אדמון דה גונקור
 | |
| לידה |
26 במאי 1822 נאנסי, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
16 ביולי 1896 (בגיל 74) צרפת |
| עיסוק |
סופר, מבקר ספרות, מחזאי, כותב יומן, היסטוריון אמנות, היסטוריון, מבקר |
| מעסיק |
לה פיגארו |
| מדינה |
צרפת |
| לאום |
צרפתים |
| מקום לימודים |
תיכון קונדורסה |
| שפות היצירה |
צרפתית |
| פרסים והוקרה |
|
| חתימה |
 |
  | |
אדמון לואי אנטואן דה גונקור (בצרפתית: Edmond de Goncourt; 26 במאי 1822 - 16 ביולי 1896) היה סופר ומבקר ספרות צרפתי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בעיר נאנסי שבחבל לורן בצרפת. למד בבית הספר התיכון קונדרסה בפריז. הוא ואחיו, ז'ול דה גונקור, החליטו לחיות מן הירושה שאימם השאירה להם. הם היו ציירים חובבים וערכו סיור באלג'ריה ובשווייץ שבו התנסו בציור בצבעי שמן. ב- 1850 שבו לפריז והחליטו להיכנס לעולם הספרות.
בשנת 1854 אדמון דה גונקור כתב בשיתוף עם אחיו, את "תולדות החברה הצרפתית בתקופת המהפכה". לאחר זאת המשיכו בכתיבה משותפת ויצרו רומנים ריאליסטיים, המכילים חומר תיעודי רב. בין ספריהם הידועים יותר "ז'רמיני לסרטה" משנת 1864 ו"מנט סלומון" משנת 1867. גיבורת הספר הזה היא יהודיה, המשפיעה על אמן לוותר על שאיפותיו.
האחים גונקור היו מחלוצי הנטורליזם הצרפתי, שריכזו סביבם רבים מסופרי צרפת של אותה תקופה, ביניהם אמיל זולא, גי דה מופסן ואחרים. בשנת 1851 החלו לכתוב את "יומן הגונקורים", ששיקף את כל הקורה בחיי הספרות, האמנות והפוליטיקה ובחוגי החברה הגבוהה בפריז.
ז'ול דה גונקור מת בשנת 1870, בגיל 40. אחרי מותו המשיך אדמון, שהיה האח הבכור, לכתוב ביחידות. לאחר מותו נוסדה מעזבונו אקדמיית גונקור, המעניקה בכל שנה את פרס גונקור לסופרים צעירים.
אדמון דה גונקור מת בפריז ב-1896 ונקבר בבית הקברות מונמארטר שבעיר.
מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- האנציקלופדיה הישראלית הכללית, הוצאת כתר
- מיומני האחים גונקור, מבחר בתרגום אברהם שלונסקי, הוצאת דורון 1945
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ציטוטים בוויקיציטוט: 
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: - כתבי אדמון דה גונקור בפרויקט גוטנברג (באנגלית)