אובול
אוֹבּוֹל (ביוונית עתיקה: ὀβολός) או אובולוס הוא מטבע יווני בשווי שישית הדרכמה. באתונה הקדומה האובול היה מחולק לשמונה כלקוי (פיסות נחושת).
בעת העתיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לדברי פלוטרכוס לספרטנים היה אובול עשוי ברזל שערכו ארבעה כלקוי.
האובול היה גם מידת משקל. ביוון העתיקה אובול הוגדר כשישית הדרכמה או חצי גרם. ברומא העתיקה משקל האובול הוגדר כ 1/48 אונקיה רומאית, 0.57 גרם לערך. האובול מעולם לא הונפק במערכת המטבעות הרפובליקאית הרומאית הקדומה. ביוון המודרנית האובול שקול לעשירית הגרם.
משמעות המילה אוֹבּוֹלוּס או אוֹבֵּלוֹס היא מוט ברזל דק כגון שיפוד. ביוונית משמעות המילה אובליסק היא אובלוס קטן. האובול, כמו שקל הכסף, הפך למטבע עובר לסוחר משום שייצג מטיל נחושת או ברונזה ונסחר תחילה לפי הערך המשקלי של המתכת שלו. השלטון בספרטה בחר להמשיך להשתמש באובול הכבד והמסורבל במקום מטבעות של ממש מתוך כוונה לדכא את הנטייה לרכושנות ותאוות הבצע של הציבור, אך ללא הועיל.
למטבע האובול חלק בטקס הקבורה היווני העתיק. לאחר המוות הונח אובול אחד מתחת ללשון הנפטר או על עיניו. היוונים האמינו כי כאשר אדם מת ויורד לשאול עליו לעבור את נהר האכרון ולצורך זה עליו לשלם לכארון הספן כדי שישיט אותו בסירתו לגדה השנייה. מתים שלא יכלו להרשות לעצמם אובול או שנקברו ללא אובול מסיבות אחרות נידונו לבצע מעקף בן מאה שנים מסביב לנהר על מנת לעבור לצידו השני.
בימי הביניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אצל הפרנקים השתמשו באובולים החל משלהי התקופה המרובינגית ובהתחלת התקופה הקרולינגית [1][2]. אובולים אלה מן המאה ה-8 היו ברקטיאטים ובעלי צד אחד בלבד בניגוד למסורת הצרפתית המאוחרת יותר כשהיו בעלי קטר קטן יותר מהדינרים אבל היו מוטבעים בשני הצדדים.
במרכז אירופה של ימי הביניים, היה קיים מטבע כסף קטן שנקרא אובולוס, ושהוטבע בהונגריה, בוהמיה, פולין וכו'. ערך האובולוס ההונגרי הזה היה חצי דינר. החל מ-1365 גם ולאכיה הנפיקה מטבע מכסף בשם "באן" השווה לאובולוס הונגרי או חצי דינר.
בימי המשטר הישן בצרפת
[עריכת קוד מקור | עריכה]בצרפת האובול היה שווה 4/8 מהדינר, הפיטה 2/8 וסמיפיטה 1/8. אחרי הנפקת הליברות, הסולים (sou= סול) והדינרים הצרפתיים ("דנייה" denier) התחילו להשתמש אובולים, פיטות וסמי-פיטות כביטוי לחלקי דינר. [3]. החל מן המאה ה-17 עברו הדינר והאובול פיחות מתמשך ומשמעות המילה "אובול" הייתה "סכום כסף זעיר" והחל מן המאה ה-19 - "מתנה פחותת ערך" [4].
בתקופה המודרנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנים 1863-1819 אובולוס נקרא המטבע היווני של רפובליקת האיים היוניים
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Michel Dhénin Philippe Schiesser Oboles mérovingiennes Revue numismatique vol.6,nr 163 pp.283–313 2007 issn 0484-8942 10.3406/numi.2007.2832 https://www.persee.fr/doc/numi_0484-8942_2007_num_6_163_2832
- ↑ P. Schiesser, Les oboles unifaces de Charlemagne de Melle, dans Numismatique et archéologie en Poitou-Charentes, actes du colloque de Niort, 7-8 décembre 2007, musée Bernard-d'Agesci, Textes publiés par Arnaud Clairand et Dominique Hollard, Recherches et travaux de la Société d’Études Numismatiques et Archéologiques n°2, 2009, p 49-62 et PL. VI. Philippe Schiesser, Les oboles de Pépin le Bref, Bulletin de la Société Française de Numismatique, février 2015, p. 32-36. https://www.academia.edu/20960944/Les_oboles_carolingiennes_unifaces_Bulletin_de_la_Soci%C3%A9t%C3%A9_Fran%C3%A7aise_de_Numismatique_6_juin_2015_p._144-151 Philippe Schiesser, Les oboles carolingiennes unifaces, Bulletin de la Société Française de Numismatique, 6, juin 2015, p. 144-151. https://www.academia.edu/20960944/Les_oboles_carolingiennes_unifaces_Bulletin_de_la_Soci%C3%A9t%C3%A9_Fran%C3%A7aise_de_Numismatique_6_juin_2015_p._144-151
- ↑ Émile Littré, Dictionnaire de la langue française.
- ↑ Alain Rey, Dictionnaire historique de la langue française, édition de 1998.