פילולוגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פילולוגיהיוונית: פילוס - Φιλος שפירושה אוהב, ידיד ו-לוגוס - λογος שפירושה מילה) היא מחקר של טקסטים כתובים, בעיקר טקסטים עתיקים, תוך שימוש בכלים מתחום חקר השפה והספרות כדי להכריע בשאלות שקשורות להבנת הטקסט, קביעת הנוסח המקורי של טקסט, זיהוי מחברו, וכיוצא בזה.

במסורת האקדמית של מספר אומות, המונח פילולוגיה במובנו הרחב, מתאר את המחקר של השפה יחד עם הספרות, ההיסטוריה והרקע התרבותי שלה, שהם הכרחיים להבנת יצירות ספרות וטקסטים אחרים של התרבות. מכאן שבנוסף לניתוח הלשוני של הטקסט העיסוק בפילולוגיה נושק גם לעיסוק בהיסטוריה, ארכאולוגיה, בלשנות, רטוריקה, הצפנה, פילוסופיה.

לעתים משתמשים במונח פילולוגיה כמונח נרדף לבלשנות, כלומר מחקר מערכות התקשורת האנושית, בעיקר כאשר המחקר מתבסס על טקסטים קדומים. במקרים אחרים משתמשים בו כדי לתאר את ענף הבלשנות ההיסטורית (דיאכרונית), שעוסקת בחקר מקורות השפות והקשרים העתיקים ביניהן, ענף שמאפשר, בין השאר, לפרש מילים בשפה אחת מתוך שפה אחרת, דרך זיהוי מקור משותף. זאת בניגוד לבלשנות הסינכרונית, העוסקת במבנה השפה כפי שהוא, שהיא עיקר עיסוקם של הבלשנים במאה ה-20.

הענפים של הפילולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פילולוגיה השוואתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פילולוגיה השוואתית חוקרת את הקשרים בין שפות שונות. לדוגמה, הדמיון בין סנסקריט לשפות האירופאיות שהתגלה כבר במאה ה-16, הוביל לספקולציה אודות פרוטו שפה משותפת שממנה צמחו כל השפות האלה (ראה שפות הודו-אירופיות).העניין של פילולוגים בשפות עתיקות הוביל למחקר של מה שנקרא במאה ה-18 שפות "אקזוטיות" מכיוון שהן יכלו לפתור בעיות שקשורות לפענוח המקורות של טקסטים עתיקים.

שחזור טקסטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפילולוגיה כוללת בתוכה גם אלמנטים של ביקורת טקסט (Textual criticism או lower criticism), בניסיון לבנות את הטקסט המקורי מתוך העתקים שלו. הביקורת ההיסטורית (Higher Criticism) שמטרתה לגלות את הזמן, המקום והבעלים של הטקסט, יכולה להתגלות כבעלת ערך רב בניסיונות אלה, אך גם ניזונה מהם.

טכניקות אלה קשורות באופן הדוק לפרשנות, ולכן אין גבול ברור בין פילולוגיה להרמנויטיקה. כתוצאה מכך, כשלטקסט יש חשיבות פוליטית או דתית (לדוגמה, שחזור של המקורות של הבשורות הנוצרית), קשה להגיע למסקנות אובייקטיביות.

פענוח של טקסטים עתיקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענף נוסף של הפילולוגיה הוא פענוח של מערכות כתב עתיקות. ענף זה זכה להצלחה מדהימה באמצע המאה ה-19, בעקבות פענוח הדקדוק המצרי והאשורי. עם הפענוח הסנסציוני של כתב החרטומים על ידי ז'אן פרנסואה שמפוליון בעזרת אבן רוזטה שהתגלתה בשנת 1822, נעשו מספר ניסיונות לפענח מערכות כתב אחרות מהמזרח התיכון ומהאיים האגאיים.

