אגרת בית משפט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אגרת בית משפט היא אגרה שעל המגיש תביעה לבית המשפט לשלם למדינה עם הגשת התביעה. האגרה נועדה לקדם אינטרס כלל מערכתי של השתתפות (חלקית) של בעלי הדין במימון עלויות ההתדינות[1].

אגרות בית משפט בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

גובה האגרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל, גובה האגרה משתנה בהתאם לסוג התביעה. בבית משפט לתביעות קטנות האגרה היא 1% מסכום התביעה, אך לפחות 50 שקלים. בבית משפט השלום או מחוזי האגרה היא 2.5% מהסעד הנתבע עד לסכום של כ-22 מיליון ש"ח ו-1% מהסעד הנתבע מעל סכום זה, אולם כאשר מדובר בתביעה על נזקי גוף, האגרה היא 6,261 ש"ח לתביעה המוגשת בבית משפט השלום ו 39,132 ש"ח לתביעה המוגשת בבית המשפט המחוזי ללא קשר לגובה התביעה. בנוסף, בתביעה על נזקי גוף רוב האגרה משולמת אחרי תום המשפט ולא עם הגשתה. תביעה נחשבת לתביעה על נזקי גוף רק אם נדרש פיצוי בגין "נזק שנגרם לגופו או נפשו של התובע-הניזוק כתוצאה מפגיעה, מוות או מחלה". כאשר מוגשת תביעה מעורבת על נזקי גוף ונזקים אחרים, על התובעים להבחין בין הסכומים הנתבעים עבור נזקי גוף ועבור נזקים אחרים ולקבוע את האגרות בנפרד[2].

בבית המשפט לענייני משפחה נקבעו כללים שונים לגבי אגרות. עבור תביעה לסכום קבוע נדרשת אגרה של 1% מהתביעה, עבור תביעה בענייני רכוש שאינה לסכום כסף קצוב 2,586 ש"ח ולתביעות אחרות 432 ש"ח. באגרות של בית משפט לענייני משפחה אין סיווג לעניין נזקי גוף, שכן באופן כללי בית משפט זה אינו עוסק בנזקי גוף[3].

לגובה האגרה שהתובע משלם יכולות להיות השפעות על גובה הפיצוי שיקבל בפסק הדין, שכן גובה האגרה יכול להיחשב כראיה לכך שסכומים מסוימים לא נכללו במסגרת התביעה[4].

בהגשת בקשות, ככלל, ישולם סכום קבוע על-פי בית המשפט בו נתבקשה הבקשה. עם זאת, בקשות בבית המשפט לתביעות קטנות, בהליכים שאינם אזרחיים, ובהליכים שבהם אין נדרשים לשלם אגרה - פטורות מאגרה. יתר על כן, ישנה רשימת בקשות שונות במסגרת ההליך, אשר אין נדרשים לשלם בגינן אגרה.[5]

בתביעה ובה נתבעו מספר סעדים, יקבע גובה האגרה לפי הסעד הגבוה מביניהם.

בתביעה שעניינה סעדים שאינם ניתנים לשומה בכסף (למשל צו מניעה), תשולם האגרה בתחילת ההליך בסכום חד פעמי.[6]

פטורים והקלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבית המשפט סמכות לפטור מגיש תביעה מחלק מהאגרה או מכולה, בהתאם למצבו הכלכלי של מגיש התביעה. המדינה וכן המוסד לביטוח לאומי פטורים מתשלום אגרה[1]. אסירים חסרי אמצעים פטורים כדבר שבשגרה מאגרת בית משפט, דבר המביא לכך שישנם אסירים המגישים עשרות ואף מאות עתירות אסיר. כדי להתמודד עם העומס על בית המשפט נקבע במקרהו של בני סלע, באופן תקדימי, מגבלה על מספר העתירות שהוא יוכל להגיש כל שנה בלא לשלם אגרה[7].

תאגידים עשויים לזכות בפטור מאגרת בית משפט, חרף העובדה כי הם אינם מנויים במפורש בתקנות[8]. עם זאת, הן המחוקק והן בתי המשפט טרם התוו במפורש כיצד יש לזכות תאגידים בפטור מאגרה[9].

עד שנת 1987 ניתן היה לדחות את תשלום האגרה עד לאחר מתן פסק דין. אולם בשנת 1987 בוטלה אפשרות זאת[10]. בשנת 2007 נקבעו תקנות אגרה כלליות חדשות שהוסיפו את האפשרות לאפשר לתובע לשלם את האגרה בתשלומים, אולם נקבע שתשלומים אלו ישולמו תוך כדי ההליך המשפטי ולא אחריו[11].

ישנם אף הליכים הפטורים מאגרה.

