שיחה:שמשון אהרן פולונסקי

הר הזיתים

כתוב בערך "נפטר בחודש אייר בשנת ה'תש"ח ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים, ולא נספד כראוי למעמדו בשל המלחמה". אין דבר כזה - באייר תש"ח כבר לא קברו בהר הזיתים. או שהתאריך לא נכון, או שבית הקברות לא נכון, או שהכוונה היא שהוא נקבר במקום אחר ועצמותיו הועברו להר הזיתים לאחר מלחמת ששת הימים.

ברשימות שלי הוא לא מופיע, אבל אין לי (או לאף אחד בעולם) רשימות של כל מי שנקבר בהר הזיתים, אז אני מהסס מלפטור את זה כלאחר יד, אבל לפי הדף הזה הוא קבור בסנהדריה, אז אני משנה בערך. מרכז מידע הר הזיתים - שיחה 10:15, 6 במאי 2010 (IDT)

מה גם שהוא נפטר בסוף חודש סיון. בןאישאחד - שיחה 13:47, 6 במאי 2010 (IDT)

שושלת יוחסין

פולנסקי הוא בנו של רבי יצחק אברהם מקלינבלט שבפלך קייב, בן ר' נחום, בן ר' אליהו פנחס, בן ר' אהרן אב"ד קלינבלט, בן ר' שמואל אב"ד קלינבלט, בן ר' מרדכי גליס אב"ד קלינבלט וזויניגרודקה מחכמי קלויז ברוד, בן ר' משה. (סוף העברה מהערך)

ילדיו?

מי היו בניו, בנותיו? למי יש מידע. ראיתי לאחרונה שיש לו נכד - האדמו"ר מז'מיגראד בארה"ב. איך הוא נכד?. --ראובן הגרשוני - שיחה 14:05, 13 ביולי 2010 (IDT)

משפט הפתיחה

בגלל כבוד לגרסה היציבה לא הסרתי מיד את הביטויים "מגדולי רבני ירושלים" ו"ממכונני מסורת ההוראה הארץ ישראלית", ורק הצבתי עליהם תבנית מקור. ירושלים וארץ ישראל התברכו בכמות גדולה מאוד של רבנים גדולים, ואינני מבין כיצד ניתן לקבוע שדווקא הוא שמוכר הרבה פחות מרבים אחרים הוא "מגדולי הרבנים" ומ"מכונני מסורת ההוראה". "מסורת ההוראה הארץ ישראלית" דורשת מקור אפילו לעצם קיומה כמושג מובחן. אני-ואתה • שיחה 10:18, 16 בספטמבר 2010 (IST)

אתה יותר מצודק. לא לנו להחליט מיהם גדולי רבני ירושלים, ומסורת ההוראה היא מושג חמקמק. גם אם היה מובא מקור הייתי לא הייתי כותב זאת בערך בניסוח כזה. נרו יאיר • שיחה • ח' בתשרי ה'תשע"א • 10:29, 16 בספטמבר 2010 (IST)

אני לא בטוח שהמקורות שהובאו עכשיו מספקים, ואני אשמח לשמוע מה בדיוק כתוב בהם, ומי הוא זה שכתב אותם. זה שמסופר שהתבטאו לגביו שהוא "למדן מספר 1 בירושלים" זה לא אומר שהוא מגדולי רבני ירושלים. גם לא זה שהגרצ"פ היה מתייעץ עמו בשאלות חמורות. אשמח גם לשמוע מיהו מחבר הספר "ודרשת וחקרת", ומה המשפט השלם וההקשר שבו נאמר המשפט המצוטט. אני-ואתה • שיחה 17:51, 16 בספטמבר 2010 (IST)

המסורת הארץ-ישראלית בהבחנה בין מראות נידה והקשר לבעל הערך

כמי ש"אשם" בכתיבת הערך על הלשונות הנראים אולי מופלגים על חלקו במסורת ההוראה, וכמי שעד לחוסר הידע ואי-הבהירות הנשקפות מהטענות האחרונות, הריני להבהיר:

נידה הופכת לכזו על פי הגדרתה (ההלכתית) בעקבות הפרשת דם מהרחם. ההלכה מכירה בכך שהפרשה שאיננה דם [מחזור], גם אם יצאה מהרחם אינה מטמאת. כדי להבחין בין דם להפרשות אחרות, זיהו חז"ל בין צבעים של דם המטמא וצבעים שאינם של דם שהם טהורים. באופן כללי, שחור ואדום הם צבעים של דם טמא, בעוד חום וצהוב הם צבעים של דם טהור, אולם מכיוון שהצבעים הם על רצף של גוונים שקשה להבדיל ביניהם, קיימים מקרים רבים בהם לא ברור האם הצבע טהור או טמא. רבנים, ולאחרונה גם יועצות הלכה, עוברים הכשרה להבדיל בין צבעים טהורים לטמאים.

