אדיר כהן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אדיר כהן, מרץ 2008

אדיר כהן (נולד ב-10 במאי 1937) הוא מחנך ומומחה בחינוך, סופר ומומחה ישראלי בתחום הביבליותרפיה. הוא מכהן כראש החוג לחינוך במכללת עמק יזרעאל ופרופסור אמריטוס בפקולטה לחינוך של אוניברסיטת חיפה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביו של אדיר כהן, היה אמציה ברוך כהן, איש חינוך, ממקימי הגימנסיה "בנימינה", שהייתה אחת הגימנסיות הראשונות בארץ ישראל[1]. אימו, פרידה כהן, הייתה אחותו של המשורר העברי האמריקאי הלל בבלי ובתו של הרב זלמן דוב ראשגולין (ראשיגולסקי), מחבר "הגיוני לב" (1927) ו"חקרי לב" (1947) (האחרון בעריכת הלל בבלי)[2]. אדיר כהן גדל בראשון לציון.

ספרו הראשון של אדיר כהן, "חילות ישראל ומלחמותיהם בעבר ובהווה", ראה אור בהיותו בן שבע עשרה, ועליו זכה בפרס של משרד החינוך והמחלקה להנצחת החייל במשרד הביטחון[3]. כבר בגיל זה שימש כמבקרו הספרותי של העיתון "הבוקר" של הציונים הכלליים, ובהמשך בעתונים דבר והארץ. הוא פרסם ביקורות ומסות על המחדשים בספרות העברית הצעירה, עבודה בה המשיך במסגרת לימודיו באוניברסיטה. במקביל פרסם מספר ספרי מחקר, כגון "יצירתו הספרותית של יוסף חיים ברנר".

את שירותו הצבאי עשה כעורך בהוצאת "מערכות". שם גם כתב את ספרו "ברוח סערה", על מפעלו של יהודה ארזי בהגנה, ברכש ובהעפלה (המבוא לספר נכתב על ידי דוד בן-גוריון). בגיל עשרים החל לעסוק בעיבוד אגדות ומעשיות לילדים. בין ספריו בנושא: "פרחי לוטוס", "ורד וחנית", "באוהלי השבטים", "סלע האוהבים".

כהן למד לתארים הראשון והשני בספרות, חינוך ופילוסופיה באוניברסיטה העברית, והיה תלמידו של מרטין בובר. במקביל למד בסמינר למורים על שם דוד ילין בירושלים. מגיל 24 עסק בהוראה בבית המדרש למורים על שם שיין בפתח תקווה, ומשם עבר ללמד בסמינר לוינסקי בתל אביב. בד בבד עבד באוניברסיטה העברית, ובהנחייתו של פרופסור אלכסנדר מרדכי דושקין הקים את המרכז לחינוך יהודי בתפוצות במכון ליהדות זמננו באוניברסיטה. אחר כך היה מרצה במחלקה להכשרת מורים שבאוניברסיטת תל אביב.

כהן כתב באוניברסיטת ניו יורק את הדוקטורט שלו, בתחום הפסיכולוגיה והספרות, וממנו נבטה שנים מאוחר יותר הביבליותרפיה. מנחיו לדוקטורט היו הפרופסורים יצחק ברזילי, חיים ליף ודיויד רודבסקי. נושא העבודה היה ניתוח פסיכולוגי וספרותי של יצירתו של יוסף חיים ברנר. באותה תקופה לימד במכללה לחינוך ע"ש דוד ילין, בסמינר התאולוגי היהודי ובאוניברסיטת ניו יורק.

בשובו לישראל שימש כמרצה בחוג לחינוך שבאוניברסיטת חיפה. עמד בראש החוג לחינוך ובראש בית הספר לחינוך באוניברסיטה והקים בו את המרכז לספרות ילדים. עמד במשך עשרים שנה בראש הקתדרה לחינוך ולחברה. עורך ראשי של כתב העת "עיונים בחינוך" לעיון ולמחקר בחינוך, בפקולטה לחינוך. במקביל הקים את כתב העת "מעגלי קריאה", לעיון ולמחקר בספרות ילדים. ב-1982 ייסד באוניברסיטה את המגמה ללימודי ביבליותרפיה. בנוסף הקים את כתב העת "נפש" לפסיכולוגיה ולטיפול.

