פנימייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פְּנִימִיָּה היא בדרך כלל בית ספר או מוסד חינוכי המספק גם מקום מגורים זול או ללא עלות לכל או לחלק מחניכיו או מוריו. המושג "פנימי" מציין כי המגורים והכלכלה הם פנימיים בתוך המוסד. רבים מבתי הספר בעולם הן פנימיות. תלמידי הפנימיות לעתים מבלים את מרבית שנות ילדותם והתבגרותם בפנימיה, הרחק מהוריהם, אך בחגים וחופשות הם חוזרים לביתם הקבוע.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחלק גדול מהשפות האירופאיות נקראת הפנימייה "אינטרנַאט" (internat)‏[1], ומילה זו שימשה אף בשפה העברית במחצית הראשונה של המאה העשרים (לצד המילה המחודשת "פנימייה").‏[2] לפי מילון Petit Robert הופיעה המילה בצרפתית לראשונה ב-1829, ופירושה "בית ספר שהתלמידים לא רק לומדים בו אלא מתגוררים בו".

המילה העברית פנימייה, היא כנראה תרגום מושאל, ייתכן שנעשה על ידי אליעזר בן יהודה עצמו, שהשתמש לעתים קרובות בסיומת –ייה". אולם ייתכן שנוצרה בשלבים שלאחר בן יהודה.

פנימייה טיפוסית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חדר השינה בפנימיה טיפוסית מהמאה ה-19

רבות מהפנימיות בעולם המערבי בנויות לפי העקרונות של הפנימייה האנגלית הטיפוסית. לפנימיה מודרנית טיפוסית יש מספר מבני מגורים במספר רחובות או בשטח סגור השייך לפנימיה. החניכים בדרך כלל זקוקים לאישור לעזוב את שטח הפנימייה.

לרוב המגורים מופרדים לפי מין החניכים. מספר אנשי סגל משמשים כאב בית ומתפקדים למעשה כהורה למחצה לכ-50 חניכים ברוב הזמן ובמיוחד מחוץ לשעות הלימוד. לעתים אב הבית גם מסייע בתחומי הלימוד ובעיקר מנהל את משק בית המגורים ודואג לכל צורכיהם של החניכים.

חניכים בוגרים יותר זוכים ליותר עצמאות ומסייעים לחבריהם הצעירים יותר. לעתים מתקיימת תחרותיות בין הבתים השונים בפנימיה, ותחרות זו מעודדת על ידי סגל הפנימייה כשמדובר בתחומים כגון ספורט.

פנימיות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

פנימיות בישראל נפוצות פחות מאשר בארצות הברית ואירופה. בדרך כלל פנימיות בארץ מיועדות לילדים או נערים בסיכון, או לבני נוער שנשלחו לפנימיה צבאית כדי להתחנך בסגנון צבאי. כמו כן, בציבור הדתי-לאומי נפוצות ישיבות תיכוניות (לבנים) ואולפנות (לבנות), בהן נהוגות פנימיות בצורה מלאה או חלקית. בפנימיות אלו המתחנכים לרוב יוצאים לחופשה בביתם אחת לשבועיים.

בישראל לעתים משתמשים גם במושג כפר נוער וחברת נוער. אחת הפנימיות הוותיקות והמפורסמות היא הפנימייה בבית הספר החקלאי כדורי, שבין בוגריה כלולים רבים מראשי המדינה. בארץ קיימות כמה מאות פנימיות נוער. כן קיימות שתי פנימיות צבאיות ומספר פנימיות חקלאיות.

חלק מהפנימיות הוקמו עם תום מלחמת העצמאות וקלטו נערים עולים רבים, חלקם יתומים, כגון חוות הנוער הציוני שהייתה בין הראשונות לשלב פנימיה עם בית ספר אזורי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ למשל, בשפות הבאות: גרמנית, קטלנית, צרפתית, ספרדית, צ'כית, פולנית, פורטוגזית, רוסית, סלובקית, שבדית, והונגרית.
  2. ^ * "[...] על יד המוסד קיים אינטרנט בשביל התלמידות מחוץ לירושלים. בראש האינטרנט עומדים הד"ר יוסף אוננא ורעייתו (קופמן) מחרדי גרמניה. האינטרנט מצטיין בסדריו היפים, [...] לאינטרנט יש ערך חינוכי דתי גדול, [...]" (א. מ. גנחובסקי (עורך), כי תבואו אל הארץ - לעולה לציון למצפה לראותה, בהוצאת קרן ארץ ישראל של המזרחי, ירושלים תרצ"ו (1936)‬; מדווח בכתבתו של רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית מציגה: מילון אבן שושנה; האינטרנט בן 70?, מדור הזירה הלשונית, 19 במרץ 2003.)
Nuvola apps bookcase.png ערך זה הוא קצרמר בנושא חינוך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.