משקל (פיזיקה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

משקלאנגלית: Weight) של גוף מוגדר (אופרטיבית) כתוצאה של שקילת הגוף[1]; השקילה נעשית על ידי תליית הגוף על דינמומטר (מד-כוח); הוריית הדינמומטר היא גודל המשקל, והכיוון שעליו מתייצב הדינמומטר הוא כיוון המשקל. המדידה צריכה להתבצע בתנאים שבהם הכוח היחיד הפועל על הגוף, מלבד הכוח שמפעיל עליו הדינמומטר, הוא כוח הכבידה. אפשר לשקול גוף גם באמצעות מאזניים מהסוג שיש להם משטח עליון שעליו מניחים את הגוף הנשקל (כדוגמת מאזני אדם). במערכת היחידות S.I משקל נמדד ביחידה ניוטון.

משקל ומסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסה של גוף היא תכונה פנימית של הגוף, והיא אינה תלויה במערכת הייחוס (להוציא אפקטים יחסותיים). מסה נמדדת ביחידות S.I. בקילוגרמים. משקל, לעומת זאת, הוא כוח הפועל על הגוף.

הבדל נוסף הוא כי המסה היא סקלר, והמשקל הוא וקטור. כלומר, המסה אינה פועלת בכיוון מסוים, שכן אין משמעות לטענה שהמסה היא 50 ק"ג בכיוון ימין, לדוגמה. המשקל הוא גודל וקטורי, והוא פועל בכיוון אחד. על כן המסה תישמר גם בתנאים של העדר כבידה, בחלל לדוגמה.

בחיי היומיום, משתמשים לרוב במלה "משקל" במשמעות של "מסה", וזאת כי אנו משתמשים במכשיר הקרוי "משקל" כדי למדוד מסה. כשאנו קונים תפוחים, לדוגמה, אנו מודדים את מסת התפוחים בעזרת מכשיר המודד את הכוח שהתפוחים מפעילים על משטח או על קפיץ תלוי. מדידה זו אינה מודדת את מסת התפוחים, אלא את משקלם. כיוון שבין המשקל למסה יש יחס ישר, ניתן להסיק ממדידת המשקל את המסה. במדידה כזו אנו מסתמכים על כך שתאוצת הכובד שווה בקירוב טוב בכל מקום על פני כדור הארץ. לכן, המשקל של שקית תפוחים לא תלוי במיקום שבו היא מתבצעת.

הסיבות להמתחות קפיץ דינמומטר שגוף תלוי עליו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יכולות להיות שתי סיבות להתארכות קפיץ דינמומטר כאשר תולים עליו גוף:

א. הגוף נמשך לגרם שמיים. מכנים כוח משיכה זה כוח כבידה שמקורו בגרם שמיים. את כוח הכבידה שמקורו בגרם שמיים אפשר לחשב בעזרת חוק הכבידה העולמי של ניוטון, האומר שבין כל שני חלקיקים נקודתיים חומריים פועל כוח כבידה; כיוון הכוח הפועל על כל אחד מהחלקיקים הוא לעבר החלקיק האחר, וגודלו מקיים:

F = Gm1m2/r2

כאשר: m1 - המסה של אחד החלקיקים הנקודתיים

m2 - המסה של החלקיק הנקודתי האחר

G - קבוע הכבידה העולמי שערכו:(G = 6.67259(85)X10-11 (Nm2/kg2

r - המרחק בין שני החלקיקים

ב. כוח כבידה הקשור לתאוצת הגוף (תאוצה - ביחס למערכת ייחוס אינרציאלית). אם גוף תלוי על דינמומטר שקצהו העליון של הדינמומטר קשור לגוף חללית מואצת שטסה בחלל הרחק מכל גרמי השמיים, הדינמומטר נמתח ומצביע על קיום כוח כבידה הפועל על הגוף. המקור לכוח כבידה זה אינו גרם שמיים אלא הוא קשור לתאוצת הדינמומטר. כיוונו של שדה הכבידה הקשור לתאוצה מנוגד לכיוון התאוצה וגודלו שווה לגודל התאוצה.

דוגמה 1: כאשר מכונית הנעה לאורך כביש ישר נבלמת - נוסעיה "נזרקים" קדימה ביחס למכונית. הסבר לתופעה במונחים הנדונים כאן: בתוך המכונית, בנוסף לשדה הכבידה האנכי שמקורו בכדור הארץ, יש במהלך הבלימה גם שדה כבידה אופקי בכיוון תנועת המכונית (כיוון מנוגד לתאוצתה); שדה כבידה זה קשור לתאוצת המכונית, והוא ש"זורק" את הנוסעים קדימה ביחס למכונית.

