חורף
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חורף הוא אחד מארבע עונות השנה. זו העונה עם הימים הקצרים ביותר והטמפרטורות הנמוכות ביותר. באזורים המרוחקים מקו המשווה יורד שלג בעונת החורף. תאריך תחילת החורף משתנה בהתאם למקום ולתרבות. על פי המטאורולוגיה המודרנית החורף חל בחודשים דצמבר, ינואר ופברואר בחצי הכדור הצפוני ובחודשים יוני, יולי ואוגוסט בחצי הכדור הדרומי. עם זאת, באופן מסורתי בתרבויות אירופאיות רבות החורף מתחיל בחודש נובמבר.
החורף הישראלי קצר יחסית וקר פחות ביחס לחורף במדינות אירופה. כמות המשקעים שיורדת בישראל במהלך החורף תלויה בשקעים הקפריסאיים הפוקדים אותה, אלה מורידים את עיקר הגשם בחורף (ראה הסיבה לירידת גשם בחורף).
תוכן עניינים |
[עריכה] היבטים מטאורולוגיים
החורף המטאורולוגי הוא העונה שבה הימים הקצרים ביותר והטמפרטורות הנמוכות ביותר (עם שוני בקנה מידה גדול בהתאם לקו הרוחב הגאוגרפי). שעות הלילה הן 'דומיננטיות' בתקופת החורף ובמרבית האזורים הוא מאופיין בכמות המשקעים הגדולה ביותר. מבחינה אסטרונומית החורף מתחיל ביום הקצר ביותר בשנה ובכל יום חורף יש יותר אור שמש מאשר בקודמו.
מחוץ לאזור המשווני החורף הוא קר ומושלג (בייחוד בחצי הכדור הצפוני). ובאזורים בעלי האקלים הממוזג (צפונית לישראל) מתפתחות סופות שלג עזות הגורמות לשיבושים רבים. תופעה מטאורולוגית נדירה המתרחשת בחורף היא "ערפילי קרח" - גבישי קרח קטנים המרחפים באוויר רק כאשר הטמפרטורות צונחות מתחת ל־30- מעלות צלזיוס.
[עריכה] תקופת החורף
על פי ההגדרה האסטרונומית החורף מתחיל ב"יום המפנה" (21 בדצמבר או-21 ביוני בחצאי הכדור הצפוני והדרומי בהתאמה) ומסתיים ב"יום השוויון" (21 במרץ או-21 בספטמבר בחצאי הכדור הצפוני והדרומי בהתאמה). עם זאת, בממלכה המאוחדת ובאירלנד "יום המפנה" (היום הראשון בשנה שבו יותר שעות אור משעות חושך ולהיפך) נקבע באופן מסורתי באמצע החורף ותחילתו מצוינת באחד בנובמבר. שיטה זו מבוססת על אורך הימים בלבד ושלושת החודשים שבהם הימים הם הקצרים ביותר וקרינת השמש חלשה ביותר מתרחשת בחודשים נובמבר, דצמבר וינואר (בחצי הכדור הצפוני) ומאי עד יולי (בחצי הדרומי).
במציאות הישראלית תקופת שלושת החודשים המשויכת לעונת החורף שבה ממוצעי הטמפרטורות נמוכים יותר מתחילה בסוף נובמבר / תחילת דצמבר. אם 'החורף' אכן מוגדר מבחינה סטטיסטית כרבעון הקר ביותר בשנה אזי ההגדרה האסטרונומית היא כמעט תמיד מאוחרת מדי על פי סטנדרטים אקלימיים אזוריים וההגדרה הבריטית המסורתית היא כמעט תמיד מוקדמת מדי.
[עריכה] מה גורם לחורף
לנטיית ציר כדור הארץ באופן יחסי למישור הסיבוב שלו יש השפעה דרמטית על האקלים. האמונה הפופולרית שהחורף נגרם בשל מרחק גדול יותר של כדור הארץ מהשמש בתקופת החורף (לעומת הקיץ) אינה נכונה.למעשה בחצי הכדור הצפוני החורף מתרחש כאשר כדור הארץ נמצא במרחק הקצר ביותר מהשמש.
זווית הנטייה של ציר כדור הארץ היא 23 מעלות ו-27 דקות למישור הסיבוב, עובדה הגורמת לקווי רוחב שונים על פני כדור הארץ לפנות לכיוון השמש באופן ישיר כאשר כדור הארץ נע במסלולו. בתקופת החורף בחצי הכדור הצפוני, חצי הכדור הדרומי מקבל יותר קרינת שמש ולכן הטמפרטורות בו גבוהות יותר.