הליכים לפי חוק הנכים, חוק משפחות החיילים שנספו במערכה, חוק שירות הקבע בצה"ל (גמלאות), חוקק נכי רדיפות הנאצים, חוק נכי המלחמה בנאצים, חוק טיפול בחולי נפש, חוק הנוער (טיפול והשגחה), פקודת ביזיון בית המשפט - כולם פטרוים מאגרה. אף בקשות בהליכים אלה פטורות מאגרה, וכן בקשות ביניים בהליכים שאינם אזרחיים.

באשר לתובענות ייצוגיות, הרי שהגשת תובענות ייצוגיות בקשר למפגע סביבתי, חוק איסור אפליה במוצרים ושירותים, תביעה ייצוגית הקשורה בנגישות לאנשים עם מוגבלויות פטורות מאגרה. אף תובענות ייצוגיות המוגשות על-ידי המועצה הישראלית לצרכנות, שוכר בדיור ציבורי התובע חברה לדיור ציבורי ועמותה או הקדש שהגשת התובענה אינה נכללת בגדר פעילותם העיקרית.

השבת אגרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקרה שהצדדים הגיעו לפשרה או שמגיש התביעה בטל אותה לפני ישיבת קדם המשפט הראשונה, זכאי משלם האגרה להחזר כמעט מלא[12]. במקרה שהושגה פשרה או התביעה בוטלה במועד מאוחר יותר אבל לפני הדיון בתביעה עצמה, או שניתן פסק דין בהיעדר הגנה או בלא רשות להתגונן, זכאי משלם האגרה להחזר מחציתה[13].

גביית האגרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף שמדובר בתשלום חובה, האגרות אינן ניגבות על-פי פקודת המסים גבייה. אגרה שלא שולמה יכול שתיגבה באמצעות מערכת ההוצאה לפועל, או באמצעות כספים שהופקדו בקופת בית המשפט על-ידי הצד החייב באגרה[14]. אם לא שולמה האגרה או חלקה, יוציא בית המשפט לחייב דרישה לשלם את האגרה בתוך 20 ימים. לבית המשפט שיקול דעת בהקשר זה, והוא יכול להורות בהודעתו על פרק זמן ארוך יותר לתשלומה. משעבר המועד לתשלום, רשאי בית המשפט למחוק את ההליך.

ערעור על-ידי המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערעור על-ידי המדינה לעניין גובה האגרה מתאפשר אף כאשר המדינה איננה צד להליך, ובמקרה כזה יכול שיתבצע אף לאחר המועד שנקבע לערעור.[15] הרציונל הוא שלמדינה תמיד יש אינטרס בעניין שאלות של אגרה. צירוף המדינה להליך נחשב כראוי כאשר בית המשפט דן בסוגיה עקרונית בנושא אגרה.

בנוסף, כאשר המדינה איננה צד להליך, הכרעה בעניין האגרה נחשבת ל"פסק דין" עבורה, ולא כ"החלטה אחרת", שכן עבורה ההליך הסתיים.

היבטים משפטיים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תביעה שעניינה נזקי גוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתביעה שעניינה נזקי גוף, ישנם כללים מיוחדים לעניין תשלום האגרה. על התובע להגיש את האגרה בסכום קבוע בפתיחת ההליך, ויתרת הסכום תשולם בתום ההליך, בהתאם לתוצאות ההליך. במצב הפרדיגמטי שבו התביעה מתקבלת בפסק דין, יתרת התביעה משולמת על-ידי הנתבע. מצב זה נשמר אף כאשר ההליך הסתיים בפשרה, גישור או בוררות. אם לעומת זאת נמחק ההליך או נדחה בפסק דין, חובת התשלום תושת על התובע.

בנוסף, נקבעו בנזקי גוף מספר כללים נוספים. כך, על-מנת למתן את אדישותו של התובע מבחינה תמריצית לתשלום האגרה, נקבע כי אם ההליך הוגש לבית המשפט המחוזי והסתיים בפיצוי של פחות מ-60% מתקרת הסכום של בית משפט השלום (מיליון וחצי שקלים), ישלם הנתבע את יתרת האגרה רק עד הסכום הנדרש בבית משפט שלום, ואילו התובע ישלים את הסכום הנדרש לבית המשפט המחוזי.[16]

פטורים בתביעה שעניינה נזקי גוף

בתביעה שעניינה נזקי גוף נקבעו מספר פטורים ייחודיים:

  • בתביעה שעניינה נזקי גוף, אם ההליך הסתיים לפני ישיבת קדם המשפט השלישית, חל פטור מתשלום יתרת האגרה.
  • אם הסתיים ההליך לאחר ישיבת קדם המשפט השלישית ולפני הדיון, וזה נמחק או נדחה - ישולם שליש אגרה על ידי התובע.
  • אם הסתיים ההליך לאחר ישיבת קדם המשפט השלישית ולפני הדיון, בבוררות או בגישור - ישולם השליש בידי הנתבע. במקרה זה, יש לבית המשפט סמכות להורות כי לא תשולם יתרת האגרה.

