תומאס לינלי
 | |
| לידה |
17 בינואר 1733 וולס, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
19 בנובמבר 1795 (בגיל 62) לונדון, ממלכת בריטניה הגדולה |
| בן או בת זוג |
Mary Johnson (11 במאי 1752–?) |
| צאצאים |
Elizabeth Ann Linley, William Linley, Thomas Linley, Maria Linley, Mary Linley, Ozias Thurston Linley, Samuel Linley |
  | |
תומאס לינלי (באנגלית: Thomas Linley; 17 בינואר 1733 – 19 בנובמבר 1795) היה זמר בס ומוזיקאי אנגלי פעיל בבאת', סאמרסט. הוא נתן חינוך מוזיקלי לילדיו, הופיע איתם, ועבר ללונדון עם הון שצבר מהקונצרטים שלהם.[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תומאס היה ילדם הבכור של ויליאם ומריה לינלי ונולד בכפר בדמינטון, גלוסטרשייר. [2] כאשר תומאס לינלי היה בן 11, בשנת 1744, עברה המשפחה לבאת', סאמרסט, שם שירת כחניך אצל תומאס צ'ילקוט, נגן העוגב במנזר באת'.[3]
הוא התחתן עם מרי ג'ונסון (1729–1820) ב-11 במאי 1752. הצייר אוזיאס האמפרי, שהתארח אצל בני הזוג במשך שנתיים מ-1762 עד 1764, תיאר את אשתו מרי כבעלת כישרונות מוזיקליים הדומים לבעלה. [4]
לזוג נולדו 12 ילדים במשך תקופה של 18 שנים מ-1753 עד 1771, אך רק שמונה חיו מעבר לגיל ינקות או הילדות. [5]
שבעה ילדים המשיכו בקריירה מוזיקלית או תיאטרלית כזמרים, נגנים או שחקנים. היסטוריון המוזיקה צ'ארלס ברני שביקר את הילדים כשהיו צעירים והאזין לשירתם ונגינתם בכלים שונים, תיאר את המשפחה כ"קן של זמירים". [6]
המשפחה הייתה מבוססת היטב בבאת' ולינלי עבד כמורה למוזיקה והיה להם בית גדול. סביר להניח שלינלי קיבל סיוע כספי מסוים מאביו שעסקיו פרחו.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנות הנישואים הראשונות היה תומאס לינלי המפרנס היחידי במשפחה; חלק מהילדים הגדולים יותר, במיוחד אליזבת ומרי, נשלחו להתגורר אצל קרובי משפחה וייתכן שהיו בפנימייה. לינלי היה זמר טנור ונגן עוגב וצ'מבלו אך באותה תקופה ייצר את הכנסתו בעיקר על ידי הוראה. [7]
תומאס אימן את ילדיו מגיל צעיר וסיפק להם את החינוך המוזיקלי. הילדים שולבו בהופעות מגיל צעיר, תחילה מכרו כרטיסים ולאחר מכן הופיעו בעצמם. אליזבת החלה לשיר בקונצרטים כשהייתה בת תשע ב-1763. כל מה שהרוויחו הילדים נמסר לאביהם, והילדים הצעירים המוכשרים הפכו במהרה למקור הכנסה מרכזי שלו.[8] לינלי קיבל על עצמו את ניהול המופעים המוזיקליים שנערכו בבאת' ב-1766. הוא השתתף כנגן צ'מבלו משנת 1755 כאשר ההופעות נוהלו על ידי צ'ילקוט.
בניין אולמות הכנס של באת' נפתח ב-1771[8] הוא היה מקום למפגשים חברתיים ולהופעות, ולינלי היה המנהל המוזיקלי של המרכז. הקונצרטים הקבועים במרכז זה בכיכובם של ילדיו, הביאו למשפחה רווחה כלכלית. המשפחה עברה דירה לרויאל קרסנט, שהיו מגורים איכותיים יותר, מה שהעלה את מעמדה החברתי. הילדים החלו להופיע בקונצרטים רחוקים יותר, כולל בלונדון.[9]
לינלי דרש עבור הופעתם עמלות גבוהות. מארגני קונצרט צדקה שנערך כדי לגייס כספים לפאונדלינג הוספיטל נדרשו לשלם 100 ליש"ט עבור הופעה של שתיים מבנותיו. [10]
בשנת 1773 תומאס לינלי חתם על הסכם עם ג'ון כריסטופר סמית' וג'ון סטנלי עבור הופעות הילדים הגדולים בתיאטרון רויאל, בדרורי ליין, לונדון, ובו קיבל יותר מ-500 ליש"ט להופעה. בשנה שלאחר מכן, ב-1774, הצטרף לינלי לסטנלי בתפקיד הניהול והכתיבה וארגון הופעות מוזיקליות בתיאטרון. שנתיים לאחר מכן, ביוני 1776, בשותפות עם חתנו, לינלי רכש חצי מהתיאטרון תמורת 35,000 ליש"ט. לאחר שנתיים הם קנו את כל הבעלות על התיאטרון. [11]
החברה המלכותית למוזיקאים (RSM), בחרה בלינלי כחבר, ב-1780.
תומאס לינלי גם הלחין וכתב מחזות מוזיקליים שחלקם עלו על במות לונדון.
לינלי מת בפתאומיות ב-19 בנובמבר 1795 בביתו, רחוב סאות'המפטון 11 בווסטמינסטר. [12]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תומאס לינלי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Black, Clementina (1911), The Linleys of Bath, Martin Secker
- ^ Aspden, Suzanne (2004). "Linley, Thomas (1733–1795)". Oxford Dictionary of National Biography. Oxford University Press
- ^ Lynan, Peter (2004), "Chilcot, Thomas (c.1707–1766)", Oxford Dictionary of National Biography (online, October 2009 ed.), Oxford University Press
- ^ Chedzoy, Alan (1998), Sheridan's Nightingale, Allison & Busby,
- ^ Chedzoy, Alan (1998), Sheridan's Nightingale, Allison & Busby, p. 12
- ^ Chedzoy, Alan (1998), Sheridan's Nightingale, Allison & Busby, p.11
- ^ Chedzoy, Alan (1998), Sheridan's Nightingale, Allison & Busby, p.9
- ^ 1 2 Aspden, Suzanne (2004), "Linley [Sheridan], Elizabeth Ann (1754–1792)", Oxford Dictionary of National Biography
- ^ Cowgill, Rachel (1999), "Linley family", An Oxford Companion to the Romantic Age, Oxford University Press,
- ^ "London", Bath Chronicle, vol. XIII, p. 3, 8 April 1773
- ^ Chisholm, Hugh (1911). "Linley, Thomas" . In Chisholm, Hugh (ed.). Encyclopædia Britannica. Vol. 16 (11th ed.). Cambridge University Press. p. 730.
- ^ "London", Hereford Journal, vol. 26, no. 1321, p. 2, 25 November 1795 – via British Newspaper Archive