אדוארד דיקהוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אדוארד דיקהוף
Eduard Dyckhoff
אין תמונה חופשית
לידה 14 בנובמבר 1880
אאוגסבורג, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 במרץ 1949 (בגיל 68)
באד טלץ, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
הדרגה הגבוהה ביותר ניצח באליפות בווריה
מקצוע נוסף משפטן
ארצות מגורים גרמניה
הערות דמות חשובה בפיתוח שחמט בהתכתבות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אדוארד דיקהוףגרמנית: Eduard Dyckhoff;‏ 14 בנובמבר 1880, אוגסבורג — 2 במרץ 1949, באד טולץ) היה שחמטאי גרמני ובעל תואר דוקטורט במשפטים. זכור בעקבות האימרה "עבור שחמטאי בהתכתבות, החיים הם למעשה משחק שחמט בלתי פוסק".

דיקהוף למד לשחק שחמט בגיל 14. בשנת 1900 השתתף בתחרות השחמט של הקונגרס הגרמני שהתקיימה במינכן (אליפות גרמניה). דיקהוף ניצח באליפות בוואריה לשחמט בשנת 1913 שהתקיימה בעיר קיצינגן וניצח פעם נוספת באליפות בוואריה בשנת 1942 שהתקיימה בעיר שטארנברג. דיקהוף נחשב לאחת הדמויות המרכזיות בהתפתחות השחמט בהתכתבות בתחילת המאה העשרים וכיהן בוועד המנהל של הארגון בין השנים 1929-1939.

שחמט בהתכתבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיקהוף החל לשחק שחמט בהתכתבות בשנת 1895. לאחר מלחמת העולם הראשונה עשה הפסקה, ושב לשחק בשנת 1929. הוא השתתף בהצלחה במספר תחרויות שאורגנו על ידי IFSB, אחד הארגונים שקדם ל-ICCF. דיקהוף זכה בשלוש תחרויות לאליפות אירופה (לא רשמיות) בשנים 1930,1929 ו-1931. פעמיים היה סגן אלוף אירופה, בשנת 1932 כאשר ניצח האנס מולר ובשנת 1937 כאשר ניצח בתחרות מילן וידמר. במהלך למעלה מ-50 משחקים ששיחק בתחרויות אלו ניצח ב-29 ולא הפסיד אף לא משחק אחד. בין השנים 1935-1939 השתתף בנבחרת השחמט של גרמניה באולימפיאדה לשחמט בכתב, בלוח הראשון. לאחר מלחמת העולם השנייה השתתף בנבחרת השחמט של גרמניה באולימפיאדה לשחמט בכתב שהחלה בשנת 1948, אך עקב מחלתו נאלץ לפרוש.

בין השנים 1930 ל-1934 שימש דיקהוף כעורכו של הבטאון השחמטאי Fernschach.

איגוד השחמט הגרמני אירגן לזכרו תחרות חזקה בין השנים 1954-1956 בשם Dr.-Dyckhoff-Fernschach-Gedenkturnier. לתחרות זו הוזמנו שחקני השחמט בכתב המובילים מהעולם. בנוסף ארגנו סדרת תחרויות בהן השתתפו 1,860 שחקנים מכל רחבי העולם. המנצח בתחרות האמנים היה לותר שמיד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]