שיחה:תחזית עונתית
הוספת נושאהמערכת מוציאה אותי מהחשבון מדי פעם באופן אוטומטי לכן יצא שכשהכנסתי את הערך לראשונה לויקיפדיה, לא היה רשום שמי אלא כתובת האיי פי שלי. איך אני יכול לתקן את זה? (גם אם אצטרך למחוק את הערך ולכתוב אותו מחדש על שמי) --Niv s 02:36, 4 באוקטובר 2007 (IST)
- אני מעתיק לך את כל הערך לכאן, לדף השיחה, ואמחק עוד רגע את הערך. תוכל ליצור אותו מחדש, ולהעתיקו מדף השיחה. אלדד • שיחה 02:40, 4 באוקטובר 2007 (IST)
תחזית עונתית[עריכת קוד מקור]
תחזית עונתית הינה תחזית ארוכת-טווח שמטרתה לחזות את אופי העונה כולה ובפרט אופיו של החורף, הן מבחינת טמפרטורות (חורף קר או חם מהממוצע) והן מבחינת כמויות משקעים (חורף גשום/יבש מהרגיל או אף בצורת).
אמינותה של תחזית זו אינה גבוהה, אם כי סיכויי הצלחתה גבוהים יותר מסיכויי קביעת אופיו של החורף על-פי הטלת מטבע בלבד. במילים אחרות, מעל 50 אחוז. כיום רוב התחזיות העונתיות נוטות לדייק בשיעור של 60-70 אחוז. הכלים העומדים כיום לרשות האדם אינם מספקים יכולת חיזוי סבירה לטווח של עונה שלמה, אודות לתופעת ה"כאוס" המאפיינת את מזג האוויר ומומחשת היטב על-ידי "אפקט הפרפר". עם זאת, מודלי חיזוי מזג האוויר הולכים ומשתפרים בהדרגה וטווח החיזוי הריאלי הולך וגדל עם הזמן.
התחזיות העונתיות נבדלות אלה מאלה ומתחלקות לסוגים שונים. התחזית העונתית הסטטיסטית מתבססת על אופיה של עונת המשקעים במהלך כמה עשרות שנים. כדי לחזות את אופי העונה הקרובה בוחנים את אופי העונות שקדמו לה. לדוגמא, אם נמצא כי בממוצע אחת לעשר שנים מתרחשת שנת בצורת, ותשע השנים האחרונות לא ענו על הגדרה זו, הסיכויים שהחורף הקרוב יוגדר כשנת בצורת גוברים. נתון זה נלקח בחשבון יחד עם עוד נתונים רבים אחרים. כאשר תחזית כזו נחשפת לפרטיה היא מציגה פלט מגוחך במקצת שכביכול מנסה לחזות כמויות משקעים מדויקות כמו גם הערכות ספיציפיות לגבי אופיו של מזג האוויר בימים בודדים במהלך החורף. מדובר בפלט "יבש" אשר אינו מוכיח את עצמו ומעניק לתחזית הסטטיסטית אחוזי הצלחה נמוכים יחסית.
המודלים השונים לחיזוי מזג האוויר לוקחים חלק בחיזוי הסטטיסטי אך מפיקים גם תחזיות שמתבססות בין השאר על מצבים סינופטיים בעבר ובהווה כמו מיקום השקע האיסלנדי, אינדקס NAO וכדומה. אלה אמינות מעט יותר מהתחזיות הסטטיסטיות ה"פרימיטיביות".
התחזית העונתית של השירות המטאורולוגי הישראלי מוצגת כל שנה בתחילת חודש נובמבר ומתייחסת אך ורק לשלושת חודשי החורף המרכזיים (דצמבר, ינואר ופברואר).תחזית זו מתבססת על מצבים סינופטיים שונים כמו מיקום זרמי הסילון, אינדקס NAO, מיקום השקע האיסלנדי, מיקום החזית הפולארית, אל-ניניו ועוד. הפרמטר העיקרי עליה מתבססת התחזית העונתית של השירות המטאורולוגי הישראלי הוא מיקומו של אפיק הרום הים-תיכוני הממוצע במהלך חודש אוקטובר. ההנחה היא שכאשר אפיק הרום הממוצע ממוקם באוקטובר במזרח הים התיכון (אוקטובר גשום מהרגיל בישראל) הוא לא ימוקם שם במהלך החורף, ולכן החורף בישראל יהיה יבש מהרגיל, אך אם אפיק הרום הממוצע לאוקטובר ממוקם במערב הים התיכון, הוא ינוע בהדרגה מזרחה ובמהלך החורף ימוקם מעל מזרח הים התיכון ויגרום לחורף גשום בישראל.
התיאוריה הזו לא תמיד עובדת ובחינת התחזית העונתית של השמ"ט לאורך השנים מגלה הצלחה של כ-70 אחוז.
מצורפת מפה המציגה את אפיק הרום הממוצע במהלך חודש אוקטובר 2006. לפי מפה זו, האפיק הממוצע שהה במזרח הים התיכון. מכאן ניתן להסיק כי חודש זה היה גשום מהרגיל בישראל. תחזית השמ"ט בתחילת נובמבר דיברה על חורף ממוצע ומטה. בפועל חורף 2006/7 אכן הסתכם כחורף מתחת לממוצע מבחינת כמויות המשקעים שירדו במהלכו.