תביעה נגזרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתביעה נגזרת, משתתפת החברה ביתרת האגרה, ואם התביעה אינה לסכום קצוב - עליה אף לשפות את מגיש התביעה. כך, על התובע בתביעה נגזרת לשלם רק חלק מסכום התביעה, ואם זו מאושרת, הרי שעל החברה לשלם את היתרה (ובתביעות שאינן לסעד כספי - על החברה אף לשפות את מגיש התביעה על הסכום הראשוני ששילם).

תובענה ייצוגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתביעה ייצוגית שאינה נגד רשות, חל הכלל לעניין הפרדת תשלומי האגרה לשני חלקים. כך, עם הגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, משלם המבקש סכום ראשוני. יתרת הסכום תשולם על-ידי הנתבע אם ניתן פסק דין המקבל את התובענה הייצוגית, כולה או חלקה, או אם הגיעו הצדדים להסדר פשרה. עם זאת, לבית המשפט מסורה הסמכות לפטור את המשיב מתשלום יתרת האגרה מטעמים מיוחדים שירשמו.

במקרים בהם אושרה הסתלקות התובע הייצוגי או שתביעתו נדחתה, הרי שתשלום יתרת האגרה מושתת עליו.

בתובענה ייצוגית המוגשת נגד רשות, לא חל הכלל לעניין הפרדת תשלומי האגרה, אלא הסכום משולם בבת אחת בראשונה. בפסקי דין המאשרים הסדר פשרה או מקבלים את התובענה, כולה או חלקה, נדרשת הרשות לשפות את התובע על האגרה ששילם.

אם ניתן פסק דין בתובענה ייצוגית נגד רשות ובו אושר הסדר הסתלקות, יש לבית המשפט הסמכות להורות כי הרשות עדיין תשפה את המבקש על האגרה ששילם.

לבסוף, בהתאם לסמכותה של רשות להביא למחיקת תובענה ייצוגית נגדה באם זו מודיעה כי תחדל מהגבייה האסורה, דינם של אותם מקרים לעניין האגרה כדין מקרים בהם התקבלה התובענה, והרשות תשפה את המבקש על האגרה ששילם, אך זאת בניכוי סכום מסוים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 רע"א 8484/08 המוסד לביטוח לאומי נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ ואח', ניתן ב-ו' כסלו תשס"ט, סעיף 3
  2. ^ רע"א 1587/10 הראל גיל ואח' נ' אגן וצרני כימיקלים בע"מ ואח'
  3. ^ רע"א 5027/09 פלונית נ' משרד המשפטים
  4. ^ ראו למשל: ענת רואה, ארנון חסך 225 אלף שקל אגרת בית משפט - ופיוטרקובסקי ישלם לו 9 מיליון שקל פחות, באתר כלכליסט, 5 במאי 2009
  5. ^ תקנות 18 ו-20 לתקנות האגרות
  6. ^ תקנה 3 לתקנות האגרות
  7. ^ רע"ב 6188/11 בני סלע נ' שירות בתי הסוהר
  8. ^ תקנות 14, 20-19 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז–2007; בש"א 505/89 דנאר בע״מ נ' בנק הפועלים בע״מ (פורסם בנבו, 11.3.1990); רע"א 6344/10 הועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת השרון נ' בלורי בע"מ (פורסם בנבו, 14.12.2011); ע"א 2686/11 אלי בראשי ובניו, עבודות עפר ופיתוח בע"מ נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 07.02.2013); רע"א 8970/07 הגות הספר היהודי 1995 בע"מ (בפירוק) נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (פורסם בנבו, 15.11.2007); רע"א 371/05 מ. מזוז 1990 בע"מ נ' מדינת ישראל משרד הביטחון (פורסם בנבו, 21.02.2005).
  9. ^ חיים אברהם, "בעקבות פסק דין בלורי: האם, וכיצד, יש לפטור חברות מתשלום אגרת בית משפט בהליכים אזרחיים", הארת דין ט(1) 50 (תשע"ה)
  10. ^ רע"א 6360/99 מדינת ישראל נ' גיל חברה לפיתוח ותעשיות בע"מ
  11. ^ בע"מ 1818/16 פלונית נ' פלוני
  12. ^ תקנות בית משפט (אגרות), התשמ"ח-1987, תקנה 15
  13. ^ תקנות בית משפט (אגרות), תקנה 8
  14. ^ תקנה 13 לתקנות האגרות
  15. ^ ע"א 10537/03 מדינת ישראל נ' יש-גד תעשיות בע"מ, פ"ד נט(1) 642
  16. ^ תקנה 5 לתקנות האגרות

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.