העבודה על פענוח של שפות עתיקות מהמזרח התיכון התקדמה במהירות. באמצע המאה ה-19 הנרי רולינסון (Henry Rawlinson) ואחרים פענחו את כתובות בהיסטון (Behistun Inscription), המתעדות את אותו מלל בפרסית עתיקה, בעילמית (ראו עילם) ובאכדית, על ידי שימוש בוריאציות שונות של כתב יתדות לכל שפה. הבנת כתב היתדות הובילה לפענוח השפה השומרית. השפה החתית פוענחה בשנת 1915 על ידי בדריך הרוזני.

ביוונית העתיקה, כתב לינארי ב' פוענח בשנת 1952 על ידי מיכאל ונטריס (Michael Ventris), שהדגים כיצד הכתב מתעד צורה מוקדמת של יוונית, שמוכרת כיום כמיקנית. כתב לינארי א', מערכת הכתב שמתעדת את השפה של התרבות המינואית עדיין לא פוענחה, למרות הניסיונות הרבים.

הפענוח של שפות עתיקות נמשך בעבודה על ההירוגליפים של המאיה והשפה האטרוסקית. ישנן שפות אשר אין אנו מכירים כיום כגון הכתב הוויקינגי העתיק. לפיענוח טקסטים בשפות אלו עשויה להיות השלכה משמעותית על המחקר ההיסטורי כפי שהיה לפיענוח כתב החרטומים בעזרת אבן רוזטה.

ישנם קשיים רבים בלימוד שפה לא מוכרת. החל בלימוד האותיות ועד ללימוד משמעות המילים והתחביר.

גרשם שלום על פילולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרשם שלום, מייסד חקר הקבלה וגדול חוקריה, נעזר רבות בשיטה הפילולוגית. בהספדו לידידו יוחנן לוי, שנורה למוות ב-1945, תיאר שלום את הפילולוגיה ואת משימת הפילולוג, כלהלן:

מותר לשאול: מה משמעותו של מושג זה 'פילולוג'? הפילולוג הוא ידיד הלוגוס במובן הכפול (או שמא הייתי צריך לומר: האין-סופי ?) של מלה זו. הפילולוג הוא שומר המלה, אבל גם שומר ה-ratio, המשמעות שבספרים. הוא חודר להקשרים שבדברים ובמלים, לבעיות הגנוזות בהם. משמרת זו על ה-logos, שהוא עומד בה, עושה אותו למתורגמן של ערכים, לשומר על המסורת. ללוי הייתה הכרה מלאה של תפקיד זה וכל הכרוך בו... [השמירה] על ערכים של מסורת הומאניסטית גדולה, נראתה לו כדבר הראוי לעמל של חיים, והוא התכונן לתפקיד זה מתוך נשימה ארוכה מאוד ומתוך ניסיון לבנות על השיתין. יפה ידע, ששמירה על מסורת, שתהיה ראויה לתפקידה, דורשת מן הפילולוג לחשוב את הדברים הישנים מחדש, לחשוף את בעיותיהם המתגלות בכל דור ודור בפנים חדשות ולנסות את כוחו בטיפול בהם.

– גרשם שלום, 'על יוחנן לוי', דברים בגו, עם עובד, תל אביב 1975, 482-483

הפילולוגיה ככלי לביקורת התרבות הנוכחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוחנן גלוקר יסד מגזין בשם קתרסיס לביקורת התרבות האינטלקטואלית הנוכחית בישראל, תוך שהוא עושה שימוש בכלים פילולוגיים קלאסיים על מנת לאתר (ולשרש) מחקרים שטחיים במדעי הרוח. המגזין עוסק הן בביקורות נרחבות ומפורטות והן בהצבעה על כשלים קלי-ערך יחסית. המתודה הפילולוגית משמשת לאיתור מקורות השגיאה, ולהסקת מסקנות בגינה.

בתרבות הפופולארית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליעזר שקולניק, אחת הדמויות הראשיות בסרט הערת שוליים, הוא פילולוג תלמודי, וקטע משמעותי מהסרט עוסק בעבודתו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]