לדלג לתוכן

אברהם אולנו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אברהם אולנו
Abraham Olano Manzano
אולנו (2006)
אולנו (2006)
לידה 22 בינואר 1970 (בן 54)
אנואטה, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 181 ס״מ עריכת הנתון בוויקינתונים
משקל 70 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום כביש
התמחות נגד השעון
קבוצות עבר CHCS ‏(1992)
לוטוס (1992)
CLAS קייסטור (1993)
מאפיי (1994-1997)
בנסטו (1997-1998)
ONCE ‏(1999-2001)
הישגי שיא ספרדספרד אלוף ספרד במרוצי כביש (1994)
ספרדספרד אלוף ספרד נגד השעון (1994, 1998)
החולצה הזהובה וואלטה אספניה (1998)
מקום שני בג'ירו ד'איטליה (2001)
מקום רביעי בטור דה פראנס (1997)
מאזן מדליות
מתחרה עבור ספרדספרד ספרד
המשחקים האולימפיים
כסףאטלנטה 1996מרוץ נגד השעון
אליפות העולם
זהבדיטאמה 1995מרוץ הכביש
כסףדיטאמה 1995מרוץ נגד השעון
זהבולקנבורג 1998מרוץ נגד השעון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אברהם אולנו מנסנוספרדית: Abraham Olano Manzano; נולד ב-22 בינואר 1970 באנואטה, גיפוסוקה) הוא רוכב אופניים ספרדי. הישג השיא בקריירה שלו הוא זכייה באליפות העולם במרוצי כביש בשנת 1995, וכן הוא זכה באליפות העולם נגד השעון בשנת 1998.

קריירה כחובב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולנו החל לרכב בגיל 11 בבית ספר מיוחד לאופניים, וניצח מספר מרוצי אופני כביש חשובים בדרגת הנערים. מאוחר יותר עבר אולנו לענף אופני מסלול, והפך לאלוף ספרד במספר סוגי מקצים, כדוגמת מרוץ מרדף. הוא חזר מאוחר יותר לאופני כביש, ורכב בתור חובבן עבור קבוצות Kauku ו-AVSA. הוא התמחה בשנים אלו כמאיץ.

קריירה מקצוענית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1992 החל אולנו את הקריירה המקצוענית שלו, כאשר חתם בקבוצת CHCS. הקבוצה נסגרה זמן קצר לאחר מכן, והוא עבר עוד באותה שנה לקבוצת לוטוס. במדי לוטוס הוא ניצח לראשונה במרוץ מקצועני, ה"גראן פרמיו דה וילפרנקה דה אורדיסיה" שהתקיים במקום הולדתו, גיפוסוקה.

ב-1993 אולנו עבר לקבוצת CLAS קייסטור, שהתאחדה מאוחר יותר עם מאפיי והפכה לקבוצת "מאפיי-קלאס". בקבוצה זו הוא החל לזכות במרוצים חשובים, כדוגמת הוואלטה אסטוריאס. הוא ניצח גם במרוץ הכביש ובמרוץ נגד השעון שהתקיימו במסגרת אליפות ספרד באופני כביש. ב-1995 הוא זכה במרוץ הכביש באליפות העולם באופניים בקולומביה, לאחר שהקדים את מיגל אינדוראין שהיה המועמד הבכיר לניצחון. באותה שנה הוא ניצח בשלושה קטעים בוואלטה אספניה, אחד משלושת הגרנד טורס.

לאחר הצלחות אלו נחשב אולנו על ידי אוהדי אופניים רבים כממשיך דרכו של מיגל אינדוראין, שזכה חמש פעמים בטור דה פראנס. ב-1996 הוא החל לממש את יכולותיו גם במרוצי קטעים, כאשר זכה בטור דה רומאנדי, סיים במקום השלישי בג'ירו ד'איטליה (לאחר שהוביל את המרוץ מהקטע השני עד לקטע האחרון שבו), ובמקום התשיעי בטור דה פראנס. באולימפיאדת אטלנטה הוא זכה במדליית הכסף במרוץ נגד השעון. ב-1997 הוא הגיע למקום הרביעי בטור דה פראנס. בשנת 1998 הפך אולנו פעם נוספת לאלוף עולם, הפעם במרוץ נגד השעון. הוא זכה באותה שנה גם בוואלטה אספניה, ובכך היה זה הגרנד טור הראשון והיחיד בו זכה בקריירה שלו.

בשנת 1999 אולנו עבר לקבוצת הספרדית ONCE, ונשאר בקבוצה למשך שלוש שנים. ההישג החשוב ביותר שלו בשנים אלו היה המקום השני בג'ירו ד'איטליה של שנת 2001. בסיום עונת המרוצים של 2001 פרש אולנו מרכיבה מקצוענית.

ב-2014 הופיע שמו של אולנו ברשימה שפרסם הסנאט של צרפת שכללה רוכבים שנמצאו חיוביים לבדיקת סמים בבדיקות שנלקחו בטור דה פראנס ב-1998 ונבדקו מחדש (לאחר שפותחה בדיקה שמסוגלת לגלות את החומר האסור EPO) ב-2004.[1]

הישגים בולטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
1994
1995
1996
1997
1998
2000
2001

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אברהם אולנו בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ French Senate releases positive EPO cases from 1998 Tour de France באתר cyclingnews.com, ‏24 ביולי 2014


הקודם:
לוק לבלאנק
אלוף העולם במרוצי כביש
1995
הבא:
יוהאן מוזיאו
הקודם:
לורן ז'אלאבר
אלוף העולם נגד השעון
1998
הבא:
יאן אולריך