DEC

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הלוגו של חברת דיגיטל משנת 1993 ועד 1998
מחשב VAX 11-780, אחד המיני מחשבים הנמכרים ביותר בעולם
Rainbow, המחשב האישי הכושל של החברה

DEC (ראשי תיבות של Digital Equipment Cooperation, ידועה בעברית גם בשם המקוצר דיגיטל) היא חברת מחשבים שנוסדה בשנות השישים של המאה העשרים. ייצרה מיני מחשבים מסוג PDP ובהמשך מחשבי מסוג VAX ושרתי Alpha. בנוסף למחשבים ייצרה גם מוצרי תוכנה תשתיתיים עבור המחשבים שייצרה. בשיאה הייתה חברת המחשוב השנייה בגודלה אחרי חברת IBM. באמצע שנות ה-90 עברה משבר שהסתיים ברכישתה על ידי חברת קומפק בשנת 1998. חברת קומפק נרכשה יותר מאוחר על ידי חברת היולט פקארד שעד היום מייצרת ומוכרת מוצרים שיוצרו על ידי חברת DEC.

מוצרים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תולדות החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1957 הקימו בוגרי MIT קן אולסן והרלן אנדרסון, חברת הזנק בשם Digital Equipment Corporation שהתבססה על פטנטים לייצוב זיכרון מחשב מבוסס ליבה מגנטית וחוצץ למדפסת (printer buffer), התקן זיכרון שיאפשר למדפסת לקלוט מידע בקצב גבוה מקצב הדפסתה ויאפשר שחרור המחשב מתלות בקצב ההדפסה של המדפסת. בנובמבר 1960 הכריזה החברה על המיני-מחשב הראשון מתוצרתה, PDP-1, שהתבסס על הארכיטקטורה של מחשב TX-0 עליו עבד אולסן במעבדות לינקולן ב-MIT.

אולסן, שהתמנה למנכ"ל החברה, תפס את תפקידו כמהנדס-מנהיג ולא רק כמנהל. כך למשל הוא פרסם את עקרונות החברה, שנשאבו מחינוכו: מהימנות, יושרה, הצטיינות, איכות, עבודה קשה וחירות. מבחינה ניהולית, היה מבין החלוצים בשימוש במתודולוגיית הניהול המטריציוני, לפיו עובדי מחקר ופיתוח אינם כפופים לפרויקט או מוצר כלשהו, אלא מוקצים באופן דינמי לפרויקטים שונים לפי דרישה ומנוהלים מקצועית על ידי גורם אחד וכפופים פרויקטלית לגורם אחר. אולסן אף הנחיל לחברה שבניהולו עקרונות הנדסיים שהמוביל בהם היה KISS (Keep it simple stupid), הוא דאג להעביר את מסריו למנהלים ולעובדים והדגיש את הצורך בהבנה של צרכי הצרכנים ובקשר רצוף ויציב עמם‏[2]. שורת המוצרים שפותחו בדיגיטל במהלך שנות השבעים והשמונים ובראשם המיני-מחשבים PDP ו-VAX ומערכת ההפעלה VMS, ענו, אכן, על צרכי השוק והובילו את החברה לתור זהב בו הייתה לחברת המחשבים השנייה בגודלה בעולם. בשנת 1986 בחר המגזין Fortune באולסן כיזם המצליח ביותר באמריקה. באותה שנה זכה לפרס על מנהיגות הנדסית מאת IEEE. ב-1987 אירגן אולסן יריד עולמי בשם DECWorld expo, עבורו שכר את אוניית הפאר הענקית "Queen Elizabeth II" על מנת שתעגון בנמל בוסטון במהלך ימי היריד. מניית התאגיד הגיעה באותה שנה לשיא של $199.50 למנייה‏[3].

