שלמה זלמן אוירבך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שלמה זלמן אוירבך
כיתוב תמונה
תאריך לידה כ"ג בתמוז ה'תר"ע
תאריך פטירה כ' באדר א' ה'תשנ"ה
השתייכות יהדות חרדית
נושאים שבהם עסק הלכה, תלמוד, דת ומדע, הלכה ורפואה
רבותיו אביו, הרב חיים יהודה לייב אוירבך, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב איסר זלמן מלצר, הרב שמשון אהרון פולנסקי
תלמידיו אחיו הרב אברהם דב, בניו הרבנים שמואל, עזריאל ואברהם דב; חתנו הרב זלמן נחמיה גולדברג; הרבנים יהושע ישעיה נויבירט, ישראל מאיר לאו ואביגדור הלוי נבנצל

הרב שלמה זלמן אוירבך (נכתב גם אויערבאך, מכונה הגרש"ז אוירבך; כ"ג בתמוז ה'תר"ע, 30 ביולי 1910 - כ' באדר א' ה'תשנ"ה, 19 בפברואר 1995) היה ראש ישיבת קול תורה, מחשובי פוסקי ההלכה במאה העשרים.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשכונת שערי חסד בירושלים בכ"ג תמוז ה'תר"ע. אביו היה הרב חיים יהודה לייב אוירבך, ראש ישיבת המקובלים שער השמים. משפחת אביו היא משפחה חסידית, מצאצאי בעל תולדות יעקב יוסף מפולנאה (אבי המשפחה היה הרב אברהם דוב אוירבך, חתנו של בעל ה'תולדות יעקב יוסף', שהיה מחותנו של הבעל שם טוב). משפחת אמו, צביה, היא בת למשפחת פרוש הירושלמית, והוא נקרא על שם אבי אמו, הרב שלמה זלמן פרוש.

למד בתלמוד תורה עץ חיים, בפרט אצל הרב אברהם חיים הקלמן‏[1]. לאחר מכן למד בישיבת עץ חיים, שם היה לתלמידו המובהק של הרב איסר זלמן מלצר, שהסכים על ספרו מאורי אש שיצא לאור בשנת תרצ"ה, ואף הביא מתורתו בספר אבן האזל. ספרו זה, שהוציא בגיל 24, זכה גם להסכמות של הרב אברהם יצחק קוק, הרב אבא יעקב הכהן בורוכוב והרב חיים עוזר גרודזנסקי[2]. בי"ד באדר ה'תר"צ נישא לחיה רבקה רוחמקין. לאחר נישואיו למד בישיבת עץ חיים ומשנת תרצ"ה למד אחר הצהרים גם בכולל של הרב צבי פסח פרנק, "מדרש בני ציון", שהתמקד בסדר זרעים ובהלכות מצוות התלויות בארץ. את חידושיו פרסם בביטאון המוסד כרם ציון ובספרים מעדני ארץ על שביעית ותרומות. כמו כן למד בבית המדרש אוהל תורה, בראשות הרב שמואל יצחק הילמן בשכונת רחביה.

עבר "שימוש חכמים" אצל "הגאון מטשיבין" - רבי דב בריש ווידנפלד, רבי שמשון אהרון פולנסקי מטפליק, רבי זליג ראובן בנגיס ורבי ליב הורביץ. נודע כפוסק חדשני ומקיף, הבקי בחידושי הטכנולוגיה. באדר ה'תש"ט התמנה כראש ישיבת קול תורה, תפקיד שבו שימש במשך 46 שנה, עד לפטירתו. גר כל חייו בשכונת שערי חסד בירושלים. היה מפורסם בעדינותו כלפי הזולת ובמאור פניו כלפי כל מי שפגש בו. למרות שהוצעו לו תפקידי רבנות כמו רבנות העיר ירושלים, הרב אוירבך לא הסכים מעולם לשאת במשרה רבנית נוספת. עם הקמת בית הדין הגדול לערעורים נתבקש על ידי הרב יצחק אייזיק הרצוג לשמש כדיין שם, ובעצה עם החזון איש סירב גם להצעה זו. הרב אוירבך הפך במהרה לסמכות תורנית שרבים מהארץ ומחו"ל פנו אליה.

למרות שנמנה עם הציבור החרדי, היה מקובל על כל פלגי היהדות הדתית האורתודוקסית. בין השאר החשיב את הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שאותו הכיר היטב. הערכה זו התבטאה גם כשכינה אותו "מרא דאתרא דארץ ישראל" וכן "הרב" סתם. הרב קוק סידר את הקידושין בחתונתו, שנערכה בירושלים בפורים משולש, ואף נתן הסכמה לספרו הראשון "מאורי אש‏"‏‏[3]. זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית לשנים תש"ג-תש"ד. גם בנושא חיילי צה"ל, הביע הרב אוירבך עמדה מעט שונה מהמקובל בסביבתו החרדית, כאשר השיב לבחור בישיבה שביקש רשות לנסוע בתקופת הלימודים לקברי צדיקים בצפון כך: "בשביל להתפלל על קברי צדיקים יש צורך לנסוע עד הגליל? כשאני מרגיש צורך להתפלל על קברי צדיקים אני הולך להר הרצל, לקברי החיילים שנפלו על קידוש השם"‏[4]. עם זאת, הרב אוירבך לא נהג כלל להתפלל על קברי צדיקים‏[5].

