המרכז האקדמי הישראלי בקהיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המרכז האקדמי הישראלי בקהיר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מידע כללי
סוג מכון מחקר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1982
תאריך פתיחה רשמי 1982 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המרכז האקדמי הישראלי בקהיר הוא מרכז מחקרי-תרבותי אשר פועל בקהיר משנת 1982, בחסות האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

אודות המרכז[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז הוקם בשנת 1982, כחלק מהסכם השלום בין ישראל למצרים, בחסות החברה המזרחית הישראלית (כיום האגודה הישראלית ללימודי המזרח התיכון והאסלאם) והאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ומנהלו הראשון היה הפרופסור שמעון שמיר, אשר שימש בתפקיד שלוש שנים[1]. לפי ההסכם מצרים הייתה אמורה להקים מרכז דומה בישראל, אולם עד היום טרם עשתה זאת.

מטרת המרכז היא לקדם את שיתוף הפעולה התרבותי והאקדמי בין ישראל למצרים. בין השאר עוסקים בעזרה לחוקרים ולסטודנטים מצרים הלומדים עברית, יהדות ותולדות ישראל ובתרגום ספרות ומחקר בעברית לערבית בניב מצרי. המרכז מקיים באופן תדיר מפגשים והרצאות עם אושיות תרבות ואקדמיה ישראליות מרכזיות. במרכז קיימת ספריה גדולה המתמקדת בעיקר בהיסטוריה ובתרבות של ישראל, ביהדות, בלשון ובספרות עברית. כמו כן פועל המרכז במטרה להנציח ולתעד את תרבותם ומורשתם של קהילת יהודי מצרים[2]. בראש המרכז עומד מאז 2006 הפרופסור גבי רוזנבאום. המרכז שוכן במבנה בשכונת דוקי שברובע גיזה בקהיר, סמוך למלון שרתון קהיר.

עם פרוץ ההפיכה במצרים בחודש ינואר 2011, הוחזר לישראל ראש המרכז, הפרופסור גבריאל רוזנבאום, המנהל אותו נכון לשנת 2013, בעיקר מישראל.

בשנת 2016 פרסם שמעון שמיר ספר על תולדות המרכז[3].

ראשי המרכז[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיתונאי בני ציפר טען ב-2009, שהמרכז הוא בועה מבוצרת עם סידורי ביטחון מופרזים שיצרו לישראל דימוי של כוחניות אכזרית. המרכז לרוב לא הצליח לייצור שיתוף פעולה עם אנשי אקדמיה מצרים או אנשים שרצו ללמוד על ישראל והתרבות הישראלית[4].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]