The Boomtown Rats

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חברי הלהקה בביקור בפארק בסגנון "המערב הפרוע" בקליפוניה, 1981

The Boomtown Rats (קרי: בומטאון ראטס; מילולית: עכברושי בומטאון) היא להקת גל חדש מאירלנד שהייתה פעילה בין 1977 ל-1986. מנהיג הלהקה וסולנה היה בוב גלדוף בנוסף היו חברים בה (בהרכבה המקורי) ג'וני פינגרס בפסנתר וקלידים, גארי רוברטס בגיטרה מובילה, פיטר בריקט בגיטרה בס, גארי קוט בגיטרה וסיימון קרואו בתופים. הלהקה, שהתפרקה רשמית ב-1986, שבה והתאחדה ב-2013 ללא פינגרס וקוט. בין להיטיה הידועים Rat Trap מ-1978 ו-I Don't Like Mondays מ-1979.

תולדות הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורם של כל ששת חברי ההרכב מהעיר דן לירי שבאירלנד. הם הופיעו לראשונה תחת השם "The Nightlife Thugs", אך שינו אותו לשם שגלדוף מצא בספרו האוטוביטוגרפי של וודי גאת'רי Bound for Glory, שהתייחס לכנופיית נערים בשם "עכברושי בומטאון".

באוקטובר 1976 עברה הלהקה ללונדון וחברה לסצנת הפאנק בעיר. היא הוחתמה בחברת Ensign Records ובאוגוסט 1977 הוציאה את הסינגל הראשון שלה Lookin' After No. 1, בו מנגן גלדוף בסקסופון, בנוסף לשירה. היה זה הסינגל הראשון מתוך תשעה שהגיעו ברצף לרשימת 40 הגדולים של מצעד הסינגלים הבריטי. תקליט הבכורה שלהם, The Boomtown Rats ראה אור בספטמבר 1977.

תקליטם השני, A Tonic for the Troops ראה אור ביוני 1978 ויצא במקביל בארצות הברית בחברת קולומביה רקורדס. תקליט זה כלל את הלהיט Rat Trap, שיר הגל חדש/פאנק הראשון שהגיע למקום הראשון במצעד הסינגלים הבריטי.

ביולי 1979 ראה אור הסינגל I Don't Like Mondays, אודות אירוע ירי שביצעה ברנדה אן ספנסר בינואר אותה שנה בסן דייגו, בו רצחה שניים ופצעה תשעה נוספים. לטענתה משום שפשוט לא אהבה ימי שני. השיר היה להיט בבריטניה וב-32 מדינות נוספות אך הוחרם למעשה בארצות הברית בשל סמיכות בזמנים למקרה הטרי. השיר נכלל באותה שנה באלבומה השלישי של הלהקה והמוערך שבהם‏[1]‏, The Fine Art of Surfacing, שכלל גם את הלהיטים Diamond Smiles ו-Someone's Looking at You. באותה עת הפך מנהיג הלהקה גלדוף לכוכב תוכניות אירוח טלויזיוניות בבריטניה, אירלנד וארצות הברית בשל החן הטבעי שלו ושנינותו.

ב-1980 הוציאה הלהקה את אלבום האוסף Banana Republic וב-1981 את אלבום האולפן הרביעי שלה, Mondo Bongo. בשלב זה עזב נגן הגיטרה גארי קוט את הלהקה. תקליטה הבא של הלהקה, V Deep מ-1982, שהוקלט במבנה של חמישייה והיה מושפע ממקצבי רגאיי וסקא פאנק היה כישלון‏[2].

בקיץ 1982, בשבועות הראשונים של מלחמת לבנון, הופיעה הלהקה בגני התערוכה בתל אביב במסגרת פסטיבל שאירח להקות גל חדש ורגאיי מחוץ לארץ.‏[3]

ב-1984 החל מנהיג הלהקה, גלדוף, לעסוק בפעילות הומניטרית ובארגון קונצרטי צדקה לסיוע לרעבי אפריקה. בנובמבר אותה שנה הייתה הלהקה שותפה לבנד איד, סופר גרופ של אמני בריטניה ואירלנד שהקליטה את השיר Do They Know It's Christmas?‎, פרי עטם של גלדוף ומידג' יור. שנה לאחר מכן ראה אור תקליט האולפן השישי של הלהקה, In the Long Grass, בו ניכר כי מעייניו של גלדוף כבר אינם בלהקה וכתיבתו הפכה מרושלת‏[4].

הופעתה האחרונה של הלהקה, שכמעט ולא תפקדה עוד לאר הוצאת האלבום הכושל, הייתה ב-17 במאי 1986 בדבלין במסגרת המופע "Self Aid" שיוחד כולו לאמנים אירים. מיד לאחר המופע הוכרז על פירוק הלהקה.

ביוני 2013 הכריז גלדוף על איחוד הלהקה ליצירת אלבום "קלאסי" וסיבוב הופעות בבריטניה וארצות הברית‏[5].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]