ערבית יהודית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערבית יהודית היא קבוצת ניבים של השפה הערבית שדוברו בפי יהודים שחיו בארצות האסלאם דוברות ערבית. מונח זה מתייחס גם לערבית ספרותית קלאסית שנכתבה גם באותיות עבריות, בעיקר בימי הביניים וגם לשפת היום-יום המדוברת. כמו הלאדינו והיידיש, גם קבוצת ניבים זו היא מן השפות היהודיות שהתפתחו אצל יהודי התפוצות.

עם התפשטות האסלאם והתהליך ההדרגתי של התאסלמות העמים במזרח-התיכון, במרכז אסיה ובצפון אפריקה, תפסה הערבית יהודית את מקומה של הארמית, ומראשית המאה התשיעית הייתה גם לשפת היום-יום בארצות האסלאם דוברות הערבית. כמו אצל שאר דוברי הערבית, גם אצל היהודים היו ניבים שונים במקומות שונים. השפה נכתבה - לעתים לפי הניב המקומי ולעתים בשפה הקלאסית האחידה - באותיות עבריות (ולא באלפבית הערבי), עם תוספת של נקודות דיאקריטיות לאותיות ערביות שאין להן מקבילה בעברית.

רוב הניבים המדוברים של הערבית היהודית נעלמו במאה העשרים, כשרוב יהודי ארצות ערב היגרו לצרפת, לישראל ולארצות אחרות והתחילו לדבר בשפה המקומית (צרפתית או עברית ישראלית). משום כך נחשבת היום השפה הערבית היהודית, כמו שאר השפות היהודיות, שפה בסכנת היעלמות.

רוב ספרות ההגות היהודית של חכמי יהדות ספרד בימי הביניים נכתבה בערבית יהודית וכך גם חלק מספרי פרשנות המקרא וההלכה. זאת לעומת שירת ימי הביניים של יהדות ספרד, שנכתבה בעיקר בעברית. החיבורים שנכתבו בערבית היהודית תורגמו לעברית למען יהודי אשכנז וצרפת; בין המתרגמים מפורסמת משפחת התיבונים.

בערבית יהודית נכתבו כתביו של רב סעדיה גאון ובהם התרגום הערבי למקרא המשמש את עדת תימן וחיבוריו בתחומים המגוונים של ההגות היהודית, הבלשנות העברית וההלכה; כתבי הרמב"ם, שפעל בעיקר במזרח על אף שנולד בקורדובה, ובהם מורה נבוכים, פירוש המשניות וספר המצוות, אך לא משנה תורה שנכתב בעברית; ספר הכוזרי של רבי יהודה הלוי; ועוד חיבורים רבים בהלכה, בפרשנות, בדקדוק ובתחומים נוספים.

[עריכה] ביבליוגרפיה

• מילון לטקסטים ערביים-יהודיים מימי הביניים/ יהושע בלאו, הוצאת האקדמיה ללשון העברית והאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ירושלים תשס"ה

[עריכה] קישורים חיצוניים

• רוביק רוזנטל, השפה המרוקאית העשירה חדרה לעברית המדוברת, באתר nrg
• יוסף טובי, מחקר מקיף על השירה הערבית-היהודית בצפון אפריקה, על ספר מאת יוסף שטרית בנושא השירה הערבית-יהודית בצפון אפריקה, פורסם בפעמים,66,חורף תשנ"ו,עמ' 149-155
• שלמה מורג, בעקבי מסורות ולשונות, על ספרו של משה בר-אשר, "מסורות ולשונות של יהודי צפון אפריקה", פורסם בפעמים, 77, סתיו תשנ"ט, עמ' 143-151
• יצחק אבישור, ספרות ועיתונות בערבית-יהודית של יהודי בבל בדפוסי הודו, על הספרות והעיתונות בערבית-יהודית בגדאדית אשר הוצאו לאור על ידי יוצאי בבל בהודו, פורסם בפעמים, 52, קיץ תשנ"ב, עמ' 115-101. חוברת שהוקדשה לספרים, ספריות ודפוסים בקהילות יהודי ספרד והמזרח
• יצחק אבישור, על מפעלו המחקרי של אמנון שילוח, פורסם בפעמים 71, אביב תשנ"ז, עמ' 133-135, על ספרו של אמנון שילוח-Jewish Musical Traditions (אמנון שילוח - חוקר המוזיקה המזרחית והערבית יהודית)
• רק"ע, רשת רדיו המשדרת תוכנית יומית של רבע שעה בערבית יהודית (Arbiya l'Mugrabiya) עם שידור אינטרנט
• יוסף יהלום, שריעה יהודית, אלקראן עברי, בעיתון הארץ