לאדינו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| לאדינו (גודיאו-אספאניול / Djudeo-espanyol) | |
|---|---|
| מדינות שבהן השפה מדוברת: | ישראל, טורקיה, יוון, מקדוניה, בוסניה והרצגובינה, סרביה, בולגריה, מרוקו הספרדית, ברזיל, צרפת, מקסיקו, ארצות הברית, קנדה, |
| אזורים שבהם השפה מדוברת: | אגן הים התיכון, צפון אמריקה, דרום אמריקה |
| סך כל הדוברים: | 100,000 בישראל, 8,000 בטורקיה, 1,000 ביוון, מספר מועט אשר הולך ופוחת במקומות אחרים |
| מספר הדוברים שזו שפת אמם: | רוב הדוברים |
| שיטת הכתב: | בעבר כתב רש"י ואותיות דפוס עבריות, כיום אלפבית לטיני (בגירסת מקומית) |
| דירוג: | לא בין 100 המדוברות ביותר |
| סיווג משפחתי: | הודו אירופאית איטאלית |
| חומר נוסף: | ספר לימוד |
| מעמד רשמי | |
| השפה הרשמית במדינות: | אין |
| גוף מפקח: | כל ישראל חברים |
| ראו גם: שפה • רשימת שפות | |
לאדינו היא שפה רומאנית יהודית המדוברת על ידי היהודים הספרדים, וידועה גם בשמות "ספאניולית" (בעברית), "ג'ודיזמו", "Judeo Espanyol", ספרדית־יהודית או רק אספאניול בשפת הלאדינו המדוברת.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
מקורה של הלאדינו בניב קסטיליאני של הספרדית במאה ה-15, שבו דיברו יהודי ספרד, הם שלבו בשפה המקומית גם יסודות בעברית ובארמית. אחרי גירוש היהודים מספרד ב-1492, והתפזרותם ברחבי האימפריה העות'מאנית, הפכה הלאדינו לשפה יהודית נפרדת, דיברו בה היהודים באסיה הקטנה, בארצות חבל הבלקן, בדרום רומניה, בצפון אפריקה, במזרח התיכון ובארץ ישראל. בקהילות המגורשים במערב אירופה (הולנד, אנגליה, המבורג, צרפת, בלגיה וכו') לא דיברו לאדינו כי אם ספרדית-בארוקית ופורטוגזית (שנכתבו באותיות לועזיות) בתקופה הראשונה ולאחר מכן עברו לשפת המדינה (הולנדית, אנגלית, צרפתית), אך קיימים שם שימושים ליטורגיים מעטים בלאדינו כדוגמת תרגום ההפטרה לתשעה באב.
ללאדינו שני ניבים עיקריים:
- הניב העות'מאני (טורקי-בלקני) המתפצל לשני תת-ניבים:
- הניב הצפון אפריקאי, חכיתייה - דובר על ידי היהודים בצפון אפריקה, בעיקר על ידי הקהילות היהודיות במרוקו הספרדית, ניב זה הוא שילוב של ערבית, ספרדית ישנה ועברית.
בתוניסיה דוברה הלאדינו על ידי הקהילה של מהגרים יהודים איטלקים (ספרדים) מליבורנו וצאצאי מגורשי ספרד ופורטוגל שאוחדו לקהילה אחת בשם הקהילה הליבורנזית, ניב זה שילב ספרדית עתיקה, פורטוגלית, ערבית, עברית, ואיטלקית (היה נתון להשפעה צרפתית מאוחר יותר). הניב נכחד בגלל דומיננטיות של השפה הערבית.
למרות הניבים השונים התקיימה רמה גבוהה של אחידות לשונית, הודות לקשרי מסחר בין הקהילות היהודיות דוברות השפה, מילים וביטויים שונים עברו ביניהן.
בשואה נמחו קהילות יהודיות דוברות לאדינו בעיקר באזור הבלקנים ובראשן קהילת העיר סלוניקי שנקראה ירושלים דבלקן והלאדינו כמעט נכחדה מאזורים אלו. דוברי לאדינו מטורקיה ומבולגריה שעלו ארצה, הושפעו על ידי מיתוס "כור ההיתוך" ועברו לדבר בעברית, ילדים מבתים דוברי לאדינו התביישו בהוריהם "הגלותיים" ולא למדו לדבר כראוי בשפה.
[עריכה] אפיוני השפה
בלאדינו יש שימוש נרחב במילים עבריות. השפה קלטה מילים וביטויים מהשפות המקומיות בהם התגוררו היהודית כמו טורקית, ערבית, צרפתית, איטלקית יוונית, ועוד. אוצר המילים בלאדינו כולל גם מילים מספרדית עתיקה, שאינן בשימוש בספרדית המודרנית.
