Solid state drive

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המבנה הפנימי של כונן קשיח מגנטי, בעל חלקים נעים (משמאל), ושל כונן Solid State המורכב מרכיבי זיכרון (מימין)
mSATA SSD

Solid-State Drive, או בראשי תיבות SSD, הוא אמצעי לאחסון מידע המופיע בכמה צורות:

מטרתם של זיכרונות אלו לשמש תחליף לדיסק קשיח (HDD). מהירותם נובעת מכך שהם אינם מכילים חלקים נעים ולכן זמן הגישה קצר. כמו כן צריכת החשמל נמוכה יותר (לרוב, למעט כונני SSD בעלי ביצועים גבוהים במיוחד), המשקל קטן יותר, והפעולה שקטה יותר כי אין חלקים נעים, תכונה שמגדילה גם את האמינות של הכונן. לעומת זאת, המחיר למגה-בייט של אחסון גדול יותר, הקיבולת המקסימלית קטנה יותר, ובמקרים מסוימים אורך החיים שלו עשוי להיות קצר יותר משל כונן קשיח. על מנת לאפשר את שילובם של כונני ה-SSD במערכות שנבנו באופן המכוון לכוננים קשיחים, ה-SSD מדמה דיסק קשיח באמצעות מנגנון וירטואליזציה ממוחשב המותקן בבקר שלו.

באמצע העשור הראשון של המאה ה-21 התרחב השימוש בכוננים מסוג זה בגלל ירידת מחירם, הגדלת השימוש במחשוב נייד, הגדלת הקיבולת שלהם והמגמה של מחשוב ירוק.

יתרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

היתרון המרכזי של ה-SSD הוא מהירות קריאה וכתיבה גבוהים יותר מכונן מגנטי. הסיבה העיקרית ליתרון הוא שפעולת ה"חיפוש" ("Seek") החיונית לפעולת כוננים מגנטיים נחסכת. פעולת החיפוש משמעה הבאת ראש הקריאה/כתיבה אל מעל המידע, והמתנה לסיבוב הדיסק עד שהנקודה המדויקת עם המידע תגיע אל מתחת לראש. פעולה זו נחסכת ב-SSD בו לא קיים כלל ראש קריאה/כתיבה.

יתרונות נלווים:

  • צריכת הספק נמוכה יותר, וכתוצאה מכך, גם פיזור חום נמוך יותר
  • עמידות טובה יותר בזעזועים וטלטולים
  • בניגוד לכונן מגנטי, SSD לא מייצר רעידות וזעזועים שיכולים להשפיע על רכיבים אחרים במערכת
  • פעולה שקטה לחלוטין

חסרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החיסרון העיקרי של SSD לעומת דיסקים מגנטיים הוא המחיר הגבוה יותר ליחידת זיכרון. בנוסף בעבר האמינות של כונן SSD נפלה מאמינותם של מכוננים רגילים לשימוש ביתי, אבל בימינו זה לא המצב והכוננים אמינים אף יותר מכוננים קשיחים[דרוש מקור].

מקומו של ה-Solid State Drive במדרג הזיכרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מדרג זיכרון

בעולם המחשוב קיים מדרג בין אמצעי זיכרון שונים במערכת מחשב כשהזיכרונות הגבוהים בהיררכיה מאופיינים במהירות גישה גבוהה, נפח קטן ועלות גבוהה. ככל שיורדים בהיררכיה גדל הנפח וקטן המחיר לגודל זהה של זיכרון. הזיכרון המהיר ביותר נמצא במעבדי המחשב עצמם, אחריהם סוגים שונים של Cache והזיכרון המרכזי במחשב. כאשר ההבדל ביניהם אינו נובע ממהירות הכתיבה והקריאה (שגם בה יש רמות שונות אך ללא קשר לסוג הזיכרון אלא לרמות ייצור), אלא ממהירות הגישה.

בנוסף למדרג הזיכרון הפנימי קיים מדרג דומה בין אמצעי אחסון חיצוניים כגון: דיסקים וקלטות. הדיסקים מחולקים לקבוצות טכנולוגיות שונות כשהמהירות יותר הן גם היקרות יותר. קלטות נמצאות במקום נמוך יותר בהיררכיה ומשמשות במקרים רבים לצורך גיבוי.

דוגמאות שימוש ב-SSD כוללות:

  • התקנת מערכת ההפעלה לתוך ה-SSD (יחד עם הגדרתו ב-BIOS ככונן האתחול)
  • הגדרת ה-SSD כזיכרון המטמון של הכונן הקשיח
  • שימוש ב-SSD ככונן איחסון נוסף

שימוש יעיל ב-Solid State Drive[עריכת קוד מקור | עריכה]

נושא השילוב היעיל של SSD רלוונטי במערכות בהם קיימים גם כוננים קשיחים וגם כונני SSD, בדומה לתהליכי ייעול שקרו במעברים קודמים בין טכנולוגיות אחסון שונות (לדוגמה מקלטות אחסון לדיסקטים, ומדיסקטים לכוננים קשיחים). עקרונות שימוש יעיל בכונני זיכרון אלה אינם נפרדים מעקרונות שימוש נכון בכל אלמנט אחר הנמצא בהיררכית הזיכרונות. הרעיון המרכזי הוא למקסם תועלות באמצעות אופטימיזציה של יחסי עלות-תועלת. נתונים חשובים שהשימוש בהם רב או שההשפעה שלהם על ביצועי המחשב גבוהה במיוחד מאוחסנים ברמות גבוהות של ההיררכיה. ככל שחשיבות מהירות איחזור ועדכון הנתונים קטנה, אפשר למקם אותם ברמות נמוכות יותר של ההיררכיה, תוך השפעה נמוכה יותר על ביצועי המערכת. על פי עיקרון זה, קובצי הנתונים המתאימים לאחסון ב-SSD, עשויים להיות קובצי מערכת ההפעלה וקובצי תשתיות אחרות, כגון: אינדקס של בסיס נתונים או קבצים חשובים במיוחד של מערכות חשובות לארגון. מן הראוי לציין שתהליך האופטימיזציה אינו תהליך סטטי חד-פעמי ולכן נדרשות איטרציות רבות של תהליך זה. במקרים רבים ניתן לבצע תהליכים אלה באמצעות מוצרי תוכנה ייעודיים במקום ביצוע ידני.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Jeff Janukowicz & Dave Reinsel, SSDs: The other Primary Storage Alternative , IDC, January 2008

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]