דוגמה 2: כאשר אדם נשקל על פני הארץ, לא באחד הקטבים, תוצאת השקילה נובעת הן מכוח הכבידה שמקורו בארץ, והן מתאוצת האדם בגין סיבוב הארץ סביב צירה. על האדם פועל כוח כבידה כולל (השקול לשני הסוגים של כוחות הכבידה), ואדם זה, אינו יכול לדעת על סמך מדידה, מהו מקור הכוח (משיכה של הארץ או תאוצתו). שדה כבידה כולל מכונה גם שדה כבידה נמדד.

על פי עקרון השקילות של איינשטיין אין שום ניסוי שבאמצעותו אפשר להבדיל, במדידות לוקליות, בין שני סוגי שדות הכבידה.

יחסיות המשקל[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר שוקלים שקית עם תפוחים במעלית נחה, מוצאים ערך מסוים למשקלם, לדוגמה 10 ניוטון. כאשר המעלית עולה בתאוצה המכוונת כלפי מעלה, מוצאים ערך אחר, לדוגמה 12 ניוטון. הערכים השונים הללו הם ביטוי לעובדה שמשקל, כמו גדלים רבים בפיזיקה, הוא גודל יחסי, התלוי במערכת הייחוס. משקל שקית התפוחים ביחס למעלית הנחה הוא 10 ניוטון ומשקלם ביחס למעלית המואצת הוא 12 ניוטון. התפוחים כבדים יותר במעלית המואצת.

את משקלו w, של גוף ביחס למערכת ייחוס מסוימת אפשר לחשב בעזרת הנוסחה:

w = mg

כאשר: m - מסת הגוף

g - תאוצת הנפילה החופשית של הגוף ביחס למערכת הייחוס הנדונה.

חוסר משקל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במערכת החללית, האסטרנאוטים מרגישים חסרי משקל

דוגמה מוכרת היטב לחוסר משקל היא אסטרונאוטים הנמצאים במסלול לווייני סביב כדור הארץ. האסטרונאוטים חסרי משקל. הם, יחד עם הלוויין, מקיפים את כדור הארץ במסלול מעגלי ולכן ניתן להבין שפועל עליהם כוח כבידה שמקורו בארץ (משקל האסטרונאוטים שונה מכוח הכובד שמקורו בכדור הארץ הפועל עליהם), אולם גם האסטרונאוטים וגם הלוויין נעים באותה תאוצת נפילה חופשית יחסית לכדור הארץ, לכן התאוצה של האסטרונאוטים ביחס ללוויין היא אפס (g של האסטרונאוטים ביחס ללוויין הוא אפס), ולכן האסטרונאוטים חסרי משקל. כוח הכבידה הכולל (השקול של כוח הכבידה שמקורו בארץ וכוח הכבידה הקשור לתאוצה) הפועל על האסטרונאוטים הוא אפס. משקל של גוף שווה תמיד לכוח הכבידה הכולל הפועל על הגוף (אך הוא אינו שווה תמיד לכוח הכבידה שמקורו בגרם שמיים).

השתנות גודל תאוצת הנפילה החופשית על פני כדור הארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

שדה הכבידה על פני כדור הארץ אינו אחיד ממש, אלא רק בקירוב. השוני בין מקומות שונים נובע מכך ש: א. כדור הארץ אינו כדורי אלא פחוס ב. מאפקטים של הכוח הצנטריפוגלי הנובע מסיבוב כדור הארץ סביב צירו ג. מכך שמסת הארץ אינה אחידה. ממוצע תאוצות הכבידה על פני כדור הארץ הוא בסביבות 9.8m/s², והתאוצות משתנות בטווח של עשיריות האחוז.

גודל תאוצת הכובד (ביחידות m/s²) במקומות שונים על כדור הארץ
אמסטרדם 9.813 גלאזגו 9.816 פריז 9.809
אתונה 9.807 הוואנה 9.788 ריו דה ז'ניירו 9.788
אוקלנד 9.799 הלסינקי 9.819 רומא 9.803
בנגקוק 9.783 כווית 9.793 סן פרנסיסקו 9.800
בריסל 9.811 ליסבון 9.801 סינגפור 9.781
בואנוס איירס 9.797 לונדון 9.812 סטוקהולם 9.818
קולקטה 9.788 לוס אנג'לס 9.796 סידני 9.797
קייפטאון 9.796 מדריד 9.800 טאיפיי 9.790
שיקגו 9.803 מנילה 9.784 טוקיו 9.798
קופנהגן 9.815 מקסיקו סיטי 9.779 ונקובר 9.809
ניקוסיה 9.797 ניו יורק 9.802 וושינגטון 9.801
ג'קרטה 9.781 אוסלו 9.819 ולינגטון 9.803
פרנקפורט 9.810 אוטווה 9.806 ציריך 9.807

מכאן נובע, לדוגמה, כי משקלה של שקית תפוחים בשוק של ציריך יהיה גדול ב 0.24% ממשקל אותה שקית בבנגקוק.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משקל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "מכניקה ניוטונית כרך א" מאת עדי רוזן, עמוד 158