בלאדינו נמנעים לעשות שימוש במילים מספרדית שיש להם הקשר נוצרי.
דוגמאות :
- אלוהים - Dios בספרדית (ברבים), El Dio בלאדינו (ביחיד).
- יום ראשון - Domingo בספרדית, Alhat בלאדינו (כנראה מערבית).
בלאדינו השתמרה צורת הגייה של אותיות "ז'" ו-"ש", אשר בספרדית מודרנית מבוטאות כ-"ח". כמו במילים mujer (אישה) או hijo (בן).
[עריכה] כתיבת השפה
הלאדינו נכתבה בכתב רש"י בכתבים דתיים וגם חילוניים, ולעתים באותיות דפוס עבריות. עם הזמן התרחב השימוש באותיות לטיניות, והוא הכתב הרווח היום, אך מותאם בדר"כ לשפה השלטת במדינה (לדוגמה, את הצליל "ש" יכתבו בצרפת ch בארצות דוברות אנגלית sh ובטורקיה ş)
פעמים רבות נכתבה הלאדינו בכתב עברי קורסיבי הקרוי "סוֹלֵיטְרֵיאוֹ", כתב "חצי קולמוס", - כתב יד שהשתמשו בו היהודים הספרדים עד לפני דור אחד.
[עריכה] ספרות בלאדינו
ספרות הלאדינו התפתחה כבר בספרד, במיוחד תורגמה ללאדינו ספרות תורנית. אחרי גירוש ספרד, המשיכו בתרגומים אלה ביתר שאת. בנוסף לתרגומי התנ"ך, תורגמו גם ספרי הלכה כגון "שולחן ערוך" (שגם מקורו העברי מכיל מספר לעזים בלאדינו) וספרי הגות ומוסר כגון "שבט מוסר". היצירה המרכזית והבולטת שנכתבה בלאדינו היא "מעם לועז"- מדרשים ופירושים של ר' יעקב כולי.
הספרות החילונית התאפיינה ברומנסות, בלדות עממיות שנמסרו בעל־פה. בסוף המאה ה-19 הרבו לתרגם ללאדינו מספרות העולם, בייחוד מצרפתית. כמו כן נכתבו ספרים בעניני היסטוריה ומדע, ביניהם "תולדות ישראל" ב-13 כרכים. בתקופה זו פעלה גם קבוצת מחזאים שהרבו לתאר את ההווי היהודי ודמויות יהודיות מן העבר.
[עריכה] הלאדינו היום
הלאדינו אינה משמשת היום כבעבר כשפה ראשית עבור היהודים הספרדיים, והדוברים בה מתמעטים. השימוש בלאדינו כיום בא לידי ביטוי בספרות, בשירה, במחקר, בתיאטרון ובמוזיקה.
הכנסת חוקקה את "חוק הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו", שמטרתו שימור וטיפוח מורשת הלאדינו, בראש הרשות עומד יצחק נבון. כמו כן יש נסיון לשמר את השפה ותרבותה במרכזים מיוחדים כגון "מרכז משה דוד גאון לתרבות הלאדינו" באוניברסיטת בן-גוריון, ובחוגים ללימוד השפה באוניברסיטאות, בארץ ובמדינות אחרות בעולם. בין החוקרים הבכירים של שפה זו ניתן למנות את יצחק לוי, אבנר פרץ, מתילדה כהן סראנו ויהודה הצבי.
המחזה של יצחק נבון "בוסתן ספרדי" המתאר את ההווי של שכונה ספרדית ירושלמית, בשירים סיפורים והומור, הביא את תרבות הלאדינו להכרה של הקהל הרחב. המחזה זכה להצלחה רבה גם בהפקה המקורית בשנת 1969 וגם בהצגה המחודשת.
בזכות האינטרנט יש התעוררות של שימוש בלאדינו בפורומים בארץ ובעולם. Ladino Komunita היא קהילה וירטואלית, הכוללת דוברי לאדינו מרחבי העולם, והקשר בין חבריה מנוהל בלאדינו בלבד.
בארץ פועלים מספר משוררים דו-לשוניים, בעברית ולאדינו: מרגלית מתיתיהו, אבנר פרץ (שהוא גם מתרגם פורה מלאדינו) ומיכל הלד. מטילדה כהן-סראנו היא מן האספניות והיוצרות המרכזיות בתרבות הלאדינו כיום, בתחומי תיעוד השירה והסיפור העממי (וכן בכתיבת רומנסות ספניוליות מחדש כסיפורים, וסיפורים כשירים). כן פועלים מספר זמרים, בתוכם בולט מקומם המרכזי של בני משפחת לוי: האב, זמר הבריטון והמתעד יצחק לוי, אשר ביקש שכל ההקלטות שעשה לשם תיעוד ורישום המסורות המוזיקליות, יועלו באש לאחר מותו; האם, הזמרת כוכבה לוי, והבת יסמין לוי. ראובן וימר עיבד (והוסיף משלו) 70 משלי לאדינו (במקור לדינו) לנוסח פיוטי, במשקל ובחריזה.
