תצורת הרמיט
.jpg) | |
| הצוק המכונה "מקדש איזיס" במרכז הפארק הלאומי גרנד קניון באריזונה.השכבות הן (למעלה למטה): אבן חול קוקונינו (הצוק הלבן), תצורת הרמיט (המדרון בגוון אדום חום), אבן חול אספלנייד (הצוק האדום, החבר העליון בחבורת סופאי), אבן גיר רדוול (Redwall Limestone) יוצרת את הבימה האופקית. | |
| תכונות | |
|---|---|
| סוג | תצורה |
| גיל |
שלהי פרם תחתון 280–275 מיליון שנה לפני זמננו |
| ליתולוגיה | אבן טין, אבן בוץ ואבן חול (צפחה בקליפורניה)[1] |
| קרויה על שם | אגן הרמיט (Hermit basin) |
| השם נקבע על ידי | לווי נובל (Levi Fatzinger Noble; 1965-1882) ב-1923[1] |
| מיקום | |
| אזור | רמת קולורדו |
| מדינה | ארצות הברית |
| יחידת סלע מתחת | חבורת סופאי |
| יחידת סלע מעל | אבן חול קוקונינו |
| עובי | משתנה באזורים שונים, עד 305 מטרים באזור נחל וירג'ין |
תצורת הרמיט (באנגלית: Hermit Formation) או גם פצלי הרמיט (Hermit shale) היא תצורה[2] גאולוגית של סלעי משקע יוצרת מדרונות בגוון אדמדם משלהי הפרם התחתון (לפני 275-280 מיליון שנים), שהורבדה בים רדוד, במישורי הצפה ובנהרות.[1] התצורה נחשפת בארבע ממדינות ארצות הברית: במזרח מרכז נבדה, בצפון אריזונה ובדרום יוטה, כחלק מהאזור הפיזיוגרפי של רמת קולורדו בארצות הברית. תצורה זו יוצרת את המדרון בגוון אדמדם מתחת לתצורת אבן חול קוקונינו בשתי הגדות של הגרנד קניון. בהרי ביג מריה (Big Maria Mountains) בדרום מזרח קליפורניה עברה תצורת הרמיט התמרה ובאזור זה היא מכונה "צפחת הרמיט".[1]
היסטוריה של המחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם התצורה נקבע במקור כ"פצלי הרמיט" על ידי הגאולוג האמריקני לווי נובל (Levi Fatzinger Noble; 1965-1882) ב-1923 במאמר "מקטע של תצורות מהפלאוזואיקון בגרנד קניון בשביל בס" (A section of the Paleozoic formations of the Grand Canyon at the Bass Trail) על שם המיקום המייצג, אגן הרמיט (Hermit basin - "אגן המתבודד"), בסמוך לגרנד קניון. האגן קרוי על שמו של לואי ד. באוצ'ר (Louis d. Boucher), בין המתיישבים הראשונים בגרנד קניון, שכונה "המתבודד" בשל הרגלו להימנע ממגע עם מתיישבים אחרים. במאמר שבו הגדיר נובל את תצורת פצלי הרמיט הוא שייך אותה ל"חבורת אוברי" (Aubrey Group), יחידה סטרטיגרפית שקיומה בוטל אחר-כך. נובל הפריד תצורה זו מחבורת סופאי אליה שייכו אותה קודם כשמצא שקיימת אי התאמה בינה לבין השכבה הבאה, וההרכב הליתולוגי והגוון שלה שונה. נובל העריך את עובי התצורה בין 23 מטרים ל-150 מטרים.
ב-1951 שינה אנדריו מקנייר (Andrew McNair) את שם התצורה מ"פצלי הרמיט" ל"תצורת הרמיט" משום שהתצורה לא מכילה פצלים, אלא בנויה בעיקר מאבן חול דקת גרגיר בגוון אדום עמום עם כמויות מינוריות של אבן טין. מקנייר, שבחן את התצורה באזור שמצפון לגרנד קניון, העריך את עובי התצורה בין 100 מטרים ל-285 מטרים.