כיון שמדובר בעניין העובר במסורת מדור לדור, על ידי רבנים העוברים לכך הכשרה ("שימוש"), ישנם הבדלים בין המסורות השונות.

המסורת האשכנזית בארץ ישראל מבוססת ברובה על מספר בתי דין: בירושלים, בית הדין של העדה החרדית; בבני ברק, בית הדין של הרב שמואל וואזנר ובעקבותיו בתי ההוראה של הרב מרדכי גרוס, כמו כן ישנם תלמידים רבים של הרב שלמה זלמן אוירבך שקיבלו ממנו מסורת. מסורת אחרת, איזוטרית יותר, היא הנשמרת בחוג תלמידי החזון איש בבני ברק, כפי שקיבל אותה מאביו שהיה רב בקוסובה.

המציאות בשטח היא, שמייסדי המסורות הללו - רבני העדה החרדית, הרב ואזנר ותלמידיו והרב אוירבך ותלמידיו - כולם שימשו את הרב מטעפליק וממנו קיבלו את מסורת ההוראה במראות. הדעות חלוקות בסיבה לדבר (העדפתו על פני רבנים אחרים, כרצ"פ פראנק, הרי"מ חרל"פ ועוד), ואין זה מענייננו כעת.

כך יצא, שלמרות ששמו של הרב מטעפליק אינו מוכר לחרדי המצוי, עם זאת הוא אבי רוב המסורות האשכנזיות בארץ ישראל בהבחנה בין מראות.

נתונים אלו אינם מופצים בציבור, הן משום צניעות הנושא בכללותו, והן משום שאין הדברים מעניינים את ההלכה. אך במקרי פולמוס, כמו הפולמוס נגד פסיקותיו של הרב שלמה אבינר, או הפולמוס שהיה בקיץ ה'תש"ע סביב הוראותיהם המקילות של רבנים שונים, עולים וצפים לפני השטח הנתונים הללו ונידונים בעיקר בעל פה. אולי אפשר למצוא גם עדויות ומקורות בכתובים, אך אינני חושב שהדבר נחוץ במקרה כזה "דעבידא לאיגלויי".

עם זאת, "לרווחא דמילתא", מצורף קישור למאמרו של יונתן אלרן שנכתב בהקשר לפולמוס הרב אבינר. המעיין (PDF!) מתבקש להסתכל בעמוד האחרון.

לאור הדברים, אני מחזיר את המחיקות, שכפי שאני מבין - נעשו מתוך חסר ידע ועוד משהו. בןאישאחד - שיחה 13:42, 16 בספטמבר 2010 (IST)

בוא נמקד בבקשה את הדיון. הנושא אינו פרטי הלכות נידה וגם לא המניעים (לדעתך) של מי שחולק עליך (עם או בלי "עוד משהו"). הנושא הוא מקור "רוב המסורות האשכנזיות בארץ" בפסיקה בהלכות נידה. מה שאתה אומר הוא קביעה מופלגת, משום שהיא כוללת בתוכה לפחות שני שלבים כלל לא פשוטים: מניין כל המסורות בארץ ובירור בית האב של כל אחת מהן. לאחר מכן צריך לספור ולבדוק כמה מהן נובעות מהרב מטפליק, אבל זה כבר החלק הקל. גם לו יצויר שאתה צודק (ואיני בטוח), מה שאתה עושה כאן הוא מחקר מקורי. אתה יכול לכתוב על זה מאמר, אבל לא להתחיל מוויקיפדיה. המקור שהבאת אכן מלמד על חשיבות הרב מטעפליק, אבל לא על מה שאתה טוען. אדרבה, אם כל המסורות נובעות ממנו - לא היה נוצר כזה פולמוס, כאשר דווקא המיעוט טוען שהוא נסמך עליו. נרו יאיר • שיחה • ח' בתשרי ה'תשע"א • 14:01, 16 בספטמבר 2010 (IST)

