דיונון הרוקחים
 דיונון הרוקחים
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | רכיכות |
| מחלקה: | סילוניות |
| תת־מחלקה: | דיונונאים |
| סדרה: | דיונונים |
| תת־סדרה: | Sepiina |
| משפחה: | דיונוניים |
| סוג: | דיונון |
| מין: | דיונון הרוקחים |
| שם מדעי | |
 Sepia officinalisליניאוס, 1758 | |
| |
דְּיוֹנוּן רוֹקְחִים[2] או דיונון מצוי (שם מדעי: Sepia officinalis, שם עממי: common cuttlefish) הוא מין ממשפחת הדיונוניים שבסדרת הדיונונים המצוי באוקיינוס האטלנטי עד לחופי דרום אפריקה, הים התיכון, הים הצפוני, הים השחור. הוא מצוי עד לעומק 200 מטר אך בעונת הרבייה עולה למים רדודים.
מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אורכו של הדיונון הזה 49 ס"מ ומשקלו 4 ק"ג, הוא נחשב לאחד מהגדולים בבני הסדרה, אך קטן מהמין דיונון אוסטרלי. הדיונון מחליף צבעים לפי צורכי ההסוואה ולפי רגשותיו. בעתות זעם הוא משחיר ומאדים ובעתות רגיעה הצבע נהיה בהיר יותר.
הדיונון משתמש בהסוואה הן כדי לתפוס טרף קטן כמו סרטנים ודגים קטנים והן כדי להימלט מטורפיו כמו חכאיים, מורנות, דגי חרב ולווייתנים. אם ההסוואה לא עוזרת הוא יימלט בעזרת סילון ויפריש חומר דמוי דיו המעוור את טורפיו או מבלבל אותם.
דיונון זה מצוי גם בחופי ישראל ולדעת האדמו"ר מראדזין ממנו הפיקו את ציצית התכלת. אמנם על פי ראיות רבות, הן מבחינת המציאות הפיזית והן מבחינת הסימנים ההלכתיים, חוקרים שונים אומרים ששיטה זה אינה נכונה, ולשיטתם כנראה התכלת הופקה מהארגמון קהה-הקוצים[3][4][5].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דיונון הרוקחים, באתר ITIS (באנגלית)
- דיונון הרוקחים, באתר NCBI (באנגלית)
- דיונון הרוקחים, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- דיונון הרוקחים, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- דיונון הרוקחים, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דיונון הרוקחים באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ מילון בעלי חיים: רכיכות (תשס"ד), 2003. האקדמיה ללשון העברית
- ^ נירה קרמון, "תעשיית הארגמן העת העתיקה באגן המזרחי של הים התיכון", עבודת גמר לקבלת תואר מוסמך, אוניברסיטת חיפה, 1986, עמ' 72; Ziderman, I.," "BA" Guide to Artifacts: Seashells and Ancient Purple Dying", The Biblical Archaeologist, Vol. 53, No. 2 (Jun., 1990), p. 99; Karmon, N., Spanier, E., "Archaeological Evidence of the Purple Dye Industry From Israel" in The Royal Purple and the Biblical Blue: Argaman and Tekhelet,Spanier, E., M. Ron (Eds.), Jerusalem, 1987, p. 147.
- ^ Ziderman, I., " "BA" Guide to Artifacts: Seashells and Ancient Purple Dying", The Biblical Archaeologist, Vol. 53, No. 2 (Jun., 1990), p. 100.
- ^ McGovern, P.E., Michael, R.H., "Royal Purple Dye: The Chemical Reconstruction of the Ancient Mediterranean Industry", American Chemical Society, Vol. 23, No. 5 (1990), p. 156.