885 נוסד בבומביי הקונגרס הלאומי ההודי, שסימן את תחילת המאבק לעצמאות מהשלטון הבריטי.
ב-1947 כשזכתה הודו לעצמאות הוכרזה בומביי לבירתה.
ב-1996 שינו מנהיגי העיר את שמה למומבאי כחלק מהשאיפה להתנתק מהעבר הקולוניאלי שלה וכרצון להוכיח את זהותה העדתית של העיר.
[עריכה] גאוגרפיה
העיר מומבאי שוכנת בשפך נהר אולהאס, על חופה המערבי של תת-היבשת ההודית, באזור החוף המכונה קונקאן. העיר ממוקמת על האי סלסט, שאותו היא חולקת עם מחוז טיין. חלק ניכר מן העיר שוכן אך במעט מעל פני הים, עם גובה ממוצע הנע בין 10 ל-15 מטר מעל פני הים. צפונה של העיר הוא שטח גבעות והנקודה הגבוהה ביותר בעיר גובהה 450 מטר מעל פני הים. שטחה הכולל של העיר הוא 603 קמ"ר.
הפארק הלאומי סנסיי גנדי ממוקם סמוך לעיר והוא מתפרש על כשישית משטח העיר. בפארק קיימת אוכלוסייה של נמרים החיים לצד מיליוני תושבי העיר.
מקור אספקת המים העירונית הוא ממאגר סכר באטסה וכן שישה אגמים הנמצאים בפארק הלאומי בוריבילי, בתחומי המטרופולין. הפארק הוא מוצאם של שלושה נהרות קטנים, דהיסאר, פוינסאר ואוהיווארה. לאורך רצועת החוף של העיר מומבאי ערוצים ומפרצונים רבים. החוף המזרחי של האי סלסט מכוסה בביצות מנגרובים ובו אוכלוסיית בעלי חיים וצמחיה מגוונת. החוף המערבי הוא חולי וסלעי ברובו.
אדמת רוב השטח העירוני היא חולית. סלע היסוד של האזור הוא סלע בזלתי שחור מעידן הקרטיקון ואאוקן. העיר מומבאי יושבת על אזור סייסמי פעיל כיוון ששלושה קווי שבר עוברים בקרבתה. העיר מוגדרת כאזור III מבחינה סייסמית ומשמעות הדבר כי רעידת אדמה בעוצמה של עד 6.5 בסולם ריכטר צפויה באזור.
[עריכה] מזג אוויר
מומבאי שוכנת באזור טרופי סמוך לים הערבי ומזג האוויר בעיר מתחלק לשתי עונות שנה עיקריות: עונה לחה ועונה יבשה. העונה הלחה, בין החודשים מרץ עד אוקטובר, מאופיינת בלחות גבוהה וטמפרטורות מעל 30 מעלות צלזיוס. בין חודש יוני לספטמבר יורדים בעיר גשמי מונסון המספקים את עיקר כמות המשקעים השנתית, המגיעה לכ-2,200 מילימטר בשנה. שיא המשקעים השנתיים שנמדד בעיר היה 3,452 מ"מ בשנת 1954. כמות המשקעים היומית הגבוהה ביותר נרשמה ב-26 ביולי 2005, אז ירדו בעיר 944 מ"מ גשם. העונה היבשה, בין חודש נובמבר לפברואר, מאופיינת ברמות לחות בינוניות וטמפרטורות חמימות עד קרירות. רוחות צפוניות קרות גורמות לירידה בטמפרטורות בחודשים ינואר ופברואר. טווח הטמפרטורות השנתי בעיר הוא בין 38 ל-11 מעלות. טמפרטורת השיא שנרשמה בעיר היא 43.3 מעלות, והטמפרטורה הנמוכה ביותר הייתה 7.4 מעלות.
[עריכה] כלכלה
מומבאי היא העיר הגדולה בהודו. היא משמשת כמרכז כלכלי של המדינה. בעיר מועסקים כ-10% מכלל פועלי התעשייה במדינה, 40% מכלל הכנסות המדינה ממס הכנסה באות מן העיר, 60% מכלל הכנסות המדינה ממכסים מקורן במומבאי, 20% מכלל הכנסות המדינה מבלו מקורן בעיר, 40% מכלל סחר החוץ של המדינה מתנהל מן העיר מומבאי.
ההכנסה הממוצעת לנפש במומבאי היא 48,954 רופיות, כמעט פי שלושה מן הממוצע הלאומי. רבים מתאגידי הענק ההודים, בה ארבע חברות הנמנות עם 500 החברות הגדולות בעולם, קבעו את מטה החברה בעיר מומבאי. מעמדה של מומבאי, כבירתה הכלכלית של הודו, משכה אליה אף סניפי בנקים זרים רבים.
