שלום אוגסבורג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הדף הראשון של ההסכם,1555

שלום אוגסבורג הוא חוזה שלום בין פרדיננד הראשון, שהחליף את אחיו קרל החמישי כשליט הקיסרות הרומית הקדושה, לבין ברית שמלקלדן, אחוות נסיכים לותרנים. הסכם השלום נחתם בעשרים וחמישה בספטמבר 1555 בעיר אוגסבורג בבוואריה. ההסכם סיים באופן סופי את מאבק הדת בין שתי הקבוצות ויצר חלוקה קבועה של זרמי הנצרות בתוך האימפריה הרומית הקדושה. בחוזה השלום נאמר הביטוי הלטיני "זה אשר לו סמכות השלטון, לו סמכות קביעת הדת" (Cuius regio, eius religio). מכאן נבע כי הנסיכים הגרמנים יכולים לקבוע האם דת השטח שבשליטתם תהיה קתולית או לותרנית. בכך היה למעשה אישור מחדש של עצמאות הנסיכים בשטחם. למשפחות ניתן פרק זמן בו יכלו להגר לאזורים בהם שלטה הדת בה חפצו.

רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלום פסאו שאישר ב-1552 ללותרנים חופש דת אחרי ניצחון הצבאות הפרוטסטנטים, בישר למעשה על התהוות מסמך זה. הבעיה העיקרית של המסמך הייתה שלא הכיר בצורה חוקית במיעוטים דתיים כגון קלוויניסטים או אנבפטיסטים. הכרה שהתקבלה לבסוף רק בשלום וסטפליה.

ההסכם, כאמור, נתן ללותרנים מעמד רשמי בשטח האימפריה הרומית הקדושה. דת הנסיך היא זו שתחייב את בני ארצו כך שמשפחות תוכלנה להגר לאזורים בהם שולטת הדת בה הם חפצים להאמין. התר זה נקבע על פי סעיף 24 של ההסכם. "במקרה בו נתינים השייכים לאזורים ישנים, רוצים להגר לאזור בעל נטייה דתית אחרת, עליהם למכור את רכושם על מנת לשלם את המסים המוטלים עליהם."

למרות שהסכם השלום הצליח במידה מסוימת בעידוד הסובלנות, הוא השאיר כמה נושאים עיקריים ללא טיפול. הקלויניסטים והאנבפטיסיטים לא קיבלו הגנה בהסכם ולכן קבוצות לותרניות רבות עדיין יכלו להיות מואשמות גם אחרי חתימת ההסכם ככופרים. סעיף 17 בהסכם: "... למרות זאת, כל אלו שאינם משתייכים לשתי הכנסיות שהוזכרו עד עתה, לא יכללו בהסכם שלום זה ויודרו ממנו לחלוטין...". סבלנות לא הוצגה באופן רשמי במסמך לקלויניסטים והיא התקבלה רק ב-1648 בשלום וסטפליה. רבים שלא רצו לאמץ את הקתוליות או לותרניות הגרו מהקיסרות הרומית הקדושה, לרוב להולנד ולצרפת. חוסר הסבלנות כלפי הקלווינסיטים גרם להם לעשות צעדים נואשים שלבסוף הובילו למלחמת שלושים השנים. שלום וסטפליה שסיים את מלחמת שלושים השנים, תיקן למעשה את העוולות שעלו מתוך הסכם שלום אוגסבורג.