אברם גריגורייביץ' סברדלוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: לשון, משלב נמוך, שגיאות זכר/נקבה, ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: לשון, משלב נמוך, שגיאות זכר/נקבה, ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
אבר(ה)ם גריגורייביץ' סברדלוב
Абрам Григорьевич Свердлов
לידה 8 במאי 1912
סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית
פטירה 2 באפריל 1991 (בגיל 78)
לנינגרד,ברית המועצות ברית המועצותברית המועצות
מקום קבורה Saint Petersburg crematorium עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה מכון הצי הפטרבורגי עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות הצי הסובייטי
תקופת הפעילות 19311960 (כ־29 שנים)
דרגה קפטן מדרגה הראשונה (מקבילה לקולונל בצבא היבשה) (בחלק ממסמכי הענקת אותות מוגדר כקפטן-לויטננט)
תפקידים בשירות

מפקד להקת טרפדות

פעולות ומבצעים
החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיטורים
2 עיטורי המלחמה הפטריוטית הגדולה מדרגה שנייה (10 באוקטובר 1943)[1] (6 באפריל 1985)[2]
גיבור ברית המועצות (מס' 4026; 22 ביוני 1944)[3]
עיטור כוכב הזהב
2 עיטור לנין[4]
2 עיטור הדגל האדום (30 באוקטובר 1941; 21 ביולי 1944)[5][6][7]
עיטור אושקוב מדרגה שנייה (26 ביוני 1944)[8][9]
מדליית על הגנת לנינגרד (מס' 28311; 11 ביוני 1943)[10]
מדליית על כיבוש קנגסברג (מס' 190468; 9 ביוני 1945 הוענקה ב-9 בפברואר 1946)[11]
עיטור הכוכב האדום[12]
מדליית הניצחון על גרמניה במלחמת העולם השנייה (31 באוגוסט 1945)[13]

מדליה על ההצטיינות בקרב (3 בנובמבר 1944)[14] ומדליות אחרות
תפקידים אזרחיים
מהנדס בכיר
הנצחה
יד זיכרון על קברו
פסל ללוחמי טרפדות בעיר בלטייסק
יד זיכרון בקרונשטדט
רחוב על שמו בעיר גרודנו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אַבְּרַם גְרִיגוֹריֶיבִיץ' סְבֶרְדְלוֹברוסית: Абрам Григорьевич Свердлов; ‏8 במאי 1912 - 2 באפריל 1991) היה יהודי סובייטי, שעוטר כגיבור ברית המועצות על פועלו כעוזר מפקד ומפקד להקת טרפדות במהלך מלחמת העולם השנייה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר סנט פטרבורג של האימפריה הרוסית במשפחתו של פקיד. סיים 6 כיתות בבית הספר ובית ספר מקצועי. בהמשך עבד כחרט במפעל "בולשביק". הצטרף למפלגה הקומוניסטית בשנת 1930. התגייס לצי הסובייטי בשנת 1931. בשנת 1936 סיים את האקדמיה הימית של לנינגרד. נשלח לצי האוקיינוס השקט ופיקד שם על טרפדת ובהמשך גם על להקת טרפדות. במרץ 1940 התמנה למפקד להקת טרפדות בחטיבה של צי הבלטי.

במהלך 1941 הטביע ספינת תובלה של קריגסמרינה בהדחק של 4000 טונות ועל כך הוענק לו עיטור הכוכב האדום הראשון ב-30 באוקטובר אותה השנה.

בינואר 1942 התמנה למפקד ביחידה צבאית של טרפדות מסוג דה-3. יחידתו הייתה אמונה על תצפיות, הצבת מוקשים ותקיפות אוניות קריגסמרינה. נפצע קלות במהלך הפעילות הזו בגבו[15]. ב-10 באוקטובר 1943 על הטבעת אוניית משמר אחת ופגיעה בספינת משמר נוספת עוטר בעיטורי המלחמה הפטריוטית הגדולה מדרגה שנייה.

ב-5 וב-8 ביוני 1944 במהלך הקרבות במפרץ נרבה הטביעה יחידתו שלושה שולי מוקשים ושתי ספינות משמר (לפי מסמך הענקת העיטור גיבור המדינה, ארבעה שולי מוקשים וספינת משמר אחת). על כך הוצע על ידי מפקדו בדיוויזיון השני (יחידה המקבילה לגדוד בצבא היבשה) להעניק לו ב-11 ביוני עיטור נחימוב מדרגה שנייה שהוחלף בהחלטת נשיאות ברית המועצות לעיטור אושקוב מדרגה שנייה.

ב-4 וב-5 ביולי במהלך המשימה למנוע מספינות האויב להיכנס למפרץ ויבורג הטביע שמונה ספינות קריגסמרינה ועל כך הוענק לו עיטור הכוכב האדום הנוסף. בעקבות הפעולות הללו שגרמו להטבעת שבע אוניות גרמניות וגם הפלת מטוס יונקרס Ju 87, ב-22 ביוני אותה השנה הוצע על ידי הוועד הצבאי של הצי הבלטי על הענקת עיטור "גיבור ברית המועצות" בתוספת עיטור לנין ועיטור "כוכב הזהב" וההחלטה התקבלה חודש לאחר מכן ב-22 ביולי, כשהוא בדרגת קפטן-לויטננט.

ביולי אותה השנה הוטלה על קבוצת טרפדות בפיקודו משימת חסימת כניסה לאוניות קריגסמרינה למפרץ ויבורג. במהלך היומיים של החסימה הוטבעו 8 אוניות אויב. סיים את המלחמה בדרגת קפטן מדרגה השלישית (המקבילה לדרגת רס"ן בצבא היבשה).

לאחר המלחמה המשיך את שירותו בצי הסובייטי. יצא לגמלאות בדרגת קפטן מדרגה הראשונה.

המשיך להתגורר בלנינגרד (שמה של סנט פטרבורג בזמן ברית המועצות) עם אשתו, גלינה, ובנו גריגורי. עבד כמהנדס בכיר במכון המחקר "אלקטרופריבור" (בתרגום "מכשיר חשמל") שעוסק בפיתוח מכשירי ניווט. בין השנים 1951 ל-1963 היה ראש הפקולטה לנשק ימי במכללה צבאית ימית עליונה למהנדסי נשק. מ-16 בינואר 1961 שוחרר מן השירות[16].

נפטר ב-2 באפריל 1991 ונקבר בבית הקברות ליד קרמטוריום של לנינגרד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]