עד לשנות ה-80 של המאה ה-20 הייתה כלכלת מומבאי מבוססת בעיקר על תעשיית הטקסטיל והנמל הנמצאים בה, אולם מאז התפתחה כלכלת העיר והתגוונה לתחומים רבים אחרים, כולל מפעלים הנדסיים, ליטוש יהלומים, תעשיית הבריאות וטכנולוגיית המידע. במומבאי נמצא אף מרכז המחקר הגרעיני באבהא ורבות מן התעשיות המתמחות של הודו. זאת הודות למאגר אדיר של כוח אדם מיומן. בזכות אלה העיר אף משכה אליה תעשיות טכנולוגיה עילית, תעשיית חלל, אופטיקה, מחקר רפואי ואלקטרוניקה. כן פועלות בעיר מספנות ותעשיית אנרגיה בת-קימא.
עובדים במגזר הציבורי, בין במשרדי הממשלה המרכזית, או הממשל המקומי, מרכיבים חלק משמעותי מכוח האדם של העיר. בעיר אף מאגר גדול של כוח אדם בלתי מיומן, או מיומן באופן חלקי, העובד בעבודת כפיים. הנמל ותעשיית הספנות אף הם מעסיקים בולטים בעיר. באזור דאראבני, שבמרכז מומבאי, קיימת תעשיית מיחזור מתפתחת, העוסקת בעיבוד פסולת משאר אזורי העיר. על פי הערכות בעיר פועלים אף כ-15,000 מפעלים זעירים, השוכנים בחדר בודד.
תעשיית התקשורת במומבאי מהווה אף היא מעסיק בולט. רוב תחנות הטלוויזיה של הודו ורשתות התקשורת של המדינה, וכן בתי ההוצאה לאור הבולטים בהודו, פועלים ממטות הנמצאים בעיר. מרכז תעשיית הסרטים ההינדית, בוליווד, האחראית להפקת המספר הגדול ביותר של סרטים בעולם, נמצאת בעיר.
מאז שנת 1991 ידעה מומבאי צמיחה כלכלית מהירה, כמו גם שאר הודו. מעמד הביניים במומבאי אחראי יותר מכל לצמיחה מהירה זו, ככוח הצרכני הגדול ביותר בעיר. מומבאי דורגה בין עשרת מרכזי המסחר הגדולים בעולם. על פי המגזין פורבס, מומבאי דורגה במקום השביעי בעולם בין הערים בהן מספר המיליארדרים הגבוה ביותר. נכון לשנת 2008, בעיר מתגוררים 20 מיליארדרים[1].
[עריכה] דמוגרפיה
מומבאי היא העיר המאוכלסת ביותר בהודו והשנייה בגודלה בעולם. במומבאי עצמה גרים, נכון ל-2008, כ-13 מיליון תושבים, ובמטרופולין כולו כ-20 מיליון. צפיפות האוכלוסייה היא כ-22 אלף נפש לקמ"ר. השפה הרשמית של העיר היא מראטהי, והיא אשר מדוברת ומובנת על ידי רוב התושבים. הינדי, השפה הרשמית בהודו, מובנת ומדוברת אף היא על ידי התושבים. השפה האנגלית משמשת בעיר לעסקים וללימוד בבתי הספר ובאוניברסיטאות. החלוקה הדתית בעיר היא 80% הינדים, 14% מוסלמים, ו- 2.5% נוצרים וסיקים, והשאר פרסים, ג'יינים, בודהיסטים, יהודים (כ-5,000) ואתאיסטים. גיוון תרבותי זה נוצר בעקבות התיישבות אנשים מכל רחבי הודו בעיר, ובשל האפשרויות העסקיות הרבות הקיימות בה ומושכות מהגרים רבים.
[עריכה] תחבורה
במומבאי קיים נמל התעופה בומביי צ'הטראפאטי צ'יוואג'י אשר משמש בין היתר כבסיס של חברת ג'ט איירווייז.
[עריכה] פיגועי טרור
בשנים האחרונות הייתה מומבאי יעד למספר פיגועי טרור, חלקם בהיקף גדול מאד. ב-1993 נהרגו למעלה מ-250 בני אדם בסדרת פיצוצים של מכוניות תופת בעיר, שבוצעו ככל הנראה על ידי ארגון פשע, בהכוונת גורמי טרור אסלאמיים שבסיסם בפקיסטן. ב-2003 נהרגו 19 אזרחים בפיצוץ רכבת בעיר. ב-2006 נהרגו 209 בני אדם בסדרת פיצוצים ברכבת התחתית, שבוצעו על ידי ארגון טרור אסלאמיסטי בשם לשקאר א-טייבה. הפצצות הונחו בתוך סירי לחץ, שתרמו להגדלת אפקט הפגיעה שלהם.
ב-26 בנובמבר 2008 החלה בעיר מתקפת טרור משולבת בה נהרגו ונפצעו מאות אזרחים, הודים ומערביים. הפיגוע כלל מתקפה משולבת של מחבלים מתאבדים ומחבלים החמושים ברובים שהשתלטו על מספר מקומות, הרגו אזרחים ולקחו בני ערובה. המתקפה אירעה סימולטנית במספר מקומות בעיר, בהם: תחנת צ'האטראפאטי שיוואג'י, מלון טאג' מהאל, מלון אוברוי ובית חב"ד בעיר. בפיגועים נהרגו 173 אזרחים מתוכם נרצחו 5 ישראלים ויהודיה-מקסיקנית אחת בבית חב"ד. כמו כן נפצעו מעל 300 בני אדם.
