שפות אלטאיות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שפות אלטאיות הן משפחת שפות מוצעת.‏‏‏[1] לפי הערכות, המשפחה כוללת 66 שפות, והיא מדוברת על ידי כ-348 מיליון בני-אדם, בעיקר באזור מרכז וצפון-מזרח אסיה.

מקור השם הוא ברכס הרי אלטאי שבסיביר.

מפה המתארת את תפוצת השפות האלטאיות באירופה ואסיה. הכללת קוריאנית ויפנית, ובמידה פחותה יותר גם קיומה של משפחת שפות כזו - שנויות במחלוקת.

לפי המיון המקובל ביותר של השפות האלטאיות, נכללות בין השאר השפות הטורקיות, השפות המונגוליות והשפות הטונגוסיות. אולם, בעקבות מחקרים שנעשו בנושא, מאז שנות ה-50 של המאה ה-20 רוב האלטאיסטים (דהיינו, התומכים בתאוריה שקיימת משפחה כזו) מכלילים גם את השפה הקוריאנית בין השפות האלטאיות. מאז שנות ה-70, גם היפנית נחשבה כזו. המכלילים כוללים בסך הכל 74 שפות, בהן משתמשים כ-558 מיליון איש.

בלשנים אחדים החלו להחשיב אפילו את שפת האיינו[2] כשפה אלטאית, אבל רק כחלק מקשר הכולל גם את הקוריאנית והיפנית, השונה מהקשר מונגוליות-טורקיות-טונגוסיות.

הגרסה המקורית והעיקרית של השפות האלטאיות, כלומר הטונגוסיות, מונגוליות וטורקיות, נקראות לפעמים "מיקרו-אלטאיות", ואילו הגרסה היותר מורחבת, הכוללת גם את היפנית והקוריאנית, נקראת "מאקרו-אלטאית".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ http://www.ethnologue.com/15/show_family.asp?subid=90009
  2. ^ Georg, S., Michalove, P.A., Manaster Ramer, A., Sidwell, P.J.: "Telling general linguists about Altaic", Journal of Linguistics 35 (1999): 65-98 Online abstract