נכון ל-2011 פרסם כהן כחמישים ספרי ילדים אותם כתב, ערך ותרגם, ביניהם סדרת הספרים "שרשרת הזהב" ואוסף המעשיות של עם ישראל. כהן פרסם גם שמונה רומנים: "מסע לכתובת אבודה", "מסע בנקבת עץ התות", "גילוי אריות", "קריעת חלום", "שחפים שמוטי כנפיים", "קוים מקבילים וסכין", "גנב הפעמונים מאביבית" ו"רומן קרוע". הוא גם עסק בתרגום לעברית של ספרים מאת ג'ק לונדון, מוריס מטרלינק ואחרים.

אדיר כהן נשוי לבלהה לבית רמלר ולהם ארבעה ילדים. ושבעה נכדים.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כהן זכה בפרס רופין למדעי החברה, פרס למדן לספרות ילדים, פרס קיפניס לחקר ספרות ילדים, פרס המייסדים של אוניברסיטת ניו-יורק, פרס סנאט העיר ברמן בגרמניה לספרות, ופרס קרן מץ בניו יורק.

מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקריו של אדיר כהן עוסקים בפילוסופיה של החינוך ובחינוך המודרני, ביבליותרפיה, הומור-תרפיה, תרפיה פילוסופית, חקר הבדידות, פילוסופיה לילדים, וחקר הפתגמים. כהן כתב, ערך ותירגם 138 ספרים.

הפילוסופיה של החינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקריו של כהן בתחום הפילוסופיה של החינוך התמקדו ראשית בחינוך הרדיקלי ותרומתו לשינוי הקיצוני בחינוך כפי שהיה מקובל עד לשנים האחרונות. בתחום זה בחן כהן את תורותיהם של חשובי המחנכים הרדיקליים, שעם אחדים מהם גם עבד כשהיה בניו יורק, כמו: ניל פוסטמן, ג'ונתן קוזול, איוון איליץ' ופאולו פריירה. כהן ניסה גם לבדוק כיצד ניתן ליישם את הרעיונות הרדיקליים בחינוך הלכה למעשה, ולכן התמקד גם בחינוך היצירתי וביצירתיות בחינוך, בראיית הילד במרכז החינוך וכמטרת החינוך. הוא בחן את החינוך החופשי ובית הספר החופשי, ההשתמעויות של החינוך הרדיקלי לחינוך ההומניסטי היום וכדומה.

נקודת הכובד של מחקריו אלו, היא בהעברת מרכזו של החינוך מהחברה, האידאולוגיה והמורשת, אל הילד עצמו, עולם חוויותיו ובעיקר יצירתיותו, בהנחה שמתוך כל אלה יתפתח אדם חושב ויצירתי שבונה חברה צודקת יותר. בין הספרים שפרסם על הוגים בנושא זה היו "משנתו החינוכית של מרטין בובר"; שלושה ספרים על הגותו של יאנוש קורצ'אק - "יאנוש קורצ'אק", "יאנוש קורצ'אק המחנך" ו"להיות שמש להיות אור"; "מבשר החינוך החדש" על יוהאן היינריך פסטאלוצי; וכן "החינוך המודרני – משנתו החינוכית של ברטראנד ראסל". על ברטראנד ראסל.

מוקד שני שלו בתחום פילוסופיית החינוך, הוא העיסוק בפילוסופיה של מחנכים, כמו מרטין בובר או אריך פרום. כהן מנסה לחקור ולנתח את החינוך הדיאלוגי שהם פיתחו ולהציג מודלים של חינוך דיאלוגי והומניסטי על פי תורותיהם, לפיהן החינוך מבוסס על שיח בין החניך למחנך, בין החברה לבין האלוהים, ובנוי על יחסי אני-אתה. חינוך זה מתרחק מכל כפייה בחינוך ומאפשר לילדים פתיחות לגישות אקזיסטנציאליסטיות והומניסטיות, עם דגש על חירות היחיד ואחריותו לעולם מתוך היותו בונה ומבקר את החברה בה הוא מצוי, ועל יחסי אני-אתה, כלומר זיקות ישירות אל העולם והחיים, ואפילו אל האלוהים. מרעיונות אלו צמחו צורות שונות של בתי ספר ייחודיים המקובלים כיום, כמו בית הספר הדיאלוגי ובית הספר הדמוקרטי.

