שער הזהב (כדורגל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שער הזהב הוא כינוי לשיטת הכרעה שהייתה נהוגה במשחקי כדורגל. במשחקים בהם דרושה הכרעה כגון שלבי נוק-אאוט בתום תשעים דקות כאשר התוצאה היא שוויון עוברים להארכה ואחריה לבעיטות הכרעה.

ההארכה, שנמשכת 30 דקות (שתי מחציות של 15 דקות), הייתה, לפני שער הזהב, משוחקת במלואה כך ששתי הקבוצות מנסות להשיג יתרון עד תום 120 הדקות. בשיטת שער הזהב הקבוצה הראשונה שכבשה שער חוקי בהארכה ניצחה והמשחק נגמר באותו רגע.

שער הזהב הראשון שהובקע בטורניר גדול היה במשחק הגמר של יורו 1996, בו הבקיע אוליבר בירהוף מנבחרת גרמניה מול נבחרת צ'כיה. שער הזהב הראשון במשחקי המונדיאל היה בשלב שמינית הגמר של מונדיאל 1998, במשחק בין נבחרת צרפת ונבחרת פרגוואי. את השער הבקיע לורן בלאן הצרפתי.

משחקים חשובים נוספים הוכרעו בשיטה זו, בהם הגמר בין נבחרת צרפת לנבחרת איטליה ביורו 2000 (את השער הבקיע דויד טרזגה) וגמר גביע אופ"א בשנת 2001 בין אלאבס הספרדית לליברפול האנגלית שניצחה.

באפריל 2003 הוחלט להנהיג במקום שער הזהב שיטה חדשה בשם שער הכסף, לפיה אם קבוצה מובילה בסיום המחצית הראשונה של ההארכה היא מנצחת וההארכה לא נמשכת, ובשאר המצבים מחכים עד שריקת הסיום. עם זאת, פחות משנה לאחר מכן, בפברואר 2004, הוחלט לבטל את "שער הכסף" עם סיום משחקי יורו 2004.

כיום כל משחק בהארכה לא נגמר לפני הדקה ה-120.

בישראל, הונהגה שיטת שער הזהב בעונת 1999/2000. הקבוצה היחידה אשר הבקיע שער שכזה הייתה הפועל רמת גן, בגמר גביע הטוטו לארצית ששוחק נגד הפועל רעננה. המשחק הסתיים בתוצאה 4-4, ובמהלך ההארכה הפועל רמת גן כבשה שער נוסף וזכתה בגביע.