המילון האנגלי של אוקספורד
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
ג'ון סימפסון, אדמונד ויינר, ג'יימס מארי  |
| שפת המקור |
אנגלית |
| סוגה |
מילון השפה האנגלית |
| נושא |
מילון השפה האנגלית |
| הוצאה | |
| הוצאה |
הוצאת אוניברסיטת אוקספורד |
| מקום הוצאה |
אוקספורד |
  | |
המילון האנגלי של אוקספורד (באנגלית: Oxford English Dictionary, בקיצור OED), הוא מילון אנגלי־אנגלי שראה אור בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד. המילון נחשב בעיני רבים כמילון המקיף והמהימן ביותר לשפה האנגלית. נכון לסוף שנת 2005 המילון מכיל 301,100 ערכים ראשיים היוצרים 986,500 מילים בהטיות שונות. המהדורה המודפסת השלמה האחרונה יצאה לאור בשנת 1989.
מדיניותו הרשמית של המילון היא לתעד את כל צורות הביטוי והשימוש של כל מילה בכל נוסחי האנגלית, בהווה ובעבר.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
למילון המקורי שממנו התפתח מילון אוקספורד הנוכחי לא היה בראשית דרכו כל קשר לאוניברסיטת אוקספורד. הרעיון נולד בלונדון כפרויקט של החברה הפילולוגית בשל חוסר שביעות הרצון של ריצ'רד טרנץ', הרברט קולרידג' ופרדריק פורנויל מהמילונים של התקופה.
ביוני 1857 הם הקימו את "ועדת המילים הבלתי מתועדות", במטרה למצוא מילים שלא נכללו במילונים קיימים. אומנם, הדו"ח שטרנץ' הגיש בנובמבר של אותה שנה לא היה רשימה פשוטה של מילים חסרות – היה זה מחקר בנוגע לחלק מהחסרונות העקרוניים של המילונים הקיימים, אותם הוא סיכם בשבע נקודות:
- כיסוי לא מספק של מילים שיצאו משימוש.
- חוסר עקביות בפירוט משפחות מילים קרובות.
- מידע שגוי לגבי שימוש ראשון במילים.
- השמטת ההיסטוריה של פירושים שיצאו משימוש.
- הבחנה לא מספקת בין מילים נרדפות.
- שימוש בלתי מספיק בציטוטים מדגימים טובים.
- בזבוז מקום על מידע שחוזר על עצמו או שאינו רלוונטי.
הצעתו של טרנץ' הייתה לא פחות מאשר כתיבת מילון מקיף חדש, מאפס. המילון יתבסס על כמות גדולה של תרומות ממתנדבים שיקראו ספרים, יעתיקו ציטוטים המדגימים את השימושים השונים של מילה וישלחו אותם אל העורכים. ב־1858 החברה נתנה את הסכמתה העקרונית לפרויקט: מילון אנגלי חדש המבוסס על עקרונות היסטוריים.
העורכים הראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
טרנץ' היה אומנם דמות מפתח בימיו הראשונים של הפרויקט אך תפקידו בכנסייה לא אפשר לו להשקיע את הזמן הדרוש לתפקיד עורך המילון ולאחר מספר חודשים הוא הוחלף על ידי הרברט קולרידג' שנחשב לעורך הראשון.
ב־12 במאי 1860 פורסמה תוכנית העבודה של קולרידג' והמחקר החל. ביתו שימש כמשרד העורך והוא התקין בו מערך של 54 תאים שיכלו להכיל עד 100,000 דפי ציטוט. באפריל 1861 פורסמו דפי הדוגמה הראשונים. בשלהי אותו חודש נפטר קולרידג' עצמו ממחלת השחפת והוא בן 31.
