מריו שנברג
 |
ערך שניתן לשפר את מקורותיו
| |
| ערך שניתן לשפר את מקורותיו | |
 | |
| לידה |
2 ביולי 1914 רסיפה, ברזיל  |
|---|---|
| פטירה |
10 בנובמבר 1990 (בגיל 76) סאו פאולו, ברזיל |
| ענף מדעי | פיזיקה |
| מקום מגורים | ברזיל |
| מקום לימודים |
|
| מוסדות |
אוניברסיטת סאו פאולו |
| תלמידי דוקטורט |
José Leite Lopes |
| פרסים והוקרה |
|
| הערות | יהודי |
| תרומות עיקריות | |
| מחקרים על תהליכים גרעיניים הקשורים להתפוצצות סופרנובה. בהשראתו הכינוי לתהליך אורקה (Urca-process) | |
  | |
מריו שנברג (בפורטוגזית: Mário Schenberg, גם Schönberg; 2 ביולי 1914, רסיפה – 10 בנובמבר 1990, סאו פאולו) היה פיזיקאי, מהנדס חשמל, מבקר אמנות וסופר יהודי-ברזילאי. ידוע בעיקר בזכות תרומותיו באסטרופיזיקה ובפרט מחקריו על תהליכים גרעיניים הקשורים בהתפוצצויות סופרנובה.
שנברג נחשב לאחד הפיזיקאים התאורטים החשובים בברזיל. הוא פרסם מחקרים בתרמודינמיקה, מכניקה קוונטית, מכניקה סטטיסטית, תורת היחסות, אסטרופיזיקה ומתמטיקה.
שנברג התעניין באמנות פלסטית והתיידד עם אמנים ברזילאים חשובים, ביניהם אמיליאנו די קוולקנטי, לזר סגל, ז'וזה פנסצ'י, קנדידו פורטינרי וברונו ג'ורג'י וכן אמנים ממדינות אחרות, בהם מארק שאגאל ופבלו פיקאסו. שנברג היה גם מבקר אמנות ופרסם מגוון מאמרים על עבודותיהם של אמנים ברזילאים בני זמנו.
שנברג נודע גם כחבר במפלגה הקומוניסטית הברזילאית, ובשל כך נעצר מספר פעמים על ידי הדיקטטורה הצבאית ששלטה בברזיל באותן שנים. בנוסף היה פעיל מאוד פוליטית ונבחר פעמיים כחבר פרלמנט מטעם מדינת סאו פאולו.
באקדמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנברג החל את לימודיו בפקולטה להנדסה ברסיפה. לאחר מכן, הוא עבר לסאו פאולו (לבית הספר הפוליטכני של אוניברסיטת סאו פאולו), שם גם סיים לימודים בפילוסופיה ובמתמטיקה.
ב-1939, נסע לאירופה, ועבד במכון לפיזיקה של אוניברסיטת רומא עם הפיזיקאי אנריקו פרמי. בהמשך, עבר לציריך, בה עבד עם הפיזיקאי וולפגנג פאולי. עם התקרבות המלחמה, נסע לפריז לעבוד עם פרדריק ז'וליו קירי.
ב-1940, כבר לאחר שחזר לברזיל, הוענקה לו מלגה מטעם מוסד גוגנהיים ועבד עם הפיזיקאי האמריקאי ג'ורג' גאמוב בוושינגטון במחקרים באסטרופיזיקה. לאחר מכן, היה לעמית מחקר במכון למחקרים מתקדמים בפרינסטון. עבד גם במצפה האסטרונומי של ירקס עם סוברהמניאן צ'נדראסקאר.
ב-1944, חזר שנברג לברזיל, ועבד באוניברסיטת סאו פאולו (USP) עד 1948, עת נסע לאירופה, לשהות של 5 שנים בבריסל, בה עבד בתחומים קרינה קוסמית ומכניקה סטטיסטית. בתקופה זו עבד גם עם הכימאי, הפיזיקאי והמתמטיקאי הבלגי איליה פריגוז'ין ושיתף פעולה עם קבוצתו של ג'יוספה אוכיליאני.
