החייאת שפה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

החייאת שפה (נקראת גם: התחדשות שפה) הוא תהליך מכוון שבו מנסים לעצור תהליך הכחדה של שפה או להחזיר לשימוש שפה שנכחדה.

שפות שעשויות להיות מועמדות להחייאת שפה הן שפות שהשימוש בהן מוגבל או כאלה שמרבית הדוברים אותן הם קשישים. מטרותיה של החייאת שפה עשויות להיות שונות באופן ניכר ממקרה למקרה, אולם על פי רוב הן כוללות הגדלת מספר דוברי השפה והגברת השימוש בה כדי לשמר את רמת השפה הנוכחית.

החייאת שפה נחשבת לעתים קרובות הכרחית משום שהמגוון הלשוני בשפה אבד.

תחיית הלשון העברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תחיית הלשון העברית

תחיית הלשון העברית הוא תהליך שהתחולל באירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע-עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובמסגרתו הפכה השפה העברית מלשון כתובה וליטורגית המשמשת לצרכים דתיים או ספרותיים בעיקר, ללשון מדוברת, רב-מערכתית ולאומית. תחיית הלשון העברית, והפיכתה בתוך פרק זמן קצר יחסית לשפה רשמית המדוברת כשפת אם בפי מיליונים, נחשבת למקרה יוצא דופן שאין דומה לו.

שפות נוספות שהוחיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Kamats.PNG ערך זה הוא קצרמר בנושא בלשנות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.