מלאכת העריכה הוטלה על פרדריק ג'יימס פורנוויל, שהיה אומנם בעל מוטיבציה ובקיאות גדולה אך לא ניחן באורך הרוח שנדרש לניהול פרויקט בסדר גודל כזה. גישתו הנמרצת הובילה לגיוס עוזרים חדשים לפרויקט ול־2 טונות של דפי ציטוט שנשלחו לביתו מהציבור הרחב. פורנוויל הבין שכדי לייעל את הפרויקט יש להקים מערכת סינון. ב־1864 הקים פורנוויל את החברה לחקר האנגלית המוקדמת וב־1865 הקים את חברת צ'אוסר. החברות עסקו באיסוף ובהכנת טקסטים שיועילו לפרויקט. במשך 21 שנים המשיכו בעבודה מקדימה זו ובסוף התקופה היוזמה קיבצה כ־800 מתנדבים. אחד המתנדבים שתרם חומר רב לפרויקט, ויליאם מיינור, התגלה לימים כחולה נפש שאושפז במוסד סגור באשמת רצח. ככל שהפרויקט התמהמה החל פורנוויל לאבד שליטה על המתנדבים ורבים מהם חשבו שהפרויקט נזנח. אחרים נפטרו ולא זכו לקבל לידיהם את דפי הציטוט ששלחו. סט שלם של דפי ציטוט לאות H נמצא לימים בטוסקנה, אחרים נחשבו לבזבוז נייר ונשרפו כחומר בעירה.
ב־1870 חיפש לו פורנוויל מחליף. הנרי סוויט והנרי ניקול סירבו לבקשתו ולבסוף מונה ג'יימס מארי לעורך החדש.
העריכה באוקספורד[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם הזמן התברר כי המילון ההולך ונכתב יצטרך לצאת לאור כספר ארוך במיוחד. החברה פנתה למספר הוצאות לאור במשך השנים על מנת להדפיס דפי דוגמה ובמטרה לגשש בדבר האפשרות להוציא לאור את המילון השלם, אך לא נחתם עימן כל הסכם. בין ההוצאות היו הוצאת אוניברסיטת קיימברידג' והוצאת אוניברסיטת אוקספורד.
לבסוף, בשנת 1879, לאחר משא ומתן שארך שנתיים, הסכימה ההוצאה של אוקספורד להוציא לאור את המילון ואף לשלם את משכורתו של מארי, עורך המילון (שכיהן אז גם כנשיא החברה הפילולוגית). תוכניתם הייתה לחלק את ההוצאה לשלבים, שכל אחד מהם יצא כקונטרס ולבסוף המילון כולו בארבעה כרכים ו־6,400 עמודים. הם קיוו לסיים את המלאכה תוך 10 שנים.
מארי, שהעריך נכונה את גודל הפרויקט, בחר שלא להשתמש בביתו כמקום עבודה כדי לא להפריע למשפחתו העניפה. לצורך העניין הוא הקים מבנה במיל היל, פרבר של לונדון. בבנין החדש, אותו מוריי כינה ה'סקריפטוריום', נבנה מערך של 1,029 כוורות עבור דפי הציטוט ואין ספור מדפים.
מארי ריכז את כל דפי הציטוט מתקופתו של פורנוויל אך הם לא סיפקו אותו משום שהקוראים התמקדו בעיקר במילים הנדירות והמעניינות. הוא פרסם קריאה חדשה למתנדבים שהופצה בעיתונים, בחנויות הספרים ובספריות. הפעם התבקשו הקוראים במפורש לספק כמה שיותר ציטוטים גם עבור מילים "רגילות". מארי מינה את הפילולוג הצרפתי פרנסיס מרץ לנהל את תהליך איסוף הציטוטים בצפון אמריקה. תוך זמן קצר התקבלו בסקריפטוריום 1,000 דפי ציטוט חדשים מדי יום וב־1882 מספרם כבר הגיע ל־3.5 מיליון.