עם זאת, נכשל אולסן לתפוס את הצורך במחשב אישי, הוא ראה בו כלי מיותר, שרוב הציבור לא ירצה ולא יוכל לתחזק לאורך זמן. דיגיטל של אולסן שהקפידה לא להתפשר על איכות, גם על חשבון זמן פיתוח, לא התאימה לעולם של "Time to market" (הוצאת מוצר לשוק לשם כיבושו לפני המתחרים, גם תוך התפשרות על בשלות ואיכות). ההתעקשות על סגירות וביצוע כל הפיתוח בתוך דיגיטל לא התאימו עוד לעולם של פתיחות ושילוב כשרונות. כך הפסידה דיגיטל נתחי שוק למערכת ההפעלה UNIX, שגברה בפופולריות על VMS, ולמחשבים אישיים. הנסיון להלחם ב-UNIX באמצעות מערכת ההפעלה הכושלת ULTRIX וב-IBM PC באמצעות המחשב האישי הכושל Rainbow גרמו לדיגיטל הפסדי ענק‏[4].

סוף דרכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד שנות ה-80 של המאה הקודמת מכרו חברות החומרה מחשבים במחיר גבוה כשמוצרי התוכנה הבסיסיים היו מוצר נלווה.

עם תחילת העבודה עם מחשבים אישיים והופעת מוצרי התוכנה של חברת מיקרוסופט, השתנתה המגמה ובהדרגה עלו מחירי התוכנה וירדו מחירי החומרה. באמצע שנות ה-90 תורגמה מגמה זו למשבר שאיים על עצם קיומן של שלוש יצרניות החומרה הגדולות חברות IBM, היולט פאקרד ו-DEC. המשבר חייב שינויים ארגוניים מהותיים ושינוי התרבות הארגונית של DEC, שנהגה להעסיק עובדים במשך כל הקריירה המקצועית ולא פיטרה עובדים. קן אולסן, נשיא החברה, סירב לפטר עובדים על אף הכורח העסקי בפיטורים ובמקום זאת התפטר בעצמו. רוברט פלאמר, שהחליף אותו בתפקיד ראה את מחשבי ה-Alpha כמוצר הדגל של החברה שיספק מענה נאות למשבר.

בינתיים נאלץ לפטר עובדים ולמכור קווי מוצרים של החברה לחברות אחרות. כך למשל מכר את בסיס הנתונים RDB לאורקל, את מוצרי השליטה והבקרה לחברת CA ואת מוצרי התקשורת לחברת Cabeltron. כאשר נמשך המשבר ולא נמצא לו פתרון הולם נרכשה החברה על ידי יצרנית המחשבים קומפק.

דיגיטל ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלוגו הישראלי, שנות ה-80

הסניף הישראלי נחשב לאחד הסניפים היותר מוצלחים של חברת DEC העולמית. כתוצאה מהצלחתה שכיחות השימוש במוצרי החברה בישראל הייתה גבוהה בהרבה מאשר שכיחות השימוש במוצרים במרבית במדינות בעולם. מטה החברה ישב באזור התעשייה של הרצליה פיתוח והיה אחד ממרכזי המיחשוב הראשונים באזור זה הידוע כיום כ"סיליקון ואדי". בישראל התקיימה קבוצת משתמשי דיגיטל (דקו"ס) ששיתפה פעולה עם החברה בשיח לגבי פתרונות ושימושים. בקבוצת דקו"ס היו חברים מנהלי המיחשוב של רבים ממשרדי הממשלה, חברות מרכזיות במשק והמערכת הביטחונית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Glenn Rifkin, George Harrar, The ultimate entrepreneur: the story of Ken Olsen and Digital Equipment Corporation, Chicago : Contemporary Books, 1988 ISBN 978-1559580229
  • Earls, Alan R. Digital Equipment Corporation, Arcadia Publishing, 2004. ISBN 978-0738535876
  • Schein, Edgar H. DEC Is Dead, Long Live DEC: The Lasting Legacy of Digital Equipment Corporation, Berrett-Koehler Publishers, 2004. ISBN 978-1576753057

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]