שאילת מילים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

בבלשנות, במילונאות ובאטימולוגיה, שאילת מילים היא העברה של מילים מלקסיקון (אוצר מילים) של שפה אחת אל לקסיקון של שפה אחרת. מילה בשפה כלשהי, שמקורה בשפה אחרת, מכונה מילה שאולה. שאילת מילים היא תופעה נפוצה מאוד, המתרחשת בכל מקום שבו יש מגע בין קהילות הדוברות שפות שונות, או חשיפה אינטנסיבית של קהילה לשונית מסוימת לטקסטים הכתובים בשפה אחרת. שאילת מילים היא אחת מתופעות הדו לשוניות (בילינגואליזם). לעתים מכונה המילה ה"נודדת" בשם ונדרוורטגרמנית: Wanderwort) או מילה תועה.

שאילת מילים היא תופעה נפוצה מאוד, כך שאין כמעט שפה שהלקסיקון שלה אינו מכיל מילים שמקורן בשפה אחרת. בכל זאת, יש תחומים בלקסיקון שבהם הסבירות למצוא מילים שאולות גבוהה, ותחומים אחרים שבהם מילים שאולות הן נדירות. מילים שאולות אפשר למצוא בעיקר בתחום הטכנולוגיה והמדע, שבהם מתקיימת אינטראקציה נרחבת עם שפות שונות שהן דומיננטיות בתחומים אלה. נשאלים מושגי יסוד, שמות של מכשירים מתוחכמים, מכונות, המצאות וכיוצא באלה.

הסיבות לשאילת מילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאילת מילים באה לרוב כדי להתגבר על בעיה של מחסור בלקסיקון - יש צורך במילה חדשה כדי לציין מושג או רעיון חדש, המצאה טכנולוגית חדשה וכיוצא באלה, והדרך הנוחה ביותר למלא את הצורך היא אימוץ המילה התייחסת למושג החדש משפה אחרת. דרכים אחרות להתגבר על הבעיה הם באמצעות תחדיש (נאולוגיזם), כלומר המצאת מילה או צירוף מילים, או באמצעות הרחבת המשמעות של מילה קיימת בשפה. שאילת מילה עשויה להיות נוחה יותר מסיבות שונות - טכנולוגיות או רעיונות חדשים המועברים בדרך-כלל בתיווך של אנשים השולטים הן בשפה המקומית והן בשפת הקהילה שבה הומצאו הטכנולוגיה או הרעיון.

כאשר יש חשיפה רבה לשפה זרה, האנשים כבר מכירים את המושג או הרעיון בשמו הזר, ולפיכך נוח להם להוסיף ולהשתמש בשם זה גם כשהם מדברים עליו בשפה המקומית. הרחבת המשמעות של מילה הקיימת בשפה המקומית עשויה להגביר את העמימות של השפה. מצב שבו למילה אחת יש מספר משמעויות אמנם אינו נדיר, אבל הוא עלול להכביד על דוברי השפה. החיסרון העיקרי של שאילת מילה הוא הקושי להתאים את המילה הזרה לכללי הפונולוגיה והמורפולוגיה של השפה המקומית. המילה הזרה עשויה לכלול הגאים, צירופי הגאים או מבנה הברה שאינם חוקיים בשפה המקומית. כמו כן היא עשויה להיות קצרה מדי או ארוכה מדי, לכלול הטעמה או טונים שאינם קיימים בשפה המקומית, או להיות בנויה באופן שאינו מאפשר הוספת מוספיות או שינויים מורפולוגיים אחרים, שהם הכרחיים בשפה המקומית.

סיבה אחרת לשאילת מילים או להפסקת שאילת מילים היא סמליות פוליטית. רצון של עם אחד להתדמות לשני מגביר את שאילת המילים משפתו של השני ורצון היבדלות מגביל אותה. דוגמה להליך שאילת מילים פוליטי היא שאילת מילים מצרפתית לערבית, בקרב המעמד הערבי הגבוה, בימי הקולוניאליזם. אנשי מעמד זה החלו לקרוא לבעלי מקצוע, כמו סַפָּר, נהג ושֹר, בשמותיהם הצרפתיים במקום בערביים.

