מקדחה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מקדחה חשמלית
1:תפסנית (אחז המקדח, "פוטר"); 2: תפסנית חליפית; 3: מפתח התפסנית; 4: מגבל לקביעת עומק הקידוח; 5: בסיס האחז; 6: ידית אחיזה משנית; 7: מתג המאפשר להפעיל או לנתק את פעולת ההקשה; 8: מתג תמסורת לשליטה על יחס ההעברה מהמנוע למקדח; 9: בית התמסורת; 10: מנוע המקדחה; 11: מתג לשליטה על כיוון הסיבוב ("הופך סיבוב"); 12: מתג ההפעלה, עם שליטה עדינה על מהירות הסיבוב; 13: מתג נעילה להפעלה קבועה; 14: תקע חשמלי.
קולות של שימוש במקדחה
שימוש במקדחה

מקדחה היא כלי עבודה שתפקידו ליצור חורים בחומרים קשים כגון מתכת, אבן, עץ ועוד.

שיטת הקידוח של רוב המקדחות היא על ידי נעיצת מוט בורגי מחודד (מקדח) בתנועה בורגית (סיבוב + נעיצה), כאשר המסילות שעל הבורג מאפשרות את פינוי החומר הנהרס בקידוח.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקדחות הקדומות ביותר הידועות היו מקדחות קשת (אנ'). ההמצאה של המקדחה החשמלית מיוחסת לארתור ג'יימס ארנו (Arthur James Arnot) במלבורן, אוסטרליה בשנת 1889, ולווילהלם פיין (Wilhelm Fein) בשטוטגרט, גרמניה בשנת 1895. ב-1898 הייתה חברת AEG מגרמניה לחברה הראשונה בעולם ששיווקה מקדחה חשמלית ניידת. ב-1917 חברת Black & Decker הוציאה פטנט על מתג הפעלה דמוי הדק שהותקן על ידית המקדחה.

סוגי מקדחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקדחה ידנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקדחות הידניות יצאו מן השימוש עם הופעת המקדחה החשמלית, אך עדיין ניתן למצוא מקדחות ידניות בבתי מלאכה ובתי ספר. מקדחה ניידת ראשונה נבנתה על ידי מילווקי כלי עבודה ומשקלה היה מעל ל-2 ק"ג.

מקדחת כח לאחיזה ידנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

למקדחות כח יש מנוע, בדרך כלל חשמלי או טורבינה המונעת באוויר דחוס ("מקדחה פנטאומטית"). מקדחות חשמליות ניזונות מאספקת חשמל חיצונית או מסוללה חשמלית נטענת המהווה חלק מגוף המקדחה. מקדחות כח ידניות, ובייחוד מקדחות עם סוללה, משמשות לעיתים קרובות גם כמברגות כח, כאשר במקום מקדח מרכיבים עליהן ראש מברג. מקדחות המשתמשות באוויר דחוס נמצאות בשימוש כאשר מקדחה חשמלית אינה מתאימה.

קיימות מקדחות כח ידניות, חשמליות או פנאומטיות, המשלבות פטיש רב עוצמה עם פעולת הקידוח. מקדחות אלו נקראות לפעמים "פטיש כח" או "פטיש אוויר" (אם הן פנאומטיות), ומכונות לעיתים "קנגו" ("Kango") על שם אחד היצרנים של כלים אלו.

מקדחות עמוד או מקדחות שולחן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקדחות עמוד

מקדחת עמוד היא מקדחה שאינה אחוזה ביד המפעיל, אלא מהווה חלק ממתקן מקובע. בדרך כלל המקדחה מצוידת בשולחן, עליו מקובע החלק אותו מעבדים באמצעות מלחציים. המפעיל מרכין את ראש המקדחה כלפי החלק המעובד, בדרך כלל על ידי סיבוב ארכובה. מקדחות עמוד מצוידות פעמים רבות בעזרים נוספים, כמו למשל מערכת גובלים המאפשרת לקבוע בדיוק את עומק הקידוח, אסוך שמן או נוזל קירור המזרים נוזל על אזור הקידוח, כדי למנוע התחממות יתר וכן כדי לפנות את השבבים, מערכת שאיבה ("ואקום") המפנה את השבבים מאזור הקידוח, מערכת רובוטית המפנה את החלק לאחר העיבוד וטוענת חלק חדש, וכן הלאה.

יש מאפיינים משותפים למקדחת שולחן ולכרסומת. ניתן להשתמש בכרסומת כמקדחה, אך לא ההפך.

חלקים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כּו֗ש, תפסנית, אֶחֶז המקדח, פוּטֶר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר תפסניות, ומפתח תפסנית: למעלה - תפסנית בהידוק ידני. במרכז - תפסנית עושה שימוש במפתח תפסנית להידוק המקדח. בתחתית - מפתח תפסנית.
משמאל: מבט על התפסנית מלפנים - ניתן לראות את שלוש הלסתות המשמשות לאחיזת המקדח. בסיבוב ראש התפסנית, ידנית או בעזרת המפתח, נעות הלסתות כלפי פנים ונועלות את המקדח כך שציר המקדח מתלכד עם ציר הסיבוב של המקדחה.