כן יוצא לאור בארץ כתב-העת "אקי ירושלים" Aki Yerushalayim (כאן ירושלים).
[עריכה] ה"פסטילאדינו"
מאז שנת 2003 מתקיים מדי שנה בחג הסוכות בראשון לציון פסטיבל זמר בינלאומי תחרותי לשירים חדשים ומקוריים בלאדינו. בתחרות קונצרט גמר חגיגי בשיתוף התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון, בו משתתפים כעשרה שירים. הפסטיבל התחרותי מתקיים ביוזמת אלי מתתיהו ומוני ארמוזה, ומושך מתחרים מרחבי העולם. רשות השידור מתכוונת להקליט את התחרות של 2006. בראש חבר השופטים עומד יהורם גאון.
"בדומה לאירווויזיון, הפסטילאדינו היא תחרות של שירה חיה בליווי תזמורת סימפונית", אומר רוני וייס המנהל המוזיקלי של התחרות. "השירים הנבחרים לתחרות הם ברמה מוזיקלית גבוהה. הטקסטים נאמנים למסורת הסיפורית של תרבות הלאדינו והמנגינות קליטות, חמות ומרמזות לשורשים מוזיקליים ספרדיים."
לדברי יצחק נבון, הנותן את חסותו לפסטיבל, "העובדה שמשתתפים בתחרות יוצרים מארצות שונות, מעידה על רצון עז לראות בלאדינו שפה חיה ומתחדשת".
זמרים מבצעים בולטים בלאדינו הם, בין השאר, אברהם פררה, יהורם גאון, יצחק לוי ובתו יסמין לוי, שולי נתן, רבקה רז ודורית ראובני.
[עריכה] ראו גם
- קאלמי ברוך - מחוקרי שפת הלאדינו ותרבותה
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- המרכז לחקר הלאדינו ע"ש נעימה ויהושע סלטי - אוניברסיטת בר-אילן
- מרכז משה גאון לתרבות הלאדינו
- הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו
- מכון מעלה אדומים לתיעוד השפה הספניולית ותרבותה
- aki yerushalayim עיתון בלאדינו
- Ladinokomunita אתר לדוברי לאדינו
- סקירה מפורטת על המחזה "בוסתן ספרדי" שהחיה את תרבות הלאדינו
- על מילים בלאדינו שנכנסו לעברית ישראלית - מאמר של רוביק רוזנטל במעריב
- פסטיבל לדינו
- ראובן וימר, משלי לאדינו: 70 משלים מסורתיים ומקוריים בנוסח פיוטי, (מבוא מאת אלי גיא), תל אביב: דורון ספרים (בדפוס).
- Socolovsky, Jerome. "Lost Language of Ladino Revived in Spain", Morning Edition, National Public Radio, March 19, 2007
אדווין סרוסי, המוזיקה של השיר העממי בלדינו, פורסם בפעמים 77, עמ' 5-19
אדווין סרוסי, הספרות בשפה הספרדית יהודית לסוגיה לאחר הגירוש, עמ' 152-155
פרנק אלווארז-פריירה, הקטגוריות הליטורגיות והמסורות המזרחיות, פורסם בפעמים 77, עמ' 115-139
אליעזר פאפו, אוצר המלים השאולות מלאדינו בשולחן ערוך, פורסם בפעמים 70,חורף תשנ"ז, עמ' 68-99
שמואל רפאל, הימנונים ציוניים בלאדינו, פורסם בפעמים 73, סתיו תשנ"ח, עמ' 41-59
נאסר בסל, מניצני האסכולה הספרדית בפרשנות המקרא, עמ' 68-78, קטעים מפירוש שמואל א' לרבי יהודה חיוג'
אורה (רודריג) שורצולד, מות הספרדית-היהודית, פורסם בפעמים 70, חורף תשנ"ז, עמ' 134-138, על ספר מאת טרייסי האריס בנושא השפה הספרדית-יהודית - לאדינו
אבנר לוי, מילונים חדשים ללאדינו, פורסם בפעמים 2, קיץ תשל"ט 1979, עמ' 112-114, על מילון לאדינו-צרפתי שחיבר יוסף נחמה ועל מילון לאדינו-ספרדי
פאול וקסלר, לקסיקון היסודות העבריים והארמיים בספרדית-יהודית המודרנית, פורסם בפעמים 59, אביב תשנ"ד, עמ' 159-154, על ספר מאת דוד מ' בוניס בנושא הרכיבים העבריים והארמיים בשפת הלדינו המודרנית

