טורבינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Dampfturbine Laeufer01.jpg

טורבינה (במקור מילה גרמנית שמשמעותה גוף מסתובב) היא מנוע סיבובי הממיר זרימה של נוזל או גז לאנרגיה מכנית סיבובית. האנרגיה בגל המסתובב של הטורבינה מנוצלת להפעלת מתקנים, מכונות או גנרטורים להפקת חשמל.

בהתאם לסוג החומר המגיע לטורבינה, מבחינים בין טורבינת מים, טורבינת גז, טורבינת קיטור או טורבינת רוח. טורבינות המים הראשונות הומצאו בעת העתיקה והגיעו לידי פיתוח בתקופה הרומאית. טורבינת המים המודרנית הומצאה על ידי פורנדון ב-1828. הטורבינה הנפוצה ביותר היום היא מנוע סילון המהווה טורבינת גז.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לסווג את הטורבינות לפי כוון הזרימה בהן. בהתאם לכך ניתן להבדיל בין טורבינות ציריות וטורבינות רדיאליות. הטורבינה מורכבת מבית הטורבינה (סטאטור) וממאיץ (רוטור). המאיץ הוא גל המונח על המיסבים של בית הטורבינה. בית הטורבינה (הסטאטור) הופך את האנרגיה הפוטנציאלית של הנוזל או הגז המוזרם לתוכו לאנרגיה קינטית של זרימה.

בית הטורבינה והמאיץ מורכבים ממערכת של כפות, כנפיים או להבים, זאת בהתאם לסוג הנוזל או הגז המוזרם לתוכם. תפקידם הוא להזרים במהירות את הנוזל או הגז לעבר הלהבים או הכפות במאיץ ולהגביר את האנרגיה הנוצרת במאיץ כאשר הנוזל או הגז פוגע בו. דוגמה לטורבינה פשוטה היא שבשבת המסתובבת באמצעות נשיפה.

שימושים של טורבינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תחנות כוח להפקת חשמל משתמשות בטורבינות שונות. ישנן תחנות בהן הטורבינה מופעלת באמצעות סילון של קיטור. תחנות מסוג זה הן תחנות אורות רבין בחדרה ואשכול באשדוד. הקיטור בתחנה זו נוצר מהסקת פחם. ישנן תחנות כוח בהן יש טורבינות המופעלות באמצעות מים, תחנות אלו נקראות - תחנת כוח הידרואלקטרית. תחנה מסוג זה היא תחנת הכוח הישנה בנהריים. תחנות כוח קטנות יותר נעזרות בטורבינות המונעות באמצעות הרוח. תחנות מסוג זה ניתן למצוא ברמת הגולן.
  • במנועי בנזין ודיזל ניתן להרכיב מגדש טורבו. מגדש זה מנצל את הגזים השרופים הנפלטים ממנוע הרכב כדי להניע טורבינה. טורבינה זו מחוברת בגל למדחס. כאשר הטורבינה מסתובבת המדחס מסתובב איתה ומזין את המנוע בתערובת נוספת לבעירה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]