לדלג לתוכן

סטפניה וילצ'ינסקה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏ביוגרפיה: קישור פנימי - לערך במקום לדף פרושונים
Danisl1987 (שיחה | תרומות)
שורה 44: שורה 44:


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.sztetl.org.pl/he/cms/-17/2167,-/ ערב עיון סביב דמותה ופועלה של סטפניה וילצ'ינסקה לרגל יום האישה הבינלאומי 2012 בוורשה], מתוך פורטל השטעטל הוירטואלי לתולדות יהדות פולין
* [http://cemetery.jewish.org.pl/id_59445/info/_Stefanja_Wilczyńska.html פרטיה של סטפה וילצ'ינסקה], באתר קברי היהודים בפולין {{פולנית}}
* [http://cemetery.jewish.org.pl/id_59445/info/_Stefanja_Wilczyńska.html פרטיה של סטפה וילצ'ינסקה], באתר קברי היהודים בפולין {{פולנית}}
* [http://www1.yadvashem.org/yv/he/about/events/event_details.asp?cid=34 טקס אזכרה לציון 68 שנים להירצחם של יאנוש קורצ'אק, אנשי צוות בית היתומים והילדים], באתר [[יד ושם]]
* [http://www1.yadvashem.org/yv/he/about/events/event_details.asp?cid=34 טקס אזכרה לציון 68 שנים להירצחם של יאנוש קורצ'אק, אנשי צוות בית היתומים והילדים], באתר [[יד ושם]]

גרסה מ־15:21, 1 בפברואר 2012

סטפניה וילצ'ינסקה (1927)

סְטֶפַנְיָה (סְטֶפָה) וִילְצִ'ינְסְקָה בפולנית: Stefania (Stefa) Wilczyńska;‏ 1886, ורשה6 באוגוסט 1942, טרבלינקה) הייתה מחנכת ומורה יהודייה פולנייה, שותפתו העיקרית של יאנוש קורצ'אק בניהול בית היתומים שלו.

ביוגרפיה

וילצ'ינסקה נולדה בוורשה ליוליאן יצחק וסלומה לבית וַאלפיש, במשפחה יהודית פולנית אמידה. סיימה את לימודיה בבית הספר לבנות ידוויגה שיקורסקה (Jadwiga Sikorska) בוורשה, ומשם המשיכה ללימודי מדעים באוניברסיטת לייז' בבלגיה. עם שובה לוורשה היא החלה לעבוד, תחילה בהתנדבות, במעון לילדים יהודים יתומים, הצליחה להקים ולארגן בית מחסה עבורם ומונתה לנהל אותו.

בשנת 1909 פגשה בד"ר יאנוש קורצ'אק, ובין השניים נוצר קשר עבודה. יחד ניהלו בית יתומים לילדים יהודים בוורשה, שהשתכן ברחוב קְרוֹכְמַאלְנָה 92 (שהועבר מספר פעמים בגטו ורשה: לכְלוֹדְנָה 33, סְיֶינָה 16 ושְלִיסְקָה 9). בית היתומים פעל בין 1912 ל-1942, ונעשה בו שימוש בשיטות פדגוגיות חדשניות. וילצ'ינסקה שימשה המנהלת, בהיעדרו של קורצ'אק במלחמת העולם הראשונה, ובמהלך נסיעתו לארץ ישראל בשנים 1934 ו-1936.

בשנת 1919 הייתה וילצ'ינסקה המנהלת הכללית של בית הילדים, וקורצ'אק שימש המנהל ראשי. היא ארגנה חוג לנשים אמידות, שהיו מוכנות לסייע לבית היתומים.

בשנת 1935 ביקרה וילצ'ינסקה בארץ ישראל ושהתה זמן מה בעין חרוד. היא חזרה לביקור ב-1938, אך שבה לפולין כשהחלו להגיע ידיעות מדאיגות באשר לגורל היהודים בה. עם הכיבוש הנאצי, הצליחו אנשי עין חרוד לארגן לווילצ'ינסקה אפשרות לעזוב את פולין, אך היא סירבה ועברה עם קורצ'אק והילדים לגטו.

ב-5 באוגוסט 1942 הגיעו הגרמנים לבית היתומים, כדי לקחת את היתומים ואת חלק מאנשי סגל העובדים למחנה ההשמדה טרבלינקה. קורצ'אק (שיכול היה להציל את חייו) ווילצ'ינסקה נשארו עם חניכיהם ברגעיהם האחרונים. קורצ'אק הרגיע את היתומים וסיפר להם שהם יוצאים לטיול ביחד. קורצ'אק ווילצ'ינסקה הלכו עם היתומים אל מותם בידי הנאצים.

