תחבורה בדרום סודאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מערכת התחבורה בדרום סודאן היא אחת מבין מערכות התחבורה הכי פחות מפותחות ברחבי העולם.

כבישים מהירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב הדרכים המהירות בדרום סודאן הן דרכי עפר. ורוב הדרכים שמקשרות את עיר הבירה, ג'ובה, עם ערים אחרות במדינה ומחוצה לה אינן סלולות באספלט.

ב-12 בספטמבר 2012, נחנכה הדרך הסלולה הראשונה בדרום סודאן לאחר קבלת עצמאותה. דרך זו שאורכה 192 ק"מ, מקשרת את עיר הבירה ג'ובה עם העיר נימיול כחלק מפרויקט של הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי לסלילת כביש מג'ובה לעיר גולו באוגנדה, שאמורה להקל על ייבוא וייצוא סחורות מדרום סודאן לשכנותיה ולחזק עימן את הקשר.[1]

רכבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסי רכבת בדרום סודאן

בדרום סודאן קיימים 248 ק"מ של מסילות ברזל ברוחב צר סטנדרטי (1,067 מ"מ) בקו יחיד המחבר את ואו עם העיר הסודאנית באבונוסה. הקו ניזוק במלחמת האזרחים הסודאנית השנייה ושופץ במימון האו"ם.[2]

תעופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שדה התעופה העמוס ביותר במדינה הוא שדה התעופה ג'ובה ממנו יוצאות טיסות לאנטבה, ניירובי, קהיר, אדיס אבבה וחרטום. בנוסף מהווה כמעוזה של חברת פידר איירליינס. שדות תעופה בינלאומיים נוספים הם: שדה התעופה מלאקל ממנו יוצאות טיסות שבועיות לאדיס אבבה וחרטום, שדה התעופה ואו עם טיסה שבועית לחרטום ושדה התעופה רומבק עם טיסה שבועית לחרטום.

דרום סודאן איירליינס, מספקת שירות לנימיול ואקובו, בשניהם מסלול ההמראה אינו סלול. קיימים עוד מספר שדות תעופה קטנים בדרום סודאן ובכולם מסלולי המראה לא סלולים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]