מוקד שלישי בחקר הפילוסופיה של החינוך, הוא פילוסופיה לילדים, ועל כך כתב כהן את ספרו "פילוסופים קטנים". כהן טוען בו כי יש להקנות חינוך פילוסופי לילדים מן הגיל הרך ביותר, מתוך הנחה שהילד הוא פילוסוף מגיל צעיר, והוא פתוח ומסוגל לחקור את העולם. הוא מבקר את חוסר הפתיחות של החינוך הקלאסי, ומציע בספרו להכניס הפילוסופיה הלכה למעשה לבתי הספר. הוא דוגל בהעדפת דרך החקר על פני דרך השינון והקבלה, ומדבר בזכות החשיבה הביקורתית וטיפוחן של עמדות נון-קונפורמיסטיות. בין הספרים שפרסם בנושא הפילוסופיה של החינוך ניתן למנות את "מהפכה בחינוך", "החינוך החופשי", "החינוך המודרני", "האהבה והתקווה – החינוך בחברה השפוייה", ו"אייכה?! מחשבת החינוך ההומאניסטי".

ביבליותרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדיר כהן הוא ממפתחי הביבליותרפיה - טיפול באמצעות טקסטים ספרותיים. נקודת המוצא של גישה זאת היא שכל אדם הוא סיפור חייו, אנו סיפורים מהלכים, ונשאלת השאלה: מי מספר אותנו? האם אנו מספרים את עצמנו, חיים את חיינו כפי שאנו רוצים? או שאנו חיים תסריטים שלא אנחנו בחרנו והם נכפו עלינו על ידי ההורים, החברה, האידאולוגיה. הביבליותרפיה מבקשת להחזיר לאדם את הסיפור שלו, וכלים חשובים ביותר בתהליך טיפולי זה עשויים להיות הספרות והשירה. דרך הקריאה וההזדהות של האדם עם דמויות ספרותיות, הוא מנתח לא רק את הסיפור של הגיבורים עליהם הוא קורא, אלא גם את הסיפור שלו, בשל השלכה לא מודעת שהוא מבצע על הגיבורים. כשהוא מנסה להתכתב איתם או לייעץ להם, הוא למעשה מנסה להתכתב או לייעץ לעצמו. ניתן להשתמש בכלים שמציעה הביבליותרפיה גם באוטותרפיה – הטיפול של האדם בעצמו. בין ספריו של כהן בביבליותרפיה ניתן למנות את: "סיפור הנפש: ביבליותרפיה הלכה למעשה", "עולם השקר", "חלום הנפש" ו"אלף הפנים של האני".

תחום טיפולי חשוב אותו פיתח כהן הוא כתיבהתרפיה, טיפול בעזרת כתיבה אישית של המטופל, יומן אישי, והתוודעות שלו לעצמו דרך כתיבתו. על התחום ועל כלים לטיפול באמצעותו, כתב כהן בספרו "הדף המפוכח – כתיבהתרפיה הלכה למעשה".

בתחום התרפיות פיתח כהן גם את הטיפול הפילוסופי, לפיו לא רק החוויות הריגושיות עומדות במרכז, אלא ניתן גם בעזרת הפילוסופיה, החשיבה וההתפלספות העצמית, להגיע לתובנות אישיות. בספרו "מרפא פילוסופי", מציע כהן כלים לשימוש בפילוסופיה כחלק מההתמודדות האדם עם קשייו.

תרפיה נוספת שפיתח היא הומור-תרפיה, ובנושא זה פרסם את הספרים "חיים בצחוק – הומור תרפיה הלכה למעשה", "ספר ההומור היהודי הגדול", "הספר הגדול של הבדיחה והשנינה" ו"ההומור של עם ישראל לדורותיו".

כהן ניסה לארגן את הספרייה הטיפולית בתחומי התרפיות, כאשר פרסם כחמישה עשר ספרים שמביאים טקסטים טיפוליים עם הדרכה לעבודה טיפולית, ביניהם "לחלום בעיניים פקוחות" (3 כרכים), "שריקה בחשיכה", (4 כרכים) "מלים על פי תהום: השירה והנפש" (3 כרכים), "להפליג עם כוכב", "לעוף עם פרפרים", "המסע המופלא אל עצמי".