אם לחדד את דבריך, הנושא גם אינו מקור רוב המסורות האשכנזיות בארץ, כיון שעד כה לא שמעתי מישהו שטוען להיפך מתוך ידיעה. הנושא הוא האם המידע הזה כלול תחת הקריטריון של "מחקר מקורי". ההגדרה של הקריטריון הזה היא חמקמקה: בעצם יש לנו סקאלה שבקצה האחד שלה נמצאת "הז"י", בקצה השני "מחקר מקורי", וכל ערכי ויקיפדיה נמצאים במקום כלשהו על הסקאלה הזו.

ובכן, לדעתי, הבאת דברים המוכרים בתחום, שאינם דורשים תשאול ותחקור; תוך לקיחה בחשבון שמדובר במידע חשוב שעם זאת לא סביר שמישהו יכתוב עליו דוקטורט, כל אלו מטים את הכף להשארת הדברים בערך.

ואם יורשה לי לבקש: חזור נא לכאן אחרי הבירור של הנושא. למרות חוסר הקשר הישיר של הידוע בענין עם הטענה על מחקר מקורי, יש לי תחושה שהקשר העקיף הוא משמעותי במקרה זה. בןאישאחד - שיחה 14:25, 16 בספטמבר 2010 (IST)

הכלל הוא ברור. מי שמוסיף מידע, עליו להביא ראיה. אם אין ראיה, דינם של הדברים להימחק. הלל • שיחה • ח' בתשרי ה'תשע"א • 14:28, 16 בספטמבר 2010 (IST)

למעשה כעת יש אסמכתאות בערך להיותו אבי המסורת הירושלמית-אשכנזית במראות (וממילא גם ביתר ובית שמש בכלל). מה שלא מצאתי מקור בכתובים הוא על כך שגם הרב וואזנר ותלמידיו ותלמידיו תלמידיו (שהם רוב בתי ההוראה בבני ברק, נתניה ומודיעין עילית) יונקים את מורשתם ממנו. כעת יש בעיה: לכתוב רק חצי מהאמת, הרי זה להכחיש את חציה השני. להתעלם אי אפשר כשמדובר במידע כה חשוב על האיש. לכתוב את כל האמת - לחצי ממנה אין מקור בכתובים. מה עושים? בןאישאחד - שיחה 15:36, 16 בספטמבר 2010 (IST)

עלעול קצר העלה שהנושא ככללו סבוך למדי ונידון לעייפה בין ויקיפדים בעלי עמדות שונות. האם שמיעת הרצאה היא "מחקר מקורי"? דוגמה. בןאישאחד - שיחה 15:50, 16 בספטמבר 2010 (IST)

בןאישאחד, הנושא הוא מקורות רוב הפסיקה האשכנזית בישראל בנושא מראות נידה, והבעיה בדבריך היא שפשוט לא הבאת מקור. אתה מפנה אותנו לערך, ושם לא מצאתי אלא הפניה לדיון בפורום, ואתה עצמך הרי כותב שם (ואפילו שם לא מצאתי את הטענה שרוב הפסיקה הנ"ל מקורה בו). מלבד כל מה שכתבתי לעיל (כגון שמהמקור שאתה עצמך הבאת מהרב אלרן משמע אחרת) הדברים תמוהים מצד עצמם. הרי הייתה מסורת פסיקה בנושאים אלה בעדות אשכנז בכל מקומות מושבותיהם. רבנים אשכנזים עלו לארץ בהמוניהם במאתיים השנים האחרונות. יש להניח שיחד עימם עלתה גם מסורת הפסיקה. איך ייתכן שכיום כולם (או רובם) פוסקים לפי רב אחד ויחיד, ואפילו היה מפורסם שבמפורסמים? נרו יאיר • שיחה • ח' בתשרי ה'תשע"א • 17:25, 16 בספטמבר 2010 (IST)

בןאישאחד, מספיק שתמצא מישהו מתועד ובעל סמכות כלשהי שאומר כך, ואז תוכל לומר "יש הטוענים ש". אם זה רק משהו שאתה יודע מידע אישי (או שנדמה לך שאתה יודע), זה לא מספיק. הלל • שיחה • ט' בתשרי ה'תשע"א • 18:53, 16 בספטמבר 2010 (IST)

