נרבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
נרבה
Narva
Narva vapp.svg
סמל נרבה
Flag of et-Narva.svg
דגל נרבה
Hermannsfeste narva.jpg
טירת הרמן בנרבה
מדינה אסטוניהאסטוניה  אסטוניה
מחוז אידה-וירו
ראש העיר

טארמו טאמיסטה

(Tarmo Tammiste)
תאריך ייסוד 1223
שטח 84.54 קמ"ר
גובה 25±1 מטר
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 58,375 (נכון ל־1 בינואר 2015)
 ‑ צפיפות 730 נפש לקמ"ר (2012)
קואורדינטות 59°22′33″N 28°11′46″E / 59.375833°N 28.196111°E / 59.375833; 28.196111קואורדינטות: 59°22′33″N 28°11′46″E / 59.375833°N 28.196111°E / 59.375833; 28.196111
אזור זמן UTC +2
אתר העיר

נרבהאסטונית: Narva; ברוסית: Нарва) היא העיר השלישית בגודלה באסטוניה. העיר שוכנת על הגדה המערבית של הנהר נרבה, המשמש כגבול הטבעי והמדיני בין אסטוניה לרוסיה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתיישבות במקום מוזכרת לראשונה בשנת 1171 בכרוניקה של נובגורוד. בתחילת המאה ה-13 התקיים במקום כפר בשם נרביה. ב-30 בנובמבר 1223 הכובשים הדנים הניחו את אבן הפינה של המבצר. במחצית הראשונה של המאה ה-14 היישוב הוכרז כעיר. בשנים 12231346 היישוב היה שייך לדנמרק ולאחר מכן למסדר הליבוני (עד שנת 1558). האבירים הליבונים בנו את המבצר, אשר השתמר ברובו עד ימינו. ב-11 במאי 1558 נכבשה העיר על ידי צבאו של איוואן האיום. ב-15 בספטמבר 1581 נכבשה העיר על ידי הצבא השוודי. כעבור 9 שנים צר הצבא הרוסי על העיר אך לא הצליח לכבוש אותה. בשנת 1595 חתמו רוסיה ושוודיה על הסכם שלום, לפיו הועברה העיר באופן רשמי לידי שוודיה.

בשנת 1700 עם פרוץ מלחמת הצפון הגדולה ניסה הצבא הרוסי לכבוש את העיר, אך הובס בקרב נרבה. בסופו של דבר בשנת 1704 העיר נכבשה על ידי הרוסים והייתה חלק של האימפריה הרוסית עד להתפרקות האימפריה. במרץ 1918 נכבשה העיר על ידי הצבא הגרמני, ששלט בעיר עד לסיום מלחמת העולם הראשונה. בנובמבר 1918 נסוג הצבא הגרמני מהעיר. לאחר נסיגתו, השתלט הצבא האדום על העיר והחזיק בה למשך חודשיים. בינואר 1919 יחידות של הצבא האסטוני ושל הצבא הלבן הצליחו לכבוש את העיר. נרבה הפכה לחלק ממדינת אסטוניה העצמאית.

במהלך מלחמת העולם השנייה כבש וורמאכט את נרבה ב-17 באוגוסט 1941. במהלך הכיבוש הנאצי נהרסה העיר העתיקה של נרבה (ולא שוחזרה עד היום). הצבא האדום שחרר את העיר ב-26 ביולי 1944.

אוכלוסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-1 בינואר 2014 התגוררו בנרבה 62,000 תושבים, מהם: 81% רוסים, 4% אסטונים , 2.5% אוקראינים והשאר - לאומים אחרים (בלארוסים, ארמנים, גרמנים, פינים).

כלכלה, תחבורה ותשתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקרבת העיר נמצאות 2 תחנות הכוח שבזכותן המדינה אינה תלויה במקורות אנרגיה חיצוניים והם מבוססות על פצלי שמן.

בעיר נמצא מפעל הטקסטיל "קרנהולם" ("Krenholm"), מפעל חומרי בניין ומפעלים נוספים.

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר גדלו כמה ספורטאים מפורסמים: פאול קרס, שחמטאי שהיה מועמד לאליפות העולם וואלרי קרפין שזכה בתארים במסגרת קבוצות כדורגל רוסיות. קבוצת כדורגל עירונית נרבה טרנס משתתפת בתחרויות של ליגת העל האסטונית.

אתרי תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טירת הרמן
  • בניין העירייה
  • כנסיית אלכסנדר

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרויקט אומנותי נרבה 2012 (צילום ורישום)