נפטר בירושלים בכ' באדר ה'תשנ"ה, ובהלווייתו השתתפו מאות אלפי אנשים. נקבר בהר המנוחות בירושלים.

על שמו שכונת רמת שלמה בירושלים. כמו כן הוקמו על שמו ישיבת משכן שלמה בירושלים וישיבת חכמת שלמה בבני ברק.

דרכו ההלכתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצבת הרב שלמה זלמן אוירבך "העמיד תלמידים הרבה בישיבת קול תורה"

כמעט כל יצירתו של הרב אוירבך מתמקדת בתחום ההלכה בעיקר וגם בפרשנות לתלמוד. הוא לא השאיר בכתובים מהדרשות, שיחות מוסר או הגות שלעתים רחוקות היה נושא מהם בישיבתו. למרות שאביו היה מקובל, אין שום נוכחות של רעיונות הקבלה בפסקיו, ולא ידוע שהוא עסק בה כלל. עיקר יצירתו ההלכתית אינה בספרים שכתב אלא במאמרים רבים שפרסם, ובתשובות הלכתיות שנתן בכתב ובעל פה, חלקן כונסו אחר כך בספרים. נושאי התשובות והמאמרים שונים ומגוונים, וכוללים עיונים תלמודיים ומעשיים, פסקים בשאלות של האדם הפרטי, מצוות התלויות בארץ ועוד. עם זאת, עיקר עיסוקו בהלכות הנוגעות להתנהגות היומיומית של הפרט, ורוב תשובותיו מתייחסות לחלקים "אורח חיים" ו"יורה דעה" שבשולחן ערוך. כחלק מנטייה זו, היווה את הסמכות ההלכתית מאחורי הספר "שמירת שבת כהלכתה" של הרב יהושע ישעיה נויבירט.

עיסוק נרחב הקדיש לשאלות בנושאים טכנולוגיים ורפואיים, והוא נחשב לבר הסמכא ההלכתי בנושאי רפואה והלכה. הרב יזם, לדוגמה, ניסויים מדעיים כדי לקבוע עקרונות בהלכה כגון קביעת רגע המוות וקביעת מידת החום המינימלית לעניין איסור בישול. חיבורו הראשון, "מאורי אש", הוקדש לסוגיה טכנולוגית - חשמל בשבת. נושאים נוספים בתחום זה בהם עסק הם הפריה מלאכותית, מתקני גרמא בשבת ועוד.

מקורותיו העיקריים לפסיקה הם התלמוד, מפרשיו והפוסקים הראשונים והאחרונים, אך בולטים בתשובותיו השיקולים הערכיים והאנושיים. הסברא הישרה מהווה אצלו מקור מרכזי להכרעה, והמונח 'נראה' חוזר אצלו הרבה. הוא מדגיש את הצורך להבחין בין שורת הדין ובין גזרות, ופעמים רבות נוטה להקל בדין מפני שכיום אין לגזור גזרות חדשות. בכמה מקרים הוא מסיק מסקנות חדשניות ביותר, אך במקרים מסוימים הוא מדגיש שאין כוונתו לפסוק למעשה אלא אם כן יסכימו איתו גדולי הפוסקים.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים שפורסמו בחייו:

ספרים שיצאו לאחר מותו:

  • מנחת שלמה - חלקים ב-ג (תשנ"ט 1999) - אוסף של תשובות שהוציא נכדו הרב אהרן דוד גולדברג בהסכמתו דודו הרב שמואל אוירבך, בניגוד לעמדת כמה מבניו של הרב אוירבך. בשנת תש"ס הדפיסו בניו את שני הכרכים האמורים בשינויים, תחת השם מנחת שלמה - תנינא, . בשנת תשס"ה יצא בהוצאה מחודשת מנחת שלמה קמא - כרך ראשון, כרך שני.
  • מנחת שלמה - על הש"ס מכון "אוצרות שלמה" ירושלים
  • שלחן שלמה (ח' כרכים) - עריכת כתביו ופסקיו לפי נושאים, על ידי הרב שמחה בונים ליזרזון
  • הגדה של פסח עם פסקי הלכה ומנהגים מכתב ידו, בעריכת הרב ישראל ברונשטיין. תורגמה לאנגלית.
  • מעדני שלמה על המועדים, בעריכת הרב ירחמיאל פריד
  • עטרת שלמה (י' כרכים), מכתבים ומאמרים מכתב ידו בענייני חשמל וטכנלוגיה, בהוצאת המכון הטכנולוגי לבעיות הלכה בירושלים, תשנ"ו-תשס"ו
  • הליכות שלמה (ג' כרכים) - נערך על ידי נכדיו הרב יצחק טרגר והרב אהרן אוירבך, מתוך ספריו שבדפוס, ספרי תלמידיו וכתבי יד שהשאיר
  • הרב נחום סטפנסקי, ועלהו לא יבול (שני חלקים) - אוסף תשובות קצרות שניתנו בכתב ובעל פה, בציון המקורות, ירושלים, ה'תשנ"ט
  • שלמי מועד, פסקים ופנינים הלכות והנהגות בענייני חג ומועד וענייני חינוך, בעריכת הרב טוביה פרינד, ניסן תשס"ד
  • קובץ מאמרים בענייני חשמל - מלוקטים מספרו "מנחת שלמה"
  • שלמי שמחה, על ענייני שידוכין, אירוסין, כתובה, חופה וקידושין, נישואין ושבע ברכות, ברית מילה, פדיון הבן, ובר מצווה, מאת הרב טוביה פריינד, תשע"א
  • כתבי מעדני ארץ - הערות על מסכת שביעית בצירוף חלקים של הספר "מעדני ארץ"
  • מנחת אבות - אסופה של חידושי אגדה מכתבי ידו ועובדות מהנהגותיו, על סדר פרקי אבות, בעריכת הרב אליהו נאה, בהוצאת מכון"פומבדיתא"
  • פניני המאור, בתוך מאור השבת חלק א' - מכיל קובץ מכתבים שלו בנושא הלכות שבת

הרב ד"ר אמיר משיח, הרב נריה גוטל ואחרים טענו שחלק מהספרים שיצאו לאחר פטירתו נערכו באופן מגמתי ואינם כוללים למשל פסקים התומכים בהיתר המכירה וכן שהעורכים הרשו לעצמם למחוק מילים שהרב כתב‏‏‏[6][7].

ספרים על פי פסקיו ובפיקוחו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שמירת שבת כהלכתה מאת הרב יהושע ישעיה נויבירט. למהדורה השנייה של הספר נוסף חלק שלישי הכולל הוספות ותיקונים שנכתבו על ידי הרב אוירבך, ואלו שולבו בהמשך בגוף המהדורה השלישית.
  • יום טוב שני כהלכתו, מאת הרב ירחמיאל פריד
  • נשמת אברהם, ה' כרכים, על ארבעת חלקי שולחן ערוך, מאת פרופ' אברהם-סופר אברהם

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניו:

חתניו:

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב יוסף ורות אליהו, התורה המשמחת - סיפור חייו של הרב אוירבך
  • הרב יוסף אליהו, אורו של עולם
  • הרב אליהו נאה, חכו ממתקים : עובדות והנהגות מהיכל רבינו הגרש"ז אויערבאך (שני חלקים), בהוצאת מכון תורני "פומבדיתא"
  • הרב יחיאל מיכל שטרן, המאור הגדול - מסכת חייו של הרב אוירבך
  • אמיר משיח, הלכה בתמורות הזמן במשנתו של הרב שלמה זלמן אוירבך, רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשע"ג 2013, ISBN 9789652263902. הספר מבוסס על דוקטורט שכתב בנושא.
  • הרב אהרן ליכטנשטיין, הספד על הרב שלמה זלמן אוירבך, בתוך: עלון שבות 143-144, ישיבת הר עציון, תשנ"ה 1995.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרב הקלמן היה הר"מ של השיעור הגבוה בתלמוד תורה, שהיה מקביל לשיעור ג' בישיבה קטנה.
  2. ^ שלמה זלמן אויערבך, ‏מאורי אש, ירושלים תרצ"ה, באתר HebrewBooks
  3. ^ ‏גיליון מס' 64, שבת הראי"ה פרשת תצווה, פסקה אחרונה 'הראי"ה מסדר קידושיו של הגרש"ז אוערבך'‏
  4. ^ בשם הרב ישראל מאיר לאו; מתוך ספרו של הרב י"צ רימון, הלכה ממקורה - צבא (תש"ע); וכן בגרסה מעט שונה אצל הרב יוסף אליהו, אורו של עולם (תשס"ג) עמ' 380
  5. ^ אורו של עולם, הרב יוסף אליהו, עמ' 380
  6. ^ ‏אמיר משיח, מחשבת ההלכה במשנתו של הרב שלמה זלמן אוירבך, עמ' 6. סקירה על עבודתו של משיח הופיעה גם במאמרו של נריה גוטל, 'מקור ראשון' עש"ק כי תשא (י"ז אדר, 14.3)
  7. ^ נריה גוטל‏ספרים מומלצים: הקרב על "מעדני ארץ", באתר הארץ, 10 ביוני 2009