אביבית בלס ברנס
לידה |
29 בדצמבר 1960 (בת 63) תל אביב, ישראל |
---|---|
תחום יצירה | אמנית רב תחומית העוסקת ברישום, ציור, מיצב וכתיבה |
אביבית בלס ברנס (נולדה ב-29 בדצמבר 1960 בתל אביב) אמנית רב תחומית ומרצה לאמנות.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתם של גילה בלס (פרופסור לאמנות מודרנית), ושמעון בלס (סופר ופרופסור לספרות ערבית), נשואה לערד ברנס ואם לגלאל ברנס.
בוגרת המדרשה לאמנות ובעלת תואר שני באמנות פלסטית מאוניברסיטת פריז VIII.
ב-2005, חזרה לישראל לאחר שהות של 20 שנה בפריז.
הציגה בכ־80 תערוכות יחיד וקבוצה באירופה, אוסטרליה, וישראל.
תערוכת יחיד של יצירתה, "שטח מעבר", הוצגה במוזיאון תל אביב לאמנות, 2010 - 2011. (התערוכה לוותה בקטלוג).
עבודותיה נמצאות באוספים רבים פרטיים וציבוריים באירופה, ארצות הברית, קנדה וישראל.
זכתה בפרסים שונים בצרפת, ובפרס לאמן מצטיין מטעם המשרד לקליטת עלייה.
לימודים והוראה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1984 - בוגרת המדרשה לאמנות, רמת השרון (כיום בית ברל)
- 1985 - תולדות האמנות אוניברסיטת תל אביב, החוג לתולדות האמנות
- 1986 - אטלייה לליתוגרפיה, בוזאר, פריז
- 1989- M.A באמנות מאוניברסיטת פריז VIII, נושא התזה: "סגנון, שפה, והייחודיות של הסדרה בציור"
מאמצע שנות ה-80 ועד היום עוסקת בהוראת אמנות במסגרות שונות בפריז ובישראל.
2012-2022 מרצה ומנחה סדנאות לציור ופיסול במרכז פיס לגיל הזהב, פרדס חנה-כרכור.
מ-2014 מרצה בכירה במכללה האקדמית לחברה ואמנויות ASA, הקריה האקדמית אונו (תולדות אמנות, אמנות וחברה, ציור, פיסול ומיצב).
מרצה אורחת במקומות נוספים.
אודות יצירתה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מ-1992 ואילך העבודה של אביבית בלס ברנס מאופיינת בחומריות רבה ובצמצום צבעוני. כמו ב'מטבח' או ב'מעבדה' פרטית היא יוצרת תרכובות ייחודיות של חומריות בהירה שממחישה עומק, מרחק/קרבה, אור וצל, נפחיות ונוכחות של דימוי, ויוצרת מרחבים ציוריים שהם עוצמתיים ועדינים בו זמנית.
השימוש בחומריות עבה/תבליטית מקורו בזרם אמנות אירופאי הקרוי מטייריזם (matiérisme), ומיוחס לזרם ה'אנפורמל' (informel) המופשט באמנות. תחילתו בשנות ה-50 בצרפת עם יצירתם של ז'אן פוטרייה Jean Fautrier וז'אן דובופה Jean Dubuffet, בהמשך הוא מופגן בעיקר בעבודות של אנטוני טפייס Antoni Tàpies ואנסלם קיפר Anselm Kiefer. המטייריזם במהותו הוא ציור שעושה שימוש בחומרים לא מסורתיים כמו חול, אדמה, גבס, שעווה, זפת, עץ, אלמנטים צמחיים ואחרים, המאפשרים עיבוד תבליטי וחריטה.
הכתיבה מהווה גורם חשוב ביצירתה של אביבית בלס ברנס. היא כותבת סיפורים ושירים (פורסמו בעיתון 'דבר', ב 'עיתון 77' ובקטלוגים שונים) ובאורח טבעי מופיעה כתיבה גם בציוריה. לפעמים אפשר לקרוא את הכתוב בהם, ולקלוט את התכנים שהוא מציג, ולפעמים לא ניתן לפענח את הכתב המשורבט, אשר נוכח בציור כערך חזותי-רישומי, ובו בזמן מתפקד כמסמן המייצג את עולם הטקסט ומציע "קריאה" הלוך וחזור מהציור לכתיבה ולהפך. קריאה מסוג זה יוצרת תהליך התבוננות הנע על הציר שבין המוחשי למושגי וחוזר חלילה.
