עתון 77

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Internet-news-reader.svg עתון 77
עיתון 77, גיליון 346–347
עיתון 77, גיליון 346–347
תדירות ירחון
סוגה ספרות
מייסד יעקב בסר עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלים אגודת סופרים ואמנים לקידום הספרות והתרבות, מיכאל בסר עריכת הנתון בוויקינתונים
עורך ראשי יעקב בסר עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריכי הופעה 1977–הווה (כ־45 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ISSN 1565-253X
www.iton77.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

עתון 77 הוא ירחון לספרות ולתרבות, שנוסד על ידי המשורר והעורך יעקב בסר בשנת 1977, ומכאן שמו[1]. כתב העת הוא בין הוותיקים שבכתבי העת הספרותיים בישראל. עד שנת 2020 יצאו לאור למעלה מ-400 גליונות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיתון נוסד בשנת 1977 ומאז מפרסם ברציפות יצירות של יוצרים ישראלים הכותבים עברית או בשפות אחרות (רוסית, ערבית או יידיש) - בתרגום לעברית. העיתון מוגדר כעוסק בענייני תרבות וחברה, ובתהליכים היסטוריים שעיצבו את גורל העם היהודי ואת המפעל הציוני, וכן נותן במה לזיכרונות, למסות, לסיפורת ולשירה מקורית ומתורגמת[2].

הירחון יוצא על ידי עמותת "אגודת סופרים ואמנים לקידום הספרות והתרבות", בתמיכה ציבורית של משרד התרבות ועיריית תל אביב. בשנת 2003 היה על סף סגירה עקב קיצוץ של כ-40% בתמיכה שנתן משרד התרבות[3], אחר כך קיבל גם מימון מעיריית תל אביב והמשיך לצאת[4].

מאז 2006 עורכי הירחון הם מיכאל בסר ועמית ישראלי-גלעד[2].

בנובמבר 2009, יצא לאור גיליון מיוחד של "עיתון 77" על ספרות נשים בשם "מי מפחד מוירג'יניות", בעריכת תמר משמר[5].

הוצאת ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הירחון גם מפעיל הוצאת ספרים קטנה, באותו שם, המוציאה בעיקר ספרי שירה. בין הספרים שיצאו בהוצאה היו:

  • לחולמים בליל גשם - אוסף של מבחר שירים מהשירה הערבית שהופיעו ב"עיתון 77" בשנים 2004-1977[6].
  • השירה - האימפריאליזם היפה: משירת שכנינו; לקט תרגומי שירה ערבית, 2010[7]
  • דקויות, אילנה אבן טוב-ישראלי, 2015[8]
  • קדיש ניסים, קובץ שירים של קובי נסים, 2019[9]
  • ממזרח יתפרץ הר געש, אסופת מאמרים של מתי שמואלוף, 2020[10]
  • סוף מערב, קובץ שירים של יורם בק, 2020[11]
  • אני שומעת מישהו, קובץ שירים של מיכל בת אדם, 2022
  • אסתטיקה של אינסוף, הגות קיומית ומרחבית של אבי לויתן, 2022

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]