ב-13 ביולי 2011 התפוצצו 3 מטעני חבלה, שגרמו לפחות ל-21 הרוגים ו-100 פצועים.[2]
[עריכה] גלריית תמונות
-
מלון טאג' מהאל הנו אחד ממלונות היוקרה הידועים בעיר. המלון הוקם בשנת 1903 בסגנון ויקטוריאני
[עריכה] ערים תאומות
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- סיידי גריי, מומבאי - עיר הכספים והקולנוע שהפכה ליעד ארגוני טרור, באתר הארץ, 28.11.2008
- בומביי, 15.3.2001, אתר ynet
- בומביי, 100 אלף נשים וילדות עובדות בזנות ברחבי מומבאי
[עריכה] הערות שוליים
- ^ Cities Of The Billionaires
- ^ לפחות 21 הרוגים בשלושה פיצוצים עזים במומבאי, באתר הארץ, 13 ביולי 2011
| הערים הגדולות בעולם: ערים המונות לפחות חמישה מיליון תושבים | |||
|---|---|---|---|
|
| האימפריה הפורטוגזית | ||
|---|---|---|
| צפון אפריקה |
אגוז (1506-1525) • אל קאסר אס-סגיר (1458-1550) • ארזילה (1471-1550, 1577-1589) • אזמור (1513-1541) • סאוטה (1415-1640) • מזאגאן (1485-1550, 1506-1769) • אסואירה (1506-1525) • ספים (1488-1541) • אגאדיר (1505-1769) • טנג'יר (1471-1662) • ואדאן (1487-אמצע המאה ה-16) |
|
| אפריקה שמדרום לסהרה: |
אקרה (1557-1578) • אנגולה (1575-1975) • אנובון (1474-1778) • ארגן (1455-1633) • קבינדה (1883-1975) • כף ורדה (1642-1975) • סאו ז'ורז'ה דה מינה (1482-1637) • ביוקו (1478-1778) • חוף הזהב הפורטוגזי (1482-1642) • גינאה ביסאו (1879-1974) • מלינדה (1500-1630) • מומבסה (1593-1698, 1728-1729) • מוזמביק (1501-1975) • קילווה קיסיוואני וסונגו מנארה (1505-1512) • טירת סאו זואו בפטיסטה דה אז'ודה (1680-1961) • סאו טומה ופרינסיפה 1753-1975 • סוקוטרה (1506-1511) • זנזיבר (1503-1698) • זיגינשור (1645-1888) |
|
| מערב אסיה: |
בחריין (1521-1602) • הורמוז (1515-1622) • מאסקט (1515-1650) • בנדר אבאס (1506-1615) |
|
| תת היבשת ההודית: |
ציילון הפורטוגזית (1518-1658) • לקשאדוויפ (1498-1545) • האיים המלדיביים (1518-1521, 1558-1573) • וסאי-ויראר (1535-1739); מומבאי (1534-1661); קז'יקוד (1512-1525); קנאנור (1502-1663); צ'אול (1521-1740); צ'יטגונג (1528-1666); קוצ'י (1500-1663); קנור (1536-1662); דאדרה ונאגר הבלי (1779-1954); דמאן (1559-1962); דיו (1535-1962); גואה וגואה העתיקה (1510-1962); הוגלי (1579-1632); נגפטינאם (1507-1657); פוליקאט (1518-1619); פאליפורם (1502-1661); סלסט (1534-1737); מצ'יליפטנאם (1598-1610); מנגלור (1568-1659); סוראט (1540-1612); טהואוטהוקודי (1548-1658); סן תומא דה מליאפור (1523-1662; 1687-1749) |
|
| מזרח אסיה: |
איי בנדה (המאה ה-16 עד המאה ה-18) • פלורס (המאה ה-16 עד המאה ה-19) • מקאו (1557-1999) • מקאסאר (1512-1665) • מלאקה (1511-1641) • איי מאלוקו (אמבון 1576-1605, טרנאטה 1522-1575, טידורה 1578-1650) • נגסאקי (1571-1639) • טימור הפורטוגזית (1642-2002) |
|
| צפון אמריקה: |
ניופאונדלנד (1501–1570?) • לברדור (1501-1570?) נובה סקוטיה (1519–1570?) |
|
| מרכז ודרום אמריקה: |
ברזיל (1500-1822) • ברבדוס (1536-1620) • הפרובינציה הציספלאטינית (1808-1822) • גיאנה הצרפתית (1809-1817) • קולוניה דל סקרמנטו (1680-1777) |
|
| מדיירה והאיים האזוריים |
שתי קבוצות איים אלה היוו חלק מהאימפריה הפורטוגזית החל במאה ה-15, וב-1976 היו למחוזות אוטונומיים. |
|