תחום נוסף אותו פיתח כהן בתחום הנפש הוא חקר הבדידות. מחקריו בתחום זה בנויים בחלקם על ראיונות אישיים עם עשרות אנשים המספרים על בדידותם ומתעמתים עימה. כהן ניסה לאפשר להם לבחון את הבדידות שלהם גם בשיח וגם במטפורות שהעלו. בתחום זה חקר גם את הבדידות של נפגעי נפש, בין השאר באמצעות ניתוח שירים שכתבו בניסיון להתמודד עם בדידותם. כהן בוחן בספריו את הבדידות בשירה ובסיפורת, זאת על מנת להקנות כלים להתמודדות עם הבדידות. בין הספרים אותם כתב בתחום ניתן למנות את "סיפורה של הבדידות" ו"הבדידות כגורל".

חקר ספרות הילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחקר ספרות הילדים הדגיש כהן את השינויים שחלו בספרות זו, ביניהם המעבר מספרות ילדים דידקטית, שמבקשת לבצע חיברות לילדים, אל ספרות הרואה את עולמו של הילד במרכז, מפתחת את חשיבתו ונאבקת בסטראוטיפים. בנושא זה כתב את ספרו "תמורות בספרות ילדים".

כהן עסק רבות בחקר הסטראוטיפים בספרות הילדים, בספרו "פנים מכוערות במראה", שעוסק בסטראוטיפים הלאומיים בספרות הילדים. ספר זה תורגם לערבית וראה אור בירדן. כהן עסק גם בניתוח דמות האישה בספרות הילדים. בספרו "לישון עם כיפה אדומה, לקום עם שלושה חזירונים קטנים" מבקש כהן לכתוב מחדש את הסיפורים של ספרות הילדים, כחלק מההתמודדות החברתית הפסיכולוגית והחינוכית עם תסריטי היסוד של חיינו, שמציעה ספרות זו.

פתגמים וציטטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כהן עסק רבות בפתגמים, אפוריזמים וציטטות, ופרסם מספר ספרים בתחום הזה, כמו "ספר הציטטות הגדול", "ספר הציטטות היהודי הגדול" ו"ספר הציטטות הפילוסופי הגדול".

