אברהם בר-אדון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אברהם בר-אדון
Baradon002.jpg
לידה 1885
ירושלים, האימפריה העות'מאנית
פטירה 1949 (בגיל 64 בערך)
ירושלים, ישראל
לאום ישראלי
תחום יצירה עיצוב

אברהם אשר בר-אדון (1949-1885) היה אומן ישראלי, ממורי "בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודעה לבית מלאכה ומסחר א. בר-אדון

אברהם בר-אדון נולד בשנת 1885 בירושלים. אביו היה ראובן חיים בר-אדון ואמו הייתה לבנה בר-אדון (קורקידי). המשפחה התגוררה בחצר של רחמים מזרחי ברחוב משגב לדך. בשנת 1906 התקבל ללימודים במחזור הראשון של "בצלאל" בירושלים. עבד במחלקת השטיחים של בית הספר. בשנת 1909 התמנה לעמוד בראש מחלקת הנחושת ("עבודות דמשק") שהוקמה בבצלאל. לרגל נישואיו עם פרלה אבושדיד (אחותם של אברהם ולאה אבושדיד), בשנת 1913, קיבל בר-אדון שולחן עשוי בעבודת דמשק שנעשה בבצלאל. אשתו השנייה הייתה נחמה זקריאס. בשנת 1920 הקים את בית המלאכה "מחשבת" בחסות בצלאל. סיפור קשריו של בר-אדון עם שץ הופיע בסיפורו של עודד בורלא - "צדיק בכפירתו" שפורסם בספר "לקול הצעדה" (1965).

יצירותיו של בר-אדון הושפעו מן האמנות המזרחית, ברוח "אמנות בצלאל". בכרטיס הביקור שלו כתב בר-אדון כי הוא יוצר ציורים "באמנות מזרחית ובתכן עברי ארצי-ישראלי". בין יצירותיו כדים, צלחות ועבודות נוספות העשויות מתכת ומעוטרות בטקסטים, כגון "קופסת קבר רחל" (1915). בנוסף, יצר קבוצה של עבודות העשויות מפגזים כגון מנורת חנוכה ועליה דמות מתתיהו החשמונאי של בוריס שץ או "תרמיל פגז מעוטר בדימוי מקומות קדושים בארץ-ישראל" (1920 בקירוב).

לאברהם היו ארבעה ילדים: לבנה (מנישואיו הראשונים) וראובן, חיה, ותמר (מנישואיו השניים).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]