מרדכי גרוס
 | |
| בכניסה לכנס הבוגרים של ישיבת קול תורה תשס"ז | |
| לידה |
10 בנובמבר 1950 (בן 73) א' בכסלו ה'תשי"א ירושלים |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| השכלה | ישיבת קול תורה, ישיבת פוניבז', ישיבת רשב"י |
| מקום פעילות | בני ברק, מודיעין עילית, פריז |
| תחומי עיסוק | אב"ד "חניכי הישיבות" ופוסק הלכה |
| רבותיו | רבי אלעזר מנחם מן שך, רבי שמואל וואזנר, רבי שלמה זלמן אוירבך, רבי יוסף שלום אלישיב |
| חיבוריו | ראה בפיסקה למטה |
  | |
הרב מרדכי גרוס (נולד בא' בכסלו ה'תשי"א, 10 בנובמבר 1950) הוא פוסק הלכה חרדי, אב"ד "חניכי הישיבות", ורבן של כמה קהילות בבני ברק (אהל תמר, הליכות חיים, ואהל נחמיה) וברחבי הארץ (מודיעין עילית, אלעד, ונווה יעקב).
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בירושלים לצדוק ולמלכה גרוס. בוגר ישיבת קול תורה וישיבת פוניבז', תלמידם של הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב אלעזר מנחם שך והרב שמואל הלוי וואזנר. למד מספר שנים אצל הרב מאיר צבי ברגמן, ראש ישיבת רשב"י בבני ברק. משמש כמורה הלכה של חלק מהציבור הליטאי בבני ברק ובמודיעין עילית[1].
הרב גרוס הוא אב בית דין של בית דין "חניכי הישיבות" בבני ברק ועומד בראש רשת בתי הוראה בבני ברק, בירושלים, במודיעין עילית, בביתר עילית ובלייקווד, שבהם עונים תלמידיו לשאלות הפונים. הוא מכהן כרב של מספר בתי כנסת בבני ברק ובמודיעין עילית, חלקם של קהילות בוגרי ישיבת פוניבז'. רבים מתלמידיו מכהנים כרבני קהילות.
הרב גרוס כיהן משנת 2008 עד שנת 2014 כחבר בד"ץ שארית ישראל. ובנוסף לזה הוקם "בד"ץ חניכי הישיבות" שהוא נשיאו. הוא עומד בראש "ועדת מהדרין" של תנובה[2] ובראש בית דין בפריז.
חיבר עשרות ספרים וקונטרסים במגוון נושאים הלכתיים, ובהם גם עניינים שהעיסוק בהם אינו נפוץ[3]. הרב נסים קרליץ יצא נגד פסיקותיו בהלכות נידה, אך הרב שמואל הלוי וואזנר הביע את תמיכתו בו, והרב יוסף שלום אלישיב העניק הסכמה לספרו על הלכות טהרה. הוא משלב בחלק מכתביו והנהגותיו עניינים קבליים.
באוקטובר 2012 התעוררה סערה סביב מאמר שפורסם בקובץ 'תל תלפיות' שיוצא לאור על ידי בית דינו של הרב גרוס ובו פסיקות מקלות בהלכות שבת באמצעים טכנולוגיים חדישים. רבי חיים קניבסקי יצא במכתב חריף נגד הקובץ. במכתב, שפורסם בעיתון יתד נאמן, קרא הרב קניבסקי לציבור הליטאי להוציא את הקובץ מהבית. בתגובה, הורה הרב גרוס לחסידיו לבטל מנויים לעיתון יתד נאמן[4].
הרב גרוס נחשב ייחודי במגזר הליטאי בשל הנהגותיו החסידיות והקבליות. כך לדוגמה, את מנהג התשליך שנהוג לקיים ביום ראש השנה, מקיים הרב גרוס מדי שנה בימים שלאחר ראש השנה בטקס מיוחד המתקיים על חוף הים בתל אביב יחד עם חלק מחסידיו[5].
הרב גרוס נוהג לפקוד את קבר יוסף שבשכם[6][7].
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחת מבנותיו נשואה לבנו של הרב משה דוד ליפקוביץ, ואחרת לבנו של הדיין הרב שלמה זלמן אולמן.
חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שיעורי שבט הלוי – שיעורים מהרב שמואל הלוי וואזנר בהלכות טהרה (יחד עם הרב ברוך מרדכי שנקר)
- פרדס שמחה - על הלכות נדה וטבילה
- משפט האבידה – על הלכות אבידה ומציאה
- שיעורי טהרה - שיעורים בהלכות נדה
- אום אני חומה (2 כרכים) - בענייני צניעות
- והיה מחניך קדוש - שיעורי הלכה בענייני צניעות
- מצוות האשה - שיעורי הלכה ושו"ת בדיני נדה, חלה והדלקת הנר
- קיצור הלכות אקטואליות בענייני שמיטה - מתוך שיעורי הלכה
- שיעורי שביעית - שיעורים בהלכות שביעית
- שחיטת חוץ לארץ - הלכות והליכות לשוחטים בחו"ל
- הכל ישבחוך (2 כרכים) – ביאורים ב"פרק שירה"
- מחשבה אחת (3 כרכים) – שלמות עמלה של תורה בדרכו של בעל אבי עזרי
- קובץ פסקים ותשובות (2 כרכים) - על ענייני חודש ניסן, אלול ותשרי
- אגרתא דחדוותא (2 כרכים) - מכתבים ואגרות בענייני הלכה, דרוש ומוסר
- אורייתא בחדוותא - ביאורים על סדר פרשיות התורה
- שבת כלה מלכתא - בענייני שבת בהלכה ובאגדה
- משפט וצדקה - שיעורים בהלכות מעשר כספים
- שמח תשמח - הלכות והליכות בענייני קידושין ונישואין
- מילי דבי הילולא - הלכות והליכות בענייני שידוכין, אירוסין ונישואין
- אור השמחה - הלכות והליכות בענייני סעודת נישואין ושבע ברכות
- כלולות חתנים - הלכות והליכות בענייני סעודת נישואין
- אור לארבעה עשר - הלכות והליכות בענייני בר מצווה
- חדוותא דאגרתא - אגרות בענייני בר מצווה
- למען פארך - הלכה למעשה בעשיית בתי התפילין בשלמותם ובהידורם
- דיני בין המצרים - שיעורי הלכה
- ביום חתונתו - הליכות והנהגות בענייני יום ט"ו באב
- ימי השובבי"ם - מאמרי חיזוק לתיקון פגמי הנפש
- הקללה לברכה - הלכות איסור קללה
- שמא גרים - הלכות והליכות בענייני קריאת שם ושיווי שמות בנישואין
- אור הדעת - אגרות בענייני חיזוק ושלמות הדעת
- הכל ירוממוך - הלכות והליכות בבניין בית הכנסת ובית המדרש וחנוכתם
- מנוחת אמת - הלכות והליכות לימי בין הזמנים ולמקומות מנוחה בכל ימי השנה
- תורת הדרך - הלכות והליכות ליוצא בדרך בארץ ישראל ולחוץ לארץ
- הכל יודוך - הלכות והליכות בענייני לידת הבת והבן
- בדמיך חיי - הלכות והליכות בסדר ברית מילה
- שבוע וישוע הבן - הלכות והליכות בענייני סעודת ברית מילה ופדיון הבן, שלום זכר, ליל המילה, שלישי למילה
- ובשנה הרביעית - הלכות והליכות סדר תחילת הכנסה לתלמוד תורה
- אות קודש - הלכות והליכות לברית מילה בשבת ויום טוב
- בראשית ברא - הליכות והנהגות ליום בריאת העולם
- אמונתך בלילות - ביאור פסוקי המקרא שנאמר בהם "ויהי"
- אמת זו תורה - ביאור פסוקי המקרא שנאמר בהם "אמת"
- אז לשון שירה - ביאור פסוקי המקרא שנאמר בהם "אז"
- ברית זו תורה - ביאור פסוקי המקרא שנאמר בהם "ברית"
- והיה לשון שמחה - ביאור פסוקי המקרא שנאמר בהם "והיה"
- זאת לשון טהרה - ביאור פסוקי המקרא שנאמר בהם "זאת"
- למען טובך - ביאור פסוקי המקרא שנאמר בהם "טוב"
- צו לשון זירוז - ביאור פסוקי המקרא שנאמר בהם "צו" ו"צוה"
- אדמת קודש - הלכות והליכות התפילה וההשתטחות על ציוני גדולי ישראל
- מרגניתא טובא - הנהגות עם ביאורים
מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב פנחס ברונפמן, רב קהילת "שם אבותי" במערב בני ברק
- הרב משה רוט, רב קהילת "תפארת נחמן" בצפון בני ברק
- הרב אהרון מיטלמן, רב "נחלת חפציבה" במודיעין עילית
- הרב יוסף נח טולנפלד, רב קהילת בני הישיבות בפרדס כץ
- הרב ישעיהו פרנקל, רב קהילת בני הישיבות בקריית הרצוג
- הרב יהודה ליס, רב בית הכנסת 'אהבת תורה' בברכפלד
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שיעוריו באתר קול הלשון
משיעורי הרב מרדכי גרוס, לצפייה באתר "בינינו"
מרדכי בן צדוק גרוס (1950-), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שחר אילן, מהו ומיהו פוסק הדור? באתר "אנשים ישראל"
- ^ באתר תנובה
- ^ כגון דינים והלכות למקומות נופש, ענייני שובבי"ם, קריאת שם, איסור קללה ועוד.
- ^ רבי חיים במכתב: להוציא קובץ של הרב גרוס מהבית
- ^ צפו: גאב"ד חניכי הישיבות ב'תשליך' על החוף, באתר בחדרי חרדים
- ^ בעריש פילמער, הגר"מ גרוס הלילה בקבר יוסף הצדיק בשכם // תיעוד, באתר קול חי, 20 באוגוסט 2015
- ^ יסוד שביסוד: סיום הרמב"ם בקבר יוסף הצדיק בשכם, באתר שטורעם.נט, כ"ו באייר תשס"ט