אינני מבין. לא ראיתם את האסמכתאות שהוספתי לערך? בןאישאחד - שיחה 20:01, 16 בספטמבר 2010 (IST)

הפנית לקובץ של הרב אלרן, אבל כל מה שראיתי שם הוא שהרב פולנסקי העביר מסורת בעניין לרב פישר, ושהרב אויערבך והרב אלישיב למדו אצלו. איפה כל ה"רבים רבים" וכל זה? הלל • שיחה • ט' בתשרי ה'תשע"א • 20:26, 16 בספטמבר 2010 (IST)

דיברתי על הוספה לערך, והתכוונתי לספר ודרשת וחקרת של הרב ישראל גרוסמן. (את שמות שאר התלמידים שהכנסתי לערך אספתי מחיפוש פשוט ב"אוצר החכמה" בעת כתיבת הערך. מצחיק לדרוש מקור לכל שם) בןאישאחד - שיחה 20:37, 16 בספטמבר 2010 (IST)

א) הדיון מתנהל כאן, אנא פרוש ראיותיך כשמלה כאן. ב) לדבריך בשו"ת וחקרת ודרשת (אני אישית פוגש בו לראשונה), אומר "שהמנהג בירושלים עיה"ק בהוראה היא כהגאון הנ"ל". על מה מדובר שם בדיוק? ג) אין זה מספיק לומר שפלוני ואלמוני למדו אצלו. אתה צריך להוכיח שהם למדו אצלו ורק אצלו את מסורת מראות הנידה. האם לזה יש לך מקורות? נרו יאיר • שיחה • ח' בתשרי ה'תשע"א • 22:42, 16 בספטמבר 2010 (IST)

ביצעתי בערך כמה עריכות כדי להתאימו לסגנון המקובל בויקיפדיה. ולעניין השפעתו על מסורת ה'מראות' בארץ ישראל: אני מצטרף לדברי נרו יאיר. הקביעה שבערך היא יומרנית ביותר. היא אינה נסמכת על אמת 'מדעית' וחד-משמעית, אלא היא מסקנה העולה מפרשנות (הגיונית) בלבד. אך הואיל ומדובר בנושא כבד-משקל מאין כמוהו, לעניות דעתי מן הראוי להיזהר מקביעה קטגורית כזו. די בכך שמציינים את שמות תלמידיו הרבים. את המסקנות והפרשנויות יעשה כל אחד בעצמו כרצונו. גרש - שיחה 03:08, 3 באוקטובר 2010 (IST)

הסרתי את תבנית השכתוב, כיון שאני חושב שהיא כבר מיותרת אחרי הניכושים הרבים והתרומות הנאות של המשתמשים הרבים שהסירו כל דבר שנראה מופלג. Adieu - שיחה 22:16, 9 באוקטובר 2010 (IST)

הספר "ירושלים של מעלה"

ספר זה אינו יכול להיות מקור אנציקלופדי אמין. ראו בדברי יהושע מונדשיין ובקישורים שלו. נרו יאיר • שיחה • ב' בחשוון ה'תשע"א • 10:59, 10 באוקטובר 2010 (IST)

לא לנו להחליט מה מהמסופר בספר נכון ומה לא, ולהכריע בריב שבין מונדשיין לבין גרליץ. טוב שצויין המקור לספר, והקורא יבחר. Adieu - שיחה 13:00, 10 באוקטובר 2010 (IST)

אינני מחליט מהם הפרטים המדויקים ומהם השגויים בספרו של גרליץ. אני אומר, בליווי מקורות (זה לא רק מונדשיין, ראה גם כאן ואפשר להביא נוספים) שהמקור פשוט בלתי אמין. זהו איננו ספר הסטוריה אלא ספר אגדות, ומסופקני אם המחבר סבור שספרו הוא תיאור הסטורי מדויק. ודאי שלא ניתן להכריז באנציקלופדיה שכך אמר פלוני, כעובדה ברורה ומוחלטת, על סמך מקור כזה. ולהערה המוסתרת בדבריך: אני "נטפל" באופן דומה לכל ערך שסגנונו הגיוגרפי או פשוט בלתי ראוי. העובדה ששני משתמשים תמכו בי תומכת בסברה שאדוני הוא שצריך לבדוק את עצמו ואת סגנון כתיבתו. נרו יאיר • שיחה • ב' בחשוון ה'תשע"א • 13:57, 10 באוקטובר 2010 (IST)

