שפה נכחדת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שפה נכחדת הוא מושג בבלשנות, אשר מתאר תהליך שבו מצטמצמת ונעלמת הכשירות הלשונית (השליטה בשפה) בקרב קהילת דובריה.

מוות מוחלט של שפה מתרחש כאשר לא נותרו עוד דוברים חיים של השפה ברמת שפת אם. מוות מוחלט של שפה יכול להתרחש בכל סיווגי השפות, כולל ניבים (דיאלקטים) ושפות.

ברמת הפרט מתמקדים מחקרים בתחום איבוד השפה בסוג השפה שנעלמת (שפת אם - L1, או שפה שנייה, L2); ובסביבה שבה מתרחש איבוד השפה.

דוגמאות לשפות שמצויות בימינו על סף היכחדות הן הלאדינו-שפה שהייתה נפוצה אצל יהודי ספרד, וכן שפות הערבית-יהודית, דהיינו הניבים של הערבית שהיו שגורים בפי הקהילות היהודיות, כגון הערבית-יהודית הבגדדית והערבית-יהודית המרוקאית.

אנלוגיה בין ביולוגיה להיכחדות שפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנלוגיה בין האבולוציה של הביולוגיה לבין התפתחות שפות הדיבור (והסימנים) של האדם המודרני היא אנלוגיה נפוצה מאוד. שפות דיבור שונות מתפתחות ונכחדות כל העת. בזמנים בהם יש שיפורי תחבורה ותקשורת, או כיבושים נרחבים והגירה נרחבת, ישנה הכחדות המונית של שפות, בדומה להיכחדות של מינים. דהיינו, המאורע שבו הדובר האחרון של שפה מסוימת נפטר הופכים לשכיחים ביותר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Kamats.PNG ערך זה הוא קצרמר בנושא בלשנות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.