עבודתה של אביבית בלס ברנס ממוקדת בסדרות של ציורים. כל סדרה מטפלת ברעיון מסוים באמצעות דימויים חזותיים ומילוליים המאפיינים אותו. גבולות והגדרות של מקום וזהות מעסיקים אותה, כמו גם מצבים גבוליים ואמביוולנטיים הבאים לידי ביטוי בטיפול סדרתי בדימויים כגון: גשרים, בתים, סורגים, סירות, שברים, חלקי מפות גאוגרפיות, סדקים, חורים שחורים ולבנים, מכתשים ועוד. תוך כדי העבודה על נושאים אלה, אביבית בלס ברנס מרבה לבדוק קשרים בין מאגרי מידע ומורשת אמנותית, ומושגים כמו מקום פיזי ומטפורי, שפה ושייכות תרבותית. תולדות האמנות משמשות אותה כ-רדי מייד המספק מצע נרחב של דימויים ונושאי התייחסות. מתוך האינוונטר של יצירות אמנות, היא מסמנת ובוחרת דימויים, מוציאה אותם מסביבתם המקורית ושותלת אותם בתוך הקשר אמנותי חדש. כך, מתוך ריבוי השפות האמנותיות, ומעמדה של חירות סגנונית, היא מגבשת "שפת אם" ייחודית.
במקביל ולאורך כל תקופות עבודתה, היא עוסקת ברישום .
לקראת 2008 חלו תמורות ביצירה של בלס ברנס: לציוריה ה״לבנים״ חדרו מרקמים צבעוניים אקספרסיביים, חדורי משמעות וחיים, השרויים בהרמוניה ביצירות המייצגות את כתב ידה המוכר.
תערוכות יחיד נבחרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1987 - גלריית המרכז לתרבות ואמנות על שם י. ז'פרויקין, פריז
- 1989 - 1+1", גלריה ראפ, תל אביב
- 1994 - בין לבן ללבן", המוזיאון לאמנות ישראלית, רמת-גן (קטלוג)
- 1996 - גלריה קארן גולדן, פריז (מיצב)
- 1997 - לקרוא קווים", גלריה גראף, פריז
- 1998 - MAC 2000"", אספאס אייפל-בראנלי, פריז
- 1999 - "הסטודיו שאין לי בתל אביב", גלריה משרד בתל אביב (מיצב)
- 2002 - "הריח של הזיכרון", גלריה White Elephant, פריז
- 2003 - "צליחה", הגלריה של המכון הצרפתי, דרזדן, גרמניה
- 2008 - "תבליט זיכרון – דבק ספרים", גלריה ד.ש. דנון, תל אביב
- 2009 - "TO UNDO", מיצב חלון, גלריה טובה אוסמן, תל אביב
- 2010 - "שטח מעבר", מוזיאון תל אביב לאמנות (קטלוג)
- 2011 - "(בשבח הקו"), גלריה משרד בתל אביב (מיצב/תערוכה)
- 2013 - "על השכחה", גלריה ליטבק, תל אביב
- 2015 - "מ-פה", קיר אמן, מקום לאמנות בקרית המלאכה, תל אביב
- 2016 - "FAVORITE WORKS OF ART כ-רדי מייד", בית האמנים תל אביב (עם דב אור-נר).
- 2018- 2019 "קיר תחקירי", גלריה גרנד ART, חיפה. אוצרת: שירלי משולם
- 2020 - "אנא יהודי – ערבי, אנא בנתו", תערוכת יחיד במסגרת "הונאכ-הון", אום אל פחם. אוצרת: לילך צפרוני - "שיבושים בזמן ובמקום", תערוכת יחיד במסגרת "המרכזית 1,חיפה", פירמידה, חיפה. אוצרת: שירלי משולם
- 2022 - "אזור שוליים", גלריה מחניים. ליווי אוצרותי: נאוה הראל שושני - "תנודות עזות", חלל לאמנות – פרישמן 46, תל אביב. אוצרת: שירלי משולם
תערוכות קבוצתיות נבחרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1993 - "הסלון ה-19 על שם לוסי פור", גלריית בית הנבחרים, פריז
- 1994 - גלריה רידרסוויק, סטוקהולם, שוודיה
- 1996 - Levallois-Perret", "ltinéraires 96, לוואלואה-פארה, צרפת (קטלוג)
- 1996 - "Salon de Monrouge", מונרוז', צרפת
- 1997 - גלריה ארז'נטיי, ווטרלו, בלגיה.
