אדמון דה גונקור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדמון דה גונקור
Edmond de Goncourt
לידה 26 במאי 1822
נאנסי, הרסטורציה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 ביולי 1896 (בגיל 74)
Maison d'Alphonse Daudet, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות של מונמארטר עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים תיכון קונדורסה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1851–1896 (כ־45 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • קצין בלגיון הכבוד
  • קונקור ז'נרל עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אדמונד עם אחיו ז'ול, 1854. צילום של אדריאן טורנשון ונדאר

אדמון לואי אנטואן דה גונקורצרפתית: Edmond de Goncourt;‏ 26 במאי 182216 ביולי 1896) היה סופר ומבקר ספרות צרפתי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר נאנסי שבחבל לורן בצרפת. למד בבית הספר התיכון קונדרסה בפריז. הוא ואחיו, ז'ול דה גונקור, החליטו לחיות מן הירושה שאימם השאירה להם. הם היו ציירים חובבים וערכו סיור באלג'ריה ובשווייץ שבו התנסו בציור בצבעי שמן. ב- 1850 שבו לפריז והחליטו להיכנס לעולם הספרות.

בשנת 1854 אדמון דה גונקור כתב בשיתוף עם אחיו, את "תולדות החברה הצרפתית בתקופת המהפכה". לאחר זאת המשיכו בכתיבה משותפת ויצרו רומנים ריאליסטיים, המכילים חומר תיעודי רב. בין ספריהם הידועים יותר "ז'רמיני לסרטה" משנת 1864 ו"מנט סלומון" משנת 1867. גיבורת הספר הזה היא יהודיה, המשפיעה על אמן לוותר על שאיפותיו.

האחים גונקור היו מחלוצי הנטורליזם הצרפתי, שריכזו סביבם רבים מסופרי צרפת של אותה תקופה, ביניהם אמיל זולא, גי דה מופסן ואחרים. בשנת 1851 החלו לכתוב את "יומן הגונקורים", ששיקף את כל הקורה בחיי הספרות, האמנות והפוליטיקה ובחוגי החברה הגבוהה בפריז.

ז'ול דה גונקור מת בשנת 1870, בגיל 40. אחרי מותו המשיך אדמון, שהיה האח הבכור, לכתוב ביחידות. לאחר מותו נוסדה מעזבונו אקדמיית גונקור, המעניקה בכל שנה את פרס גונקור לסופרים צעירים.

אדמון דה גונקור מת בפריז ב-1896 ונקבר בבית הקברות מונמארטר שבעיר.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]