שיניתי בערך כדי לדייק ולתת לקורא להחליט. אני די משוכנע שיש סיפורים אמיתיים בספריו של גרליץ, ועוד לא שמעתי מישהו שטוען שאי אפשר להביאו כמקור עם הסתייגות, ודאי כל עוד לא התקיים דיון מסודר בויקיפדיה על מקורות פסולים ו"לא אנציקלופדיים". השנים שתמכו בדעתך לא הביעו את עמדתם בנושא זה אלא בפרט אחר, ”וזה לא קשור. מעבר לזה, כמדומני שדי מיצינו ואשמח לשמוע עוד דעות מלבד השנים שכבר הושמעו”.Adieu - שיחה 15:36, 10 באוקטובר 2010 (IST)

אני אישית עדיין תקוע בפסקת הפתיחה הבעייתית שהערתי עליה שתי פסקאות למעלה. אני סומך על נרו יאיר שיש לו את הידע והאובייקטיביות הדרושים לבקר את הערך בצורה טובה. אני-ואתה • שיחה 17:33, 10 באוקטובר 2010 (IST)

היא כבר מותנה - לטעמי יותר מדי - וכעת כתוב רק שהיה רב ופוסק בולט בירושלים. מחבר הספר "ודרשת וחקרת" הוא הרב ישראל גרוסמן. ההקשר שבו הוא מדבר - הלכות נידה. Adieu - שיחה 19:34, 10 באוקטובר 2010 (IST)

צירפתי חוברת הגיוגרפית לזכרו. לדעתי די בה ועדיף לערך עצמו ללא עובדות פחות מבוססות, ובפרט שמדובר בציטוטים. דרך - שיחה 05:06, 12 באוקטובר 2010 (IST)

כתבתי למטה בהרחבה אודות חוברת זו לפני שראיתי את דבריך כאן. לדעתי יש בה בכל זאת תרומה חשובה אחת, שהיא שתחרוץ את גורלו של הערך אם להשארה או למחיקה מהירה, עד כמה שאצליח לעמוד במשימתי: אם נשתמש בה כמקור לכך שהרב היה חוליה קריטית בהעברת מסורת ההוראה מאוקראינה לרוב רבני ארץ ישראל - נוכל לכתוב את הדברים בערך, והערך יספר על איש בעל חשיבות. אם לא נוכל, הרי שהערך מספר על דמות בינונית, שאינה ראויה לערך לפי שום קריטריון. Adieu - שיחה 10:00, 12 באוקטובר 2010 (IST)

הבהרת חשיבות

למרות שאני כתבתי את הערך, לא מצאתי סעיף האוסר על הכותב להציב תבנית חשיבות.

לדעתי, במצב הנוכחי של הערך, לא משתקפת ממנו חשיבות: מדובר ברב שכונה בירושלים, שככל רב נכרכו סביבו סיפורים מעניינים יותר ופחות, ונאמרו עליו - בהקשרים שונים - ביטויי הערכה שונים. 

אין זה אומר שלדעתי אין חשיבות לאיש, אלא שבהעדר מקורות מספיקים - לא ניתן לכתוב עליו ערך שחשיבותו מבוארת מתוכו. המצב גורם עוול לאיש ועדיף שהוא יימחק, אבל בלי קשר לכך - הערך עצמו כבר אינו אנציקלופדי, כיון שהוא מספר על דמות בינונית בעליל. Adieu - שיחה 19:45, 10 באוקטובר 2010 (IST)

אני תוהה על הצבת תבנית חשיבות לרב מטפליק, ועוד על ידי כותב הערך עצמו. הרי על גדלותו, מעמדו ופועלו אין חולק: רב מרכזי, גדול שבגדולים, בעל השפעה ראשון במעלה. אלא מאי? אם מטרת הצבת התבנית היא להזמין את החברים להרחיב את הערך ולהוסיף עליו כדי שהחשיבות תובהר מתוכו - גם זה מיותר, שכן הערך מלא ונאה, מגובה במקורות ומלווה בהערות, עד כדי כך שהיה צורך לדלל את הסופרלטיבים שלו כדי שלא ייראה הגיוגרפי מדי. גרש - שיחה 22:18, 10 באוקטובר 2010 (IST)