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אנציקלופדיה למימרות: ישראל ואומות העולם / מאת אדיר כהן; העורך: ברוך קריא; ‫תל אביב: י. שמעוני, 1957-1960.
  • פסטאלוצי האיש ודרכו בחינוך; ‫ ירושלים: המחלקה לענייני הנוער והחלוץ של ההסתדרות הציונית, תשכ"ג.
  • סופרים עבריים בני זמננו: משוררים, מספרים, מחזאים, מסאים ומבקרים; ‬‫ תל אביב: מ. מזרחי, תשכ"ד.
  • אוצר חכמת העולם; ‫ תל אביב: א. זלקוביץ, 1965.
  • ספרות ילדים בעולם יצירתו של לב טולסטוי, מו"ל ושנת הוצאה לא ידועים.
  • גבורת ישראל בחזון הדורות / ערך אדיר כהן; ‫ תל אביב: א. זלקוביץ, 1968.
  • פרחים במשעול העבדות: מאגדות הכושים / תרגם ועבד אדיר כהן; כתבה וצירה זיוה שישא; ‫ תל אביב: עקד, -197?
  • יצירתו הספרותית של יוסף חיים ברנר; ‫ תל אביב: ב. צ’ריקובר, תשל"ב.
  • מאקארנקו המחנך: (האיש, משנתו ומפעלו החינוכי); ‫ תל אביב: ב. צ’ריקובר, תשל"ב 1972.
  • דרכים בהוראת השירה; ‫ תל אביב: הוצאת טרקלין, תשל"ג 1972.
  • אלון בסער: עלילות רכש ופרקי העפלה / ציורים: שלום (סול) בסקין; ‫ תל אביב: מלוא, 1973.
  • יאנוש קורצ’אק המחנך: (האיש, משנתו ומפעלו החינוכי); ‫ תל אביב: ב. צ’ריקובר, תשל"ד 1974.
  • אדם במלחמה: מבחר פרקי ספרות / ליקט וערך: אדיר כהן; ‫תל אביב: הוצאת מערכות, תשל"ה 1975.
  • משנתו החינוכית של מרטין בובר; ‫ תל אביב: יחדיו, תשל"ו 1976.
  • דרך הרוח: כוחה המחנך של הספרות; ‫ תל אביב: יחדיו, תשל"ז 1977.
  • כתיבה יצירתית; ‫ תל אביב: הוצאת עקד, תשל"ט 1979.
  • החינוך המודרני: משנתו החינוכית של ברטראנד ראסל; ‫ תל אביב: הוצאת יבנה, תש"ם 1979.
  • יאנוש קורצ’אק: דיוני הכנס הבינלאומי במלאת מאה שנים להולדתו / העורך: אדיר כהן; ‫ חיפה: בית-הספר לחינוך, אוניברסיטת חיפה, בית-הספר לחינוך, אוניברסיטת תל אביב, תשל"ט 1979.
  • מסע בניקבת עץ התות: רומאן; ‫ תל אביב: אל"ף, תשל"ט.
  • מפגשים: לגעת במילים לחיות שיר / ערך אדיר כהן: עיצוב: שמעון זנדהאוז; ‫ תל אביב: הוצאת עם עובד, תשמ"ט.
  • מכתב לכתובת אבודה: רומאן; ‫ תל אביב: יחדיו, תש"ם 1979.
  • קווים מקבילים וסכין; ‫ תל אביב: מפעל סופרי חיפה של אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל על ידי עקד, תש"ם 1980.
  • גילוי אריות; ‫ תל אביב: "רמדור-אורי שלגי", 1981.
  • גנב הפעמונים מאביבית; ‫ תל אביב: צ’ריקובר, תשמ"א.
  • עיונים בספרות ילדים: פרקי עיון ומחקר / העורך: אדיר כהן; ‫ חיפה: אוניברסיטת חיפה, בית-הספר לחינוך-המרכז לספרות ילדים, תשמ"ג 1983.
  • מהפכה בחינוך; ‫ תל אביב: הוצאת רשפים, תשמ"ג 1983.
  • החינוך החופשי; ‫ תל אביב: רשפים, תשמ"ד 1983.
  • קריעת חלום; ‫ תל אביב: אל"ף, תשמ"ד 1983.
  • הוראת הספרות: עיונים ופרקי הדרכה / העורך: אדיר כהן; חיפה: אוניברסיטת חיפה, בית הספר לחינוך - המעבדה להוראת הספרות; החברה למחקר מדעי שימושי - אוניברסיטת חיפה; גסטליט, תשמ"ג.
  • האהבה והתקווה: החינוך בחברה השפויה; ‫ תל אביב: רשפים, תשמ"ה 1985.
  • פנים מכוערות במראה: השתקפות הסכסוך היהודי-ערבי בספרות הילדים העברית; ‫ תל אביב: רשפים, תשמ"ה 1985.
  • מלים נוגעות: כתיבה יצירתית; ‫ תל אביב: רשפים, תשמ"ו 1985.
  • ספר ושמו אדם: עיונים במחשבת החינוך ההומאניסטי; ‬‫חיפה: אוניברסיטת חיפה, בית-הספר לחינוך, הקתדרה לחינוך ולחברה ע"ש חנן בר-נצר, תשמ"ח.
  • מבשר החינוך החדש: הגותו ומפעלו החנוכי של פסטאלוצי; ‫ חיפה: הוצאת אח, תשמ"ט 1988.