התפסנית היא ראש המקדחה, והיא אוחזת במקדח. שמה העברי של התפסנית הוא "כּו֗ש", אך שם זה כמעט לא קיים בשימוש יומיומי (השם הנפוץ הוא "פוּטֶר)- ". ישנן מספר תכונות עיקריות:

  • קוטר התפסנית. כלומר, הקוטר המרבי של מקדח שהוא מסוגל לאחוז.
  • סוג הנעילה. הנעילה האפיינית היא בעזרת סיבוב גליל שמהווה את חלקה החיצונית של התפסנית. ישנן תפסניות בהן סיבוב הגליל ידני, כמו התפסנית העליונה בתמונה משמאל, ואחרות שדורשות מפתח מיוחד, כמו התפסנית השנייה בתמונה, והמפתח שמוצג תחתה. סיבוב הגליל מרחיק או מקרב למרכז הציר את שלושת הלסתות שאוחזות במקדח. ישנן מקדחות שהנעילה בהן היא חשמלית, וישנן מקדחות שבהן לפיתת המקדח נעשית בכוח קפיץ, ושחרורו על ידי משיכת התפסנית לכיוון גוף המקדחה.

מתגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

1. מתג סוג הפעולה 2. מתג כיוון הסיבוב 3. מתג הפעלה 4. מתג המהירות 5. מתג הפעלה קבועה 6. מפתח אחז 7. ידית אחיזה נוספת 8. תפסנית
לחיצה על התמונה תאפשר צפייה בגרסה מוגדלת בה נוח יותר להבחין במספרים על יד החלקים התואמים להם.

לכל מקדחה ישנם מספר מתגים השולטים על פעולת המקדחה, ביניהם נפוצים:

  • מתג הפעלה - צורתו כצורת הדק והוא מורכב על ידית האחיזה.
  • מתג הפעלה קבועה - בדומה למתג ההפעלה, גם מתג זה מורכב על ידית האחיזה. מטרתו לאפשר הפעלה רצופה בלי שהמשתמש יאלץ ללחוץ על כפתור ההפעלה.
  • מתג ברירת מהירות - משמש לקביעת המהירות הסיבובית של המקדחה. ברוב המקדחות הוא מאוחד עם מתג ההפעלה, ומהירות הסיבוב עולה ביחס ישר לעוצמת הלחיצה. ישנן מקדחות בהן מורכב בורג פלסטי על מתג ההפעלה, וניתן להגביל באמצעותו מהירות סיבוב, או לשמור על מהירות מסוימת בשימוש בהפעלה קבועה. ישנן מקדחות בהן קביעת מהירות הסיבוב היא מכנית, ונעשית על ידי הסטת טבעת שנתות הנמצאת על הפוטר.
  • מתג שינוי כיוון הסיבוב - למתג זה ישנן שני מצבים: פנימה (ימינה, Right) והחוצה (שמאלה, Left).
  • סוג הפעולה - ישנן מקדחות בעלות סוגי פעולה שונים: קידוח רגיל, קידוח פטישון (סיבוב + רטט) וישנן מקדחות רבות עוצמה בעלות מצב פטישון ללא סיבוב.

ידית אחיזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לחבר, בדרך כלל, ידית נוספת למקדחה לשיפור האחיזה.

מנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקדחה מורכב, על פי רוב מנוע חשמלי, ישנן מקדחות שמופעלות בעזרת אוויר דחוס. ישנם מנועים בעוצמות שונות, החל ממאות ואט למקדחות פשוטות, וכלה באלפי ואט בפטישונים.

מצמד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן מקדחות בעלות רכיב הנקרא מצמד, תפקיד המצמד הוא לנתק את מנוע המקדחה מהפוטר, בעת הפעלת התנגדות גבוהה מצד המקדח. כלומר, הפסקת פעולת המקדחה בזמן של עומס גבוה. תכונה זו שימושית בעת הברגת ברגים - כאשר הבורג מהודק מספיק (לרוב לפי המומנט שיועד לו), המקדחה מפסיקה להדק אותו - כדי למנוע הידוק יתר (הריסת ראש הבורג). ישנן מקדחות (בעיקר מברגות), בהן ניתן לשנות את רמת ההפרדה של המצמד, להברגת ברגים שונים.

מקדחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

למקדחות ניתן לחבר סוגים שונים של מקדחים. ישנם מקדחים המשמשים לקידוח בסוגי חומר שונים, ישנם מקדחי איזמל המשמשים לשבירה, ישנם מקדחים בעלי צורה של מברג המשמשים להברגה וישנם ראשים המשמשים לשיוף.

פטישון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לסוג זה של מקדחות יש עוצמה רבה וניתן לחבר להם מקדחים בצורת איזמל. מתג סוג הפעולה שלהם מאפשר לבחור מצב רטט ללא סיבוב. מקדחות אלו מסוגלות לבקע גושי בטון וסלעים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]