אחזור על דברי: התבנית לא מציגה שאלה אם יש חשיבות לאיש, אלא אם יש חשיבות לערך. לצערנו, הנסיבות גרמו שאין מקורות אנציקלופדיים כתובים שאפשר לבנות עליהם ערך המשקף את חשיבותו של האיש. כעת, כשאני קורא את הערך, אינני רואה אלא שהוא היה רב שכונה בירושלים, שימשו אותו כמה רבנים חשובים (ויחד עם זאת הם שימשו עוד רבנים אחרים - הרי אין לנו מקור לכך שאת עיקר שימוש החכמים הם עשו אצלו), ועוד כמה סיפורים שוליים. מוטב לערך להימחק, הן משום שהוא מציג תמונה מעוותת, והן משום שהוא מציג, בצורתו הנוכחית וההכרחית, איש בינוני. Adieu - שיחה 22:23, 10 באוקטובר 2010 (IST)

מאחר ואתה טוען שיש חשיבות לאיש , אני מקבל את דבריך. מה שאתה טוען שאין חשיבות לערך בגלל שיש פער בינו לבין מה שאמור להיות כתוב בו אינו סיבה למחיקה. אני מקווה שתבנית החשיבות תעשה לו אך טוב ותהווה תקדים להעלאת ערכים לשיפור עד שימצאו תבנית שבועית מתאימה יותר למטרה זו. מי-נהר - שיחה 22:33, 10 באוקטובר 2010 (IST)

אני מיצר על כך שהתשובה אינה עונה על הבעיה. השיקול של הפער בין האיש לבין מה שכתוב - הוא הנימוק האישי שלי למחיקה. הנימוק הפורמלי, שעליו טרם ענה כאן איש, הוא שהערך במצבו הנוכחי מספר על דמות אפרורית, שאין שום קריטריון מבין המופיעים בויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים/רבנים (שלמרות שאינו דף מדיניות, הוא די מבהיר את עמדת הקהילה) שתומכים בכתיבת ערך עליו. הוא לא היה במעמד של "פוסק הדור" או משהו דומה (לפי הערך); ברבנות הוא שימש רק כרב שכונה, וזו לא סיבה לערך; הישיבה שהוא עמד בראשה לא היתה גדולה ואני מניח שאיש מהקוראים כאן לא שמע את שמעה קודם; הוא לא כתב ספר קלאסי הוא נפוץ במיוחד; הוא לא היה פורץ דרך, וגם הייחוס שלו לא נדיר. החשיבות האמיתית שלו, עליה אני וגרש מספרים, אינה רשומה בינתיים במקור אנציקלופדי, ולכן אי אפשר להביא אותה בערך, והרי היא, מבחינתה של האנציקלופדיה, כמי שאינה. התקווה שמישהו יבוא וישפר את הערך אין לה על מה לסמוך - יגעתי ולא מצאתי עליו מקורות שיפתרו את הבעיה הנזכרת. Adieu - שיחה 22:42, 10 באוקטובר 2010 (IST)

קראתי שוב ושוב את הערך, וגם אם אין בו ביטוי ושיקוף מלאים לגדלותו ולמעמדו של הרב מטפליק - הוא מכובד ומניח את הדעת. יש בו כמה איזכורים וציונים היכולים להוביל את הקורא הממוצע להבנה שמדובר כאן ברב בעל שיעור קומה: הפתיח המדבר על רב ופוסק בולט; הרשימה המכובדת של גדולי הדור הנוכחי שעשו אצלו שימוש; ואפילו איזכורו בסיפורו של עגנון. אני מבין את הגישה של ה"הפוך על הפוך" שאתה מנסה לנקוט בה, אבל לעניות דעתי כבוד הוא לוויקיפדיה שהערך הנוכחי - כמות שהוא - יפאר אותה. גרש - שיחה 03:42, 12 באוקטובר 2010 (IST)

אתה יכול להראות תחת איזה מנימוקי החשיבות שבעקרונות המנחים לערכי רבנים נופלת החשיבות שאתה מציג? גם אם הקורא יכול להסיק מהערך שמדובר במה שמעבר למה שמדובר בו - ואני חושב שאתה אופטימי מדי ביחס לקורא העברית הממוצע - זה לא מספיק. מה שחשוב צריך להיות כתוב ומגובה במקורות, ולא מובן על ידי הקורא. Adieu - שיחה 08:25, 12 באוקטובר 2010 (IST)

