אברהם מאיר הברמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אברהם מאיר הברמן (1901 - 1980), הידוע גם בשמו הספרותי הימן הירושלמי, הוא משורר ישראלי וחוקר הספרות העברית בימי הביניים.

הברמן נולד בגליציה בתרס"א ועלה לארץ ישראל באמצע שנות ה-30. הוא התיישב בירושלים הבתו לה וביטא את אהבתו לעיר בשיריו המקוריים ובמחקריו על המשלים על אודותיה. בעיר היה חלק מחבורת החוקרים והסופרים של רחביה שעזבה את אירופה והחייתה את האסכולה הרוחנית-אקדמית שכבתה באירופה בשואה.

בארץ שימש הברמן כספרן הראשי של מכון שוקן וכמרצה לספרות, לצד ניהול הוצאת כתבי-יד עתיקים במהדורות מצומצמות, מחקר וההדרה של יצירות עבריות מימי הביניים (בהן "מחברות עמנואל". חיבר גם ספר משלים על ירושלים בסגנון המדרש ("שביבי ירושלים", הוצאת ההסתדרות הציונית, 1956).

הברמן בחר בשם העט שלו על שם אחד מעשרת מחבריו המסורתיים של ספר תהילים (תהילים פט, א), הימן (כקיצור שם משפחתו) בשילוב עיר מגוריו, ירושלים. נפטר בירושלים בכ"ט בכסלו תשמ"א.

P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.