אברהם צהלון

**אברהם צהלון**
לידה	1568?; צפת במאה ה-16
חיבוריו	ישע אלוהים, מרפא לנפש, יד חרוצים
אב	יצחק

אברהם בן יצחק צהלון (נולד ב-1568/9)^[1]^[2] היה רב ומקובל בצפת ובבגדאד במאה ה-16.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת 1568 בערך ליצחק ולבתו (או נכדתו) של יצחק קארו.^[2]^[3]^[1] גדל בצפת^[4] משם נסע ולבסוף התיישב בבגדאד בשנת שכ"ג.^[5] על נדודיו כתב:

וכוכבי השמים וחילם ממסילותם נלחמו עמי הכוני פצעוני נשאו את רדידי מעלי כי מנעורי גדלני כאב והזמן צנוף צנפני ככדור וטלטלני מעיר מעיר וממדינה למדינה למשל ולשנינה...

— ישע אלוהים, ונציה שנ"ה דף ב' ע"א

בבגדאד, בעזרת ספרייתו הפרטית של הגביר יצחק טיבה שפתח בפניו את ביתו, ישב ”שלוש שנים ברוב התבודדות” (יד חרוצים, ב ע"א) וחיבר את ספריו.^[6]^[5] ספרו מרפא לנפש, בו פירושים של צהלון על העתקות של תיקוני האר"י לעבירות שונות, צוטט על ידי מקובלים רבים בדורות שאחריו,^[7] וממנו עיבד, בתוספת קונטרסים אחרים, מנחם עזריה מפאנו את חיבורו "תיקוני תשובה".^[8] ספר זה היה הראשון שנדפס מבית מדרשו של האר"י.^[9] כרבים מרבני צפת בדורו, חיבר גם הוא פירוש על מגילת אסתר.^[10] צהלון מצוטט בספר חמדת ימים בכינוי נר"ו.^[11] מחלוקת בנוגע לשטר חוב שנמצא בידי יורשיו נזכרת בשו"ת המבי"ט.^[12]^[13]

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יד חרוצים (ונציה שנ"ה) - על לוח השנה, דרכי קביעת הלוחות וסדרי לוחות הנוצרים והמוסלמים.
ישע אלוהים (ונציה שנ"ה) - פירוש על מגילת אסתר. צהלון התחיל לחברו בבגדד בשנת שנ"ב.
מרפא לנפש (ונציה שנ"ה) - הנחיות לתשובה ותיקון עבירות מהאר"י עם פירוש ודרוש לדרכי היראה והתשובה.^[9]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברהם הלל, מבוא לספר ישע אלוהים, ירושלים תשע"ח
אליקים כרמולי, תולדות גדולי ישראל, 1828, עמ' קו

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Joseph Jacobs, Isaac Broydé, Executive Committee of the Editorial Board., Lazarus Grünhut, ‏"Abraham ben Isaac Ẓahalon", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)

אברהם בן יצחק צהלון, דף שער בספרייה הלאומית

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברהם צהלון, ישע אלוהים, ויניציאה, שנ"ה, באתר היברובוקס
ישע אלוהים, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
אברהם צהלון, יד חרוצים, ויניציאה, שנ"ה, באתר היברובוקס
אברהם צהלון, מרפא לנפש, ויניציאה, שנ"ה, באתר היברובוקס
מרפא לנפש, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
יד חרוצים, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² שאול רגב, מבוא, דרשות ר׳ יצחק קארו, אוניברסיטת בר־אילן, 1995, עמ' 10
^ ¹ ² אברהם הלל, מבוא לספר ישע אלוהים, ירושלים תשע"ח
^ ישע אלוהים, שנ"ה, עמ' לו ע"א
^ ישע אלוהים, שנ"ה, עמ' ב ע"א
^ ¹ ² מאיר בניהו, ספרים שנתחברו בבבל, ירושלים: יד הרב נסים, תשנ"ג, עמ' ט
^ אברהם צהלון, הקדמה, ישע אלוהים
^ מאיר בניהו, רבי משה יונה מגורי האר"י וראשון לרושמי תורתו, ספר זכרון להרב יצחק נסים ד
^ ישעיה תשבי, נתיבי אמונה ומינות, ירושלים: מאגנס, תשנ"ד, עמ' 39-38
^ ¹ ² יוסף אביב"י, קבלת האר"י, כרך א, עמ' 217, 263
^ מאיר בניהו, ההגות שבפירושי המגילות לרבי אלישע גאליקו, בתוך: אסופות: ספר שנה למדעי היהדות, ספר רביעי, ירושלים: יד הרב נסים, ה'תש"נ, עמ' עה
^ משה פוגל, שבתאותו של ספר 'חמדת ימים': התבוננות מחודשת, מחקרי ירושלים במחשבת ישראל יז, 2000, עמ' 417
^ חלק ג' סימן ל"ה
^ משה דוד גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל, כרך ב, ירושלים, עמ' 585

ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[:1-1] ¹ ² שאול רגב, מבוא, דרשות ר׳ יצחק קארו, אוניברסיטת בר־אילן, 1995, עמ' 10

[:2-2] ¹ ² אברהם הלל, מבוא לספר ישע אלוהים, ירושלים תשע"ח

[3] ישע אלוהים, שנ"ה, עמ' לו ע"א

[4] ישע אלוהים, שנ"ה, עמ' ב ע"א

[:3-5] ¹ ² מאיר בניהו, ספרים שנתחברו בבבל, ירושלים: יד הרב נסים, תשנ"ג, עמ' ט

[6] אברהם צהלון, הקדמה, ישע אלוהים

[7] מאיר בניהו, רבי משה יונה מגורי האר"י וראשון לרושמי תורתו, ספר זכרון להרב יצחק נסים ד

[8] ישעיה תשבי, נתיבי אמונה ומינות, ירושלים: מאגנס, תשנ"ד, עמ' 39-38

[:0-9] ¹ ² יוסף אביב"י, קבלת האר"י, כרך א, עמ' 217, 263

[10] מאיר בניהו, ההגות שבפירושי המגילות לרבי אלישע גאליקו, בתוך: אסופות: ספר שנה למדעי היהדות, ספר רביעי, ירושלים: יד הרב נסים, ה'תש"נ, עמ' עה

[11] משה פוגל, שבתאותו של ספר 'חמדת ימים': התבוננות מחודשת, מחקרי ירושלים במחשבת ישראל יז, 2000, עמ' 417

[12] חלק ג' סימן ל"ה

[13] משה דוד גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל, כרך ב, ירושלים, עמ' 585

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]