תבנית החשיבות הזו היא בדיחה לא מוצלחת. תטפלו קודם כל בכל מיני רמי"ם וראשי ישיבות זעירות החיים עימנו וזכו לערכים (הילדים שלהם כתבו ? ). --שפ2000 - שיחה 08:48, 14 באוקטובר 2010 (IST)

ראה על הכשל שבטיעון זה: משתי עוולות יוצא צדק. Adieu - שיחה 15:35, 14 באוקטובר 2010 (IST)

זה לא שתי עוולות. פשוט מדובר ברף נוכחי נמוך למדי, ואילו נשוא הערך הוא מה שנקרא "גאון מפורסם" שגם עגנון מציין זאת. בכל אופן - הוספתי שיש רחוב על שמו, מקווה שיעזור. --שפ2000 - שיחה 08:39, 15 באוקטובר 2010 (IST)

הועבר מהערך

• יש המספרים על צוואה שכתב אבי אביו שהכילה את המילים "ות"ל עיי' ברע"ב והגר"א", תוך כדי הוראה שנכדו שיעלה לירושלים יקיים צוואה זו, ורבי יוסף חיים פענח את הכתוב בצוואה: ואל תתוודע לרשות, ועיין ברע"ב והגר"א שפירושו ואל תתוודע לרשות ליטול רבנות על ידה
• ובזיווג שני נישא לבת רבי משה רבינוביץ מגזע קרסני^{[דרושה הבהרה]} בארצות הברית.
• פעם אמר, בתשובה לשאלה מנין לו כח דהתירא זה: כשהייתי בן עשר כבר ידעתי לומר "טרפה". במשך ארבעים שנה לא הוצאתי עין מהגמרא, ולכן אני יודע גם להגיד "כשר". אלו המטריפים תמיד, נשארו באותה רמה בה היו בילדותם...

דרך - שיחה 04:42, 12 באוקטובר 2010 (IST)

מקור אפשרי חדש

לפני כשנה הודפס עלון ובו פרטים רבים על האיש. משתמש:דרך הביא כעת קישור שלו [1]. לפני כותבי העלון היו מקורות רבים שלא היו לפני. אם נוכל להסתמך עליו כמקור - נוכל להציג נכונה את מעמדו של האיש, ולהביא את הערך למצב משביע רצון. כך, למשל, מופיעים שם המשפטים הבאים:

כוחו של רבינו עדיין שריר וקיים, רוב רובם של מורי הוראות, מתלמידיו ותלמידי תלמידיו המה. מסורת ודרך ההוראה שהונחלה על-ידו, היא אשר מועברת ביום כקרב רובו המכריע של מורי ההוראות מכל גווני הקשת. החל מרבני ירושלים שעשו את 'שימוש' ההוראה במחיצתו, כהגר״ד יונגרייז, הגרמ"א פריינד, הגרי"י פישר, הגר״ש אייזן, ושאר גדולי הדור - הגר״ב מנדלזון אב״ד קוממיות, הגרש״ז אויערבאך, הגרח״ה פאדווא אב״ד לונדון, הגר״י גרוסמן, הגרב״ז פראג, הגרד״ב אליעזרוב, הגרי"ש אלישר, הגרי״ה ברים. ולהבחל"ח הגר"ש וואזנר, הגרי"ש אלישיב, הגר״ע יוסף, הגר״ל רבינוביץ, ועוד רבים שלא נמנו כאן ברשימה. וכשמנית את רשימה זו - הכללת ממילא את רוב רובם של מורי ההוראות, תלמידי אותם גדולי פוסקי הדור.

ברם, למרבה הפלא, כמה ששיטתו ודרך ההוראה שלו חיים וקיימים, הרי שזכרו מתעמעם והולך, ורבים אינם יודעים את שם 'בעל השמועה' שעל שמועותיו ודרכיו הם עמלים...