ב-1982 תיאר וורן המילטון (Warren B. Hamilton) את תצורת הרמיט בהרי ביג מריה בדרום מזרח קליפורניה. באזור זה עברו כל שכבות הסלע התמרה בקרטיקון, ולכן התצורה באזור זה מכונה "צפחת הרמיט" (Hermit Schist) והיא שוכנת מתחת ל"קוורציט קוקונינו". עובי השכבה בין 70 סנטימטרים ל-50 מטרים.
ב-1990 הרחיב רולנד בלייקי (Ronald C. Blakey) את שטח התצורה דרומה לאזור שבין סדונה לצוקי אוברי (Aubrey Cliffs). באזור זה כללה התצורה גם אבן בוץ. עובי התצורה נע בין 20 ל-100 מטרים.
במאמר מ-1997 על סלעי משקע מהפרם בצפון מערב אריזונה תיאר ג'ורג' בילינגסלי (George H. Billingsley) את התצורה באזור הגרנד קניון ומצא שעוביה נע בין 137 מטרים ועד 305 מטרים בקניון של נחל וירג'ין (Virgin River).[3]
תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
תצורת הרמיט בנויה מאבן טין, אבן בוץ ואבן חול דקת גרגיר היוצרים מדרון בגוון חום אדמדם. תצורת הרמיט נוצרה בים רדוד. אם כי עקבות בעלי חיים, סדקי בוץ, וסימנים שיוצרות טיפות גשם מעידים שהסלעים היו חשופים לאוויר לעיתים קרובות. הצבע האדום מעיד שהמשקעים נוצרו בסביבה עשירה בחמצן שגרם לברזל שבבוץ להחליד. המקור העשיר ביותר בחמצן הם מים זורמים, ולכן משקעים מנהרות, מישורי הצפה וחופים שהוצפו בגאות הם בעלי הצבע האדום העז יותר.[4] החלק העליון של התצורה באזור הגרנד קניון בנוי מאבן חול גירית מסיבית בגוונים של אדום ולבן ושכבות של אבן טין שיש בהם שיכוב צולב. שכבות של אבן טין מתפוררת בגוון אדום כהה ממלאים ערוצי נחל קדומים רדודים הנפוצים בתצורה זו. שכבות אבן הטין מכילות לעיתים קרובות מאובנים של שרכים ושל עצים שנשמרו בצורה גרועה, וכן עקבות של זוחלים ודו-חיים. עובי התצורה נע בין 30 מטרים בחלק המזרחי של הגרנד קניון ועד 270 מטרים ברמת הרמיט וברמת שיוויטס. באזור סדונה מגיע עובי התצורה ל-90 מטרים. נקודת המגע של התצורה עם תצורת אבן חול קוקונינו מעליה חדה ואינה כוללת שכבות מעבר. נקודת המגע עם חבורת סופאי מתחתיה מאופיינת באי התאמה מקבילה המאופיינת בסחיפה משמעותית, כולל עמקים קדומים שעומקם מגיע ל-18 מטרים.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Blakey, Ron and Wayne Ranney, Ancient Landscapes of the Colorado Plateau, Grand Canyon Association (publisher), 2008, 176 pages, ISBN 978-1934656037
- Chronic, Halka. Roadside Geology of Arizona, Mountain Press Publishing Co., 1983, 23rd printing, pp. 229–232, ISBN 978-0-87842-147-3
- Lucchitta, Ivo, Hiking Arizona's Geology, 2001, Mountaineers's Books, ISBN 0-89886-730-4
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Mathis, A., and C. Bowman (2007) The Grand Age of Rocks: The Numeric Ages for Rocks Exposed within Grand Canyon, Grand Canyon National Park, Arizona, National Park Service, Grand Canyon National Park, Arizona.
- Shur, C., and D. Shur (2008) The Hermit Formation In Northern Arizona. Arizona Fossil Adventures.
- Hermit Formation
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 Hermit Formation באתר הסקר הגאולוגי של ארצות הברית
- ^ הגאולוגים מקבצים את שכבות הסלעים ליחידות ליתוסטרטיגרפיות (יחידות סלע) הקרויות פרטים (באנגלית members) המוכלות בתוך תצורות (formations) המקובצות לחבורות (groups).
- ^ Geologic Unit: Hermit
- ^ Supai Group and Hermit Shale