אגרת בית משפט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אגרת בית משפט היא אגרה שעל המגיש תביעה לבית המשפט לשלם למדינה עם הגשת התביעה. האגרה נועדה לקדם אינטרס כלל מערכתי של השתתפות (חלקית) של בעלי הדין במימון עלויות ההתדינות[1].

אגרות בית משפט בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

גובה האגרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל, גובה האגרה משתנה בהתאם לסוג התביעה. בבית משפט לתביעות קטנות האגרה היא 1% מסכום התביעה, אך לפחות 50 שקלים. בבית משפט השלום או מחוזי האגרה היא 2.5% מהסעד הנתבע עד לסכום של כ-22 מיליון ש"ח ו-1% מהסעד הנתבע מעל סכום זה, אולם כאשר מדובר בתביעה על נזקי גוף, האגרה היא 6,261 ש"ח לתביעה המוגשת בבית משפט השלום ו 39,132 ש"ח לתביעה המוגשת בבית המשפט המחוזי ללא קשר לגובה התביעה. בנוסף, בתביעה על נזקי גוף רוב האגרה משולמת אחרי תום המשפט ולא עם הגשתה. תביעה נחשבת לתביעה על נזקי גוף רק אם נדרש פיצוי בגין "נזק שנגרם לגופו או נפשו של התובע-הניזוק כתוצאה מפגיעה, מוות או מחלה". כאשר מוגשת תביעה מעורבת על נזקי גוף ונזקים אחרים, על התובעים להבחין בין הסכומים הנתבעים עבור נזקי גוף ועבור נזקים אחרים ולקבוע את האגרות בנפרד[2].

בבית המשפט לענייני משפחה נקבעו כללים שונים לגבי אגרות. עבור תביעה לסכום קבוע נדרשת אגרה של 1% מהתביעה, עבור תביעה בענייני רכוש שאינה לסכום כסף קצוב 2,586 ש"ח ולתביעות אחרות 432 ש"ח. באגרות של בית משפט לענייני משפחה אין סיווג לעניין נזקי גוף, שכן באופן כללי בית משפט זה אינו עוסק בנזקי גוף[3].

לגובה האגרה שהתובע משלם יכולות להיות השפעות על גובה הפיצוי שיקבל בפסק הדין, שכן גובה האגרה יכול להיחשב כראיה לכך שסכומים מסוימים לא נכללו במסגרת התביעה[4].

פטורים והקלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבית המשפט סמכות לפטור מגיש תביעה מחלק מהאגרה או מכולה, בהתאם למצבו הכלכלי של מגיש התביעה. המדינה וכן המוסד לביטוח לאומי פטורים מתשלום אגרה[1]}}. אסירים חסרי אמצעים פטורים כדבר שבשגרה מאגרת בית משפט, דבר המביא לכך שישנם אסירים המגישים עשרות ואף מאות עתירות אסיר. כדי להתמודד עם העומס על בית המשפט נקבע במקרהו של בני סלע, באופן תקדימי, מגבלה על מספר העתירות שהוא יוכל להגיש כל שנה בלא לשלם אגרה[5].

תאגידים עשויים לזכות בפטור מאגרת בית משפט, חרף העובדה כי הם אינם מנויים במפורש בתקנות[6]. עם זאת, הן המחוקק והן בתי המשפט טרם התוו במפורש כיצד יש לזכות תאגידים בפטור מאגרה[7].

עד שנת 1987 ניתן היה לדחות את תשלום האגרה עד לאחר מתן פסק דין. אולם בשנת 1987 בוטלה אפשרות זאת[8]. בשנת 2007 נקבעו תקנות אגרה כלליות חדשות שהוסיפו את האפשרות לאפשר לתובע לשלם את האגרה בתשלומים, אולם נקבע שתשלומים אלו ישולמו תוך כדי ההליך המשפטי ולא אחריו[9].

השבת אגרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקרה שהצדדים הגיעו לפשרה או שמגיש התביעה בטל אותה לפני ישיבת קדם המשפט הראשונה, זכאי משלם האגרה להחזר כמעט מלא[10]. במקרה שהושגה פשרה או התביעה בוטלה במועד מאוחר יותר אבל לפני הדיון בתביעה עצמה, או שניתן פסק דין בהיעדר הגנה או בלא רשות להתגונן, זכאי משלם האגרה להחזר מחציתה[11].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 רע"א 8484/08 המוסד לביטוח לאומי נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ ואח', ניתן ב-ו' כסלו תשס"ט, סעיף 3
  2. ^ רע"א 1587/10 הראל גיל ואח' נ' אגן וצרני כימיקלים בע"מ ואח'
  3. ^ רע"א 5027/09 פלונית נ' משרד המשפטים
  4. ^ ראו למשל: ענת רואה, ארנון חסך 225 אלף שקל אגרת בית משפט - ופיוטרקובסקי ישלם לו 9 מיליון שקל פחות, באתר כלכליסט, 5 במאי 2009
  5. ^ רע"ב 6188/11 בני סלע נ' שירות בתי הסוהר
  6. ^ תקנות 14, 20-19 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז–2007; בש"א 505/89 דנאר בע״מ נ' בנק הפועלים בע״מ (פורסם בנבו, 11.3.1990); רע"א 6344/10 הועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת השרון נ' בלורי בע"מ (פורסם בנבו, 14.12.2011); ע"א 2686/11 אלי בראשי ובניו, עבודות עפר ופיתוח בע"מ נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 07.02.2013); רע"א 8970/07 הגות הספר היהודי 1995 בע"מ (בפירוק) נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (פורסם בנבו, 15.11.2007); רע"א 371/05 מ. מזוז 1990 בע"מ נ' מדינת ישראל משרד הביטחון (פורסם בנבו, 21.02.2005).
  7. ^ חיים אברהם, "בעקבות פסק דין בלורי: האם, וכיצד, יש לפטור חברות מתשלום אגרת בית משפט בהליכים אזרחיים", הארת דין ט(1) 50 (תשע"ה)
  8. ^ רע"א 6360/99 מדינת ישראל נ' גיל חברה לפיתוח ותעשיות בע"מ
  9. ^ בע"מ 1818/16 פלונית נ' פלוני
  10. ^ תקנות בית משפט (אגרות), התשמ"ח-1987, תקנה 15
  11. ^ תקנות בית משפט (אגרות), תקנה 8