רבינו זצ"ל נשא מסורת ייחודית, אשר אלמלי נשתייר רבינו והמשיך להעבירה, בוודאי היתה משתכחת. בשונה מרוב מורי ההוראה, אשר המשיכו את שרשרת מסורת ההוראה של תלמידי מרן ה״חתם סופר" זי״ע, הגיע רבינו ממדינת וואהלין - אוקריינא, חבל ארץ אשר רוב מנין ובנין של רבניה וגדוליה נכחדו, וכמעט שלא נשתכחה תורתה, שתל ה' בדור אחרון את רבינו שינחיל את מורשתה לצעירי מורי ההוראה בירושלים, ומהם יתד ומהם פינה להפכה לתורה אשר הכלל כולו דש בו והולך בעקבותיו.

הדברים הנ"ל נכונים - שמעתי אותם מגורמים מוסמכים ובלתי תלויים בעלון זה.

אני רוצה להימלך בעצת המעורבים בהגהת הערך בשאלה זו: האם אפשר להשתמש בעלון זה כמקור? הוא הגיוגרפי - ללא ספק. נראה גם שהוא נכתב ביוזמת נכדי האיש. האם בשל כך יש לחשוד את הכותב בשקר בעובדות או לפחות בנתינת אמון במקורות מפוקפקים (הוא מעתיק את הסיפור מ"ירושלים של מעלה" בלי להסתייג, אבל יתכן שהיה לו מקור נוסף אחר)? מצד שני, יש כאן מחקר של מישהו, שפרסם אותו בערים החרדיות, ולא פורסמה בעיתונות של אותה תקופה שום הכחשה או ערעור לדברים המופלגים שם - כך שמבחינת הצורך במקור בכתובים כדי להבטיח אמינות יש כאן "מקור". Adieu - שיחה 09:32, 12 באוקטובר 2010 (IST)

הסברת יפה מדוע לא ניתן לסמוך על מקור הגיוגרפי זה. הגיוגרפיות רבות מתפרסמות, ורובן הגדול נותר ללא הכחשה או ערעור. לאף אחד אין זמן או עניין להכחיש את כל ההגיוגרפיות. אם אתה לא השתמשת במקור זה - ייתכן בהחלט שהוא השתמש בערך שכתבת. נרו יאיר • שיחה • ד' בחשוון ה'תשע"א • 15:09, 12 באוקטובר 2010 (IST)

מקור לדברים שהוזכרו בערך בכותרת "אישיותו..."

"הרב מטפליק מצדו היה ממעריציו של הרב קוק"... מקור: 'מועדי הראי"ה' לרמ"צ נריה זצ"ל עמוד כ"ג  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
95.86.91.155 01:39, 9 ביוני 2013 (IDT)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://hebrewbooks.org/root/data/pdfs/SA/venitzdaksa.pdf
  • In שמשון אהרן פולונסקי on 2013-06-21 10:54:23, 404 Not Found
  • In שמשון אהרן פולונסקי on 2013-06-24 01:10:01, 404 Not Found
  • In שמשון אהרן פולונסקי on 2013-07-09 02:19:28, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 05:19, 9 ביולי 2013 (IDT)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

נכתב בערך כי הוא נישא בזיווג שני לבת הרב משה רבינוביץ מצאצאי ר' חיים מקרסנה. זוהי טעות גסה. הוא מעולם לא נישא בזיווג שני. אשתו מליא (אולי קיצור של מלכה) היתה אשתו כל ימיו. הרב משה צבי רבינוביץ', מצאצאי ר' חיים מקרסנה, היה גיסו של הרב פולונסקי, ולא חותנו (הוא היה נשוי לציפורה, אחותו של הרב פולונסקי). המקור: אני נכדו של הרב משה צבי רבינוביץ' והרבנית ציפורה (אחותו של הרב פולונסקי).

מקור: דווח על ידי: יצחק שילת (רח' הרב צבי יהודה 5 י-ם) 95.86.81.73 17:09, 21 ביולי 2014 (IDT)

תודה. הורדתי את המשפט הזה-, ובזיווג שני נישא לבתו של רבי משה רבינוביץ מצאצאי רבי חיים מקרסנה.

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אפריל 2023)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בשמשון אהרן פולונסקי שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=2255055&forum_id=771 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20160303214750/http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=2255055&forum_id=771 לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 10:32, 26 באפריל 2023 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (מרץ 2024)

שלום,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בשמשון אהרן פולונסקי שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.beit-harav.org.il/images/my/my30.pdf נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20151217074233/http://www.beit-harav.org.il/images/my/my30.pdf לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 20:20, 1 במרץ 2024 (IST)