דוגמה הפוכה; דוגמה לרצון היבדלות, שמוביל להפסקת שימוש במילים מושאלות, ניתן לראות במהפכת הטורקים הצעירים. כחלק מהרצון להפסיק להידמות לעמי המזרח התיכון, הטורקים לא רק אימצו את האותיות הלטיניות וזנחו את האותיות הערביות, הם גם חדלו להשתמש במילים שאולות מערבית ומפרסית ושינו אפילו את שמות עריהם לצורך זה.

סיבה נוספת לשאילת מילים היא סיוע של מילים לועזיות ביצירת קונוטציה, שלא הייתה למקבילותיהן בשפת האם. משום מה, הקהל נמשך יותר לשחק "בואוולינג" מאשר "כדורת" או להצביע למועמד עם "אג'נדה" ולא עם "מדיניות".

שאילת משמעות מילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תופעה דומה או חלקית לשאילת מילים היא שאילת משמעות. דהיינו, הוספת משמעויות למילה כל שיותר משמעויות שלה יהיו תואמות לאלו, של המילה המקבילה לה, בשפה הזרה. לדוגמה, המושג "הסלמה" הוא השאלת המשמעות "החמרה" עבור השורש ס.ל.מ. זאת בדומה למושג "escalation", באנגלית.

את תופעת שאילת המשמעות ניתן לראות גם בביטויים. הביטוי "לקח חלק" מושאל מאנגלית במשמעות "השתתף". משמעות, שלא הייתה לו בעבר בעברית. ביטויים אחרים, שהושאלו מאנגלית הם "מסביב לשעון" ו-"עשרים וארבע על שבע", שמשמעותם זהה לזו של הביטוי העברי הותיק "יומם ולילה".

שאילת כתיב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילה שאולה עשויה להכתב בשפה החדשה, בחלק מהמקרים, על פי כללי הכתיב של השפה החדשה ובחלק אחר, על פי כללי הכתיב של שפת המקור. לדוגמה, המילה השאולה "פנסיה", נכתבת בעברית ב-ס', שמבואת כמו צ', כי בלשון המקור היא נכתבת ב-S. לעומת זאת, המילה השאולה "פיצה", כן נכתבת בעברית על פי כללי הכתיב העבריים ובלא חיקוי כתתיב המקור. אילו היה חיקוי של כתיב המקור במקרה זה, היינו מאייתים את המילה ב-ז' כפול ולא ב-צ'. ואכן, האנגלית, שאתה מהאיטלקית הן את המילה "פיצה" והן את הכתיב שלה; באנגלית מאייתים "pizza" עם z כפול ולא עם צירוף האותיות tz, שתואם את חוקי הכתיב האנגליים.

שאילת מבנים דקדוקיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאילת מבנים דקדוקיים היא תופעה נדירה יותר מאשר שאילת מילים. אם כי, היא קיימת. לדוגמה, שם סיפורו של חיים נחמן ביאליק, החצוצרה נתבישה[1], מכיל פועל בבניין "נתפעל". בניין זה, שכיום הוא נדיר, הושאל לעברית מהארמית והיה נפוץ בשפת חז"ל. למעשה, חז"ל גם החזירו לעברית, בעזרת שאילה, את הבניין "נפעל". בלשון המקרא, במקומו של בניין "נפעל", קיים בניין אחר, שדומה ל"פועל".

דוגמה עברית נוספת לשאילת מבנה דקדוקי היא שאילת הקידומת "re", משפות אירופה, שפירושה הוא "מחדש". וריאציה על השאילה הזו היא חיקוי המשמעות שלה בעזרת אימוץ הבניין "שפעל".

דוגמה קיצונית לשאילת מבנים דקדוקיים, ניתן למצוא בשפה הארמית החדשה הצפון-מזרחית (המכונה גם "כורדית יהודית"). בניבי שפה זו, אבד חלק נכבד ממערכת הטיית הפעלים של השפות השמיות ובמקומו רובו הושאלה דרך ההטייה של השפות ההודו-אירופיות, הנעזרת בפועל הקיום ("להיות", to be) ובפועל השייכות (to have) כפעלי עזר.

שאילת מילים בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאילת מילים מתקיימת בשפה העברית לרבדיה השונים, החל מהעברית המקראית ועד ימינו. מילים שאולות קרויות בדרך כלל מילים לועזיות. מקור המונח "לועזית" או "לעז" נגזר מהשורש לע"ז, שמשמעותו ככל הנראה: "דבר סתום" או "מילים לא ברורות" (השוו לערבית: لغز לע'ז = חידה). בתקופה מאוחרת נדרשה המילה לעז כראשי תיבות בדיעבד: "לשון עם זר".

