המרכז האקדמי הישראלי בקהיר
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מכון מחקר  |
| מדינה |
מצרים |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1982 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1982 |
  | |
המרכז האקדמי הישראלי בקהיר הוא מרכז מחקרי-תרבותי אשר פועל בקהיר משנת 1982, בחסות האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
אודות המרכז[עריכת קוד מקור | עריכה]
המרכז הוקם בשנת 1982, כחלק מהסכם השלום בין ישראל למצרים, בחסות החברה המזרחית הישראלית (כיום האגודה הישראלית ללימודי המזרח התיכון והאסלאם) והאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ומנהלו הראשון היה הפרופסור שמעון שמיר, אשר שימש בתפקיד שלוש שנים[1]. לפי ההסכם מצרים הייתה אמורה להקים מרכז דומה בישראל, אולם עד היום טרם עשתה זאת.
מטרת המרכז היא לקדם את שיתוף הפעולה התרבותי והאקדמי בין ישראל למצרים. בין השאר עוסקים בעזרה לחוקרים ולסטודנטים מצרים הלומדים עברית, יהדות ותולדות ישראל ובתרגום ספרות ומחקר בעברית לערבית בניב מצרי. המרכז מקיים באופן תדיר מפגשים והרצאות עם אושיות תרבות ואקדמיה ישראליות מרכזיות. במרכז קיימת ספריה גדולה המתמקדת בעיקר בהיסטוריה ובתרבות של ישראל, ביהדות, בלשון ובספרות עברית. כמו כן פועל המרכז במטרה להנציח ולתעד את תרבותם ומורשתם של קהילת יהודי מצרים[2]. בראש המרכז עומד מאז 2006 הפרופסור גבי רוזנבאום. המרכז שוכן במבנה בשכונת דוקי שברובע גיזה בקהיר, סמוך למלון שרתון קהיר.
עם פרוץ ההפיכה במצרים בחודש ינואר 2011, הוחזר לישראל ראש המרכז, הפרופסור גבריאל רוזנבאום, המנהל אותו נכון לשנת 2013, בעיקר מישראל.
בשנת 2016 פרסם שמעון שמיר ספר על תולדות המרכז[3].
ראשי המרכז[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופ' שמעון שמיר (1984-1982)
- פרופ' גבי ורבורג (1986-1984)
- פרופ' אשר עובדיה (1989-1986)
- פרופ' יוסף גינת (1992-1989)
- פרופ' עמנואל מרקס (1996-1992)
- פרופ' ששון סומך (1997-1996)
- ד"ר יוסי אמיתי (2001-1997)
- פרופ' דוד קושניר (2003-2001)
- פרופ' שריאל שליו (2006-2003)
- פרופ' גבי רוזנבאום (2006-)
ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיתונאי בני ציפר טען ב-2009, שהמרכז הוא בועה מבוצרת עם סידורי ביטחון מופרזים שיצרו לישראל דימוי של כוחניות אכזרית. המרכז לרוב לא הצליח לייצור שיתוף פעולה עם אנשי אקדמיה מצרים או אנשים שרצו ללמוד על ישראל והתרבות הישראלית[4].
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלי פודה (עורך), "רב שיח: תרומתו של המרכז האקדמי הישראלי בקהיר ליחסי ישראל-מצרים במלאת עשרים שנה לייסודו (2002-1982)", בתוך: המזרח החדש כרך מז, תשס"ח.
- שמעון שמיר, "עלה טרף - סיפור המרכז האקדמי הישראלי בקהיר", ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב, 2016
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אודות המרכז האקדמי הישראלי בקהיר באתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
- גלעד מוליאן, לקרוא את סובול בקהיר, באתר ynet, 20 בנובמבר 2009
- ניר יהב וניר לנדאו, קהיר, כשזאב רווח עשה סטנד אפ בקהיר, באתר וואלה!, 7 באפריל 2009
- דניאל אדלסון, מה קורה לסטודנט שבא למרכז הישראלי בקהיר?, באתר ynet, 6 בינואר 2010
- הסדנה להיסטוריה חברתית, לימודי יהדות על גדות הנילוס, באתר הארץ, 29 ביולי 2020
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^
אלי עמיר, בחזרה אל השנים היפות ביחסים בין ישראל למצרים, באתר הארץ, 21 באוגוסט 2016
- ^ בני ציפר, מצרים רבים לומדים תרבות עברית, באתר הארץ, 6 בדצמבר 2005
- ^ יוסי אמיתי, "עלה טרף": זיכרונות מתור הזהב הקהירי, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2016
- ^ בני ציפר, בני ציפר | אני מבין לחלוטין את הסלידה שיש למצרים משגריר ישראל, באתר הארץ, 19 בספטמבר 2009