  • תמורות בספרות ילדים; ‫ חיפה: אח, תשמ"ט 1988.
  • להיות שמש, להיות אור: החינוך כאהבה-דוגמתו של יאנוש קורצ’אק; ‫ חיפה: הוצאת אח, תשמ"ט 1988.
  • איכה?!: בחיפוש אחר האדם; מחשבת החינוך ההומאניסטי; ‫ חיפה: "אח", תשנ"א 1990.
  • סיפור הנפש: ביבליותרפיה הלכה למעשה; ‫ קריית ביאליק: "אח", תשנ"א 1990.
  • להפליג עם כוכב: שירים וסיפורים להאיר ימים / ליקט אדיר כהן; איורים: אורה איתן; ‫ אבן יהודה: רכס פרויקטים חינוכיים, 1993.
  • חיים בצחוק: הומור-תראפיה הלכה למעשה; ‫ חיפה: אמציה, תשנ"ד 1994.
  • הדף המפוכח: כתיבהתראפיה הלכה למעשה; ‫ חיפה: אמציה, תשנ"ה 1995.
  • לחלום בעיניים פקוחות; ‫ תל אביב: הוצאת ידיעות אחרונות, 1995.
  • שריקה בחשיכה; ‫ תל אביב: ידיעות אחרונות, 1995.
  • הפילוסוף פיטר פן והפסיכולוגית עליסה; ‬‫ חיפה: אמציה, תשנ"ו 1996.
  • חלום הנפש: דמיון, פנטאסיה וחלימה בהקיץ; ‫ חיפה: אמציה, תשנ"ו 1996.
  • היכן גר האלוהים?: ניצוצות וסיפורים חסידיים כמרפא לנפש; ‫ חיפה: אמציה, 1996.
  • גחליליות: פנסים קטנים באפלה הארה מן המזרח הרחוק; ‫ חיפה: אמציה, תשנ"ו 1996.
  • לישון עם כיפה אדומה, לקום עם שלושה חזירונים קטנים; ‫ חיפה: אמציה, תשנ"ז 1997.
  • עולם השקר: הבטים פסיכולוגיים ופילוסופיים, אישיים וחברתיים, פוליטיים ומשפטיים, ספרותיים ואמנותיים; ‫ חיפה: אמציה, 1999.
  • ספר הציטטות הגדול: הגיגים, אמרי שפר ופתגמים מפי אנשי שם רוח וספר / ליקט וערך: אדיר כהן; תל אביב: הוצאת כנרת, 1996.
  • הספר הגדול של הבדיחה והשנינה; ‫ חיפה: אמציה, 2000.
  • ספר הפעילויות הגדול: יצירתיות, חשיבה, רגשות, אינטליגנציה רגשית, חברתיות, ריבוי אינטליגנציות, כישורי חיים ואמנויות בפגישה של הילד את עצמו ובהעשרת עולמו: לילדים, להורים, למחנכים ולמטפלים; איורים: נורית יובל, ‫ נתניה: שמעוני הוצאה לאור, תשס"ב 2001.
  • הספר הגדול של מצחיקני העולם: להמתיק ימים בצחוק; איורים: נורית יובל, ‫ נתניה: שמעוני, תשס"ג 2002.
  • הספר הגדול של ספורי העמים: ספורים עוקצניים ומבדחים על אנשים ומעשים במראה העקמה; איורים: נורית צרפתי, ‫ נתניה: שמעוני, תשס"ג 2002.
  • בדידות כגורל / אדיר כהן; דב איכנולד; ‫ תל אביב: ידיעות אחרונות, 2003.
  • ספר הציטטות הגדול: הגיגים, אמרי שפר ופתגמים מן המקורות היהודיים / ליקט וערך: אדיר כהן; ‫ אור יהודה: כנרת, תשס"ג 2003.
  • ספר ההומור היהודי הגדול: אוצר הבדיחה היהודית והישראלית לדורותיה / ליקט וערך: אדיר כהן; ‬‫ אור יהודה: כנרת, 2004.
  • ההומור של עם ישראל לדורותיו: מהתנ"ך ועד ימינו; ‫ חיפה: אמציה, תשס"ד 2004.
  • מרפא פילוסופי: תרפיה פילוסופית הלכה למעשה: "פילוסופיה פעילה" כמדריך פילוסופי לחיים, להתמודדות ולטיפול; חיפה: אמציה, 2007.
  • פילוסופים קטנים: פילוסופיה לילדים ועם ילדים (חיפה: אמציה, 2008)
  • סוקרטס וקסנטיפה בירח דבש: מפגש עם פילוסופיה בדרכי ההומור והצחוק (חיפה: אמציה, 2008)
  • סלח להוריך ושקם את חייך (חיפה: אמציה, 2009)
  • שחור לבן בגוונים: אופטימיזם| פסימיזם| תקווה, אבן יהודה, הוצאת אמציה, 2013
  • החיים כואבים - התמודד עם הסבל ורפא את חייך, הוצאת אמציה, 2015.
  • מכתבי אהבה יצר יוצר יצירה', הוצאת אמציה 2016.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אמציה ברוך כהן, דבר, 25 במרץ 1969
  2. ^ אדיר כהן במאמר הספד על דודו, יצירתו המגוונת של הלל בבלי, "הבוקר", 14 ביולי 1961, עמ' 5
  3. ^ הוצאת יוסף שמעוני, מעריב, 27 בדצמבר 1957 (מודעה)