שיחת משתמש:Daniel123/ארכיון 2212
הוספת נושא| גטו מסינה | |
|---|---|
| |
| קוארטיירה פרפורטו | |
| |
| קוארטיירה טרנובה | |
| |
| יהדות מסינה | |
| |
| אברהם אבולעפיה |
Abraham Abu-l`Afiyat
|
| תלמידי בית המדרש של אברהם אבולעפיה במחוז מסינה | |
| רב נטרונאי | Rabbi Natronay
|
| רב אברהם בן שלום |
Rabbi Abraham ben Shalom
|
| רב נתן בן סעדיה הדעת |
Rabbi Nathan ben Sa'adiah Hadad
|
| רב סעדיה בן יצחק סיג'ילמסי |
Rabbi Sa'adiah |
| רב יעקב בן אברהם |
Rabbi Jacob ben Abraham
|
גטו מסינה[עריכת קוד מקור]
הגטו היהודי במסינה מחולק לשתי שכונות עיקריות: ה" קוארטיירה פרפורטו " (Quartiere Paraporto) ו"קוארטיירה טרנובה " (Quartiere Terranova). ה" קוארטיירה פרפורטו " (Quartiere Paraporto) הייתה שכונה בצפון-מערב מסינה ו"קוארטיירה טרנובה " (Quartiere Terranova) הייתה שכונה במערב מסינה.
כינויו של רובע יהודי מסינה בשם ה" קוארטיירה פרפורטו " (Quartiere Paraporto) היה בין הרחובות האלה:
- שער " סיניסקלקו" או שער " ג'ודקה" (Porta Siniscalco/Giudecca). עד היום קיים במסינה שער הקרוי בשם שער היהודים "פורטה ג'ודקה" (Porta Giudecca).
- פורטלני (Torrente Portalegni). נהר הפורטלני (איטלקית Portalegni) הוא נהר תת-קרקעי הזורם מתחת לעיר מסינה. הוא חוצה את הגטו היהודי ה" קוארטיירה פרפורטו " (Quartiere Paraporto)
- קרדיניס (via Cardines)
כינויו של רובע יהודי מסינה בשם ה" קוארטיירה טרנובה " (Quartiere Terranova) היה בין הרחובות האלה:
- מנזר סנטה קלרה (Convento Santa Clara)
- הארמון המלכותי במסינה (Palazzo Reale)
- בית ספר לכמרים במסינה (Seminario)
בתי הכנסת[עריכת קוד מקור]
בגטו היו בתי כנסת עתיקים: בית הכנסת הגדול בשם ה"סינגוגה מג'ורה " (Sinagoga maggiore) ובית הכנסת הקטן בשם ה"סינגוגה מינורה" (Sinagoga minore).
בית הכנסת הקטן היה בית הכנסת הנמצא בבית החולים היהודי (ospedale degli ebrei) במסינה.
כנסיית סן פיליפו נרי (Chiesa dei padri di San Filippo Neri) הייתה במקור בית הכנסת שנמצא ב" קוארטיירה פרפורטו " (Quartiere Paraporto) ונהפכה לכנסייה בשנת 1495. בית הכנסת מסינה היה המפורסם ביותר מבין בתי הכנסת העתיקים בסיציליה.
רבנים[עריכת קוד מקור]
הקהילה היהודית במסינה נהנתה משיויון זכויות ואוטונומיה. חיו בה רבנים מפורסמים כמו:
- רב נטרונאי (Rabbi Natronay)
- רב אברהם בן שלום (Rabbi Abraham ben Shalom)
- רב סעדיה בן יצחק סיג'ילמסי (Rabbi Sa 'adiah ben Izahaq Sigilmasi)
- רב נתן בן סעדיה (Rabbi Nathan ben Sa 'adiah Hadad)
- רב יעקב בן אברהם (Rabbi Jacob ben Abraham).
גאונים[עריכת קוד מקור]
תקשרו הרבנים שבמסינה עם הגאונים הם ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל.
בית המדרש[עריכת קוד מקור]
אברהם אבולעפיה (Abraham ben Shemuel Abulafia) הוא הרב המפורסם ביותר של הקהילה היהודית במחוז מסינה. בשנת 1281 הגיע אבולעפיה לאי סיציליה . בין השנים 1281 ל-1291 גר אבולעפיה במחוז מסינה. שם הקים בית מדרש והצליח לאסוף סביבו עדה גדולה של תלמידים וחסידים במחוז מסינה. תלמידי בית המדרש של אברהם אבולעפיה במחוז מסינה :
- רב אברהם בן שלום (Rabbi Abraham ben Shalom)
- רב סעדיה בן יצחק סיג'ילמסי (Rabbi Sa 'adiah ben Izahaq Sigilmasi)
- רב נתן בן סעדיה (Rabbi Nathan ben Sa 'adiah Hadad)
- רב יעקב בן אברהם (Rabbi Jacob ben Abraham).
שם ככל הנראה הכריז אבולעפיה באופן גלוי על משיחיותו. בשל יומרות אלו פנו חלק מנכבדי המקום לרבי שלמה בן אדרת, שהיה מגדולי ההלכה באותה עת ושימש כנציג מעין-ממסדי של הדת, בשאלת נביאותו ומשיחיותו של אברהם אבולעפיה. הרשב"א דחה בתוקף את התפיסה והחל באחד הוויכוחים הראשונים על משיחיות קבלית בימי הביניים.
הרשב"א פתח במלחמת חורמה כנגד אבולעפיה ודחה בבוז את יומרותיו הנבואיות והמשיחיות. נקודת מתח נוספת בין השניים נוצרה בשל העובדה שהרשב"א שהיה אף הוא מקובל, אך החזיק בזרם התיאוסופי-תיאורגי של הקבלה (תורת הספירות), לעומת אבולעפיה שהחזיק בקבלה הנבואית. מאבקו של הרשב"א הצר את צעדיו של אבולעפיה, וכתוצאה מכך איבד קהל גדול מתלמידיו וחסידיו ואף נאלץ לעזוב לזמן מה לאי קומטינו הסמוך. עדות לרדיפה זו נמצאת באגרת "וזאת ליהודה" שכתב אבולעפיה לרבי יהודה שלמון:
המחלוקת בין הרשב"א לאבולעפיה נמשכה משנת 1285 לערך עד לפטירתו של אבולעפיה. זמן פטירתו המשוער הוא בשלהי 1291 או בראשית 1292, שכן החל מאותה עת אין כל ידיעה על פועלו.
גם לאחר מותו של אבולעפיה השפיע חרם הרשב"א על תורתו, ועדות לכך היא העובדה שעד המאה ה-18 ספרו החשוב "חיי העולם הבא" נשאר בכתב יד.
גלריית תמונות[עריכת קוד מקור]
.jpg)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]
- Amelia Ioli Gigante „Messina“ .„Le città nella storia d’Italia“ .Roma-Bari 1989 ISBN 88-420-1701-9
- E. Mauceri „ Messina nel Settecento“ , Messina.