בזמן החורף בשני חצאי הכדור אור השמש פוגע בזווית אלכסונית, ולכן אותה כמות של קרינת שמש מתפזרת על פני שטח גדול יותר. לאפקט זה מתווספת העובדה שהאור צריך לנוע למרחק גדול יותר באטמוספירה שמסננת אותו ומכאן שהוא נחלש יותר.
[עריכה] אקולוגיה
[עריכה] בעלי חיים
ע"מ לשרוד בתקופת החורף בעלי חיים רבים פיתחו מנגנוני הישרדות שונים:
- אחד האפקטים השכיחים יותר בקרב בעלי חיים ובייחוד בקרב ציפורים הוא הגירה או נדידה. בחורף הישראלי ניתן לצפות בנדידת ציפורים למדינות החמות יותר באזורי אפריקה המשוונית.
- "שנת חורף" היא מצב של פעילות מטבולית מזערית, בעלי חיים כגון דובים, עטלפים, צפרדעים ונחשים נכנסים לתרדמת חורף ויוצאים החוצה רק בעונות החמות.
- בעלי חיים מסוימים אוגרים מזון במיוחד לתקופת החורף: בונים, סנאים, בואשים ועוד.
- זנים מסוימים של בעלי חיים משנים את צבעם או את צבע פרוותם על מנת להיות מוסווים טוב יותר.
- בעלי חיים פרוותיים מגדלים פרווה עבה וצפופה יותר בחורף, עובדה המשפרת את יכולת שימור חום הגוף שלהם, פרווה זו נושרת עם בוא האביב.
- בעלי חיים מסוימים מנצלים את יתרונות השלג כגון יכולת הבידוד שלו ומתחפרים במחילות על מנת לשמור על חום גופם.
- חלזונות מנצלים את התקופה הלחה והקרה לפעילות, אכילה והתרבות.
[עריכה] צומח
צמחים עונתיים לא שורדים את תקופת החורף ומתים. יחד עם זאת צמחים רב-שנתיים לרוב משילים את השכבה העליונה אך שורשיהם עדיין מוגנים. יש זנים מועטים של צמחים המלבלבים בתקופת החורף.
בישראל, לעומת זאת, שבה החורף לא קר ומושלג כמו באירופה ואמריקה הצפונית, בחורף מתרחשת הפריחה הגדולה של הצומח והשדות מוריקים. פרחים האופיינים לחורף: סביון, נרקיס, חמציץ נטוי, כלנית מצויה, רקפת ועוד.
[עריכה] פסיכולוגיה
חילופי העונות משנים את ההרגלים ומצבי הרוח של בני אדם. בחודשי תחילת החורף בחצי הכדור הצפוני מצבי הרוח לעתים קודרים יותר ובמקרים קיצוניים ביותר ב"הפרעה עונתית אפקטיבית". הסימפטומים מתבטאים בעייפות, שעות שינה רבות וכאבים פיזיים. לכך תורמים החשיפה המועטה לאור שמש, שכבות הבגדים הרבות שאנו נאלצים ללבוש, והמחלות השכיחות שבחורף.
[עריכה] סימבוליקה
החורף הוא עונה סמלית במיוחד עבור אנשים רבים ומייצג דברים רבים עבור אמנים הן באמנות והן בתקשורת. אחדים משתמשים בחורף לסמל מוות או היעדר תקווה (לדוגמה, ספרו של קלייב סטפלס לואיס - האריה, המכשפה וארון הבגדים). "חורף" הוא גם קונצ'רטו ביצירה "ארבע העונות" של ויולדי. בסרטים רבים החורף יוצר אווירה ייחודית ומשמש כתפאורה לעלילת הסרט (לדוגמה, הסרט 'פארגו' של האחים כהן)
[עריכה] חורפים יוצאי דופן
- 1816 נחשבה ל"שנה ללא קיץ" בשל קיץ קר ביותר שנחשב לתקופת חורף ממושכת.
- החורפים ברוסיה בשנים 1812/13 ו-1941/42 נחשבו לקשים במיוחד. האחרון היה אחד הגורמים לכישלון מבצע ברברוסה ולתבוסת הצבא הנאצי על אדמת ברית המועצות.
- באירופה החורפים של 1961/62 ו-1981/82 נחשבו לקשים במיוחד.
- בישראל חורף 1991/92 היה לאחד הגשומים והקרים בתולדות המדינה וגרם לשיטפונות רבים.[1][2]
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חורף |
| עונות השנה | |||
|---|---|---|---|
| סתיו | חורף | אביב | קיץ |