ב־1 בפברואר 1884, 23 שנים אחרי שהודפסו דפי הדוגמה הראשונים של קולרידג', יצא לאור הקונטרס הראשון של המילון תחת הכותרת החדשה: מילון אנגלי חדש על בסיס עקרונות היסטוריים. הקונטרס, שהתבסס בעיקר על החומר שנאסף על ידי החברה הפילולוגית, כלל 352 עמודים וכיסה את כל המילים מ־A ועד Ant. מחירו היה 12 שילינג ו־6 פני, והוא נמכר בכמות מאכזבת של 4,000 עותקים בלבד.
בשלב זה התבהר להוצאה באוקספורד שההוצאה תארך זמן רב מדי אם לא יעשו שינוי נרחב במבנה העריכה. הם סיפקו תקציב נוסף עבור סייעים חדשים אך הציבו למארי שתי דרישות בתמורה. קודם כל היה עליו לעבור ממיל היל לאוקספורד, כפי שאכן קרה בשנת 1885. מארי בנה לעצמו סקריפטוריום בשנית (עקב סכסוך שכנים חלקו נקבר תחת האדמה) ורשות הדואר התקינה לו תיבת דואר מחוץ לביתו.
אחר הדרישה השנייה מארי היה פחות להוט למלא. ההוצאה דרשה שככל שהוא לא יוכל לעמוד בלוח הזמנים הרצוי, הוא ייאלץ להעסיק עורך בכיר נוסף שיעבוד על אותיות אחרות במקביל אליו ולא תחת פיקוחו. מארי לא רצה לחלוק את העבודה וקיווה כי קצב עבודתו יגבר עם צבירת הניסיון. אולם שאיפתו של מארי התבדתה וב־1888, תחת לחץ מפיליפ גל מהוצאת אוקספורד, מארי קידם את הנרי ברדלי, שהועסק 4 שנים קודם לכן כסייע, לתפקיד עורך בכיר שני. בתחילה עבד ברדלי בחדר במוזיאון הבריטי בלונדון וב־1896 עבר לאוניברסיטת אוקספורד עצמה.
גל המשיך להטריד את שני העורכים ללא הרף בדרישות לעמוד בלוחות הזמנים ובמסגרת התקציב עד שנראה כי הפרויקט כולו עלול לרדת לטמיון. אך שכשהתפרסם הסיפור בתקשורת, דעת הקהל תמכה בגישת העורכים. גל פוטר והאוניברסיטה שינתה את מדיניותה לגבי מסחריות הפרויקט ואישרה לעורכים לחרוג מהמידות ומהעלויות המתוכננות שכן היה זה פרויקט חשוב דיו על מנת להקדיש לו את מירב הזמן והמשאבים הדרושים לצורך השלמתו כראוי.
אומנם, לא מארי ולא ברדלי זכו לראות את פרי עמלם. מארי נפטר ב־1915 והיה אחראי לכל הערכים המתחילים באותיות A-D, H-K, O-P, T המהוות כמחצית המילון. ברדלי נפטר ב־1923 וסיים את הערכים המתחילים באותיות E-G, L-M, S-Sh, St, W-We. באותה עת קודמו שני סייעים נוספים לתפקיד עורכים בכירים העבודה המשיכה ללא בעיות מיוחדות. ויליאם קרייגי שהחל את עבודתו ב־1901 היה אחראי על הערכים שמתחילים באותיות N, Q-R, Si-Sq, U-V, Wo-Wy וב־1925 המשיך לעבוד מהעיר שיקגו שבה הוא קיבל פרופסורה. העורך הרביעי היה ס.ט. אוניונס שהחל את עבודתו במיזם ב-1914 וכיסה את הטווחים שנותרו: Su-Sz, Wh, Wo, X-Z.
הקונטרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילת שנת 1894 כבר יצאו לאור 11 קונטרסים, בקצב של קונטרס בשנה בקירוב: ארבעה לאותיות A-B, חמישה לאות C ושניים לאות E. מתוכם שמונה היו באורך של 352 עמודים והאחרון בכל קבוצה קוצר כדי לסיימו בסוף האות. בשלב זה הוחלט להוציא לאור את הקונטרסים בכרכים ובפרקי זמן קצרים יותר– אחת לשלושה חודשים. החל מ־1895 הכיל כל קונטרס 65 עמודים ועלה 2.6 שילינג. כשהצטבר מספיק חומר, פורסמו יחדיו 128 ולעיתים אף 192 עמודים. קצב זה נמשך עד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה שהובילה לקיצוצים בכח האדם. כשהצטבר מספיק חומר רציף הוא פורסם בשנית במסגרת החוברות הארוכות המקוריות.
ב־1895 נקרא המילון לראשונה בשם "המילון האנגלי של אוקספורד". הכותרת הופיעה על הכריכה החיצונית של הקונטרסים אך השם המקורי המשיך להיות השם הרשמי והופיע בכל מקום אחר.
הקונטרס ה־125 והאחרון, שכלל את הערכים החל מהמילה Wise ועד סוף האות W, פורסם ב־19 באפריל 1928 ובעקבותיו פורסם המילון הכרוך המלא.
המהדורה הראשונה וכרך המילואים הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי התכנית המקורית המילון האנגלי־אנגלי החדש היה אמור לראות אור בעשרה כרכים בחלוקה לאותיות A, B, C, D, F, H, L, O, Q, Si, Ti; אך ככל שהפרויקט התקדם הכרכים נעשו יותר ויותר עבי כרס. המהדורה המלאה שיצאה ב־1928 אומנם שמרה על החלוקה המקורית אך שני הכרכים האחרונים חולקו לשניים בתחיליות Su ו־V בהתאמה. ניתן היה גם לקבל את הסדרה כולה מחולקת ל־20 חצאי כרכים שכאלה בשני סוגי כריכה אפשריים. המילון כיסה 414,825 ערכים המבוססים על כ־5 מיליון ציטוטים ו־2 מיליון מהם בקירוב הודפסו בפירוט במילון עצמו.
מאז פרסום הכרך הראשון של A-Ant עברו 44 שנה. השפה האנגלית הספיקה להתפתח ולהשתנות והכרכים הראשונים של המילון כבר נראו מיושנים. הפתרון לבעיה זו היה הוצאת כרך מילואים שיעסוק בערכים שדרשו עדכון. כרך המילואים איפשר לעורכים גם לתקן טעויות ולהשלים חוסרים שהתגלו במהדורה הראשונה. לרוכשי מהדורת 1928 הובטח כי יזכו בעותק חינם של כרך המילואים לכשייצא.
כמו בכרכים הקודמים, גם על כרך המילואים עבדו שני עורכים במקביל. קרייגי שהתגורר בארצות הברית עשה את רוב המחקר על האנגלית האמריקנית. בנוסף הוא ערך את האותיות A-K ואת S-T. העבודה כולה ארכה 5 שנים נוספות.
ב־1933 יצא מחדש המילון כולו, לראשונה תחת הכותרת "המילון האנגלי של אוקספורד". אורכם של הכרכים שראו אור אחרי ששת הראשונים אוזן כך שכבר לא היה צורך בחצאי הכרכים. התוצאה הסופית הייתה 12 כרכים על פי התחיליות A, C, D, F, H, L, N, Poyesye, S, Sole, T, V. כרך המילואים היה הכרך ה־13.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של המילון האנגלי של אוקספורד (באנגלית)
המילון האנגלי של אוקספורד, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- אתר המילון האנגלי של אוקספורד
- דוגמה של דף מתוך המילון
צח יוקד, בובל'ה ונערה בת 14 נכנסו למילון היוקרתי בעולם, באתר הארץ, 27 במאי 2018- המילון האנגלי של אוקספורד, באתר OCLC (באנגלית)
- המילון האנגלי של אוקספורד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
