אברהם עוזיאל
| לידה | קסטיליה (אזור היסטורי) |
|---|---|
| מדינה |
מרוקו  |
| מקום מגורים | פאס |
| מקום פעילות | פאס |
| תחומי עיסוק | דיינות, פרשנות ושירה |
| תפקידים נוספים |
רב, דיין |
| צאצאים |
יצחק עוזיאל |
  | |
רבי אברהם עוזיאל (נפטר סביב ה'ש"ל, 1570) היה רבה של יהדות פאס כשני דורות לאחר גירוש ספרד. היה שותף משמעותי ביצירת תקנות המגורשים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי אברהם נולד לרבי יהודה עוזיאל בקסטיליה שבספרד[1] סמוך לגירוש ספרד. ובילדותו גלתה משפחתו לעיר פאס שבמרוקו ואביו נמנה עם הרבנים שבדור הראשון לאחר בוא המגורשים.
את עיקר חינוכו הוא קיבל בעיר פאס, ולימים נחשב לבולט בין החכמים בקהילת המגורשים בפאס. החל משנת ה'ש"ה אנו מוצאים את חתימתו על תקנות המגורשים יחד עם הרבנים: נחמן אבן סונבאל, יצחק נהון, יוסף טובי, אברהם חגיז, שם טוב אמיגו ורבנים נוספים. החל משנת ה'שכ"ג ועד לשנת ה'שכ"ח הוא חותם ראשון על התקנות, ונראה שמאז הוא היה למנהיג הרוחני של יהדות פאס.[2]
רבי אברהם החליף תשובות עם רבי הרשב"ץ השני, וזה כתב בהערכה רבה עליו ועל בנו רבי יצחק:
הרב הנערב אשר היה פאר דורו והדרו ונשיאו, ממזרח שמש עד מבואו, הוליד את יצחק על פי מידותיו והליכותיו, הליכות אלי מלכי בקודש
— התשב"ץ, חלק ד, עמ' נב, ירושלים, תשע"א.
כן היה בקשרים גם עם רבי אברהם גבישון והם החליפו ביניהם מכתבים ואף הקדישו שירים זה לזה. באחד מהמכתבים הזמין עוזיאל גבישון לשכון בפאס.[3]
מכתביו של רבי אברהם שרדו כמה פסקים וכמה מתקנות המגורשים ואף ביאר כמה מהן.[4] הוא כתב כנראה גם ביאורים לתנ"ך שאבדו.[5] רבי יוסף בן נאים מעיד שבזמנו היה נהוג בעיר פאס לומר "וידוי גדול" שחיברו רבי אברהם.
פעילותו הרבנית של רבי אברהם מתועדת עד לחודש אייר ה'שכ"ח (1568), אולם רבי יוסף בן נאים כותב שהוא נפטר בשנת ה'ש"ל (1569 או 1570).
בנו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנו של רבי אברהם היה, כאמור, רבי יצחק עוזיאל מחכמי פאס, ואחר כך נסע לאמסטרדם וייסד בה קהילה לאנוסים מפורטוגל בשם "נווה שלום".
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רבי יעקב משה טולידאנו, נר המערב עמ' 84, באתר היברובוקס
- רבי יוסף בן נאים, מלכי רבנן - ערך על רבי אברהם עוזיאל, ירושלים, ה'תרצ"א, באתר היברובוקס
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ כך כותב עליו בנו, רבי יצחק עוזיאל, בהקדמה לתרגום שלו לספר "משלי אריסטו": ”הרב המפורסם רבי אברהם עוזיאל ממגורשי קסטיליה”.
- ^ 1 2 ראו: רבי אברהם אנקאווא, כרם חמר, כרך ב, תקנות: יט, כב, כד, כה, כז כח, ליבורנו, תרל"א.
- ^ אברהם גבישון, עומר השכחה, דף קכ טור ד, ליבורנו, תק"ח: ”כששלח לי החכם השלם הר"ר אברהם עוזיאל ז"ל לרוב האהבה להעתיק דירתי ללכת לשכון אצלו בפאס, כתבתי לו אלו הב' בתים...”.
- ^ ראו הערה[2] התשב"ץ, חלק ד, עמ' פב - פג, ירושלים, תשע"א; רבי יעקב אבן צור, שו"ת משפט וצדקה ביעקב, חלק ב, סימן מו, נא אמון, תרס"ג.
- ^ ראו: רבי יעקב משה טולידאנו, נר המערב עמ' 84, באתר היברובוקס.
| תקופת חייו של הרב אברהם עוזיאל על ציר הזמן |
|---|
 |