שפות עיקריות שמהן ינקה העברית מילים לועזיות הן:

חלק מהמילים הלועזיות נטמעו בעברית בתקופות קדומות שלה, ובפי דובר עברית בת זמננו כבר אינן נחשבות לועזיות. מילים לועזיות שהצטרפו לעברית במאה השנים האחרונות מוצגות לדובר העברית ב"מילון לועזי-עברי". גם המילונים העבריים הכלליים כוללים מילים לועזיות רבות, כמ: טלפון, אינדוקטרינציה, ועוד.

האקדמיה ללשון העברית מנסה לתת תחליפים למילים לועזיות. לעתים התחליף המוצע נקלט בקרב דוברי העברית, ולעתים הם מעדיפים להמשיך ולהשתמש במונח הלועזי.

יצחק אבינרי תיאר את הגישות השונות ביחס לשימוש במילים לועזיות:

מראשית תחיית הדיבור העברי היה היחס למילה הבינלאומית שנוי במחלוקת נמרצת: בן-יהודה והנוהים אחריו דרשו להכרית מלשוננו את כל המילים הזרות, בלא שריד ופליט; לעומתו היו רבים מן הסופרים מהדרים ומחזרים אחר המילה הזרה וטועמים בה טעם מיוחד. ... למזלה הטוב מהלכת לשוננו בשביל הזהב מבחינה זו. רק אחינו העבריים באמריקה עודם מוסיפים להחזיק בשיטת בן-יהודה, והם כותבים "דעחיות" במקום ביולוגיה, "דעחליות" - במקום פאתולוגיה, "דעחידקות" - במקום בקטריולוגיה... יש בזה משום שכרון אהבה לעברית, ושכרון זה נובע, אולי, מרוחק המקום שבין אוהב לאהובתו. אין ספק שבבוא רופאינו העבריים מאמריקה לארץ-ישראל יתפכחו משכרונם זה וילכו בדרך הטבעית והנכוחה המקובלת בארצנו. הן סוף-סוף מרובות מאוד המילים הזרות בתלמוד ובמדרשים (באופן יחסי - יותר מאשר בעברית החדשה), וקצת מילים זרות (פתגם, פרבר, פסנתר ועוד) נמצאות אף במקרא.

יצחק אבינרי, יד הלשון, הוצאת יזרעאל, 1964, עמ' 339

מעבר מלועזית לעברית מקובל מאוד בישראל בכל הנוגע לשמות משפחה ושמות פרטיים, תהליך הקרוי עברות (במקור: שיעבור, שהוא חידוש שלא נקלט בשפה).

שאילת מילים מעברית לשפות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרבה שמות פרטיים, תנכ"יים, הושאלו מן השפה העברית לשפות הרבות, אליהן תורגם התנ"ך. לרבים מהשמות האלו יש פירושים אך ורק בעברית. למשל, השמות האנגליים Jerome או John, הם השאלה של השמות העבריים "יהורם" ו"יהוחנן", שפירושיהם העבריים הם "אלוהים גדול" ו"אלוהים חנן", בהתאמה. אולם, יש גם דוגמאות, נדירות יותר, של מילים, שהושאלו לשפות אחרות דרך התנ"ך והן אינן משמשות כשמות פרטיים. המילה האנגלית news, לטענתו של אבשלום קור[2], מקורה בפסוק " שָׁמַעְתָּ חֲזֵה כֻּלָּהּ וְאַתֶּם הֲלוֹא תַגִּידוּ הִשְׁמַעְתִּיךָ חֲדָשׁוֹת מֵעַתָּה וּנְצֻרוֹת וְלֹא יְדַעְתָּם" (ישעיה פרק מח' פסוק 6). להמחשת טענתו, מסביר קור, כי המורפולוגיה של המילה news זרה לאנגלית, שהרי לא קיימות בה מילים דומות, כמו *olds.

השפה היידית, שאלה מן העברית מילים רבות, מתחומים לקסיקליים מגוונים מאוד. זהו אחד ההבדלים הבולטים ביותר בין היידיש לבין שאר הניבים והשפות, שהתפתחו מן השפה הגרמנית. מן השפה היידית, הושאלו חלק מהמילים האלו אל השפה האנגלית. כך, למשל, המילה "חוצפה" הגיעה אל האנגלית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]