- 1997 - "VIlles et Mégapoles- Regards, Sciance et Art", על מדע ואמנות, C.N.R.S, עיריית פריז 16
- 1997 - "Salon de Mai", אספאס אייפל-בראנלי, פריז (קטלוג)
- 1998 - "אמנות ישראלית עכשווית, Kultur Zentrum beI den Minoriten", גראץ, אוסטריה
- 1998 - "הסלון ה-17 לאמנות פלסטית של מארן לה ואלה", צרפת
- 2000 - גלריה קלוד קלמן, אספאס רשי', פריז
- 2000 - "הסלון ה-19 לאמנות פלסטית של מארן לה ואלה", צרפת (מיצב)
- 2000 - ""Paris par le coeur גלריה Haut pavé, פריז (קטלוג)
- 2002 - "סלון לאמנות עכשווית Grands et Jeunes ďAujourďhui, אספאס אייפל-ברנלי פריז (קטלוג)
- 2003 - גלריה Am Tunnel, לוקסמבורג
- 2003 - גלריה White Elephant, פריז
- 2004 - "Outside In", תערוכת התרמה של ה- B.F.A.M.I. מוזיאון תל אביב, גלריה סות'ביס, לונדון (קטלוג)
- 2004 - מרכז לאמנות בונדברג, אוסטרליה
- 2006 - "שלש נשים ומקום", גלריה "ויטרינה", המכון האקדמי הטכנולוגי, חולון
- 2007 - "דור המדבר", הקיבוץ – גלריה לאמנות ישראלית, תל אביב
- 2008 - "הביאנלה השנייה לציור", גלריה דבורי, קרואטיה
- 2009 - "לא בהכרח נשי(?)", גלריה פירמידה, חיפה (מיצב: "TO UNDO – TO DO")
- 2009 - "נשר של כתובת קעקע", גלריה ד.ש. דנון, תל אביב
- 2010 - "צבע טרי 3", היריד הישראלי לאמנות עכשווית, האנגר נמל יפו, גלריה משרד בתל אביב
- 2010 - "מראה –מראה 3", גלריה טובה אוסמן, תל אביב
- 2011 - "זיכרונות שקטים", גלריה משרד בתל אביב
- 2011 - "צבע טרי 4", היריד הישראלי לאמנות עכשווית, גלריה משרד בתל אביב
- 2013 - "רישומי כתב", מוזיאון וילפריד ישראל, הזורע
- 2014 - "לכודים?", אירוע אמנות בקיבוץ גלויות 45, תל אביב
- 2015 - "אולי ביום שני, אולי ביום שלישי", מקום לאמנות בקרית המלאכה, תל אביב
- 2016 - "קיר אמן X9-טקסטים", מקום לאמנות בקרית המלאכה, תל אביב
- 2016 - "שברירי", גלריה ZDSLU, לובליאנה, סלובניה
- 2016 - "אופק חדש לאופקים חדשים", משכן לאמנות עין חרוד
- 2017 - "לבן על לבן: ממלביץ' ועד היום", מוזיאון מאנה-כץ, חיפה
"אמנות עכשיו: פנים-חוץ, אמנים ישראלים עכשוויים, בית דנצ'וב, פלובדיב, בולגריה.
- 2018 - "(מ)ציירות נוף", בית האמנים תל אביב. "Something old, something new,
something borrowed, somethig blue", מקום לאמנות בקרית המלאכה, תל אביב. "צנדוקו", ספריית אוניברסיטת חיפה.
- 2019 - "עבודה, עובדים ומרחבי עבודה", גלריה גרנד ART, חיפה
- ״נשים יוצרות מציאות ", בית האמנים ראשון לציון.
- "Work and Workers Right, Transform Europe, וינה, אוסטריה.
- 2020 - Democracy Today Brick 5 Turnhall, וינה, אוסטריה.
- "המרכזית 1, חיפה", פירמידה-מרכז לאמנות עכשווית, חיפה.
- "ז/נ", זוזו – גלריה להנעה תרבותית, עמק חפר.
- ״נשים יוצרות מציאות -עמק יזרעאל", גלריה חנקין, כפר יהושע.
- "הונאכ-הון", תערוכות בבתים באום-אל-פחם בשיתוף גלריה אום-אל פחם.
מענקים ופרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1990 - פרס ויצו לאמן צעיר, פריז
- 2003 - ציון לשבח של חבר השופטים ב- "סלון לאמנות עכשווית "Dammarie-lés-Lys, צרפת
- 2005 - מענק לאמן מצטיין, המשרד לקליטת עלייה, מחלקה לאמנים וספורטאים, ישראל.
אוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוסף חוזה מוגרבי Jose Mugrabi, מנשה קדישמן, בנק לאומי לישראל, גלריה משרד בתל אביב, גלריה ליטבק.
אוספים פרטיים בצרפת, שוודיה, בלגיה, אנגליה, גרמניה, קנדה, ארצות הברית וישראל.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אביבית בלס ברנס: שטח מעבר - מוזיאון תל אביב לאמנות (אורכב 21.09.2016 בארכיון Wayback Machine)
- אביבית בלס ברנס: שביל של עור / ורדה שטיינלאוף
- שווה להיות שונה - מגזין המושבות
- אביבית בלס ברנס: "אמנות בשטח מעבר" / ד"ר דייוויד גרייבס
- דב אור- נר, אביבית בלס ברנס FEVOURITE WORKS OF ART AS READY ...
- אביבית בלס ברנס (1960) - עסקי אמנות
- "על השכחה" // תערוכה חדשה של אביבית בלס ברנס | חדשות |
- http://www.avivitballasbaranes.com/