בין השנים 1953 ו-1961, היה ראש המחלקה לפיזיקה באוניברסיטת סאו פאולו, בה הקים את המעבדה לפיזיקה של המצב המוצק וחנך את הקורסים הראשונים למחשוב באותה האוניברסיטה.
תהליך אורקה וגבול שנברג-צ'נדראסקאר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהשראתו הכינוי לתהליך אורקה (Urca-process), תהליך מחזורי בו מתרחשות תגובות גרעיניות, בהן משחרר גרעין האטום אנרגיה תוך בליעה של אלקטרון ופליטת חלקיק בטא וזוג נויטרינו ואנטי-נויטרינו. התהליך עצמו גורם להקטנה של הלחץ הפנימי העומד כנגד כח הכבידה עד כדי חציית הסף הקריטי ומוביל לקריסת הכוכב פנימה לליבתו ולהתפוצצות סופרנובה. ג'ורג' גאמוב נתן לתהליך את שמו, על שם הקזינו הנודע בריו דה ז'ניירו, בעקבות הערה של שנברג - "האנרגיה בליבת כוכב המתפוצץ כסופרנובה חיש נעלמת כמו הכסף בשולחן רולטה".
ב-1942 גילו ופרסמו שנברג והפיזיקאי ההודי סוברהמניאן צ'נדראסקאר את גבול שנברג-צ'נדראסקאר, המבטא את המסה המקסימלית של ליבתו של כוכב היכולה למנוע את קריסתן הכבידתית של השכבות העליונות בכוכב לתוך הליבה, עם כילוי מאגרי המימן בה.
בפוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במקביל לפעילותו האקדמית, השתתף שנברג באופן פעיל בשיח על בעיותיה הפוליטיות והכלכליות של ברזיל. הוא יזם בסאו פאולו את מסע התעמולה "הנפט הוא שלנו", נאבק על ההגנה על משאביה המינרליים הגרעיניים של ברזיל, והיה מעורב בדיונים על מתקנים למחקר גרעיני.
ב-1946, הוא נבחר לציר במועצה המחוקקת של מדינת סאו פאולו מטעם המפלגה הקומוניסטית הברזילאית (Partido Comunista Brasileiro, PCB). בהמשך, הודח ונעצר ממניעים פוליטיים. ב-1962 נבחר שוב כציר, הפעם מטעם מפלגת העבודה הברזילאית (Partido Trabalhista Brasileiro, PTB), אך מינויו נשלל, לאחר שהואשם בכך שהשתייך למפלגה הקומוניסטית.
ב-1964, נעצר שוב בידי הדיקטטורה הצבאית, לאחר שהוכרז כנמלט במשך 5 חודשים. בעקבות לחץ של הקהיליה המדעית בעולם, בוטל הצו לאוסרו.
ב-1969, עם ההכרזה על הצו הממסדי מס' 5 (Ato Institucional Número Cinco, AI-5), הוא הוצא לגמלאות בכפייה, ונאסר עליו להיכנס לתחומי הקמפוס האוניברסיטאי של אוניברסיטת סאו פאולו. צו זה בוטל רק ב-1978, כאשר החלה חזרתה ההדרגתית של ברזיל למשטר דמוקרטי. ב-1979, צורף שנברג שוב לסגל האקדמי באוניברסיטת סאו פאולו. באותה התקופה, סוף שנות השבעים, כאשר כבר נחשב שנברג לדמות לאומית ידועה, הגביר את פעילותו הפוליטית. שנברג גינה את הסכם הגרעין בין ברזיל וגרמניה ויצא נגד שימוש בלתי הולם באנרגיה גרעינית. ב-1979 חזר לאוניברסיטת סאו פאולו וב-1987 היה לפרופסור אמריטוס.
שנברג הלך לעולמו בשנת 1990 והותיר אחריו בת, פרופ' אנה קלרה גריני שנברג, גנטיקאית ומיקרוביולוגית באוניברסיטת סאו פאולו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ביוגרפיה של מריו שנברג (בפורטוגזית)
- מריו שנברג, באתר קרן הזיכרון לג'ון סימון גוגנהיים (באנגלית)