הנצחה

בחלקו הצפון-מערבי של הר הרוח, בסמוך לנטף, נחנך בשנת 1995, במלאת חמישים שנה לסיום מלחמת העולם השנייה, יער זיכרון ליהדות פולין. ביער אבן הנצחה ליאנוש קורצ'אק ולעוזרתו וילצ'ינסקה.

כתביה

  • Stefania Wilczyńska, Słowo do dzieci i wychowawców (wybór i opracowanie: Barbara Puszkin, Marta Ciesielska; tłumaczenia filologiczne z języka żydowskiego i hebrajskiego, Lena Benoualid, Adam Bielecki, Ela Frydman), Warsaw: Muzeum Historyczne m.st. Warszawy, Ośrodek Dokumentacji i Badań Korczakianum,‪ 2004.‎ (Z kręgu Korczaka, tematy, ludzie, dokumenty) (בפולנית)

לקריאה נוספת

  • שמעון זקס, רונית פלוטניק,‬ סטפה: האשה מאחורי קורצ’אק 1886–1942,‫ תל אביב: פפירוס, תשמ"ו 1986. (המחברים הם פרופסור לחינוך מיוחד באוניברסיטת תל אביב ותלמידתו, לימים פסיכולוגית)
  • Shimon Sachs, Stefa: Stefania Wilczynskas paedagogische Alltagsarbeit im Waisenhaus Janus Korczaaks, Weinheim: Juventa, 1989. (בגרמנית)

מאמרים:

  • עדה הגרי-פוזננסקי, 'השפעתם של יאנוש קורצ'אק וסטפה וילצ'ינסקה על ילדי הקיבוץ', החינוך המשותף, כז (95): 64–71, 1978.
  • יוסף (יוזק) ארנון, 'חינוך מחנכי הפנימיות ע"י סטפה וילצ'ינסקה ויאנוש קורצ'אק', החינוך: רבעון לדברי פדגוגיה ופסיכולוגיה, נ: 127–144, 1978.
  • יוסף ארנון, 'חינוך מחנכי הפנימיות על ידי סטפה וילצ'ינסקה ויאנוש לקורצ’אק', יאנוש קורצ’אק – מאה שנה להולדתו, בתוך החינוך נ, ג–ד (תשל"ח), עמ' 127-144. (נדפס גם בתוך: אדיר כהן (עורך), יאנוש קורצ’אק: דיוני הכנס הבינלאומי במלאות מאה שנים להולדתו, חיפה – תל אביב: בית הספר לחינוך – אוניברסיטת חיפה; בית הספר לחינוך – אוניברסיטת תל אביב, תשל"ט 1979, עמ' 99–120.)
  • עדה הגרי-פוזננסקי, 'יאנוש קורצ'אק וסטפה וילצ'ינסקה בעיני חניכיהם', החינוך וסביבו: שנתון סמינר הקיבוצים, ו–ז (תשמ"ג/תשמ"ד): 93–132.
  • עדה הגרי-פוזננסקי, סטפה וילצ'ינסקה, 'סטפה וילצ'ינסקה: מכתבים', עדות, ה: 132–142, 1990.
  • עדה הגרי-פוזננסקי, 'סטפה ווילצ'ינסקה – כפי שהייתה', עיונים במורשתו של יאנוש קורצ'אק (חיפה: הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה), 5: 166–194, תשנ"ה 1995.
  • אורלי פרידמן-בן-שלום, 'תיעוד ותעודה: סטפה וילצ'ינסקה המחנכת', דור לדור: קבצים לחקר תולדות החינוך היהודי בישראל ובתפוצות, לג: 193–204, 2008 (פועלה והגותה של סטפה וילצ'ינסקה, בהסתמך על דבריה בעל פה ועל כתביה, בעיקר מביקורה ב-1936 בעין חרוד.)
  • * תמי קויפמן, 'נשים וזיכרון – סטפה וילצ'ינסקה', דור לדור: קבצים לחקר תולדות החינוך היהודי בישראל ובתפוצות, לג: 205–220, 2008. (קריאה מגדרית של תרומתה של וילצ'ינסקה לתיאוריה החינוכית של קורצ'אק, פועלה החינוכי וקורותיה בשואה.)

קישורים חיצוניים